דף מספר 2135
7/10/2014
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2135 סוכות

 דף מספר 2135  י"ד בתשרי  תשע"ה 8 באוקטובר 2014

אתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוחל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

וַיִּמְצְאוּ, כָּתוּב בַּתּוֹרָה:  אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.   וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ, וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם  וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת  וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן, וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת:   לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם, וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל-גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים--וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת--כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַהוּא; וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד. 

נחמיה, ח', י"ד-י"ז

 

בתמונה: ארבעת המינים. פרט מרצפת הפסיפס מבית הכנסת מהמאה הרביעית בחמת טבריה

 

אירועי תרבות בסוכות

 

ערב סוכות – יום ד' 8.10.14, י"ד בתשרי

·        קפה של חג – 20:00

·        בירה ונשירה עם לירן וסוף סלע21:00

·        מסיבת ריקודים – 22:30

האירוע יתקיים באזור החנייה דרומית לפאב.

נא לא להחנות רכב בחניון זה החל מהבוקר

 

ארוחת-החג תוגש (הגשה עצמית וקופות) בשעות 18:00-20:00.

בערבי חג תוגש ארוחת צהריים עד השעה 13:00


ערב חג שני של סוכות יום ד' 15.10.14, כ"ב בתשרי

ארוחת-החג תוגש (הגשה עצמית וקופות) בשעות 18:00-20:00.

בערבי חג תוגש ארוחת צהריים עד השעה 13:00

 

בשמחת תורה , יום ה' 16.10 , בשעה, 21:30

מופע של הגבעטרון בבת הגלבוע.

" פותחים שנה חדשה"

במופע ישולבו שירים מהדיסק החדש – שירים מבית אבא

הכניסה בתשלום

הודעות לדף

 

מזל טוב

לורד וזאב קליין

לאילת ויאיר

ולכל המשפחה

להולדת הנכדה – הבת – תלם


מזל טוב

לרינה ומוקי ידין

לדגן ואלכס

ולכל המשפחה

להולדת הנכד – הבן- נֹעם

 

מזל טוב

לרוחלה ורן לוסטיג

לרותם ורמי

ולכל המשפחה

להולדת הנכד – הבן - עידו


מזל טוב

לניקה ברזק

לאילנה ודדי לפידות

ולכל המשפחה

להולדת   הנין - הנכד

 

**********

מזל טוב

לאיריס ועומר לנישואיכם

ברכות   להורים שלומית ומיכה קארו

ולכל המשפחה


מזל טוב

לחן אלוני וולה לנישואיכם

ברכות   להורים שי ושגית אלוני

לסבתא לנה

ולכל המשפחה הענפה

***********


ברכות לנדב רונן לגיוסך לצה"ל

 **********

חברי / תושבי גבע שימו לב!

מתאריך 19.10 הכלבו נסגר למשך שבועיים,לצורך שיפוץ סופי וארגון מחדש.

מועד פתיחת הכלבו המחודש יפורסם בהמשך.

נא להתארגן בהתאם

גמר חתימה טובה, צוות הכלבו   

************

אירוח חיילים בודדים בגבע

ביום שישי 17/10/14 יתארחו בגבע, למספר שעות, חיילים בודדים הקשורים עם צביקה לוי והתנועה הקיבוצית.האירוח יעשה בבריכת גבע (ללא רחצה בבריכה) בשעות 11:00-16:00, ויקיף כ-150 חיילים. אחראי לאירוע מטעם גבע, חייק פורת.

נאחל להם בלוי נעים

צלילה

********

לאפרת פורת,

מודות לך על התנועה במים, שהזיזה את הגוף וחיזקה את הַגַפַיִים.

שגרמה לנו הרבה הנאה והוכיחה שאפשר בכל גיל לשמור על הכֹושר ואף להביא הרבה אֹשר.

שהיה לָךְ סבלנות לְהַדְגִים ולהסביר, לְתבֵּל את השיעור בחוּש הומור ולהשתמש בַּמים גם להרְפּיָה ולמעט בידור.

באהבה, קבוצת בנות גבע


פעילות הגיל הרך בחול המועד סוכות

להלן עדכונים לפעילות סוכות בחול המועד סוכות בגיל הרך


בחול המועד סוכות, יום ב', 13/10, בשעה 16:15, נתכנס בסוכה המרכזית, לעוגה ומיץ. לאחר טקס קצר נצפה בהצגת ההורים:

" מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות.

מפיקת האירוע- שקד ידין, בימאית- הילי לוי, שחקנים- הורי המערכת

 

ביום ד'( ערב חג שני), בשעה 9:30, נתכנס לקבלת חג עם סבים. 

לאחר חשיבה מחודשת החלטנו שאת קבלת החג נערוך רק עם ילדי הגנים-

גן אורנים וגן גני. נעשה זאת בבקר ולא בצהריים מפאת החום. אנא ידעו את הסבים הנוגעים בדבר.

אנו מחכים להם מאוד ונשמח אם יביאו כיבוד מעשה ידיהם!.


זווית ראיה - נחמן רז


חגי ישראל וחֹודש תשרי

חודש תשרי, ראש חדשי-השנה מצטיין בריבוי המועדים המצוינים בוֹ.כמוֹ מפקד האיזכורים שמזכִירה מסורתו של ישראל לעם הזה. זה עתה נסתיים יום-הכיפורים, שבו נהוג להתכנס יחד במועדון לחבר בצוותא עם הבחוּרים מעמותת "אילת-השחר", שהם מציבורי המאמינים שבאזורי הדרוֹם; אכן, לא רבים מאתנו מתכנסים שם, רובן חברות, ומן הבוקר עד מוצאי החג ותקיעת השופר קוראים מפסוקי החג הזה, שהוא הרֵציני והחשוב בחיי המאמינים, כי בו נחרץ גורלו של האדם מישראל, על פי ובהתאם להתנהגותו לציבור המקומי שאינו אמון על המצוות המסורתיות. אבל יש בקרבו דרך ארץ, ואצל חלק בודאי גם הרגל מהבית, לכבד את חשיבותו של היום הזה שבו מסתיים הדיון בגורלו של אדם ודינו נקבע לטוב או לרע ע"פ מידות הקיום או אי-הקיום של מצוות החיים שבין האנשים היהודים, דתיים ולא דתיים. עצם ההתכנסות הזו, הצוֹם והקריאה בתפילות, תוֹך זִימרה כללית של נעימות תפילה ע"י כל המתכנסים נותנת, כנראה, מענה לאיזה צורך של לקיחת חלק באירוע חשוב ומשמעותי בחייו של אדם מישראל.

לטעמי, אין ,אולי לפרטיו את דיוק מילוי כללי המוסר המקובלים על רובנוּ, הלא-דתיים, אבל חייב כל אחד לערוך חשבון נפש-אישי על יחסו עם חֶברָתוֹ  תוך השיקול, הרציני והכולל, מה אנחנו מבקשים ו"פנינו לאן?"

וכבר נתקעה היתד הראשונה לסוכת החג הבא בתור: חג-הסוכות. החג הזה קשור למעשינוּ כאן, במקום הזה, בארץ הזו ובתנאים האלה. בסוכה שהיא סמל לזכר העראיות, טרם הכִינוּ כאן שורש, והוא בא כדי להזכיר לעם הזה את ימיו הרבים בהם נדד, ארבעים שנה במדבר, במעבר מחיי עבדות לחיי חרות ולנסות לבנות חיים של קבע, שורש וברכה ע"י התמסרות לשמירה על הבית הזה.

יקומו סוכות כאשר יקומו, חשוב לזכור את טעמו של החג הזה, כי בהשתתפות אורחים, אושפיזין, הוא מבקש, צריך לבקש שיהיה בנוּ די כוח, רצון ונכונות לכונן פה חיים של טעם, של צדק, של סיעוד הדדי ונכונות הדדית לסייע בקדומו של המקום הזה, וללא מבטם המצפה של האושפיזין שלנוּ שדמותם קבועה בזיכרוננו ובתמונות של הכניסה בשערי הגבעה הזו ועל כותל חדר-האוכל שלנוּ ומהם ללמוד ולעצב את פני גבע ולהשיב לשאלה לאן? גם זה חלק ממשמעות החג ומצוותיו.

חג-שמח!


מראה מראה שעל הקיר - רחלי וייס

מראה, מראה שעל הקיר, מה תגידי לי שאני לא מכיר?.....

תצפית  "מדעית"  על  חיינו.....( בלא התחייבות לאובייקטיביות)

כל כמה חודשים, אנו זוכים להסבר אחר בעלון למה עלינו לשנות את אורחות חיינו. פעם זה מחסור בקליטה ( למרות 30 האנשים הנמצאים בשלבי קליטה שונים), פעם זה חוסר רצון לשאת בתפקידים( למרות שבעלון מחודש מרץ נכתב על ידי צלילה- "מספר החברים המשתתפים בפעילות הקהילתית, עולה על 100. מספר בעלי תפקיד (מנהלי מגזרים/ וועדות וכד') כמובן נמוך יותר בין 20 ל – 30".- בתשובה לטענתי נגד הורדת ועדת מינויים...)

 והפעם זכינו לביטוי התפוררות חברתית. התפוררות שקורת למרות שיצאנו למסע הפרטות ולמרות שבפסח תהיה מוכנה חוברת שתוביל אותנו לקיבוץ מתחדש אם נצביע ברוב של 75% בעדה.

 השתקפות התחלואים במראה תלויה בעיני המתבונן ובמה שהוא רוצה שיחלחל בציבור. והפתרון המוצע לתחלואים ("בהכירנו את המצב תוך זיהוי השפעותיו השליליות על חיינו, פתחנו לפני חודשים ספורים בהליך הבירור "פני גבע לאן".–מתוך הכתבה של צלילה) לא קשור לבעיותיה. ממה שידוע על פי מחקרים על קבוצים שעברו לדגם המתחדש, דווקא ערעור התחושה של הביטחון בהמשכיות ההתנהלות השיתופית , מכניסה הרבה אי וודאות ותורמת להתפוררות החברתית ולתחושת הניכור. אווירת "כל אחד לעצמו" ו"תפוס כפי יכולותיך" רק מתגברים....אם כך לא רק שזה לא תורם לפתרון בעיית ההתפוררות החברתית זה אף תורם לה ומחריף אותה.

לשנוי חברה והבראתה, דרוש הרבה יותר מהפרטת כיבוס התחתונים שלה ואפילו יותר מחלוקת משאבים דיפרנציאלית שתיצור בה מעמדות. ובדיוק בזה אנחנו לא עוסקים, ובדיוק את זה אנחנו לא עושים.

למרות הפעילות האינטנסיבית בכיוון שנוי אורחות חיים, קיימות עדויות  בשטח  שמעידות שזה לא הכיוון......

 עדויות

1-    בערב חג ראש השנה חצי מחדר האוכל היה ריק מחוגגים

בפעם הראשונה מאז שגבע הוקמה- לא היה ערב חג בראש השנה.

סיבות אפשריות

·        במקרה חברים רבים הוזמנו על ידי קרוביהם ולא רצו לאכזב אותם בסירובם.

·        האוכל לא ערב מספיק לחיק האוכלים. התמורה שמקבלים עבור עלותו לא כדאית.

·        התרבות נדחקה לפינה והממסד האחראי (במקרה זה המזכירה) על איוש תפקיד רכז תרבות או חגים (לאחר שוועדת מנויים פסקה מתפקידה) עסוק בדברים אחרים שנראים לו חשובים יותר...

·        המרקם החברתי, האווירה בין החברים והתלכיד האנושי- הלא מטופלים מותירים את החברים בלי רצון לתרום ליחד ולהיות שותפים לו. 

2-    מספר החברים המצביעים בקלפי ירד.

סיבות אפשריות

·        פחות אנשים מגיעים לחדר אוכל בעקבות הפרטת המזון ולכן גם לא מגיעים להצבעה.

·        אנשים רוצים להקל על ציבי בספירה..

·        אנשים מרגישים פחות שייכים, פחות שותפים ברמה של מסירת מידע (תאגידים עלינו...) ופחות בעלי השפעה על הנעשה בגבעה ולכן לא באים להצביע.

·        חוסר ההצבעה כביטוי לחוסר אמון בממסד המביא את ההצעות להצבעה, או לחילופין כל כך סומכים על הממסד שמותירים לו לעשות כראותו...

     3-  יותר ויותר חברים פונים לערכאות משפטיות.

סיבות אפשריות

·        חברי גבע דואגים למצב הכלכלי של המשפטנים

·        מתחזקת ההרגשה שאין עם מי לדבר, ורק בתי משפט מאלצים הקשבה וביצוע.....

·        אין אמון בממסד המטפל בעניינים.

4.ועוד.....

גם ב"בקרה" מבינים שיש להשקיע בגיבוש חברתי, בתלכיד, במשאב האנושי והוציאו את כל המפעל ליום וחצי של פעילות משותפת ... זה אפשרי אם רק בוחרים בזה כמטרה....

בפרוס השנה החדשה נאחל לנו  שנשכיל להסתכל בדברים דרך החור של הגרוש אך שלא נצמצם את כל זווית הראיה שלנו לגודל של חור. שלא נשכח שכבני אדם כולנו זקוקים לכבוד, להקשבה , לתחושה שכאן הוא ביתנו, מקום מבטחנו. שנזכור שהקבוץ שייך לכולם באותה מידה. שנצא מאזור הנוחות שלנו ונהפוך למעורבים, משפיעים מוחים (כן, ושנמשיך לבקר ולבדוק את בעלי התפקידים כי זו דמוקרטיה תקינה) או תומכים – רק לא אדישים מובלים...שהנחת או החוסר נחת שלנו תביא לכדי מעשים ולא תישאר בגדר קיטורים וריכולים על הדשא. שבעלי התפקיד, יהיו בעלי עוצמה רגשית שתאפשר להם להקשיב, ללמוד מהביקורת ולתקן דרכם. שנשכיל לשים את התלכיד האנושי, חברתי לפני כל משימה אחרת- כי הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר על איכות חיינו. שנהיה קצת פחות צהובים זה לזה וקצת יותר חברים זה של זה, שנדע להעריך את השמים הכחולים מעלינו ונבין שלא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר......

רחלי וייס

יונים, ינשופים וחצי נחמה - תפארת חקק

לפני למעלה משנה הלכה לעולמה אמי זהבה רבי, לבית לנדאו. בי"ט בסיוון תשע"ג נפטרה ולמחרת בכ' בסיוון (29 במאי 2013) הובאה למנוחות בקיבוץ גבע בעמק יזרעאל. היא נולדה בפולין, שרדה את השואה ניצולה מכל בני משפחתה שרובם נספו. עלינו ארצה מפולין ב-1957 ולאחר שהות קצרה בקרית שמונה נקלטנו בקיבוץ גבע. הייתי סמוכה למיטתה עד יום מותה, ואני מעלה על הכתב את הימים האחרונים ששהיתי בגבע לסעוד אותה בחליה. יהי זכרה ברוך. התלבטתי אם לפרסם דברים אלו, שנועדו ליום השנה לפטירת אימי, אך לאחרונה קראתי דברים אלו באירוע ספרותי, והקהל עודד אותי לפרסם את הדברים.

 

יונים, ינשופים וחצי נחמה תפארת חקק

שבועיים לפני שאימא שלי הלכה לעולמה הגעתי לקיבוץ גבע להיות קרובה אליה, לטפל בה, ובעיקר לעזור לאחי יונה שגר בקיבוץ וטיפל בה בשלב האחרון לחייה. לא ידעתי כי באותה תקופה התבַּייתו בגֶבע ינשופים, ומדי פעם מצאו את משכנן ליד חלונות החברים. כך מצאתי עצמי מדי לילה מייחלת לעצום  עיניים, לתחזק כוחות לפני בואי לאמא שוב -  וגוזלי הינשופים בשלהם... מדי לילה הם פצחו בקריאות מזמור בקולי קולות להצהיר קֳבַל עם ועדה – הנה אנחנו כאן.

תאמינו לי, אם אי פעם רציתי לרצוח מישהו או היו בי כוונות זדון כלשהן הן כולן הופנו לעבר אותם הינשופים.

שאלתי את אחי יונה, האם אינו שומע את קול הינשופים בלילות ושנתו כל כך שלֵמה... יונה הסתכל עליי בתדהמה – אילו סיפורים את ממציאה... הוא ישַן כל לילה שנת ישרים!

בזה לא מסתיים סיפורנו, סיפור הינשופים, כי בבוקר מוקדם מאוד והנה- זימרה חדשה בוקעת והיא זִמרת היוֹנים, התוֹרים, ואין מושיע.

אחיותיי לאה ובתיה הגיעו לקיבוץ בגלל מצבה של אמי, ואני מספרת להן את נפלאות הלילה והבוקר, לפחות שנהיה כולנו כבר בצרה זו, אבל הסתבר לי מהר מאוד כי גם עליהן זה  אינו משפיע. רק אני שומעת את הציפורים.

כך עבר שבוע. יצאתי להפסקה קלה הביתה לקחת ציוד נוסף וחזרה לקיבוץ, לאימא.

ומה בעניין הינשופים?

הינשופים – המשיכו מידי לילה בשלהם, ובבוקר תורם של התורים.

אמרתי לעצמי: לא משעמם בקיבוץ ....

אני מקבלת סימפוניה שלימה בלילה. ידעו שאני אוהבת קונצרטים, וסידרו לי מסע הופעות שלם של ינשופים ויונים. כך כל לילה.

מסכנה עירונית שכמוני!!!!

היום האחרון מגיע. אחרי הצהריים מודיעים ליונה שזהו, נגמר הכל. המסע של אימא הסתיים.

כמה מוזר, אנו הכנו עצמו למצב זה ובכל זאת קבלַת ההודעה הממה אותנו.

ההכנות להלוויה השכיחו במקצת את ההלם וריככו אותו.

אותו לילה, לאחר ההלוויה, חיכיתי  כהרגלי לסערת הינשופים ולבוקר חיכיתי להמיית התורים, והנה – שקט.

לא נשמע כל ציוץ, לא נשמע כל רעש.

הדְממה צָעקה ממש, ובדממה זו אף יותר קשה היה להירדם. האם הציפורים ידעו, האם הציפורים באו לשבת עימנו עד היום האחרון?

הסברים- אַיִן.

באתי להיות עם אמי בשלבי חייה האחרונים. הציפורים היו שותפות למעמד זה ולילה לילה הן השמיעו לי קריאות הזדהות עם מצבה של אימא. עכשיו הן בחרו בדממה כדי לבטא השתתפות בצער.

לא נותרו להם ציוצים ולי לא נותרו מילים. הבנתי שהציפורים יודעות את נפש האדם, ואם נכונות האמונות העממיות הן באות גם לבטא את השתתפותן בכאב.

נשאלתי: האם יש נחמה בציוץ הציפורים? נחמה שלמה בוודאי שלא. אולי יש בזה חצי נחמה.

 

גביע אסף שמחוני - דני גפן

"גביע אסף שמחוני" 2014 – טורניר היובל !

 

גם השנה בסוכות, יתקיים "גביע אסף שמחוני". אותו טורניר כדורגל,

שהחל ב- 1964 ומגיע השנה לשנתו החמישים !

וגם השנה ייטלו בו חלק, אותן שלוש קבוצות: מולדת,  תל יוסף והסינדרלה (שכבר שכחה , איך נראה משחק הגמר !) הפועל גבע .

המשחק המוקדם יערך , ביום חמישי 9.10.14 באיצטדיון איקסי (המגרש המקומי) בשעה 16:00. ויפגיש את שתי הפיינליאסטיות של השנים האחרונות:  מולדת ותל יוסף. כאשר הסינדרלה הפועל גבע, תחכה למנצחת בגמר ! שיערך גם הוא בגבע, בשבתון של החג השני – יום חמישי 16.10.14 . (על השעה המדוייקת, תבוא הודעה)

בואו לעודד ולהתעודד !

דני גפן

מן העיתונות

מן העתונות

גיל אלדמע, 1928-2014 מתוך מוסף גלריה /"הארץ"

אלדמע, חתן פרס ישראל, היה מחשובי מעצביו של הזמר העברי

בגיל 86 הלך לעולמו המלחין והמעבד גיל אלדמע, חתן פרס ישראל, מראשי מעצביו של הזמר העברי. אחדים מהשירים הידועים שהלחין: "חד, חד מחרב" (כותרת השיר היא "שיבולים"), "רוח ים", "אנה פנה דודך", "ויניקהו מדבש מסלע".

 

חנוך חסון: "לבד מתרומותיו למוזיקה הישראלית, גיל היה האדם הכי ישר והכי הגון בעולם".

בסקירת הספר "מניפה קולית", שיצא ב-2001, ובו מבחר משיריו ומעיבודיו של אלדמע, כתב

 ד"ר עודד זהבי, בין השאר: "בכל עיבוד טוב באמת ישנו איזה סוד. בעיבודיו של אלדמע מצאתי תמיד איזון נכון בין נאמנות לשיר המקורי לבין אמירה אישית של המעבד. איזו הבנה אינטואיטיבית או מודעת של כמות התחכום שהמקור יכול לשאת על גבו בלי שיקרוס ברעש מחריש אוזן, איזו הצללה קולית שמעמידה את המקור, שברוב המקרים נכתב כמנגינה חד-קולית, באור ייחודי. באחדים מן השירים שעיבד הפתרונות ההרמוניים שלו טובים לאין ערוך מאלה שהציעו מלחיני השירים. הבולט בהם הוא 'נעה' של נעמי שמר: דווקא הנחיות המעבד לשינויים בקצב הזמרה, האצות והאטות, מעבירות את השיר מממד של בלדה טרובדורית עממית אל מרחב דרישות כמעט שוברטי באופיו".

לדברי נעמי שמר, שהוזכרו בכתבה של רמי רוזן על גיל אלדמע ("הארץ", 1997), אף אחד בישראל לא עשה עיבודים קוליים ברמה של אלדמע. "אתה לא יכול בשום אופן לשיר את 'הוי ארצי מולדתי', למשל, בלי הקדמה שתכניס אותך לאווירה. גיל הוא ממש מלאך שרת של השיר, לא מנסה כמו אחרים להפוך את היצירה ולהראות מי באמת בעל הבית המוזיקלי".

אהוד מנור אמר אז: "גיל הוא בעיני סמל של נועם ויופי שקרנו מהמושג 'ארץ ישראל' לפני שהמושג התחיל לסמל גם משהו מעוות ודוחה".

על 30 שנות עבודתו ברדיו אמר אלדמע, באותה כתבה, כי כתב במשך שנים אלה כ-500 עיבודים, משיר הנוקדים ("שירו שיר לגז") ועד "לבכות לך" של אביב גפן. "העיבודים נוצרו בגלל צרכים של הרדיו. כמו שבהדסים הלחנתי שירים כי זה מה שהיה צריך לחגים, כשהגעתי לרדיו עשיתי את זה כי לא היו כמעט בכלל שירים מוקלטים. אמנם היו המון שירים ששרו בכל הארץ. שירי 'הו הו', ושירי סוכנות, ושירי חגים ושירי רחוב ומה שאתה לא רוצה, אבל כשבאת לחפש שיר כזה בתקליטייה ראית שאין שום דבר. אפילו שיר כמו 'באה מנוחה ליגע' לא היה בתחילת שנות ה-60 בתקליטייה שלנו. אז התחלנו ליזום הפקות - ההקלטות - שנראו בעינינו כשליחות לאומית. הרגשנו שאנחנו בונים את התשתית של הזמר העברי".

על מיומנותו החשובה, כתיבת עיבודים למקהלות, אמר באותה כתבה: "אתה יושב מול תווים ומוליך קולות, כלומר משתדל שכל קול ישיר מנגינה ממש משל עצמו, ופתאום, כשהמקהלה שרה את זה יש רגעים שאת האימפקט שלהם לא שוכחים לעולם".
על השאלה אם אין בלבו רוגז על כך שרוב הפזמונים שעמל עליהם לא משודרים, אמר גיל אלדמע: "גם אם שירים מתו מבלי להשפיע, הזמן הוא מסנן נהדר. את המעט האיכותי הוא יודע לשמר מצוין. חבל לי רק שהיום אנשים צעירים לא נחשפים למגוון רחב של מוזיקה. פעם, כשהיה רק רדיו אחד, היה זמן להכל. חדשות ומוזיקה קלאסית, ופזמונים עבריים, ורוק בנוסח הימים ההם, וכשהיה מגיע חג היו מוצאים זמן לשדר שירי חגים, ונשאר זמן אפילו לחידונים ולהתעמלות בוקר. היום יש כאילו פרדוקס: המון תחנות אבל רובן מציעות אותו דבר - אקטואליה לאורך היום ובלילות שדרים שמשוחחים בסגנון אישי על בעיות אישיות של מאזינים. נכון שיש קול המוזיקה, אבל אני בספק אם זה מגיע לנער ישראלי ממוצע. אני חושש שנער ממוצע לא נחשף אפילו למוזיקת לילה זעירה". היה אלדמע החשוב שבמעבדי הזמר העברי.
 

גם בנות הגבעטרון זכו לשיר את הוי ארצי מולדתי (מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: נעמי שמר) בעיבודו של גיל אלדמע העיבוד המקורי ניתן לנו ע"י גיל לבקשת רינה פירסטנברג

הוי ארצי! מולדתי!

הר טרשים קרח.

עדר עלפה: שה וגדי.

זהב הדר שמח.

מנזרים, גל, מצבה,

כיפות טיט על בית.

מושבה לא נושבה,

זית אצל זית.

ארץ! ארץ מורשה!

דקל רב כפים.

גדר קו צבר רשע.

נחל כמה מים.

ריח פרדסי אביב.

שיר צלצל גמלת.

חל חולות לים סביב.

צל שקמה נופלת.

ארץ נחלת מדבר סין!

קסם כוכבי לכת.

הבל זעם החמסין.

מלונה בשלכת.

כרם גפן נים לא נים.

תל חורבה נחרשת.

תכול לילות וילל תנים.

משאבה נוקשת.

הוי, הוי, ארץ חמדת לב!

השמיר, השית.

ביר סוד יתום בגב.

בשמים עיט.

ריח פרדסי אביב

שיר צלצל גמלת

בים של אור טובע כל,

ועל פני כל התכלת.

קיבלנו במייל

 

אופס הוטענו וטעינו

מתוך הפורום המרכזי של אתר אלתרמן  דוד גוטרזון - מנהל האתר

 

"אליהו הכהן, חוקר הזמר העברי, הפנה את תשומת ליבי לשיר המיוחס לנתן אלתרמן ואשר "מתרוצץ" באינטרנט בעיקר לקראת תחילתה של שנה חדשה. מייחסים אותו לשירי "הטור השביעי" ואליהו הכהן טוען שזו כנראה טעות.

גם הד"ר מרדכי נאור שחקר, בין השאר, את "הטור השביעי" מאשר שאינו מכיר את השיר הזה ושהסגנון לא מתאים לאלתרמן".

זיו אייל, יצר איתי קשר בימים האחרונים וכתב לי את הפרטים הבאים

בתחילת שנות האלפיים פתחתי ביחד עם אחותי בית קפה בשם "הטור השביעי" שהיה אכן בהשראת נתן אלתרמן

במסגרת פעילותנו בקפה, פירסמתי באחד המקומונים שבשרון ברכת שנה טובה ללקוחותינו ומשום מה רבים נטו לחשוב שהברכה היא מאחד הטורים של נתן אלתרמן
כל מי שמכיר את סגנון כתיבתו של נתן אלתרמן יכול לראות כבר מעיון ראשוני כי זהו אינו סגנונו, ולמרות שזה די מחמיא, איני מתיימר להגיע ליכולות הכתיבה של האיש
לא מצאתי לנכון להיכנס לדיונים באתרים השונים אבל מכיוון שהאתר היפה בניהולך הקדיש גם הוא זמן לדיון בנושא, מצאתי לנכון ליידע אותך בעובדות

עד כאן דבריו של  דוד גוטרזון - מנהל האתר

ולמרות שלא אלתרמן הוא מחבר השיר, השיר  כל כך יפה והרי הוא  לפניכם בשנית

ותודה לורד קליין שהסבה את תשומת לבנו לסוגיה הזאת

תן לנו שנה אחת של שקט אמיתי

שנה של לובן הפריחה וירק הדשאים

שנה של להט אהבות וחום תנור ביתי

ושנדע רק פעם מהו טוב ומה נעים.

שנה ללא קולות שנאה וזעקות השכול

ללא מראות הדםללא הלמות תופיהמלחמה.

לא הפחד המשתק של הנורא מכל.

ללא צחוקו של העתיד אשר נטמן באדמה.

הן לא בקשנו לנו אוצרות של ממלכות,

לא אושר עילאי ומכוניות פאר.

קורטוב אחד של שקט אמיתי ולובן של פריחות

אשר נוכל בהם בלאט להתהדר.

להתרגש כפעם מריחות של סתיו.

לדהור אל אושר כשריקת רכבת.

לבנות לנו סוכת שלום עכשיו,

להיות בה ראויים אנו לשבת

*********

ילדי דור תש"ח

 

אנו, שנולדנו פה, או עלינו בילדותנו,

אנו שגדלנו כאן, להורים שעלו, לעיתים ברגלים,

שגדלנו בדירת חדר או שניים,

שיצאנו לשחק ברחוב, קלאס, גולים ומחניים.

אנו, ששרנו שירי מולדת באהבה ובכוונה גדולה,

שהכנו שיעורי בית ללא מחשב, טלפון סלולארי, או טלוויזיה חינוכית.

הטלפון לא צלצל בילדותינו, ברוב בתי הורינו, המזגן-טרם נפוץ היה,

היה לנו חם בקיץ, קר בחורף...פשוט, לא ידענו...

לא, לא סבלנו, יצאנו החוצה, לרחוב, לשכונה, ומצאנו שם את  כל המי ומה,

מתחת לעץ, אם היה, הסתתרנו מן החמה,

התחלקנו עם חברים, בכל מה שהיה,

עשינו הכול, להגשים חלומות הורינו,

שהיו חדורי הנעות ללמדנו, לחנכנו, להעשירנו,

שנעבוד במשרד, ולא - כמותם בעבודה מלכלכת,

אנו שלמדנו בתיכון, עוד בטרם היה חינוך חינם,

שהבטנו במורינו בעיניים כלות, מעריצות,

לא אומר שלא עשינו שטויות, לא היינו צדיקים,

השתובבנו, "התקנדסנו", עברנו את גיל ההתבגרות, ללא ניתוחים פלסטיים,

מה שקיבלנו בהיוולדנו - נשאר איתנו...

לא שיפצנו אף, עיניים או ציצים, לא שאבנו שומן,

לא היינו בולמים או אנורקטיים,

היו לנו עיתוני ילדים ונוער, חיכינו להם, הגיעו בדואר,  

העברנו מיד ליד, כרכנו ושמרנו.

אנו-על סף השישים...

אנו - שימינו הנוכחיים קשים, כואבים ומסויטים.

הארץ גדלה, התפתחה, התקדמה,

מכשירים בלי סוף לעזרה,

מזגנים, מסכים, סלולאריים, סרטים בבתים,

רהיטים מפוארים, טירות מנקרות עיניים,

ילדינו נישאו, אנו - סבים וסבתות...

מתלבטים אם לפרוש או להמשיך לעבוד,

מתנדבים ומקימים עמותות,

שומרים על קשר, עם חברינו מהילדות,

משתתפים באירועים, שמחים ועצובים,

מתקדמים במשעולי החיים, קדימה, ותמיד - מבט מתגעגע....לאחור.

לרובנו, שגדלנו וגידלנו ילדים בשניים-שלושה חדרים,

יש היום דירות ארבעה חמישה חדרים,

ויש חדר טלוויזיה, וחדר מחשב, וחדר בלגאן, וחדר יפה, וחדר כזה..

ורובנו, קמים בבוקר, ושואלים: ההיה? או חלמתי חלום?

הייתכן שזו המדינה שגדלתי בה?שגידלתי בה את ילדיי? שחינכתי בה את תלמידי?

ששרתי איתם: כאן בארץ חמדת אבות...במרץ, תנופה, אהבה?

הייתכן?

רוצחים? הורגים? גונבים? שודדים? שותים לשוכרה?

וחבר כנסת...הצחקתם, סתם אחד שעשה רעש בשכונה...

יושב ראש כנסת בתסרוקת "קוצים", גוונים, פסים בשיער, תלבושות מנקרות עיניים,  

דוגמנית יפיופית, תלמידה שסולקה מבית הספר - אלה בכנסת, ואפילו בממשלה...

וכך - הפכה מדינתי לבדיחה.

ואני אינני צוחק, אני בוכה.

תחת כל אבן שתרים - תמצא עקרב, בכל ערימת דפים תמצא "סקופ",  

והדוגמאות כה רבות...

רוצחים בתוך בית ספר...ילדים עם סכינים, קשיש רוצח זוגתו בקניון,  

סמים במחוזותינו, מחליפים ידיים, משנים ראשים,

שחקני תיאטרון, שלנו, מופיעים כדמויות לחיקוי, מפרידים בין סוגי הסמים...

זה מותר, זה אסור, "זה רק לתפוס ראש" ואל תהיה "חנון"

"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב" - בדיחה?

ואיזה שיר יהיה זה? - דור מזוין?

אנו, שנולדנו וגדלנו ושירתנו בצבא, ונישאנו והקמנו בתים וילדנו ילדים,

וחינכנו ויצרנו, ועבדנו, ומיסים שילמנו, ומכל רע - הדרנו רגלינו,  

אנו קמים בבוקר ושיר חדש - אין לנו,

עייפנו, יש מין השלמה, ייאוש, הרמת ידיים,

דורכים על סף השישים, רוצים ליהנות מהילדים, מהנכדים, לשמור על הבריאות,

על לחץ דם תקין,  

ואולי, אולי אולי, עוד נזכה ונראה שינוי לטובה, רוח אחרת,

כי מכאן אפשר רק לעלות אין יותר לאן לרדת ונושאים תפילה בקול ובכוונה

מי יתן ויבוא שינוי ותחזור התבונה הבושה אהבת הזולת היושרה אמן

קורסים של קרן מעגלים

קורסים של קרן "מעגלים" – למען בעלי מקצועות שוחקים

קרן "מעגלים" מיסודם של משרד האוצר, הכלכלה והסתדרות העובדים החדשה מאפשרת שדרוג מקצועי ואישי במימון המדינה, לעובדים בני 50 עד 65 ,  או  20 שנות ותק במקצוע שוחק ללא הגבלת גיל.

הקרן באמצעות מכללת "צומת לימודים" מציעה מגוון רחב של קורסים המתקיימים במכללה בחיפה.

מתוך רצון לפתוח בפני חברים אפשרות להתפתחות אישית ולהגדלת יכולת ההעסקה, פנינו ל "קרן מעגלים" המממנת באופן מלא מסלול הכשרה, שדרוג או הסבה מקצועית לעובדים העומדים בדרישות.

הכנס הקודם התקיים בתקופת מבצע "צוק איתן" ולכן עקב בקשה של חברים תואמה פגישה נוספת עם נציגי הקרן.

כנס ההרשמה יתקיים ביום ראשון 2.11.2014

בשעה 18:00  במועדון חברים - יגור

מתוך רצון לקיים קורס בתחום מסוים ביגור נדרשים  12 חברים העומדים בדרישות הסף,הקורסים  שבחרנו לנסות ולקיים ביגור הם:

O בישול ( 5 שעות פעם בשבוע, 220 שעות)

O קונדיטוריה (5 שעות פעם בשבוע, 220 שעות)

o ניהול ויזמות (3 שעות פעם בשבוע, 120 שעות)

ניתן להרשם לקורסים נוספים מתוך המבחר הקיים המתקיימים בחיפה (הגעה באופן עצמאי).

בתום הקורס מקבלים תעודה רשמית של קרן מעגלים.

אנו ממליצים בחום לחברים בגילאי 50  עד 65  להגיע לכנס החשיפה.

דברים טובים

 

אם ראש השנה הוא חג התפוחים והדבש אזי  סוכות  הוא חג התמרים והרימונים. וכדרכנו חיפשנו מתכון הולם המשלב בתוכו סממנים של החג וקלות ביצוע עד כמה שאפשר. אז מצאנו מתכון של חיים כהן

וכל בשלן/נית הרפתקן/נית  מוזמנים לנסות

סלט חצילים ורימונים

 

מרכיבים

2-3 חצילים תלוי בגודל  

1 רימון גרגרים נקיים

מיץ לימון מסונן משני לימונים

2 כפות טחינה

2  שיני שום כתושות

1 צרור פטרוזיליה קצוצה

שמן זית

מלח גס

 

אופן ההכנה

קולים את החצילים על גריל פחמים או להבת גז פתוחה, או בתנור חם מאוד, עד שהם מתרככים. מניחים להם להתקרר ואז קולפים את החצילים ומעבירים את בשרם לקערת זכוכית (לא מתכת). מוסיפים מיץ לימון מיד (כדי למנוע השחרה), ובעזרת כף עץ מועכים את בשר החצילים. מתבלים בטחינה, מעט מלח, שום ושתי כפות שמן זית. מערבבים. מוסיפים פטרוזיליה ומערבבים. אם הסלט סמיך מדי, מוסיפים כמה כפות מים. מערבבים. לבסוף מוסיפים את גרגירי הרימון. מערבבים קלות, יוצקים על הכול זרזיף שמן זית ומגישים

 


תמונות מטקס פרידה מתשע"ד - צילום אבשי בן יהודה
טקס פרידה מתשע"ד

שתהא תשע"ה שנת שפע

העתקת קישור