דף מספר 2101
21/2/2014
דף מספר 2101  כ"א באדר א' תשע"ד  21 פברואר 2014


עריכה והדפסה: נעה ידין, עדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: אייל אורן, טל גולן
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
שער

חדר האוכל


ציור של יונה שפרינגר שנות ה-50

הודעות לדף

מזל טוב

לחנה ויוסקה גרייצר

לעידן וטל

ולכל המשפחה

להולדת הנכדה - הבת


*******

הודעה מהמרפאה:

הגיע בדואר מידע רבעוני של "המושלם" לחודשים: אוקטובר, נובמבר, דצמבר.

המעוניינים בהחזר של 50% יביא אלי את הטופס.

(אפשר לשים בתא הדואר של המרפאה)

רוחלה לוסטיג


חיסון כלבים וחתולים נגד כלבת

החיסון יתקיים בתאריך 9.3.14, ביום ראשון,

בין השעות: 18:30-19:30

ליד מחסן הנוי בגבע


*********

ברכה רבי – עובד מצטיין - אלון אמקס עפולה

 

יועצת תיירות בכירה,מקצוענית. יצירתית, מובילה במכירות שנה אחר שנה.

זמינות של אינטרנט, שרות אישי V.I.P. נאמנה ללקוחותיה כלביאה על גוריה.

פתרונות הכי טובים, שרות מסור ואדיב לאורך כל הדרך,

עוברים מפה לאוזן, חבר מביא חבר. מרחיבים את העוגה ואת צלחת החברה.

ברכה כל הכבוד -  מכל החברים שלך בגבע


############

ושוב תזכורת בנושא הרכב...

אם הזמנת רכב וראית שאושר לך הרכב שהוזמן, רק כאשר תבוא בשעה המוזמנת לקחת את הרכב, תדע סופית איזה רכב הקצתה לך התוכנה בהתאם להזמנתך.

*******************************************




פורים חינוך-גבע יתקיים ביום חמישי, ה- 13/3/2014

בין השעות 16:00-19:00 בחדר האוכל ועל הדשא

בתוכנית: מתקנים, הופעות והפתעות

אז רשמו ביומנים

פורים גיל-הרך יתקיים ביום שישי, ה- 14/3/2014




פעילות חוג העמקים

לשבוע שבין 23-28/2

*

חוג ספרות

יום שלישי,  25/2 שעה, 19:30 ע-ח-א

הסופר מאיר שלו על ספרו "שתים דובים"

*

חוג יהדות

יום ד'  26/2/14, גבע, 20:30

פרופ' ישעיהו גפני – מה ידע העולם הקלאסי על ירושלים
משולחן המזכירות

משולחן המזכירות

1.      מפגש שיח עם חברים

המזכירות יזמה שיחה עם חברים (18.2.2014) בנושא שניתן להגדירו "פני הקבוצה לאן".

את השיחה הנחה אהרון ארז מחברת "אבני דרך".

בשיחה נכחו כ – 25 חברים סה"כ.

ברצוני להביא לפניכם את עיקרי הדברים:

שאלה ראשונה נוגעת לעקרונות – מה הייתם רוצים שיהיה בקבוצה בעוד חמש שנים.

תשובות:

הוגנות.

קשר בין עבודה ופרנסה.

הקטנת החיכוך.

מתן אחריות רבה יותר לחבר.

הקטנת תלות החבר במערכת.

"ביחד" מייצר "יותר".

ניהול מסודר, עקבי ומקצועי.

צמיחה כלכלית, מציאות שתייצר סיפוק.

יצירת גאווה מקומית מחדש.

יצירת מערכת שניתנת לניהול.

שאלה שנייה מה מהקיים בגבע יש לשמור?

תשובות:

נוי ובריכה.

חינוך.

מערכת הבריאות.

ערבות הדדית.

צמיחה דמוגרפית.

בקרב אנשי הקבוצה בשיחה הסתבר שיש סוג של קונצנזוס לגבי הדברים שהובאו לעיל.

נשאלת השאלה – כיצד להגיע לאותו מקום בשיח ציבורי, בלי להיכנס לקונפליקטים.

ברור היה לכולם ששיתוף כלל הציבור, מהצעד הראשון, הכרחי, וברור גם שכל הליך ברור דורש צוות שיארגן אותו ויהיה מחויב לקיומו.

צוין בפגישה כי כל צוות שיקום צריך שיכלול בתוכו ייצוג לדעות שונות, ייצוג לשכבות הגיל השונות ויכולת להביא את הציבור לשותפות מירבית בכל התהליך.

יש להגיע לקונצנזוס של לפחות 80% מהציבור, על הרצף שבין "אני אוהב את זה" לבין "אני יכול לחיות עם זה".

שלבי התהליך:

א.    שלב גיבוש העקרונות: מה לשמר ומה לגרום לכך שיהיה בגבע.

ב.     שלב גיבוש כיווני פעולה

ג.       הצגת תוכנית מפורטת בעלת סיכום ותכנות גבוהים.

לכל שלב נדרש אישור ציבורי.

יש לגרום לכל חבר לעבור ממצב של משתתף למצב של שותף.

נמשיך לעדכן את הציבור בצעדים הבאים ליצירת הליך ברור ויצירת הסכמות. עד שיוקם צוות לנושא, תדון בו המזכירות

שבת שלום, צלילה
"פערים" מתוך הזמן הירוק / הביא לדף אלי גורן
מתוך הזמן הירוק / אברהם שרון


פערים:

פערים גבוהים, כלומר עמוקים, תהומיים, פעורים בקיבוצים המופרטים בין בעלי המשכורות הגבוהות לבין בעלי המשכורות הנמוכות. אני מעז להניח כי גם בקיבוצים שבהם ניסו, מנסים או ינסו לסייג את הפער, לרסנו ולמתנו, הניסיון נידון לכישלון. זה לא הולך. לא כדאי להיכנס לכיסו של איש, זה לא יעלה ולא יוריד; זה לא יקהה את הקנאה או את התסכול, זה לא ירכך את הכעס ולא יתקן את הקלקול. יש דברים בחיים המבוגרים שבהם חבל על הזמן ועל האנרגיה להתייגע בניסיון עקר לקבל תשובה מנומקת לשאלה "למה?". יש דברים שבהם כל שיש לעשות הוא להשלים ולקבל את עובדת החיים הפשוטה, המתמצה במילה אחת ויחידה – "ככה"

הביא לדף – אלי גורן


המלצה / יהודה בכר

2/18/2014

לחברי גבע שלום

ביום שישי הקרוב, תובא מועמדותו של רענן פרנס לתפקיד רכז המשק להצבעה בקלפי.

כבר עם כניסתי לתפקיד כאשר עמדה על הפרק בחירת רכז משק,הבעתי את דעתי  על החשיבות הגדולה של בחירת חברי קיבוץ לתפקידי ניהול בכירים כחלק חיוני מיכולת הקיבוץ לקיים עצמאות ניהולית שבטווח הארוך מאפשרת קיומו כישות איתנה כלכלית וחברתית.מובילה ולא מובלת.

בגבע שדרת ניהול הפכה יותר ויותר  מבוססת שכירים,מצב שמחייב אותננו לעשות חושביםולמצות כל מהלך סביר שיאפשר כניסה מחודשת של חברים לתפקידי ניהול אלה.

רענן העמיד עצמו לבחירה,ואני סבור כי מועמדותו תואמת  גישה זו. צוות האיתור שבחן את מועמדותו,מצא אותו ראוי ביותר לתפקיד,והיותו חבר קיבוץ שמוכן להכניס עצמו לעובי התפקיד הלא פשוט והתובעני לעת הזו,רק מחזקת המלצתנו זו.

שדרת הניהול בגבע בשנה הארונההתחזקה,ומאפשרת קליטת מועמדים עם פוטנציאל,גם אם חסרי נסיון כרכזי משק. אני משוכנע שרענן יקבל את כל העזרה הדרושה להבטחת כניסתו הטובה לתפקיד.

לאחרונה נבחר יפתח רונן כמנכ"ל בקרה. אני רואה בבחירת  רענן צעד משלים חשוב ובעל משמעות אף סמלית להחזרת הניהול העצמי והיפוך המגמה של יציאת חברים מתפקידים משמעותיים בענפי הקיבוץ.

נוהל ההצבעה בקלפי מחייב רוב של 60% לפחות. אני חושב שבחירת רענן לתפקיד,ראוי שתתקבל בתמיכה רחבה מאוד שתאפשר לו כניסה לתפקיד, עם  ברכת הדרך וגיבוי חזק  של מירב החברים.

שתהיה לכולנו שבת שלום והתחלה מוצלחת

בברכה, יהודה בכר

בחירת מרכז משק / רענן פרנס

‏18/02/2014

לחברים שלום,

לקראת ההצבעה על מועמדותי לריכוז משק, ברצוני לשתף אתכם בתפיסת עולמי בנוגע לדגשים והיעדים המרכזיים שאני מאמין שיש לקדמם במסגרת התפקיד .

אני מאמין כי יש לקיים תהליכים של שימור ופיתוח הענפים הקיימים בגבע, תוך דגש על  חשיבה לטווח ארוך, למען שמירה על נכסינו וממימוש הפוטנציאל הקיים בנו ובענפינו החקלאים והתעשייתיים. 

כדי להשיג זאת, יש ליצור עבודה משותפת ומשתפת הן עם מנהלי הענפים והן עם כלל החברים.

קיים כיום בגבע צוות הנהלה חזק ומקצועי שבעזרתו ניתן לממש מטרות פיננסיות וניהוליות לחיזוק מצבנו הכלכלי תוך ביסוס מודל ההתאגדות, חתירה להקטנת החוב, ופיתוח מקורות ההכנסה העומדים לרשותנו.

יש לשמור על רמת הוצאות והקצאת משאבים התואמת את יכולותינו והכנסותינו.

חשוב להשקיע בפיתוח כוחות ניהוליים מקצועיים מ"שלנו", תוך הסתכלות ארוכת טווח, על מנת לשמר קהילה רב דורית המתבססת על בנינו.

עבודה צמודה עם מנהלי הענפים והתאגידים, תוך קביעת מטרות ויעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך וחתירה מתמדת להשגתם הם לתפיסתי לב ליבה של עבודת מרכז המשק ביום – יום, כשלצד זאת חשוב להמשיך ולפתח משאבים כספיים, תשתיות, ונכסים לעתיד (כמו השקעה באנרגיה סולרית) שיניבו פירות בעתיד וישמרו את חוסנה הכלכלי של גבע.

לסיכום, יש לי את הניסיון המקצועי, ההשכלה והיכולת לעמוד באתגרים העומדים לפתחנו.

מקווה לתמיכתכם ,

בברכה, רענן פרנס.

השקת אתר קיבוץ גבע


25/1/2014

הנדון: השקת אתר קיבוץ גבע

שלום חבר/ה יקר/ה!

מיציאוברקוביץ'

בשעה טובה אתר האינטרנט החדש של קיבוץ גבע עולה לאוויר.

בשלב הראשון האתר יעלה בכתובת זמנית לנוחיות החברים ובתחילת מרץ יחליף את האתר הקיים.

האתר בא לשפר את התקשורת בין מוסדות הקיבוץ והחברים ולהציע פלטפורמה נוספת לתקשורת באמצעים וירטואליים.

באתר תמצאו מידע של ישיבות הועדות, מידע כללי (מכירות/דרושים וכו'), תקנונים, פרוטוקולים, תגובות, חברים כותבים, עדכונים מהחינוך, דף גבע, קישורים ועוד.

פרסומים (חברים כותבים) ותגובות חברים על חומרים שמפורסמים באתר יעברו דרך המערכת ויועלו בהתאם. ליד כל פרסום או תגובה יופיע שם המפרסם.

להלן הפרטים לכניסה לאתר:

קישור לכתובת האתר ניתן למצוא באתר הנוכחיwww.kvgeva.org.il(בתפריט בחלק העליון).

על מנת להיכנס לחלק מהאתר המיועד רק לחברי הקיבוץ עליך להקליד שם (משתמש) וסיסמה.

שם משתמש שלך הוא: oberkovitch_mi

הסיסמה:147kju58

לאחר הכניסה ניתן לשנות את הסיסמה בצורה עצמאית ולהירשם לרשימות התפוצה.

* גם מי שאינו חבר גבע יוכל להכנס לאתר .לצורך זה יש למלא פרטים המופיעים באתר בטופס המיועד לכך.

* בדף שיחולק בתאי הדואר יקבל כל חבר את שם המשתמש והסיסמא שלו.

*בכל שאלה, הערה והארה לשיפור, ניתן לפנות ל-זהר ברג בדוא"ל gevasite@gmail.com או בטלפון 054-6633360

בברכה ובהצלחה!

צוות אתר אינטרנט גבע

טיול הגיל השלישי / דובי, שוש, יונה ר.


סיור לכפר "נהר הירדן"


ביום רביעי ה – 26.2.14, נצא לסיור בכפר "נהר הירדן"

בשנת 1988 יסד פול ניומן, בקונטיקט שבארצות הברית, כפר נופש למען ילדים חולים במחלות קשות ומסכנות חיים.

כפר נהר הירדן, היחיד מסוגו במזרח-התיכון הוא המחנה ה-15 בארגון.

עמותת כפר נהר-הירדן בישראל, הוקמה בשנת 2000. בראש מועצת המנהלים

עומד כיום מר חיים טופול.

לעיני כל העוסקים במלאכה עומדת המשימה להעשיר את חיי הילדים היהודים והערבים הסובלים ממחלות קשות המסכנות את חייהם, על-ידי יצירת חוויות מהנאות בלתי נשכחות, מסעירות ובטוחות – תוך קבלת השגחה וטיפול רפואי צמוד וללא תמורה כספית.

משך הסיור כשעה וחצי.

לאחר מכן ניסע ליער בית-קשת לקפה , עוגות ופריחות.

יציאה בשעה, 08:15.

נסיעה בטיולית

מחכים לכם – דובי, שוש , יונה רבי

כך אני מרגישה / רוחלה רז

כך אני מרגישה

כשאני באה לחדר-האוכל, איני מרגישה שאני נמצאת בביתי שלי. הסולמות שמראים לי איך ללכת, הפרחים על הרצפה, אינם משמחים כלל את ליבי. וכן הדלתות הסגורות, פה ושם.

מדוע חבר שאוכל בביתו, חייב להכריז מה לקח וכמה? האם לאחר יום עבודתו הוא צריך לקבל קבלות על כך, האם לא התבלבלנו, ושכחנו אפוא אנחנו חיים?

האם צורת חיינו השיתופיים, לא מאפשרים לנו ביטחון, התחשבות בצרכים מיוחדים, חינוך טוב ומסור לילדים, ואנו מתרכזים באוכל, במקום לטפל בדברים החשובים באמת.

חברים קונים הרבה במרכולית, אז עכשיו נשלם גם בחדר-האוכל. והתקציבים שלנו לא גדולים במיוחד.

אני לא מצדיקה לקיחות מזון בכמויות מוגזמות, אבל יחד עם זה, אני גם מבינה את הצורך של הורים לעזור לילדיהם, לקבל אורחים בשמחה, בלי לתת להם הרגשה שהם מטילים עלינו מעמסה.מי שילדיו נמצאים איתו, אולי לא מרגיש הרגשה זו.

 במקום לטפל בבעיות, אנו פותרים אותם בדרך הקלה, דרך ההפרטות, שלדעתי הן לא תמיד מוצדקות, ופוגעות ברוב שלא נזקק להן, ודווקא אלו המפרים את הנוהג, הם שמכשילים את ההרגשה הטובה של ציבור חברים גדול. האם אנחנו נתעשר, או מצבנו הכלכלי ישתפר? בכך שנפריט.

יש כרגע ועדה לענייני ח-א ומטבח. אפשר לפנות ולבקש פתרון לדברים שמציקים לחברים.

לי למשל מציקה העובדה שבכל מערך העבודה של אחזקת ח-א, הניקיון, השרות היום יומי אין אפילו חברה אחת. שנרגיש שגם אנחנו משרתים את עצמנו, ולא מוקפים רק במתנדבים ובשכירים. עניין זה אפילו לא נשמע בטענות הרבות על האוכל, על הניקיון, על הרגשת הבית.

לאט, לאט, אנחנו נעשים כמו כולם. תרבויות האוכל שמשודרת אלינו מבחוץ כנראה משפיעה עלינו והולכות ומתרבות והופכות למרכז חיינו ודאגתנו. ועל זה אני מצֵרה.

אני מקווה ומברכת את הבנים שבאים אלינו ושיתרמו מתוכם גם לעושר התרבותי והרוחני לחיינו. אל נזלזל בכוחותינו העצמיים.נשמור על שיתוף, עזרה, התחשבות בזולת ותרומה  לחברה ולא רק שיקולים כספיים הם שיכתיבו לנו את צורת חיינו והרגשתנו הטובה בביתנו.


רוחלה רז

זוית ראיה / נחמן רז

 

טיולים קצרים, זיכרונות ארוכים!

"והרחוקות תקרבנה"

(ביאליק בשירו "אחד אחד ובאין רואה")

לאחרונה נזדמנו לידינו, לנירקה ולי כמה טיולים לא גדולים, ולא אל מעבר-לים אלא כולם, מהלך של שעה מגבע. טיולי-מתנה מאת בני משפחתנו ואיתם, וכמובן להצעות כאלה לא מסרבים...

הימים הם ימינו אלה, לצערנו, גשמים אינם יורדים, וחשש מתעורר שמא צפויה לנו שנה שחונה, בצורת, לא עלינו, ומה יהיה?  מה עם השדות, ומה עם השקדים – האם יתנו יבולים או לא?


כך או כך – הרי איננו יכולים להשפיע על טבע העולם – ונענינו בשמחה להזמנות ההן.

לראשונה נסענו לטבריה. מדוע ולמה דווקא טבריה? מה שם כל כך מושך? הרי היינו שם עשרות ואולי מאות פעמים. אבל להזמנות משפחתיות אין מסרבים. קמנו צררנו את עצמנו ונסענו, פנינו מזרחה ל"עמק המעינות"  שפעם קראו לו "עמק בית שאן" ימינה שדות הישובים – שכנינו, ירוקים, רעננים. הכל מלבלב ובלב מנקר לו החשש שמא לרגל מיעוט הגשמים לא יצמחו להניב יבולים אבל בינתיים – נהנים מהמראות הירוקים, ואפילו ממראה הממטרות שעוד טרם עבר החורף כבר הופעלו ומתיזות מימיהן אל שדות ירוקים. ליד חמדיה עוברים לכביש המוליך צפונה. הכל מוכר ידוע ואתה מניד בראשך כפורס בשלום למכירים ותיקים.

כמה ימים קודם לכן, הזדמנו באיזור לאחד הקיבוצים, למפגש אזכרה לחברה ממשפחת ידידים. קיבוץ לא גדול, אבל גם בו לא בקרנו כבר זמן רב והנה מפגש עצוב מלווה בשמחת המפגש עם ידידים ותיקים: "לא השתניתם" ביטוי חברי במקרים כאלה.  וכעבור ימים אחדים באותה הדרך הלאה, צפונה, לטבריה.


חולפים על פני הישובים בצפון עמק בית-שאן, שם עולים בראשך אותם מפגשי – שבת של תחרויות כדורגל שלנו כנערים כנגד אותם מתיישבים, עולים חדשים – יחסית, שנאחזו שם בישובים שכמעט נעזבו אז ממרבית יושביהם תחת לחץ היריות וההפגזות וחדירות המסתננים ממזרח, מכיוון ממלכת ירדן ששמשה להם בסיס ומרכז. ואילו היום, למתבונן מבחוץ באותם ישובים, תחושת גידול והרחבה, מרחבי חממות, לשפע ירקות שהם למדו, לטפח, לגדל ולשווק ולהוציא מהן פרנסה בכבוד, ולבנות להם ישובים נאים. התושבים רובם היום כורדים שאינם חוששים ואינם מפחדים והם חיים במקוֹם ומתחברים אליו כמו היו ילדיו מאז ומעוֹלם. חולפים על פני גשר על הירדן, השוטף דרומה, ושלט המודיע ומצביע לצפוֹן, ובו כתוב:"מְנחמיה" ואתה נזכר בשמה הראשון של המושבה הזו, לשעבר, "מלחמיה" שבערבִית: כינויה ל"מלחמיה", לקרבות. וצצים סיפורים ששמענוּ מפי הורביץ ז"ל, על מקרה רצח בין תושבי המושבה הנידחת ההיא, רצח של יהודי בידי יהודי אחר, נוֹקם, וקופץ לו סיפורו האחרון החדש והאכזרי "שתים דובים" של מאיר שלו, סופר מחונן, המתאר ישוב קטן מהימים ההם, שבו גם בו, חיה משפחה מתישהוּ, יהודים, שמנהג הנקמה והרצח ההדדי היה מקובל ומוכר, ואף שאנשים ידעו מי הרוצחים הייתה המושבה הזו תמיד שותקת. "לא מדברים", איך ואיפה זה קרה? אצלנו במנחמיה? ואולי לא! וההסבר והספקות מנקרים, זה היה... ועוד סיפור ששמעתי מפי הורביץ:"פעם חליתי בשנה שבה חייתי ועבדתי עם חיים רוזנפלד במנחמיה. חליתי קשוֹת והרוקח (לא הרופא!, כי פשוט לא היה שם!) המליץ לי: לך לפורייה שם במקום יותר גבוה האוויר הטוב יבריא אותך!"

והורביץ ממשיך:"נוּ, טוב. יצאתי והתחלתי ללכת ברגל, צפונה, על הגבעות המובילות צפונה. בהתקרבי לפורייה, כבר ראיתי היטב את הבניין היחידי שהיה שם. בית קומתיים הבנוי אבן בזלת שחורה, ששימש את מנהל החווה הזוּ, שהפועלים בחווה עסקו אז בנטיעת שקדים בסביבתה.משהתקרבתי עוד, ראיתי התקהלות במרכז החצר שם עמד אדם שהכרנו, הוא היה בעל זקן ומשקפים. ועל ראשו כובע שחור. היה זה הרב קוק, הרב הראשי למושבות! שהיה דמות מוכרת ונחשבת מאוד גם בקרב רבים מהחלוצים של אז. אע'פ שהיה אדוק מאוד, התייחס בכבוד רב אל הפועלים באהבה , כי ראה בהם מחדשי ישוב הארץ! הגדולה שבמצוות הזמן ההוא! "שמתי לב, מוסיף הורביץ, שהרב קוק מתאמץ להלהיב במחיאות כפיים את הציבור, אחדים מהם הצטרפו אליו אט אט, ובמעגל שנוצר החלו הכל לרקוד בהתלהבות שהלכה וגברה. והנה, פנה הרב קוק, אל אחד הפועלים שהיה לבוש מעיל – ופשוט, ולאחר שהסיר מעצמו את מעילו הקל, נטל מהפועל את מעילו הכבד, לבש אותו, נכנס למרכז המעגל, ובמחיאות כפיים הלהיב את קהל הסובבים המופתע להצטרף לריקוד. תוך כמה רגעים היוּ הכל מעגל מלוכד אחד, נלהבים ומשולהבים, כשבמרכז הרב קוק, מתלהב ומלהיב את כולם". וממשיך הורביץ: אני שבאתי לשם חולה ותשוש חשתי את עצמִי בריא לחלוטין, ושלא כדרכי הצטרפתי אל המחול הלוהט. כך התנהל הריקוד שהרב קוק לבוש מעיל פועלים כבד ופשוט מרקד בהתלהבות, ואילו מעילו שלוֹ לבש אחד הפועלים שמסביב. "ככה אמר הרב, ככה צריכים כולנוּ לבנות את הארץ, פועלים חלוצים ודתיים לומדים להיעזר זה בזה ולעזור לכל מי שבא לכאן לבנות את ארצנוּ".

לימים נודע לי כי מפוריה הלך הרב עוד באותו לילה ליבנאל שהייתה אז מושבה קטנה ושם ניסה להשפיע על האנשים לנהוג נכון על פי ההלכה,  שלא יזנחו את "מצוות הדת" אבל ללא הצלחה.

עד כאן דברי הורביץ.


נחזור לטיולנוּ לטבריה;  הגענוּ דרך משקי עמק-הירדן אל הסכר, שליד דגניה; עלו בזיכרוני ימים שכילדים, בילינו, עמוס בן-יהודה ואני, כשבוע ימים בדגניה, לפי הזמנת ילדי דגניה. הכרנו שם מהר את מירב החברים ואפילו הוזמנוּ ללייבוש, בעל חנות יחִיד ליד כנרת, שהיה מוכֵר שם: "ברד-לימון", מין משקה נפלא בימי החום הנורא של עמק-הירדן. בערבו של אותו יום הוזמנו= ע"י הדסה בוסל מילדי דגניה הראשונים, לנסוע איתם לטבריה לראות הצגת ה"בימה", כרטיסים הם נתנו לנוּ , כמובן, כמתנת-אירוח ולא שכחנו זאת זמן רב.

בלילות היינו ישנים עם הילדים, ליד דירות ההורים בחוץ, כשאת המיטות מכסות כִילות לבנות כנגד היתושים וסכנת הקדחת. גם את הלבן הצונן שהיו מגישים בדגניה בימים ההם, קר וטעים להפליא ואפילו להתרחץ איתם בירדן הוזמנו ע"י הילדים. מאז נקשרו בינינו קשרים טובים ורבים, ואפילו עם חלק מחברי הקבוצה שהכירו רבים מהורינו זכינו  לאירוח וליחס, חם ונעים.

משם המשכנוּ לטבריה, עוברים את גן-רחל שבקבוצת כנרת, את בית-ירח, ומתקרבים לטבריה. בפאתי העיר מלונות וקברי צדיקים. ר' מאיר בעל הנס, ואחרים. ובמלונות – אחד שמצביעים עליו כי כאן היה נוהג בן-גוריון לבלות את חופשותיו, וגם להיוועץ עם אנשים ולקבל החלטות חשובות. העיר עצמה מצד הכניסה הדרומית נקייה, ונאה, לאחר נסיעה בסמוך לחומת העיר-העתיקה ובהסתעפות הדרכים לצפון ולדרום, מגיעים אל היעד והוא בית-חולים הסקוטי,  שעליו מתנפנפים דגלי מדינות שונות ובעיקר זה של בריטניה הגדולה. ביה"ח הזה היה שנים רבות היחידי בצפון הארץ ואילו היו מביאים חולים במחלות קשות, קדחת בעיקר, ולא פחות חשוב, את היולדות, שבקרב נשוֹת טבריה והסביבה. הבניין עצמוֹ, בעל קומות אחדות, ובחצרו הנאה והנקייה נטועים עצִים נחמדים וכמה סלעים שחורים נִיצבים זה ליד זה וגם ספסלי בזלת, למנוחה. הבניין עצמוֹ כמה קומות לו, ועליו סִיפרו סיפורים שוֹנים בימים עברו. מיסדו של ביה"ח, הרופא הסקוטי טורנס, וממשיכו, היה בנוֹ. טרנס היה תערובת של איש רפואה ומקצוע מעולה, ומיסיונר מוסווה. סִיפרו שלמרות ההקפדה על ניקיון ביה"ח היו חולדות מתרוצצות שם, ולא פעם נשכו באפם של תינוקות רכים ועיוותו את חוטמם. לכאן הביאו אנשי דגניה את אחד החברים שנפצע באחת השבתות מהתקפת הערבים. נסעו לכאן ללא רשות הפקיד, מנהל-החווה. מקרה זה גרם להתנגשות קשה בינו לבין הפועלים והביא לסילוקו מתפקידו ואח"כ . . .  דגניה.


סיור קטן בבנין הנאה, שכבר זמן רב איננוּ בית-חולים, אלא מעין מוזיאון מעניין, שוב סיור קצר בחצר הבניין ומבט אל הנוף הנפלא של הכנרת הכחולה, סעודת-צהריים ולאחריה קונצרט נעים של מוסיקה סקוטִית על ידי 3 נגנים מירושלים.


כיוון שליל-שבת היה זה – אנחנו חוזרים הביתה, אבל לא בדרך עמק-הירדן, אלא דרך פורייה, ביקור קצר בקבוצת אלומות שהפכה ליישוב די גדול ע"י הרחבה ומכאן דרך יבנאל הוותיקה, שבה מתרוצצים ילדים מגודלי פאות, כנראה מילדי התושבים הדתיים מקרב פלג החב'ד שחיים שם. לאורך נחל תבור, שהיה מכונה בעבר ואדי-פיג'אס, מסלול קבוע לשודדים וגנבים שהיו מגיעים לישובים העבריים הראשונים באזור מעבר הירדן, גונבים, שודדים וגם פוגעים במתיישבים.

בואדי זה היוּ עושים אנשי "השומר" מבחני-כושר למועמדים שרצו להצטרף, לחבורה מיוחדת זו. וכאן התרחש סיפור הרצח של איש "השומר", יחזקאל ניסנוב, שאִימו תבעה להביא במקומו את אחיו, בנה הצעיר ממנו.

הלאה מזרחה, דרך ישובי הגליל התחתון וכפר קמא, הצרקסי, שאף הוא בנוי מאבני בזלת שחורות ולשם היינו נוסעים לא פעם בעגלה מגבע לתחרויות כדורגל. ומכאן הביתה בשמחה


החורף שלא היה (בינתיים) מיכה ק.

החורף שלא היה (בינתיים..)

מזג האוויר המוזר ששנים לא נראה כמותו , לא מפריע  להמיית המשורים החותכים בחריקת שן ובחמת זעם, גזעי עצים וענפים  בפינות שונות ברחבי גבע, זה מזכיר בדיחה  מעט חבוטה מימים עברו. "ענן סערה" , ראש  שבט אינדיאני זקן ורב ניסיון הלך לעולמו.  מינו בני השבט את בנו תחתיו. עבר הקיץ הגיע החורף.  שאלו בני השבט את מנהיגם החדש:  מה טיבו וחומרתו של החורף המתקרב? ענה המנהיג חסר הניסיון וליתר ביטחון, החורף יהיה קר. מיהרו האינדיאנים ואספו עצים ברחבי השמורה.

ראש השבט החליט  לאחר זמן מה  ושוב ליתר ביטחון לנסוע לעיירה הקרובה ולהרים טלפון לשרות המטאורולוגי.  לשאלתו ענה איש התחזית שהולך להיות "חורף קר מאד!".


הצ'יף "ענן סערה"

חזר האיש לשבטו ובישר להם שהולך להיות "קר מאד". נו, מיד החלו האינדיאנים על ילדיהם ונשותיהם לקושש ענפים ומכל הבא ליד  ואף חרגו מתחום השמורה. העיקר להביא חומר בעירה לחימום.ושוב כעבור זמן מה נסע ראש השבט לעיירה  וכמקודם פנה לשירות לשמוע תחזית.עונה לו איש השרות, השנה הולך להיות החורף קיצוני, הקר ביותר זה שנים רבות.שואל ראש השבט את החזאי, איך, איך אתם יודעים זאת? עונה האיש: האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים...

******************************

לשבחם של  2 ראשי השבט, שניהם ידעו שערימות העצים הענקיות הללו משמשות בקיץ   "צימר" לנחשי ה rattlesnake   (ואצלנו לצפע).


מיכה ק.

קליפורניה מתיבשת

האקלים העולמי משתולל בבריטניה שטפונות קטלניים שוטפים עיירות שעמדו על תילן זה מאות בשנים בקליפורניה בצורת כמותה לא נודעה זה 200 שנה ויותר. גם אצלינו בצורת קשה

קליפורניה מתיבשת

מתוך  TIME MAGAXZUN פברואר 2014–02–17 הביאו לדף ותרגמו שרה ואסף לוין         

המדינה עוברת את החורף  היבש ביותר בתולדותיה והמצב יכול להיות עוד קשה יותר.  ובמדינה שבה יורדים  בממוצע 560 מ"מ גשם לשנה.  .  הרי שב 2013 ירדו בקליפורניה עד כה 187 מ"מ גשם בלבד. זאת השנה היבשה ביותר מאז שהתחילו למדוד את המשקעים בקליפורניה.  הבצורת כה קשה עד שקהילות מתיבשות לגמרי על אף שנשארו עוד כמה חודשים של חורף.  המושל הודיע על מצב חרום בעקבות הבצורת ובחיסכון של 20% בשימוש במים .

 הסיבה המטרולוגית היא אזור של לחץ גבוה מעל החוף המערבי אשר חונה כבר 13 חודשים וחוסם את סופות האוקינוס השקט מלהוריד את הגשם.  אבל רק עכשיו מרגישים את התוצאות. 

קליפורניה מספקת  15% של כמות המזון של כל אר"הב.  מה שמדאיג ביותר  הוא שהבצורת אולי תהיה חזרה להיסטוריה של שנות  יובש. 

מדענים מאמינים שבמילניום האחרון  היו כמה וכמה בצורות-על שנמשכו עשר עד עשרים שנה.  עם התחממות העולם המערב של ארה"ב עלול להתיבש עוד יותר. 


תעלות המים בקליפורניה יבשות

מבזקי תנועה / עפר נוימן


חינוך בלי התיישבות

השבוע אושר בישיבת ממשלה הרכבו של הוועד המייעץ לשר החינוך ולמערכת החינוך. מתוך 34 חברות וחברים בוועד לא נבחר ולו חבר או חברת קיבוץ אחד ואין נציגה או נציג לחינוך ההתיישבותי. מזכ"ל התנועה הקיבוצית, איתן ברושי כתב בתחילת השבוע מכתב חריף לשר החינוך ח"כ הרב שי פירון ובו בקשה ודרישה להכניס לוועד נציגות ראויה לחינוך ההתיישבותי הפועל ב10 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל. הנציגה אותה מציעה התנועה הקיבוצית לחברות בוועד היא ראשת מחלקת החינוך של התנועה הקיבוצית, הד"ר גבי אסם. עד כה לא התקבלה תשובתו של שר החינוך.

כנס חשוב של מחלקת החינוך: הכרה בחינוך הקיבוצי התיישבותי כארגון ילדים ונוער

מוזמנים: מנהלי קהילות ומזכירי קיבוצים, מנהלי מערכות החינוך החברתי ומנהלי חינוך כולל בקיבוצים, מנהלי מחלקות חינוך ומנהלי יחידות  נוער במועצות האזוריות

הכנס יתקיים ביום ראשון 2 במרץ 2014 ל' אדר א' תשע"ד באולם הכנסים, קיבוץ שפיים ומהווה הזדמנות לשיח פנימי של התנועה הקיבוצית וחיצוני למשרדי הממשלה  כביסוס פעולתנו כרשת וכבסיס להקמת תשתית הכרחית לפעולת ארגון הילדים ונוער.  הכנס יעסוק בעולמות התוכן של החינוך הקיבוצי התיישבותי כפי שיעוגנו בתקנת הארגון.

אסור לבנות ואסור לתכנן

תמ"א 35 :החלטה הרסנית לתנועה הקיבוצית

כחלק מהמאבק על יכולתה של התנועה הקיבוצית לצמוח, לגדול ולהיבנות הבהיר השבוע מזכ"ל התנועה, איתן ברושי  במכתב ששלח לשר הפנים ח"כ גדעון סער כי לא נוכל לקבל ולחיות בשלום עם ההחלטה על תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35) שגוזרת על קיבוצי התנועה שיתוק והקפאה (איסור על קיבוצים לגדול מעל כמות חברים מסוימת וזאת ללא התחשבות בגודלו הנוכחי של הקיבוץ או בצרכי הקליטה והצמיחה שלו )  "זהו עוד ניסיון מרושע ואכזרי לחסל את התנועה הקיבוצית ואת תנועת ההתיישבות כולה. החזיתות הרבות בהן אנחנו נאלצים להיאבק על חיינו ויכולתנו לצמוח לא ישברו אותנו. אנחנו נשים סוף להתייחסות המביכה אותה אנו חווים כל העת ממשרדי הממשלה ומהפקידים העוינים השולטים בהם באופן לא דמוקרטי ולא ראוי". מההחלטה נפגעים עשרות קיבוצים, גדולים וקטנים, שסיכוייהם לגדול ייחסמו על ידי החלטות שרירותיות ולא מציאותיות אלה.

המאבק על הבית


הכנסים האזוריים הסתיימו. השבוע ביקר מטה המאבק באזורי הנגב, מילואות, הגליל העליון ועמק הירדן בהם התקיימו כנסים רבי משתתפים בארגונם והובלתם של מלווי האזורים :רננה יעקב, יענקל'ה שצרנסקי ואיציק עוז (דרום ונגב), ריי רותם (גליל עליון) ערן גליק  (עמק הירדן) וליאת פאר (גליל מערבי) גם בכנסים אלה נוצרה תחושת שותפות ומחויבות יחד עם ביקורת ודיאלוג אמתי שהתנהל בתוכם. ממלאי התפקידים, ראשי המועצות האזוריות ואף חברי כנסת שנכחו בכנסים הביעו כולם את רצונם להגיע במהרה לפתרון והסכם ראוי בין התנועה הקיבוצית ומאות קיבוציה בדרום במרכז ובצפון לבין רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון.

בימים האחרונים נעשים מאמצים אינטנסיביים להגיע להסכמים והבנות ומתקיימות שיחות אינספור בין מטה המאבק התנועתי לבין גורמים שונים ברשות ובמשרד השיכון. לאחר שנדחתה ישיבת מועצת מקרקעי ישראל שהייתה אמורה לדון בנושא נפתח חלון זמן ומאמצים חדש לגיבוש הסכמות והבנות. יחד עם זאת, חייב להיות ברור לחברות וחברי הקיבוצים כולם כי אם לא יתקבלו תוצאות רצויות המביאות לידי פתרון בר מימוש את שאלות היתרי הבנייה והצמיחה נצא כולנו למאבק נחוש והחלטתי על זכותנו לחיות ולבנות בביתנו.

שתהיה לכולנו שבת שלום!

עופר נוימן , דובר התנועה הקיבוצית

0526719108/dover@tkz.co.il

תרבות בעמק

רן הררי

משכן לאמנות עיןחרוד

15.2.2014 - 5.4.2014

אירוע פתיחה: שבת, 15 בפברואר 2014, שעה 13:15


תערוכתו של רן הררי במשכן לאמנות, עין חרוד, מורכבת מעבודות רישום בצבע, הגדולה שבהן 7 מ' אורך על 5 מ' רוחב. הררי יוצר מאות רבות של עבודות על נייר - הן קטנות ממדים בשל מחסור באמצעים ובחלל עבודה, אך הוא רואה בהן  מעין מאקטים המיועדים לעבודה בקנה מידה גדול.

הדימוי הוא ספק ציור, ספק צילום או תמונה שנחרטה בזיכרון מסרט - דמויות על רקע מבנה גדול שנראה כמו חלק של הר, או דמויות ניצבות בנוף פתוח. חומריו הם חומרים ארעיים. העבודות נפרשות במבנה שיש בו השתנות צורנית, אותם הפרקים חוזרים ונשנים בהן בווריאציות  ובכל פעם מתגלה דבר-מה  חדש באותו המבנה עצמו. העבודה מורכבת ממקטעים, יצירה ארעית של מחברים.התוצאה הסופית היא מעין תשבץ תלת-ממדי המקנה תחושת עומק טופוגרפי. העומק, המרחב ותחושת המרחק מעניקים תחושת זמן. העיסוק בחלל, במרחב ובזמן מעלים אסוציאציות לעבודת הקולנוע.

שמעון בוזגלו: אולי אתחיל את המלל בהצהרת אהבה: אני מאוהב בעבודות של האיש הזה. האם סיפרתי כבר שהוא זה שגרם לי סופית, אחת ולתמיד, להאמין לאמנות מופשטת ולאהוב אותה? ... האיש עובד כמו סרט נע, אבל איכשהו, באורח פלאי, מצליח לחמוק מהפלבאיות, המאפיינת את הסגנון העמלני הזה. למדתי את האובססיה שלו למקם את ההרים באופק, ומהם משתרע לו עד קדמת התמונה מישור לא ברור, ובחזית - דמות או שתיים, מטושטשות.

יובל קדר: רן הררי מציב אלטרנטיבה כמעט בכל פרמטר אפשרי - באמנות, בחשיבה ובאורח חייו. בבולמוס יצירתי משוכלל קר ומדויק, יוצר רן הררי, בעשורים האחרונים, אלפי עבודות נייר, כעין תמונות קולנוע מעולם חלופי.

רן הררי נולד בקיבוץ משמר הים - אפק להורים ממייסדי המקום. לאחר תקופה של מעבר התיישבה המשפחה בקיבוץ אפיקים ב-1954. בבגרותו עזב הררי את הקיבוץ, התגורר בתל-אביב וכרגע הוא מתגורר ארעית בקיבוץ בית השיטה. הררי עוסק באמנות מילדות, הציג במשכן לאמנות עין חרוד, מוזאון לאמנות ישראלית רמת גן והגלריה לאמנות בבית גבריאל. עבודותיו נרכשו לאוסף שוקן ולמוזאונים.

****************************************

חנא פרח כפר ברעים חששות




משכן לאמנות,עין חרוד 1/2/2014 - 22/3

למידע נוסף ולקבלת חומר ויזואלי: עפרי גרדי-כהן משכן לאמנות, עין חרוד  052-3226209

המוזאון פתוח בימים:

ראשון - חמישי

09:00 - 16:30

 

שישי וערביחג

09:00 - 13:30

 

שבתות וחגים

10:00 - 16:30

נשמח לסייע בפרטים נוספים: 04-6486038, 04-6531670, 04-6485701

Facebook  |  museum@einharodm.co.il   |   www.museumeinharod.org.il


דברים טובים


חפשתי מאכלים אביביים כיאה לעונה. ותוך כדי החיפוש מצאתי את הסלט שלהלן אותו אנסה ואדווח על התוצאות. אגב למרות הצהרותי הנחרצות דווקא כן צליתי צנוניות בתנור עם שאר ירקות מוקפצים והתוצאה הפתיעה לטובה. הצנונית יצאה עדינה וטעימה.שווה לנסות.

ירקות מוקפצים בסילאן וסויה


מרכיבים

1 בצל חתוך לפרוסות

2 בצלים ירוקים

1 גזר חתוך לגפרורים

1 גבעול סלרי קצוץ דק

100 גרם פטריות שמפיניון חתוכות לפרוסות

100 גרם פטריות פורטבלו חתוכות לפרוסות

1 קורט פלפל צ'ילי גרוס

3 כפות סילאן

3 כפות רוטב סויה

1 כף שמן שומשום

קורט מלח (זהירות רוטב סויה מלוח)

1 קורט פלפל שחור

3 כפות שמן קנולה

אופן ההכנה:

מחממים את השמן במחבת גדולה, מוסיפים את כל הירקות שחתכנו ואת הצ'ילי הגרוס ומקפיצים מספר דקות.

לאחר מכן יוצקים את הסילאן, הסויה ושמן השומשום, מתבלים במלח ופלפל, ממשיכים להקפיץ ולערבב עוד מספר דקות ומגישים.


העתקת קישור