דף מספר 2100
14/2/2014
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף מספר 2100

דף מספר 2100  י"ד באדר א' תשע"ד  14 פברואר 2014

 

 

מחזור ל"ו צדיקים צופה באופטימיות אל הבאות

 (תמונת השבוע צילום:שי אלוני)

(תמונת השבוע צילום:שי אלוני)

מימין דורון זבולון (עו"ד), עמר קליין (וטרינר ד"ר) יפעת לנדאו (עובדת סוציאלית M.A) ׂצור פלג (הנדסאי בעלי חיים מרכז רפת גבע), גילה גפן (עובדת משרד החוץ ומשרד רה"מ)


הודעות לדף



















מזל טוב

לדינה גוריון

לאירית ורמי

ולכל המשפחה

להולדת –הנין-הנכד

מזל טוב

לרז וגל גולן

לשי ושגית אלוני

ללנה כהן ולכל המשפחה

להולדת הבת,נכדה נינה

&&&&&&&&&&&

קבוצת גבע

משתתפת באבלה של

זיוה אופנהיימר (מגל) ובני ביתה על פטירתו של

בעלה בני אופנהיימר ז"ל

&&&&&&&&&&&

לחברים/ות שלום.

הגיעו חוברות ביטוח הבריאות הקבוצתי שלנו,בחב' הראל

(שהחל ב-1.12.13).

המעונינים יכולים לקבל את החוברת במרפאה-אצל רוחלה,או- אצל מנחם

במשרד הביטוח.

בברכה

מנחם

&&&&&&&&&&



מוועדת השכלה מוסרים:

ההרשמה ללימודים לשנת תשע"ה נפתחה.

הפונים מתבקשים להגיש את בקשתם ולרשום.

1.     סוג לימודים   2.מקום הלימודים  3 . עלות הלימודים

את הבקשות ניתן להגיש עד לתאריך 01/04/14.

יש לשים אותן בתא הדואר שלי.

בברכה, ענת לוין בשם ו. השכלה



הודעה מקופת בית

באופן חד-פעמי – הקופה תהיה פתוחה בשבוע הבא ביום רביעי ה – 19.2 בשעות הרגילות

יום חמישי ה – 20.2 , הקופה תהיה סגורה

                                                                                                רחל שלו


פעילות חוג העמקים

לשבוע שבין   16-21/2

*

יום א' 16/2 מועדון הזמר  עם שרהל'ה שרון

כולם מוזמנים לבוא, לשיר, לצחוק וליהנות

כניסה 10 ₪

*

חוג בטחון

יום שני,  17/2 שעה, 20:30 ע-ח-א

יורם שוויצר – תופעת טרור המתאבדים

*

חוג יהדות

יום ד'  19/2/14, גבע, 20:30

עם הסופר חיים באר – יונה הנביא בספרות העברית


משולחן המזכירה



משולחן המזכירות

אסיפת קב' גבע נערכה ביום ג' ה – 11.2.14.

סדר היום:

א.                הוצגה מועמדות רענן פרנס לריכוז המשק בהמלצת צוות האיתור ואישור הנהלה      כלכלית.

הנושא עובר לקלפי. לבחירה בקלפי נדרש רוב של 60% לפחות ממספר המצביעים בעד ונגד.

ב.                 פתיחת חשבונות בנק לחברים. הצעת ועדה-כספית, באישור המזכירות.

נשאלו שאלות רבות במהלך האסיפה שאת חלקן נפרסם לקראת המשאל.

הנושא עובר לקלפי.

ג.                   תוכנית לבניית כלבו/מרכולית.

התוכנית הוצגה ע"י רענן(הפרוייקטור המיזם). הערכת עלות, 350,000 ₪.

האסיפה מעבירה את הנושא לקלפי.

בהינתן אישור ציבורי, יעשה כתב כמויות ויבוררו עלויות מדויקות.

קידום המיזם הוא חלק מהשקעות קהילה 2014. פירוט מסודר של השקעות קהילה, על פי המסגרת הכספית שקבעה הנהלת כלכלית, יוצג באסיפה.

הקלפי בשלושת נושאי האסיפה יתקיים ביום שישי – 28.2.2014.

שבת שלום, צלילה לקס

פתיחת חשבונות בנק לחברים

פתיחת חשבונות בנק לחברים, מה הייתי רוצה לדעת בנושא?

1.                 שאלה: כיצד אפתח חשבון בבנק במסגרת המבצע?

תשובה: נציגות הבנק תגיע לגבע. תשב עם כל חבר/ בית אב, בנפרד ותסייע  בפעולה.

2.                ש:    אילו כספים ייכנסו לחשבון הבנק שלי?

ת:  * העברה שוטפת של כספי היתרה הבלתי מנוצלת מתקציבי החודשי.

*  יוכלו להיכנס כספים פרטיים מכל מקור שהוא.

*  במעמד פתיחת החשבון או בסמוך לו, חברים בעלי יתרת זכות, יועבר  לחשבונם כשליש מהיתרה הצבורה. השאר, יתרת הצבירה תועבר בהקדם בהתאם ליכולת הקיבוץ.

3.                שהאם יהיה לחשבוני כרטיס אשראי?

ת:  כרטיס אשראי לחשבון הפרטי, יינתן לחבר ע"י הבנק. כרטיס האשראי   הישן מגבע, יבוטל.

4.                ש: מה בנוגע לקניות בתשלומים שנעשו בכרטיס האשראי של גבע?

ת: במידה והתשלומים העתידיים לא יועברו לכרטיס החדש, תשלומים אלו ימשיכו להיפרע מהתקציב הכולל בגבע.

5.                שהאם אוכל להמשיך בניהול הוצאותיי במוסדות גבע כרגיל, כולל קופת בית?

ת:  כן. יתרת הזכות בסוף החודש תועבר ע"י גבע לבנק.

6.                ש: היכן ירשמו משיכת המזומנים בכרטיס אשראי החדש לקניות בתשלומים?

ת: הוצאות אלו יזקפו לחשבון הפרטי בבנק

7.                ש:  אם סיימתי חודש בחריגה כספית, מה אז?

ת:  לא יועבר כסף לחשבונך בבנק. החוב יישאר בגבע ויקוזז בחוֹדש העוקב.

8.                  ש: האם אקבל דיווח חודשי על הוצאותיי מהנהלת-חשבונות כבעבר?

ת: כן. יינתן דיווח חודשי כבעבר. היתרה הבלתי מנוצלת תירשם כהעברה לבנק בדיווח החודש הבא.

9.                  שמה קורה לחברים בעלי חוב חריג? (לא אני כמובן. . .)

ת:   קיים חוב שיש לגביו הסדר, ניתן להשאירו בגבע בהסדר שנקבע או להעביר את החוב לבנק על פי תנאיו.

10.           ש: האם אני יכול לבחור באפשרות לא להעביר את התנהלותי הכספית לבנק, ולהמשיך בגבע כרגיל?

ת: חבר/ה מעבר לגיל הפרישה, יבחר את האופן בו יתנהל, בקיבוץ או בבנק.

11.           שהאם אוכל להוציא כסף בקופת בית?

תכן. למעט חברים שהוגבלו בשל חובות. כך גם ההסדר לגבי קבלת צ'קים  בקופה.

החברים שיש להם שאלות נוספות יפנו לאלי מזרחי או לאיציק מור וייענו.   

צלילה לקס / אלי מזרחי
עדכונים והבהרות מצוות ענף המזון

עדכונים והבהרות מצוות ענף המזון:


מזה כ-4 שבועות התחלנו בהרצת תהליך ההפרטה שעובד לשביעות רצונם של מרבית החברים והעוסקים במלאכה.

הצוות עדיין עוסק בהגדרת גודל ותמחור של המנות בארוחת  הבוקר וכדי להקל על כולנו נבקש לקחת את המנות בכלים המיועדים שיונחו ליד כל מוצר ומוצר (הכוונה בעיקר למוצרי ארוחת הבוקר הניגרים ושאינם מדידים כיחידות).

בשלב זה של הרצת ההפרטה קנייה מרוכזת של מוצרי א. הבוקר (כגון: חומוס, טחינה, זיתים ועוד..) תעשה אך ורק דרך האקונומיה או המרכולית ולא דרך הקופות.

מחירי המוצרים/מנות עדיין לא סופיים, אנו מעדכנים אותם לפי עלות חומרי הגלם, לכן יהיו תנודות למעלה ולמטה, אנא תתאזרו בסבלנות.

ארוחת הבוקר נסגרת ב9:00 וזאת בכדי להספיק ולהכין את מערך ארוחת הצהריים. על הקופאיות לעדכן את תכנון ארוחת הצהריים ואת לוח המקשים זאת ועוד עד קבלת מטפלות הגיל הרך ב10:30.

בימים הקרובים נציב תיבה להערות, הארות והצעות ייעול. נשמח לשיתוף פעולה.

בימי שישי ניתן לקחת אוכל לערב בין השעות 12:45 עד 13:30, אנו מבקשים לבוא ולקחת אוכל בצהריים זאת בכדי להקל על תורני הקופה בערב שישי.

תזכורת:

·        א. בוקר: 6:45-9:00

·        א. צהריים: 11:30-14:30 (פתוח לילדים עד אחרון התלמידים)

-         בימי שישי ושבת א. הצהריים בין השעות 11:30-13:00

·        א. ערב: שישי 18:00-20:00

בברכה, צוות ענף המזון

זוית ראיה
שקיפות

לא פעם כבר חוזרים ומעלים אצלנוּ בנימה של תרעומת את התלונה כי "אין אצלנו שקיפות", "מסתירים את האמת". לא מועילות טענות שכנגד וניסיון להוכיח כי דווקא ישנה, ואכן לא כל פרט ועניין חייב להיות מדווח ומפורט לקהל הרחב שחלקו כלל אינו חי במקום הזה. אבל שום דבר לא עוזר. ושוב :"שקיפות", "שקיפות" וכאשר בא דיווח עולות טענות כי אינו מדויק, כי יש בו מגמתיות והטעיה.

והנה לאחרונה, בעיתון "ידיעות הקיבוץ", מופיעה רשימה בליווי תמונה, כיאה לעיתון מודרני, של חבר שלנוּ ושמות נוספים ושם מתוארת תמונת – חברה שבה, כביכול הכל מוּתר.הפקרות...

וקודם לכן, מצטברים בתאי הדואר כמה דפי "אינפורמציה" שמתארים תמונת מצב שאין רעה וממנה עולה: "הכל כאן מעוות, הכל שקרי, הכל רווי רעל והאשמות כלפי ממלאי-תפקידים, "מנהיגות" בלשון זמננוּ. 

וכמקובל בימינוּ – הכל זורם לערכאות בבתי-משפט ומספק פרנסה לעורכי-דין מפולפלים הנהנים משכר טרחה לא קטן ולכן – מושכים עוד ועוד את החקירה.

הפעם מסמכים ה"נתמכים" על פרטים שנאספו ממקומות חסויים שטבעם להיות לא פומביים כי הם עוסקים בעניינים אישיים רגִישִים שהם חלק טבעי מתפקידם של בעלי-תפקידים. וצומח-איום:" אם לא תנהגו כך וכך – גם אנחנו, איזו חבורה של בעלי עניין – "ננהג אף אנו כעולה על רוחנוּ", וכמובן הכל מתחבר לעניינים כספיים תחום שבו צנעת-הפרט חייבת להישמר, בכל חברה מתוקנת. זהוּ הא', ב', של חיי קרבת-אדם שבה חייב להתקיים אמון בין האנשים. כשזה נפגע או מתעוות – הופכים החיים למעוותים. ומתחילים לחשוב "החוצה".

אני רוצה לבטא איזו מצוקה-פנימית ולומר: יש לנהוג ביד קשה כלפי אנשים או קבוצות המפירים בעזות-מצח כללים שעליהם בנויים חיינוּ וחיי חברה בכלל

ואכן, יש לשלם על כך מחיר. אבל הכרחי.


תזמורת ומוסיקה


הזמנה משפחתית: קונצרט של תזמורת: קריית טבעון. אלה הן תזמורות אחדוֹת, ילדים, נערים ובוגרים, ולפעמים כולם יחד. הפתעה נעימה היא לבוא ולשמוע תזמורת אחת מאלה, בה משתתף נכדנוּ שקד, בנם של ניצן ושחר.

בשעה המיועדת, בדיוק, התמלא האולם הלא גדול, אבל נאה מאד של המקום והתאסף הקהל, בעיקר הורים ובני משפחה. לאחר סדרת ברכות והצגת מנהלי ומדריכי התזמורת, וגם דבריו של ראש הקונסרבטוריון המקומי, ועלית המנצח שהתקבל בחמימות ומחיאות כפים רבות וחשת את חיבת המנגנים אליו ואתו. במהלך כל הקונצרט שכלל מוסיקה לכלי-נשיפה מתקופות קדומות לא חדלו מחיאות הכפיים כאות לבקשות "הדרן" הוסיפה התזמורת עוד ועוד קטעים יפים להנאתנו הרבה.

מה נאה יותר מחבורה בת כמה עשרות ילדים ובני נוער, לבושים חגיגית, כולל עניבות אדומות להבלטת החגיגיות ובקטעי סולו של אחדים מהמנגנים שעשו זאת בחן ובמימוניות. ושוב תשואות למנצח, עולה מרוסיה ומיומן כהלכה.

מה טוב ומה נעים שישנם בכל משפחה, ורבות גם אצלנו ישנם המנגנים וזמרים אשר ידֶעו להפוך את הנכס הזה להווי חיים שנהנים להשתמש בו לעיתים מזומנות. זה כל כך פשוט וכל-כך אפשרי.

ולבסוף: בדרך לשם נוסעים רבים מאתנו ולעיתים די קרובות, האם שמתם לב איזו מהפכה מתחוללת בדרך לשם: איזה כבישים יהיו פה? אמן


ערב משפחתי-קיבוצי

שבוע לאחר הקונצרט בטבעון, קבלנוּ הזמנה לליל-שבת מידידים בקיבוץ עין-שמר, ממשפחת אלוֹן, האב – עלי, בן וחבר המשק הזה. עלי, סופר ומחנך שספרו האחרון "איתקה " האי שאליו הביתה, נמשכת דרכו של אודיסאוס. אודיסאוס  הנכסף לשם, אל הבית, אל אשתו פנלופה - גובר על כל מיני סכנות ופיתויים כולל אלה של הסירנות.

 זהו הרעיון של הסיפור וזהו גם שמו: הבית הוא טבור העולם - הוא ואנשיו.

לא נדודים אינסופיים בעולם המפתה.

בנוֹ של עלי הוא בעלה של ענת יערי בתם של שמחה יערי והלל ז"ל.

זו ענת שהכרנוּ עוד בהיותה בגבע שבה נולדה וגדלה, במיוחד הודות לנגִינת החליל המצוינת שלה שבה ליוותה הרבה מופעי חג ותרבות אצלנו. כיום היא מורה למוסיקה וגם בעלה פורט על פסנתר בין השאר. והאב עלי – כאמור, כותב ופעיל בענייני ספרות ותרבות בבית ובחוץ.

לערב שאליו הוזמנוּ הם קראו: "אהבת המקום ואנשיו".

חשבת: איך ומה יבטאוּ תחת הכותרת הזוֹ, שהפכה לאחרונה להיות בעיתִית במקומות שונים.

כשהגענו לחדר-האוכל,בו  התקיים ה"ערב" הזה, עוד עסקו שם אנשים בניקוי הכלים והאולם ובסידורים לקראת המופע.

 כאנשי קיבוץ אנחנו מעיפים עין לפה ולשם, ומעריכים ומשווים:" איך זה אצלם ואיך אצלנוּ". בשעה, 21:30 בערב לערך מתחילים, לאחר שמתכנסים כמה עשרות אנשים, רובם מבוגרים יותר, וגם ילדים, ואולי אורחים, כמונוּ, למשל.

כשמשתרר השקט, יורד המסך ועליו השיר "שירת הציפורים" לפי הנעימה של המחבר הספרדי פאבלו קאזאלם

בהמשך, שירים שונים של עלי וקטעי קריאה אחרים ההולמים את הנושא.

עלי קרא בלווי הקרנת תצלומים מעין שמר עצמה כשהכל משולב בספורי חברים רובם מעוררי צחוק ושמחה ושוב חזרה לנגינה היפה ולטקסטים הנאים

חשוב להדגיש את נגינתה הנפלאה של ענת בחליל בלווי כל הערב הזה

נשארנו לשיחת רעים עם חברים מספר מעין שמר.

חזרנו עייפים אך מרוצים.

ברצון רב אני רוצה להוסיף את התרשמותנו נשירתו של בן הקטן של ענת, שליווה את קטעי השירה בשירתו המדויקת והנחמדה.


מתוך "שווים" אתר המטה השיתופי

מתוך "שווים" אתר המטה השיתופי

מאת עזרא דלומי, 6/2/2013

על איך שהטרקטור, נכנע לקלנועית * על האקזיטים שהופכים לאקזמה * על עבדות שנקראת "עצמאות" * ועל אדום-אדום שלא שוחט עגלים

קלנוע-נוע-סוף

לפני כחודש השתתפתי באזכרה בקיבוץ בצפון. היא נערכה בחדר האוכל שמתפקד שם 7/3 (שבעה ימים שלוש ארוחות). מה שצד את עיני בבואי היה ים הקלנועיות שמסביב (על גלגליו יצאו זקנים לשוח). ממש ים. המראה הישרה תוגה ועגמומיות. מה מסמל יותר חברה מזדקנת מאשר כמות הקלנועיות המשייטות בה.


הקלנועית היא עוד המצאה שהמוח הקיבוצי חתום עליה. כמו נעלי הבית המרוצ'רצ'ים של דפנה - "הפנטופלך", כמו מכונות החליבה המתוכנתות, כמו אביזרי ההשקיה המתוחכמים. רק איכשהו הקלנועית, גם כשהיא "הרגליים" של החברים שכבר מתקשים ללכת, היא המצאה עצובה. המצאה של "סוף הדרך", במובן המילולי של המונח; לא "סוף הדרך" במובן ש"אין על זה".

מה שעוד יותר עצוב הוא שבד בבד עם התמלאות מגרש החניה בקלנועיות, נעלמו ממנו הטרקטורים. וזה לא שהם אינם קיימים, הם ישנם, הם עובדים. רק שעכשיו, בקיבוצים רבים יש להם מגרש חניה אחר: בשכונת העובדים הזרים, שלא אוכלים בחדר האוכל. הם מחנים אותם ליד הבית שלהם, כלומר ליד הצריף או הקרוואן. כך זה יותר יעיל, ניצול הזמן הוא יותר טוב.

יש איזה שיר של להקת השריון שמדבר על יום השלום שבו ייהפך הטנק לטרקטור ובמקום לירות – הוא יתחיל לחרוש. הטרקטור מנצח את הטנק כסימן לבוא השלום. ובכן, הטרקטור לא רק שלא ניצח את הטנק, הוא גם הפסיד לקלנועית. לפחות במגרש החניה.

שניים סינים עם עטין גדול

אם יצליח לחברת אייפקס, בעלת השליטה בתנובה, אז בקרוב היא תעשה אקזיט ותמכור את תנובה ברווח גדול לתאגיד הסיני "ברייט פוד". כך שמחאת הקוטג' הבאה, אם תהיה, תהיה אולי בכיכר טייאננמן בלב ביג'ינג.

תופעת האקזיט - לא יודע למה המילה הזאת נשמעת לי כמו אקזמה - אבל כמוה, היא מתפשטת עם מאפיינים מטאפוריים דומים למדי, כלומר - ההנאה הרגעית שבגירוד (האקזיט), למול הכאב המעצבן והמתפשט שבא אחר כך. (אין מפעל).

ההתלבטות של בעל שליטה אם לעשות אקזיט משולה להתלבטותו של איכר החוכך בדעתו מה יותר טוב: ליהנות מן הפרה כספקית חלב - הכנסה קטנה ובטוחה לאורך זמן - או למכור אותה לבשר ולעשות "מכה", שאחריה צריך להוציא כסף - אם הוא לא בוזבז עם בוא הבוננזה - על קניית חלב ומוצריו.

בשנים האחרונות קיבוצים רבים מעדיפים לעשות אקזיט, לשחוט את הפרה ולחלק את הכסף בין החברים. לעתים, בקטטות שלפני ההחלטה, מתנהלים קרבות רחוב מדממים בין "מחלקת החלב" ל"מחלקת הבשר". עכשיו זה קורה בשדות ים.

בסוף-בסוף השליטה במפעל נמכרת לאיזה תאגיד מחו"ל, החברים הופכים לשכיריו לכמה שנים "כדי להבטיח את מקום עבודתם" ואחר כך - אין מפעל. ובעצם, מי צריך מפעל אם ממילא אחר כך אין קיבוץ.

אז תנובה אולי תהיה בבעלות סינית והסינים יקנו מאיתנו את החלב שחלבו ברפתותינו התאילנדים, אבל למה להיות צרי עין?

עצמאות כלכלית

אתמול שילמתי את חשבון הארנונה

שלשום עשיתי בירור בביטוח לאומי

אבל עכשיו אני עבד, כי יש עצמאות כלכלית

אתמול שילמתי את חשבון הארנונה

שלשום עשיתי בירור בביטוח לאומי

מוועד הבית קיבלתי מכתב: "שלמו-נא"

לקרן הפנסיה שלי עשו תספורת בינונית

בבנק הלכנו לברר מצב חשבון

כי מוכרחים לדאוג שיהיה חיסכון

קנינו מכונת כביסה, קנינו תוף ייבוש

כי כשיש עצמאות, אתה אחראי לכיבוס

טופס חשבון מים, טופס חברת חשמל

ביטוח בריאות בהראל, ביטוח חיים באיילון,

ביטוח רכב בכלל, הכל גוזל כסף וזמן

והפקיד מוציא טופס, "תחתום כאן וכאן וכאן"

בין ים של טפסים אני משייט

שורף את הזמן של אשתי ושלי

פעם הקיבוץ דאג לכל זה במאורגן

אבל עכשיו אני עבד, כי יש עצמאות כלכלית

שבע השנים הרעות/ דני גפן

לזכר הדר לוי מקיבוץ מסילות

"שבע השנים הרעות"

שבע השנים הרעות

עברו כבר מזמן

אבל שום נחמה

לא הגיעה איתן


את השנים הטובות

שהיו לפני כן

לא ידעתי להעריך

התייחסתי כמובנות מאליהן


כל השנים הטובות

היו רק שנה

אולי קצת יותר

שהייתה ועכשיו אינה


שבע השנים הרעות

אינן נמדדות בזמן

מתארכות בלי סוף

ולא יגמרו לעולם


דני גפן

גילוי מצבה לאריק שרון / דנדי

גילוי מצבה לאריק שרון ז"ל


בטכס צנוע נערך גילוי מצבה בהשתתפות המשפחה וחברים לדרך. רבים ממפלגת  קדימה ועוד רבים שליוו אותו במהלך חייו.

בצד עמדה חבורה קטנה יוצאת יחידה 101 שליוו אותו בתחילת דרכו ואולי גם עזרו לו לנסוק לגבהים. תמיד נזכור אותו

דנדי

מתוך עיתון גרמני

בקיבוץ גבע האידאל של החלוצים עדיין חי זה 90 שנה

לאחרונה בקרה בגבע טינה קמפף עתונאית גרמניה הכותבת בעיתון האזורי של אזור באדן באדן בגרמניה. היא הגיעה לגבע דרך חברים של ברנדה לנדס ועיקר עניינה היא הקיבוץ, עתידו, המתנדבים בגבע ועוד. היא נפגשה עם מרכזי ענפים, סיירה בקיבוץ בין המוסדות והענפים, ועל הדרך פגשה גם חברים עוברי אורח ושוחחה איתם ארוכות. התוצאה מאמר ארוך  ואוהד בעיתון הכתוב גרמנית. מכיון שפסו בגבע דוברי הגרמנית לא נותר לנו אלא להביא את התמונות בלבד.

את הכותרות תרגם דניאל הקסטר ותודה לו על כך.

קבוץ גבע נמצא בצפון ישראל. החברים חיים שם בקהילה בעלת צביון סוציאליסטי מרצונם החופשי    


 זכרון ההתחלה: ביום ההולדת של הקיבוץ לובשים הילדים תלבושות הסטוריות

 

בגידול העגלים עובד יהודה חזין


קיבלנו במייל

כתב: יאיר גרבוז

כשאדם קם בבוקר, מה הוא עושה? הוא מכין לעצמו ספל קפה. מה עושה הקפה? מעלה את לחץ הדם, מגרה את העצבים, אבל משפר את הזיכרון. קפה נטול קופאין  מעלה את הכולסטרול ומזיק לראייה. במה ימתיק את הרעלים שהוא מכניס לגופו: האם בסוכר לבן, שהשימוש בו כמוהו כהתאבדות?

או בסוכר חום - המעניק לקפה טעם של עוגת דבש בת חודש, ואולי בסוכרזית - שאפילו עכברי מעבדה כבר נמנעים מלגעת בו?

למה להסתבך? עדיף לוותר על המנהג האנכרוניסטי של קפה וסיגריה  ולפתוח את הבוקר באינטרנט ובעיתונים, שם יספרו לנו "בכמה ספלי קפה, שלא נזכה לשתות, קיצרנו את חיינו בגלל הקפה שכבר שתינו".

מי שמתחיל את יומו עם התקשורת יוכל להיות שותף פעיל לתכנית התחלואה התזונתית:

הוא יבחר אם להרוס לעצמו את הלב וכלי הדם או את המוח ומה שבתוכו, או שמא להסתרטן באמצעות סויה ולצאת מזה בעזרת ברוקולי...

אכול ושתה!  כי אחרת איך נחלה? ואם לא נחלה, איך נתכנן את מותנו?

בכל יום שולחים לנו הדודים מאמריקה מחקר חדש. אתמול אמרו: "יין אדום מרחיב את העורקים וטוב ללב" והיום תיקנו: "אמנם טוב ללב, אך כשהלב משתכר, הלבלב 'מסתכר' לו "והורג אותנו במתיקות".

וחדשה מרעישה: "יין מסרטן!"

הכול מסרטן. הלבן שבחלב,  האדום שבכלניות, והגיר שהמורה כותבת בו.

מה מותר לאכול? בשר אדום? השתגעתם? מסרטן! אלא מה? הוא גם מגביר את ה- B12 שמסייע לנו לזכור שלא טוב לאכול בשר אדום. "עדיף עוף", יגידו לכם אלה אשר בגלל מחסור ב-B12 שכחו את שפעת העופות...

התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, אך היא, בעיקר, כלב הנחייה של ההיפוכונדריה!

המדע נרתם לשירות הסבל. בימים שבהם נראה שהדבר היחיד המותר באכילה הוא העיתון, שבו אנו קוראים מה אסור - אין פלא שצצים כפטריות רעילות מרפאים טבעיים ומושיעים  המתייחסים אל הגוף כמרכז סניטציה, וההנאה המוזיקלית היחידה שהם מכירים היא פריטה על המעיים. בכל יום מורידים מאכל, ומוסיפים עשב מועיל ותוסף מזון מחסן.

אני החלטתי  שכאשר אתחיל לבלוע תוספי מזון, אתחיל גם לשתות מים כחולים בשביל ה"וִישֶרים". בקיצור, תאכלו מה שאתם רוצים ותהיו בריאים!

תרבות בעמק

רן הררי

משכן לאמנות עיןחרוד

15.2.2014 - 5.4.2014

אירוע פתיחה: שבת, 15 בפברואר 2014, שעה 13:15


תערוכתו של רן הררי במשכן לאמנות, עין חרוד, מורכבת מעבודות רישום בצבע, הגדולה שבהן 7 מ' אורך על 5 מ' רוחב. הררי יוצר מאות רבות של עבודות על נייר - הן קטנות ממדים בשל מחסור באמצעים ובחלל עבודה, אך הוא רואה בהן  מעין מאקטים המיועדים לעבודה בקנה מידה גדול.

הדימוי הוא ספק ציור, ספק צילום או תמונה שנחרטה בזיכרון מסרט - דמויות על רקע מבנה גדול שנראה כמו חלק של הר, או דמויות ניצבות בנוף פתוח. חומריו הם חומרים ארעיים. העבודות נפרשות במבנה שיש בו השתנות צורנית, אותם הפרקים חוזרים ונשנים בהן בווריאציות  ובכל פעם מתגלה דבר-מה  חדש באותו המבנה עצמו. העבודה מורכבת ממקטעים, יצירה ארעית של מחברים.התוצאה הסופית היא מעין תשבץ תלת-ממדי המקנה תחושת עומק טופוגרפי. העומק, המרחב ותחושת המרחק מעניקים תחושת זמן. העיסוק בחלל, במרחב ובזמן מעלים אסוציאציות לעבודת הקולנוע.

שמעון בוזגלו: אולי אתחיל את המלל בהצהרת אהבה: אני מאוהב בעבודות של האיש הזה. האם סיפרתי כבר שהוא זה שגרם לי סופית, אחת ולתמיד, להאמין לאמנות מופשטת ולאהוב אותה? ... האיש עובד כמו סרט נע, אבל איכשהו, באורח פלאי, מצליח לחמוק מהפלבאיות, המאפיינת את הסגנון העמלני הזה. למדתי את האובססיה שלו למקם את ההרים באופק, ומהם משתרע לו עד קדמת התמונה מישור לא ברור, ובחזית - דמות או שתיים, מטושטשות.

יובל קדר: רן הררי מציב אלטרנטיבה כמעט בכל פרמטר אפשרי - באמנות, בחשיבה ובאורח חייו. בבולמוס יצירתי משוכלל קר ומדויק, יוצר רן הררי, בעשורים האחרונים, אלפי עבודות נייר, כעין תמונות קולנוע מעולם חלופי.

רן הררי נולד בקיבוץ משמר הים - אפק להורים ממייסדי המקום. לאחר תקופה של מעבר התיישבה המשפחה בקיבוץ אפיקים ב-1954. בבגרותו עזב הררי את הקיבוץ, התגורר בתל-אביב וכרגע הוא מתגורר ארעית בקיבוץ בית השיטה. הררי עוסק באמנות מילדות, הציג במשכן לאמנות עין חרוד, מוזאון לאמנות ישראלית רמת גן והגלריה לאמנות בבית גבריאל. עבודותיו נרכשו לאוסף שוקן ולמוזאונים.

****************************************

חנא פרח כפר ברעים חששות


משכן לאמנות,עין חרוד 1/2/2014 - 22/3

למידע נוסף ולקבלת חומר ויזואלי: עפרי גרדי-כהן משכן לאמנות, עין חרוד  052-3226209

המוזאון פתוח בימים:

ראשון - חמישי

09:00 - 16:30

 

שישי וערביחג

09:00 - 13:30

 

שבתות וחגים

10:00 - 16:30

נשמח לסייע בפרטים נוספים: 04-6486038, 04-6531670, 04-6485701

Facebook  |  museum@einharodm.co.il   |   www.museumeinharod.org.il



דברים טובים

והפעם – צנוניות. אם יש ירק שלא מקבל את הכבוד המגיע לו, זוהי הצנונית. למרות שהיא חיננית להפליא, צבעונית, מתוקה-מרירה ורעננה, היא זוכה להיות שם גנאי לאנשים משעממים ומדכדכים.
הירק שאנחנו נוהגים לאכול הוא למעשה התעבות השורש של הצמח, אבל גם את העלים הירוקים אפשר לנצל ולהוסיף אותם לסלט ירוק רענן.
הצנונית מסתדרת מצוין במאכלים אוריינטלים: טיפה שמן שומשום, קצת רוטב סויה - והנה צנונית יפנית. תמצאו אותה בסלטים קרים, במחמצים מזרחיים, וכשהיא מונחת על לחם שחור עם גבינה לבנה - אין ישראלית ממנה. עונת הצנוניות נמשכת כמעט כל השנה

 לאחרונה נתקלתי, למרבה התמהון, בדרכים חדשות בטיפול בירק החביב הזה: בישול ,צליה והחמצה. לא , עוד לא ניסיתי וספק אם אנסה. כי השמרנות הבסיסית שלי מרימה ראש ומשדרת לי:" זהו, עד כאן!" אבל אם יש מי שמעוניין לנסות  הרי לכם כמה מתכונים.


ואם יצליח לכם התבשיל אנא, התקשרו והודיעו לציבור על הנסיון והתוצאה ותבואו על הברכה.

צנוניות מבושלות

מתכון של ארז קומרובסקי, הצנוניות הקטנות והסגלגלות מקבלות טעם לגמרי אחר בתום הבישול העדין. מוסיפים סומאק ומתענגים על החמצמצות המרעננת.

חומרים ל-4 מנות:

3 כוסות צנוניות שלמות

1 כוס ציר עוף

מלח ים

1 פלפל צ’ילי אדום פרוס

1 כוכב אניס

להגשה:

סומאק

שמן זית

מבשלים את הצנוניות בציר מתובל במלח, צ'ילי ואניס כ-5 דקות, עד שהצבע זולג מהן והן מתרככות מעט, אבל עדיין שומרות על פריכות. + מעבירים לצלחת, יוצקים מעט מן הציר ומוסיפים סומאק ושמן זית.


סלט צנוניות צלויות

המצרכים

20 צנוניות קטנות ו/או בינוניות

כף וחצי שמן בוטנים (לא היה לי, אפשר עם כף שמן שומשום)

כף וחצי רוטב סויה

כף וחצי זרעוני שומשום

2 בצלים ירוקים קצוצים דק

אופן ההכנה

רוחצים את הצנוניות, קוטמים את שני הקצוות וחותכים לרבעים

מייבשים עם מגבת נייר

מעבירים לתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה

יוצקים את שמן הבוטנים (או שמן השומשום) ומעסים את הצנוניות, שכל הרבעים יהיו מצופים בשמן

מחממים תנור ל - 220 מעלות

מכניסים את הצנוניות לתנור החם וצולים בערך 20 דקות, או עד שהצנוניות מתרככות ומקבלות קצת צבע שזוף.

כשהן רכות, מוציאים את התבנית מהתנור, יוצקים את רוטב הסויה ומערבבים היטב

מוסיפים את הבצל הירוק הקצוץ, מערבבים ומחזירים לתנור ל - 5 דקות נוספות

בינתיים קולים את השומשום במחבת חמה ונקיה, וכשמוציאים מהתנור - זורים את השומשום על הצנוניות ומערבבים מגישים חם או פושר

העתקת קישור