דף מספר 2131
12/9/2014
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2131

דף מספר 2131 י"ז באלול תשע"ד 12 בספטמבר 2014

אתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

עריכה והדפסה: נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

 

 

צילום: אבשי בן יהודה

משולחן המזכירות - צלילה

משולחן המזכירות

א. אסיפת חברי קב' גבע     נערכה ביום ג' 9.9.2014

נושאי הדיון:

סדר היום

1.      הצגת דוחות סקורים חצי שנתי (30.6.2014)  ע"י ברית-פיקוח.

2.      הצגת דו"ח מקורות ושימושים של הקהילה ע"י מנהל-הקהילה, איציק מור.

3.      הצגת  דו"ח נכסים והתחייבויות, ע"י הגזבר, אלי מזרחי (31.8.2014).

4.      הצעת השקעה בסכום של 4 מיליון ₪ בחשמל סולרי בגבע.

5.      הצעת מועמדים לוועד ההנהלות ואסיפת תאגידים.

החלטות:

1.      הדוחות הסקורים אושרו ע"י האסיפה.

2.      דו"ח מקורות ושימושים של הקהילה, אושר ע"י האסיפה.

3.      דו"ח נכסים והתחשבויות, אושר באסיפה.

4.      אישור השקעה בחשמל סולרי, עובר לקלפי  שייערך ביום שישי 19.9.2014.

5.       מוקי ידין מוצע כנציג ציבור בוועד הנהלת אחזקות.

אלדד בן-ארי, דני פלג, עומר רז, מוצעים כנציגי ציבור באסיפת התאגידים.

הבחירה מועברת לקלפי  בתאריך 19.9.2014    

שבת שלום, צלילה

 

מחקר "מדעי" על תורנויות - צ. ל.

המחקר "המדעי" על התורנויות

מבוא

"המחקר" נערך בישוב כפרי קטן השוכן בראש גבעה בו חיים התושבים בשלווה ובבטחה.

שותפים זה לזה, ערבים אלו לאלו (כמובן), דבר לא מטריד את מנוחתם, מלבד...התורנויות.

בחקר הבעיה הנ"ל, עוסק "המחקר הצנוע" המובא בזאת, בלא שיתיימר להציע פתרונות.

הגדרות

1.תורנות – משימה מחייבת, המוטלת על האזרחים מטעם הממסד.

2.ביצוע המשימה – בנוסף לשעות העבודה הסדירות (אם קיימות)

3.שיבוץ למשימה – יחידת מש"א

4.המוציא לפועל – מחשב המשגר את המסר לכל אזרח, לקראת מועד התורנות.

תמונת מצב

האזרחים מוטרדים, מחפשים אמצעים להיפטר מהחובה.

מטרת המחקר

יצירת דו"ח מצב מעודכן עבור הממסד.

מטעמי צנעת הפרט לא נכללים בפרסום שמות האזרחים, המועברים בנספח מיוחד למש"א.

פירוט תורנויות לסוגיהן

קהילה – בית סביון, בגד גבע, אירועי חג, אירועי תרבות.

ענף המזון – רחצת כלים, הגשה, קופה, חימום, תורנות שישי בערב.

ענפי חי – רפת, דיר, לול, אורווה.

ביטחון – שמירת ערב, שמירה בשישי .

התורנויות מתחלקות לשני סוגים:

1.אלו שהכרח לקיימם – ענפי חי ובית סביון

2.אלו שניתן לבטלן, או למצוא להן תחליפים – ענף המזון, בגד גבע, אירועי חג, אירועי תרבות.

3.ביטחון – שנוי במחלוקת בין הפחדנים (חובה לקיים) לבין האמיצים (ממילא לא מועיל)

מערך הסיבות(מוצעות ע"י האזרחים) לקבלת פטור מתורנות

הערות: הסיבות מחולקות לסוגים.

מצורפות שאלות מחקר המסומנות – ש.מ.

סיבות רפואיות

1.מחלה, מחלת ילד. ש.מ. האם זה מצב קבוע, זמני או מוזמן לשעת הצורך?

2.כאבי גב, פריצת דיסק טרייה, פריצת דיסק ישנה. ש.מ. האם נדרש אישור מומחה לקבלת פטור?

3.אלרגיות: למים, לסבון, לאוכל לאנשים. ש.מ. האם האלרגיות תקפות גם בתוך בית המשפחה?

4. תקופה קשה. ש.מ. למי לא, מפעם לפעם ?

מצב משפחתי מיוחד

1.יש לי הרבה ילדים ואין לי סבתא בקיבוץ. ש.מ. מה עשו מתיישבי הדור הראשון ללא סבתות?

2.אני אם חד הורית, קודם שיתנו זכויות.

סיבות אידיאולוגיות

1.הגיע זמן שיסגרו את ח"א. ש.מ. האם הסיבה מאפיינת את שונאי השיתוף?

2. לא מעוניין לעשות חליבות, אני טבעוני. ש.מ. האם הוצעה לחבר תורנות אחרת נטולת בעלי חי?

3. אני עובד הרבה שעות. ש.מ. האם התופעה אופיינית לכל החברים?

4.אחרים לא עושים.  ש.מ. מה הם עושים במקום?

5. עשיתי מספיק, שהצעירים יעשו. ש.מ. האם יש צעירים ביישוב?

6. קחו שכירים. ש.מ. האם בעל ההצעה מוכן לשלם את שכרם מתקציבו?

סיבות פרקטיות

1.ניסיתי להתחלף ולא הצלחתי. ש.מ. מהי רמת ההצלחות/כישלונות של החבר בשאר התחומים?

2.אף אחד לא יתחלף איתי. ש.מ. האם זהו סימפטום למצב נפשי של אומללות הדורש טיפול?

3. פעם היה נהוג שאתם מחליפים. ש.מ. מי זה אתם ומהו המושג פעם?

4.כי משפצים/בונים לי. ש.מ. האם לא נדרשת מהחבר תרומת יתר בעת מתן הטבת יתר?

5.לימודים /מבחנים. ש.מ. ראה בסעיף 4.

סכום

ניתן למצוא אזרחים רבים (פראיירים) הממלאים תורנויות כמתחייב, עבורם  ועבור המשתמטים גם יחד. (ערבים אלו לאלו...).

לאזרחים אלו מוקדש "מאמר מדעי" זה.


צ.ל  השם המלא שמור במש"א

עוזרת מחקר מתנדבת במכון למחקר חברתי – "חיינו"

 

מה חדש במרכז סקרנות

שנת הלימודים תשע"ה

מה חדש?

מרכז סקרנות פועל זו השנה החמישית! שעורי העזר ניתנים הן לילדי גבע והן לתלמידים שבאים מבחוץ. בימים אלו אנו בונים את מערכת השעות לכל התלמידים ומשתדלים לתת מענה לכל הצרכים.

מרכז סקרנות הפך להיות מותג בעמק וכל זאת בזכות צוות המורים המקצועי, הוותיק והמסור.

מלבד שעורי העזר הרחבנו את מעגל הפעילות למתן טיפולים משלימים,בין היתר טיפול באומנות ע"י איריס רז-מינדל.

הילה לנדאו שעבדה איתנו במסירות רבה במשך חמש שנים סיימה באוגוסט את עבודתה. הילה עברה לעבוד כמורה לאומנות בבי"ס היסודי עמק חרוד.

בהזדמנות נאמר לה תודה ענקית ובהצלחה בדרכה החדשה. את מקומה מחליפה אביב רון.

"פרויקט קידום נוער" מטעם המועצה ומשרד החינוך ממשיך גם השנה ב"מרכז סקרנות". בפרויקט זה לוקחים חלק הדר בן יוסף ויובל שבילי שהצטרף השנה.

בהצלחה לכולם!!!

מרכז סקרנות מאחל לכל התלמידים, ההורים והמורים  שנת לימודים מלאת ענין וסקרנות

שנה טובה!!

צוות מרכז סקרנות

מקום נאה - רוחלה רז

מקום נאה מרחיב דעתו של האדם!

אני מברכת את היוזמה שבאה מצד מערכת הבניין וענף הנוי לטפל בכל השטחים הציבוריים,לתת לשטחים מראה מסודר ונקי ולא כערימת גרוטאות. אל נטיל הכל על עובדי הנוי לבדם.

לדעתי כל שכונה צריכה להיות אחראית על השטח הציבורי, ליד פחי-האשפה, סביב בתי המגורים לבין הדשאים וגם בכל הדרכים והפינות לצידי הכביש המוביל לשכונה. אל נהפוך את הבית שלנו לחצר-גרוטאות ואל נהפוך שטח ציבורי לפרטי. לא רק שכונות מגורים, כל ענף מענפי המשק, ציבורי וחקלאי חייב לשמור על מראה נאות  ולא רק ע"י חדר-האוכל.

גם בתי-הילדים מהקטנים ועד הגדולים חייבי לטפח את סביבתם ולשמור על הניקיון והסדר.

דוגמא נאה: בשכונת הדרים, מצפון בולי עצים מסודרים בתוך שורת מיכלים, ואילו בדרום השכונה זרוקים בולי עץ בערבוביה, מה שמכער מאוד את השכונה. ליד הארכיון, ערימת בולי-עץ "מה זה הדבר?"

הערה נוספת, בעיית המדרכות. נכון, צריך לכך השקעה ולא הכל אפשרי בבת-אחת, אבל ליד מוסדות ציבוריים כמו מש"א, הנהלת-חשבונות ומועדון לחבר, מצפון ומדרום, המדרכות ממש סכנה להולכי-רגל.

אני מקווה שגם בעיית חניית המכוניות בשטחי המגורים תיפתר  וימצאו למכוניות מקומות חנייה מתאימים ולא בתוך שכונות מגורים.

 בכל אופן היוזמה מאוד במקומה וברוכים היוזמים. השתתפות כלל החברים הכרחית בשמירה על הסדר והניקיון.

רוחלה ר

זווית ראיה - נחמן רז

 

תרומות צנועות

מכתב התוֹדה הנאה שפורסם ב"דף" בשבוע שעבר ובו הבעות-תודה נרגשוֹת על הופעת וותיקי-הגבעטרון בדרום, בקיבוץ כפר-עזה.

הדבר התרחש עוד בטרם הובטחה הפסקת-האש, ולאור הניסיון הרע שנצבר ביחס לקיומה המלא והמבטיח של ההפסקה הזו, וקיומה הרופף.

כך שנסיעה לשם מן הצפון הרחוק-השקט, באווירה של אי-ביטחון המרחפת מעל ראשה של נסיעה עכשיו לשם, היא מעשה יוצא דופן.

הדים לאירוע ההוא נשמעו גם בהזדמנויות נוספות ובכך אין פלא. באותם הימים האלה, שם באזור "עוטף עזה" המוכר לרבים מאתנוּ, הישובים והאנשים, היה זה צעד די

יוצא-דופן. זהו משהו שכולו היפוכה של  אווירת " האחוז כפי יכולתך" המקובלת היום בישראל, ולא רק בה.

בהמשך לזה, אבל בתנאים לגמרי אחרים היה הביקור השבוע בעמק-הירדן בבית-גבריאל. שם התכנסו וותיקי הישובים ההם לציון חגיגי של פתיחת שנת הלימודים

("דורות-בגלבוע" שלהם). גם לשם הוזמנו וותיקי-הגבעטרון, ונענוּ ובאוּ ושרו הרבה ופה ושם גם בלִוְוית זימרתם של קשישי עמק-הירדן שרוו נחת ושמחה. ונודע כי ישנן הזמנות נוספות לחבורה המזמרת הזו.

נעים וטוב להכיר בכך שנוכח כל מיני דיבורים חסלניים וסלחניים לגבי עניינים שונים, וגם שולִיִים, בתוכנו מתקיימת גם הוויה כזו.

ומקווה שלא ייגמר! ושוב יוצא הזמר אל הדרך


בנינו בתקשורת

בנינו בתקשורת

מתוך יומן המלחמה שלי / אברהם נאומבורג   ישראל היום 5.9.14

בשעות הרגיעה בלחימה ברצועה רשם לעצמו רס"ל (מיל) אברהם נאומבורג שריונר בן 29, הערות ומחשבות בפנקס קטן. על החברים שתמיד מתייצבים, על החשש מהלא נודע, על הימים הארוכים בטנק בפאתי עזה, על הגעגועים לאשה ולילדים, על הפחדים, החלומות והגאווה...

 

אמיתי זבולון

... לקראת 3 מתחילים סדר תנועה ליציאה. היציאה היא אולי הדבר הכי קשה. הכל כל-כך לאט. ואתה כבר על קוצים, מת לצאת מהטנק הזה כבר. מתחילים לסגת תוך כדי חיפוי אחד לשני, דב נותן לי הוראה לא נכונה בקשר, במקום אחורה וימינה, קדימה וימינה, והנה גם אנחנו, אחר כבוד, מצטרפים לרשימה המכובדת של הטנקים שנתקעו בבית הקברות המדובר. כמובן הם כבר חולצו משם לפני יומיים, אבל עכשיו תורנו.

...ממשיכים תנועה. אי-אפשר  לתאר את הרגע הזה שאתה יוצא מהטנק אחרי שהות ארוכה כזאת. שחרור והקלה בלתי ניתנים לתיאור. ככה אנחנו מסיימים את המשימה הראשונה שלנו במבצע הזה. לקח לנו שלושה ימים, מחמישי בלילה עד ראשון בבוקר. 57 שעות.

התחושה טובה. אתה מהטנקים היחידים שעמדו במשימה מתחילתה ועד סופה.

... השמועה אומרת שיש פקודות להמשך ומדובר על הערב. אני לא מאמין למשמע אוזניי בטוח שזה יידחה. לא יכול לחשוב על עוד כניסה כזאת בלי לילה אחד נורמלי לפני זה.

מדבר עם אמיתי זבולון. כל המאצ'ו והגבריות שהזכרתי קודם, הכל נעלם. מתפרק ממש. לא מסוגל. לא יכול לחשוב על זה כרגע.

אמיתי, התותחן בטנק שלי, הוא הדבר הכי טוב  שהיה יכול לקרות לי בחיי המילואים. אנחנו חברים הכי טובים. מכירים כבר מהסדיר, חברים בלב ובנפש כבר עשר שנים. הוא כמו אח  בשבילי. זה דבר שכל חייל מילואים יכול רק לחלום עליו. העובדה שיש עם מי להתייעץ, את מי לשתף ועל מי להתפרק כשצריך, היא מתנה

רחל אומרת לי בטלפון שגדוּלה של אדם ושל לוחם היא להגיד דווקא כשהוא מרגיש לא כשיר, ולא לרמות את כולם ולהכנס במצב לא טוב. אמיתי ואני מחליטים לפנות לבנדה, המ"מ, ולשתף אותו בתחושות. "לא הלילה , בנדה. תנו לנו לילה אחד נורמלי לפני, חייבים לישון קצת. זה לא טוב להכנס ככה." בנדה מבין...האנשים מפורקים...החימוש הגדודי מונע משני טנקים להיכנס . החימושניק מסביר שאם ייכנסו כך הלילה, הם בטוח יתקעו באמצע...רק שלושה טנקים יכולים להכנס הלילה עם גדוד הנח"ל לבית חנון...

אני מסדר לצוות שינה אצל הדודים שלי בכפר מימון, הם לא בבית, אבל הבית נשאר פתוח לחיילי צה"ל שבסביבה...קמים כמו חדשים, מודיעים שאנחנו נכנסים היום. מתחילים כניסה. היי, בית חנון. פעם ראשונה שאנחנו נפגשים...

קיבלנו במייל

אף כי העלילה ישנה יחסית היא מרתקת ועל כן אף כי  נכתבה לפני מספר שנים היא עדין רלבנטית. שווה מאמץ קריאה

מלכודת כפולה וחלום הבלהות האיראני / ד"ר גיא בכור

אם זה נכון – זה מדהים! האיראנים המומים: הצנטריפוגות שלהם משמידות את עצמן. נשק המחשבים המתוחכם מאי פעם – עובר מתקפת הווירוסים האכזרית בתולדות עולם המחשבים שמעכבת בשנים את תוכנית הגרעין של איראן, ואולי אף מחסלת אותה. הכול בזכות תולעת אחת, שמולידה עכשיו עוד תולעים קטלניות. האיראנים המומים: הצנטריפוגות שלהם מחסלות את עצמן. השבוע נאלצו הם להשבית את מקור הגאווה הלאומית שלהם: הכור בבושהר. מדוע? הם התנהלו בטכנולוגיה של שנות השבעים, אך מישהו הנחית עליהם מהלומה נוראה עם טכנולוגיה של 2050. לראשונה, שלב אחר שלב: כיצד קרה הדבר, מה חלקה של ישראל ומה ההשפעה העתידית, לפי מקורות מקצועיים בינלאומיים.

בסוף החודש היוצא נאלצו האיראנים להרים ידיים בכל הנוגע למקור הגאווה הלאומית שלהם, הכור הגרעיני לייצור חשמל בבושהר, ימים אחדים לפני שחובר למערכת החשמל. איזו בושה. הרוסים, המפקחים על כור זה הורו להם להוציא את 163 מוטות הדלק מליבת הכור, אחרת התוצאה עלולה להיות דליפה גרעינית כמו זו בצ'רנוביל, על כל תוצאותיה האיומות.

נציג רוסיה בנאט"ו הודיע כי התקפת תולעת סטאקסנט (Stuxnet) על הכור עלולה להביא "אסון צ'רנוביל חדש," וכי רוסיה אינה מסכימה לכך. במילים אחרות, זו הודאה שמערכות האבטחה האיראניות והרוסיות לא תעמודנה או אינן עומדות במתקפת הסייבר. האיראנים נאלצו להשבית את הכור ולא ברור אם ייפתח מחדש, ומתי.

אלא שאין זו ההפתעה המרה היחידה שנחתה על האיראנים. הצנטריפוגות שלהם, מקור גאוותם, החלו להשמיד את עצמן. כיצד קרה הדבר, ומהי תולעת סטאקסנט, הממשיכה לעבוד?

מדובר ברמת תחכום יוצאת דופן של המדינה שפיתחה 'תולעת' זו. יש כאן יכולת חדירה פיזית מרשימה, כיוון שמישהו השתיל את התולעת ידנית במחשבים האיראניים.

האיראנים עבדו על טכנולוגיות העשרה פשוטות, משנות השבעים, שנוסו בידי הפקיסטאנים. אין להם יכולת להתמודד עם תחכום מחשבים. העליונות של שני מוקדי מהפיכת המידע, ארצות הברית וישראל, היא משמעותית גם בשדה הקרב. פיתוח התולעת הוא סטרט-אפ למטרות צבאיות. כל מדינה צריכה עכשיו לשאול את עצמה, האם היא מוגנת מפני חדירה דומה, אשר אולי כבר אירעה, אך היא עדיין לא יודעת זאת? לישראל, כמעצמה העולמית של אבטחת מחשבים, יש יתרון גדול בעולם חדש זה.

האם המלחמות הבאות יכולות להיות מוכרעות בלי ירייה אחת ובלי שימוש בחייל אחד? רק באמצעות השתלטות על המערכות הממוחשבות של האויב? ההאקרים עוברים מן הזירה הפלילית אל הביטחונית. האם הרעים של אתמול יהיו הטובים של המחר?

התולעת בה דן מאמר זה היא תוכנה בקוד של  Windows– אולי המתוחכמת ביותר שנוצרה עד היום כתוכנה עוינת, המושתלת על מחשבים ופועלת נגדם מבפנים. זהו סוג מתוחכם של וירוס מחשבים, כשמומחים לאבטחת מידע מחברת סימנטק הבינלאומית מגדירים את התולעת כ"סבוכה וגאונית". כל מומחי המחשבים שפיצחו את הקוד הקריפטוגראפי שלה הודו: מעולם לא ראינו דבר כזה. תולעת זו נועדה לתקוף מנגנון ממוחשב לשליטה ובקרה מתוצרת  Siemens הגרמנית  (SCADA Supervisory Control and Data Acquisition)– היא התגלתה במיספר מקומות בעולם השלישי, אך בראש וראשונה באיראן. במילים פשוטות, מישהו החדיר אותה למערכת השליטה הזו באמצעות חיבור USB פשוט, ומכאן החלה לרוץ במערכת.

ביוני 2009 מתבררת ההתקפה הראשונה של תולעת מחשבים זו במנגנון– Siemens המומחים שחשפו אותה סבורים שהיא תוכנת ריגול מתוחכמת. בשלב זה אין מייחסים לה תיחכום יוצא דופן. במאי 2010 מתגלה התקפה נוספת של התוכנה המסתורית, אך גם עתה היא נראית כווירוס מחשבים מתוחכם במיוחד, אך לא יוצא דופן. ביולי 2010 חברת לאבטחת מידע בבלארוס מגלה שהתולעת מקננת במחשבים מתוצרת Siemens המיועדים לאיראן.

בנקודה זו מתחילים לבחון את התוכנה מומחי מחשבים בעולם, המתקשים להבין כיצד תוכנה זו "פעילה" בחלק מן המקרים, ובחלק לא. בנוסף – כיצד ייתכן כי היא פעילה בציוד המיועד לאיראן, ולא למדינות אחרות. האם Siemens שיתפה פעולה? את זאת לא נדע.

כאן הם עולים על דבר מדהים: אין זו תוכנת ריגול, אלא תוכנה שנועדה לשיבוש פעולת מנגנון הפיקוד של Siemens – כאשר תוכנה ערמומית זו מזהה את המטרה, היא מחבלת בקוד של Siemens הקרוי "בלוק 35".

אך עדיין, אין המומחים מזהים את מטרתה הספציפית של התולעת. בספטמבר 2010 מומחי המחשבים מבינים כי המטרה היא שיבוש הצנטריפוגות להעשרת אורניום, שמערכת ההפעלה שלהן היא זו של Siemens הגרמנית. בשלב זה כבר אסור למכור לאיראן מערכות כאלה, היכולות לשמש לתעשיית הגרעין. בנובמבר 2010 איראן מודה כי התולעת פגעה בכור הגרעיני בבושהר וגרמה נזק, אך טוענת שהתגברה על התקלה. הנשיא אחמדינג'אד מודה אישית: אלמונים גרמו נזק מוגבל גם לכור הגרעיני בנתאנז, אך גם הוא טוען שאיראן התגברה על התקלה. כמו תמיד, משטר זה נחלץ מכל מצב באמצעות שקר.

בינואר-פברואר 2011, רק בשלב מאוחר זה, מפצחים בעולם את חידת התולעת ודרך פעולתה. היא משתלטת על מערכת ההפעלה, ודרכה היא משנה את מהירות סיבוב הצנטריפוגות – פעם מהר ופעם לאט. כתוצאה מכך, אלה מתחילות להסתחרר, עד שהן יוצאות מכלל שליטה, ונהרסות.

הבעייה היתה שזה היה שלב מאוחר גם עבור האיראנים המבוהלים, שלא הצליחו לפענח בזמן את הסוד. מדוע? משום שמתכנתי התולעת גרמו למצב בו מערכת ההפעלה לא תציג את הסחרור. התולעת "מקליטה" מצב נורמאלי, ומשדרת אותו לבקרה; לכן המפעיל אינו רואה את האסון, אלא בסיומו.

ראלף לנגלר, מומחה גרמני לאבטחת מחשבים מהמבורג, שניתח את קוד התולעת, אמר כי מתכנניה דאגו  לכך שהיא תיכנס לפעולה רק כאשר תאבחן קונפיגורציות מסוימות של מערכות בקרה, הקיימות רק במפעלים להעשרת אוראניום. עובדה היא, ש- – Symantecחברה לאבטחת מידע מעמק הסיליקון, גילתה את "סטאקסנט" במערכות מחשבים בהודו, באינדונזיה ובמדינות אחרות, אך התולעת לא גרמה שם כמעט שום נזק.

"התוקפים עשו מאמצים רבים לוודא שהתולעת תפגע רק במטרותיה המיועדות," קבעו המומחים. ה- New York Timesחשף ש-12,000 מטרות איראניות "זוהמו" על-ידי התוכנה, כאשר 10 מכונות היו מקור ה"הדבקה". מכונות אלה לא היו מחוברות לאינטרנט – כלומר מישהו החדיר לתוכן פיזית את תוכנת הלוחמה הקטלנית. העיתון טוען שישראל, יחד עם ארה"ב, עבדו על התוכנה במשך שנתיים, וניסו אותה על צנטריפוגות זהות לאלה שמפעילה איראן. מדובר בצנטריפוגות מיושנות, משנות השבעים, שישראל, לפי הנאמר, השיגה באופן המצית את הדמיון. האמריקנים השיגו גם הם צנטריפוגות כאלה בעבר, אך לא ידעו כיצד להפעילן. התולעת נוסתה על הצנטריפוגות בכור בדימונה, ולאחר שנבדק בבירור שהיא עובדת – הושתלה אצל האיראנים המבוהלים, שלא ידעו, ועדיין אינם יודעים, כיצד להיחלץ מן התסבוכת.

 Symantecהעריכה שתוכנה מעין זו מצריכה עבודת 5-10 מתכנתים מומחים במשך כחצי שנה, בנוסף יש לזכור שהתולעת נוסתה על צנטריפוגות, תהליך שנמשך אף הוא זמן לא-מבוטל

הערכת מומחים: התולעת פגעה בחמישה מתקנים גרעיניים באיראן.

נְדָמֶה לרגע את האויב כמתאגרף. בדרך כלל נִיטֵה להתמקד באגרופיו. אך, יותר משהוא נסמך על האגרוף, הוא נשען על רגליו. אם אלה תיחלשנה, יאבד הוא את שיווי המשקל, ואגרופיו ייחלשו – עד שיוכרע. עלינו תמיד להבין מה מחזיק את האוייב שלנו, זו נקודת החולשה שלו, ושם יש להלום.

וזה בדיוק מה שנעשה כאן. מי שהשתיל את התולעת הגיע אל האויב מן הנקודה שהוא הכי פחות ציפה שמישהו יתקוף. (מתוך "השור הזועם", 1980). איראן הזעיקה מומחים משלה כדי לנקות את מערכת ההפעלה המזוהמת, והם אכן מתחילים לבצע זאת. אלא שחמיד עליפור, סגן מנהל חברת מערכות המידע הממשלתית של איראן, הודה כי "ההתקפה נמשכת, וסוגים חדשים של הווירוס משכפלים את עצמם כל הזמן..." (מרץ 2011).

ההערכה בעולם היא כי ייקח לאיראנים מיספר שנים לתקן ולנקות את הנזקים שגרמה ועדיין גורמת התולעת (וכנראה לזה התכוון ראש המוסד היוצא מאיר דגן), אך ספק אם מערכת ההעשרה שלהם תחזור לתפקוד של ממש.

מדוע? משום שסביר שהתולעת החדירה קודים, בלתי נראים כרגע, למערכת, שבעתיד יאפשרו השתלת תולעים נוספות, בלתי מוכרות בהווה, או שהתולעת משתנה בלי יכולת שליטה עליה.

הדבר הנורא מכל: האיראנים יודעים, ואף מודים, שחדרו למערכת הסודית מכל שלהם, וזו תחושה קשה של פרנויה. הם אינם יודעים מתי תבוא המכה הבאה ומאיפה. הם עובדים עם הרוסים, אין להם ברירה, אך האיראנים חושדים שהיו אלה הרוסים שהתקינו להם את התולעת באמצעות חיבור USB פשוט. התולעת אינה פועלת באופן סדיר, אלא יוצרת הרתעה, תחושת חוסר אונים אצל האיראנים, חוסר שליטה, מבוכה חוסר בטחון עצמי ובלבול. יתכן כי זהו הרקע להתפטרותו של ראש תוכנית הגרעין האיראני הקודם. זו טכנולוגיה של המחר. חשאית, קטלנית ולא משאירה עקבות. יש בה לערער את מרכז הכובד של האוייב. התולעת מקעקעת את הטענה האיראנית לעליונות טכנולוגית, בשווה לארה"ב. עתה מתברר כי האיראנים מפגרים שנות דור אחר הטכנולוגיה החדשה. אין מה לעשות, מי שמצנזר וחוסם את גוגל, לעולם לא יהיה בקדמת ההיי טק. התולעת חושפת את המתקנים הגרעיניים להרס מסוגים לא ידועים לאיראנים. דבר העלול לעלות בחיי המהנדסים יקרי הערך שלהם ובחורבן המתקנים – וזאת מבלי שתיירה ירייה אחת של האויב.

[ציטוט מהאינטרנט]     

 

(ISIS  =   דעאש )

הזמנה למפגש מפלגת העבודה

 

 

לכבוד:

חברות וחברי הקיבוצים:

בית אלפא, בית השיטה, גבע, חפציבה, יזרעאל, עין חרוד א', עין חרוד מ', תל יוסף

9.2014

שלום רב,

הזמנה

בימים אלו אנו פועלים לחדש ולחזק את הברית ההיסטורית בין מפלגת העבודה לחברי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית. במקביל סוכם עם יו"ר המפלגה והאופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג וח"כ עמר בר לב - המכהן כנציג מפלגת העבודה ואחד מיו"ר השדולה של ההתיישבות בכנסת וראשי המחוז, כי יתקיימו פגישות במסגרות השונות בקיבוצים, במועצות האזוריות ובמחוז בהשתתפות ח"כ עמר בר לב.

העת הזו, היא עת שעשויה להוביל להכרעות מהותיות. בתקופות כאלו, עלינו להתגייס בכל כוחנו להשתתף בקבלת ההחלטות, ולא למצוא עצמנו יושבים על הגדר ומביטים מהצד. עלינו לפעול יחד בכדי לחזק את המפלגה ולהחזירה למרכז המפה הפוליטית כחלופה שלטונית, כאשר אנו לוקחים חלק בהובלת כל תחומי פעילותה, בין היתר על ידי התפקדות של חברות וחברי הקיבוצים למפלגת העבודה.

 

ביום שני ה- 22.9.2014, בשעה 19.00

בעין חרוד א' - במועדון

נארח את ח"כ עמר בר לב

המפגש פתוח לדו-שיח בנושאים שעל סדר היום הלאומי, החברה בישראל, התנועה המיישבת, האזור ויישוביו ועוד.

השתתפותך במפגש חשובה, נשמח לראותך.

נבקש להפיץ הזמנה זו בכל אמצעי התקשורת בקיבוצך.

בברכה ושנה טובה

חניק מרשק- מזכירת מחוז הקיבוצים

חנה דגן- פעילה במפלגה, עין חרוד א'

העתק:

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג- יו"ר האופוזיציה ומפלגת העובדה

ח"כ עמר בר לב

איתן ברושי- מזכיר תק"צ, יו"ר מחוז הקיבוצים

תרבות בעמק

 



שלום לידידינו שוחרי המוסיקה! אנחנו שמחים להזמין אתכם למפגש עם המוסיקאי והפסנתרן פרופ' אריה ורדי,

שיגיש רסיטל מיצירות שופן, מלווה בהסבריו המרתקים. ורדי, בעל מוניטין בינלאומי, פתח בדרכו המקורית את עולם המוסיקה הקלאסית

לכל בית בישראל בתוכניותיו בטלוויזיה וברדיו. נאחל לכולכם שנה טובה ושפע של מוסיקה מרוממת-נפש, צוות המשכן לאמנות עין חרוד.

שבת 20.9.14 שעה 11:30.    כרטיסים : 55 ₪ במכירה מוקדמת, 65 ₪ ביום הקונצרט. 04-6486038   04-6531670 , ימים א'-ה' 9:00-16:00  (רצוי להזמין כרטיסים מראש!)


דברים טובים

 

בלי בושה העתקנו מתכון של אהרוני כולל דברי הפתיחה שלו, ללא כל נימוקי סליחות והתנצלות.

 לקראת השנה החדשה שתבוא עלינו לטובה בחרנו מתכון מתוק ומבטיח ואת הסליחה על ההעתקה נבקש במועד הראוי לבקשה מעין זו.

עלה תאנה


משום מה התפוזים התיישבו על משבצת ה"פרי הלאומי", ודחקו משם את התאנה והרימון, מועמדים טובים בהרבה שהוזכרו כבר בתנ"ך. אהרוני נוקם את נקמת התאנה עם מתכון לתאנים מבושלות ביין אדום ותבלינים מתוקים

ישראל אהרוני 20.08.2014

 

(צילום: נלי שפר)

לא יודע מתי זה קרה בדיוק, אבל התפוזים התנחלו פה, כאילו היו פה מעולם (והם לא), והתיישבו על המשבצת המחייבת של ה"פרי הלאומי" שלנו (והם לא). אם כבר, אז לתאנה וגם לרימון יש זכות ראשונים על העניין. שניהם – גם התאנה וגם הרימון – ידועים בארצנו עוד מימי התנ"ך: עץ התאנה כזכור הוא העץ הראשון המוזכר בו, ואדם וחווה עשו להם חגורות צניעות מעלי התאנה.

הרימון גם הוא מוזכר במקורות, ושניהם יחדיו מהווים חלק מהמסורת התרבותית והקולינארית שלנו: יש להם משמעות סמלית בחיינו ונראה לי שהם מייצגים אותנו נאמנה, הרבה יותר מהתפוז, שכבודו – ויש כבוד – במקומו מונח.

אני מרבה להשתמש גם ברימונים וגם בתאנים בבישול הביתי שלי, והנה מתכון תאנים שאני אוהב מאוד, לתאנים מבושלות ביין אדום ותבלינים מתוקים:

תאנים מבושלות ביין אדום ותבלינים מתוקים

מצרכים:

18 תאנים גדולות ויפות

1 בקבקון  יין אדום יבש

חצי כוס דבש

1 מקל קינמון

2 מקלות וניל חצויים לאורכם

"סרט" קליפה מלימון או מתפוז

3 ס"מ ג'ינג'ר טרי פרוס דק

הכנה:

שמים את כל המצרכים, למעט התאנים, בסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כעשרים דקות.

מכניסים פנימה את התאנים ומבשלים יחד על להבה נמוכה כעשר דקות.

מכבים את האש, מניחים לתערובת להתקרר לגמרי.

מכסים בניילון נצמד ומקררים לגמרי.


העתקת קישור