דף מספר 2127
15/8/2014
דף מספר 2127
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2127

דף מספר 2127 י"ט באב תשע"ד 15 באוגוסט 2014

אתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

 

אש בשטחים פתוחים בואדי מרחביה, אם להכנס לפרטים...

צילום מאיר רם

הודעות לדף

מזל טוב

לשמעון ודליה זבולון

ולכל המשפחה

להולדת הנכד

בן לנויה ואלון

**********

מזל טוב

לצביה דורון

ולכל המשפחה

לנישואי הנכד משה עם בח"ל דבורה

בן למיכאל ואילנה דורון

************

ברוכים הבאים חברי גרעין צבר.

בית גבע מאחל לכם "קליטה רכה" בגבע ושרות משמעותי בצה"ל

*********

מהמרפאה מודיעים

במשך השבועיים הקרובים יחולו במרפאה שינויים (זמניים) בשעות הקבלה של האחות  והרופאה.  הדבר נובע בגלל אילוצים שאינם תלויים בצוות המרפאה ואנו מבקשים מהציבור הרבה סבלנות  והבנה.

כל מי שזקוק לביקור במרפאה רצוי שיתעדכן דרך הטלפון לגבי שעת הקבלה באותו היום

רוחלה 773, אחות 777

תודה, מערכת הבריאות

************

למטופלי הפיזיותרפיה בגבע

כדי לקבל מהביטוח המושלם החזר כספי  (חלקי) על טיפולי הפיזיותרפיה שנערכים בגבע  עלינו לשלוח חשבונית, קבלה ומכתב הפניה מרופא המשפחה.

ההחזר של הביטוח מגיע לחשבון האישי(הויזה המשלמת את הביטוח) של כל מטופל וגבע תשלים לסכום הכולל.     לשם כך , נעשו הסדרים עם נעמה הפיזיותרפיסטית, כדי שכל מטופל יקבל חשבונית וקבלה.

כמו כן, כל מי שנזקק לטיפול צריך הפניה מד"ר טלי מתקי לפני הטיפול.

התהליך יהיה, שהחבר יחוייב מתקציבו על הטיפולים ולאחר שיזוכה ע"י הביטוח המושלם על טיפולים אלה אנו נחזיר לו את ההפרש לסכום המלא.

למי שיש שאלות והמבקש הבהרות בנושא יכול לפנות לרוחלה במרפאה

 

לידיעת הציבור

מערכת הגיל הרך תצא לימי הערכות

בין התאריכים 20-26/8 בימים ג-ד

ביום ד' ב27/8 תפתח שנת הלימודים במערכת הגיל הרך

**************

 

ביום חמישי 28/8  בשעה  16:00

יתקיים יום הילד המסורתי

מוזמנים כולם: בנים נכדים נינים מקרוב ומרחוק

***********************************

תושבי מועצה יקרים,

כחלק מהעשייה וההתגייסות של המועצה ותושביה למען תושבי הדרום, מבצע "מהגלבוע באהבה לדרום" יוצא לדרך.

מועצה אזורית הגלבוע תעמיד לרשות התושבים אוטובוסים בנקודות איסוף מרכזיות בישובים ביום רביעי ה – 20/8 בשעה 09:00. יחד,  נצא כולנו לחזק את העסקים בדרום ולערוך את הקניות השבועיות אצל בעלי העסקים בשדרות, נתיבות ואופקים.

זוהי הזדמנות להביע את תמיכתנו בתושבי הדרום .

במהלך "צוק איתן" אירחנו אלפי משפחות ובני נוער מישובי הדרום וכעת נמשיך את עשייתנו , הפעם בביקור, מפגש וקניות.

אנו קוראים לכל תושבי המועצה לצאת יחד "מהגלבוע באהבה לדרום".

הנסיעה כרוכה בהרשמה מראש באתר האינטרנט של המועצה www.hagilboa.org.il

ובמוקד המועצה 04-6071122 .

לפרטים נוספים: סיון גולדמן – מנהלת מרכזים קהילתיים גלבוע 050-8640694

משולחן המזכירות - צלילה


משולחן המזכירות

1.  ועדת קליטה הציגה למזכירות:

רעיה רותם – מועמדת לחברות בקב. גבע .

ניצן ואורן רזניק – למועמדות בקב. גבע

עטרה רצין – למועמדות בקב. גבע

הנושא יובא לדיון באסיפה במהלך ספטמבר.

2.  המזכירות נפגשה עם נועם מרגלית המועמד לכהן כיו"ר מערכת החינוך בגבע (היקף משרה של יום בשבוע).

פרטים לגבי מבנה המערכת ומקומו של היו"ר יובאו בדף לקראת דיון באסיפה

3. מיכה קארו הגיש תובענה(הליך משפטי) בבית משפט השלום בנצרת כנגד:

אלון קרל – מנהל מש"א

צלילה לקס – מזכירת גבע

קב' גבע

בגין קיזוז ימי חופשה (חסרים – צ.ל.) מתקציבו האישי. להזכירכם , מהלך קיזוז מסוג  זה מעוגן בתקנון עבודה (20/7/2012) פרק 8 "קשר עבודה ופרנסה- עקרון ההדדיות"    

שבת שלום, צלילה

*******************************

קבלת שבת בבית סביון

 

צילום אבשי בן-יהודה

 

מש"א - אלון קרל

 

משולחן מש"א

15 אוגוסט 2014

בניין

החל משבוע זה נכנס לעבודה בבניין יובל קארו. יובל נכנס לחזק את הצוות העוסק במלאכה, שניתן לראות את פועלה בשטח הקיבוץ בפרוייקט הבנייה בכלבו ועוד. אנו מקווים כי כניסתו של יובל תאפשר לצוות הבניין לקדם פרויקטים שונים ולהיטיב את השירות והמענה לחברים.

שמירות לילה, השמירה הנעשית בין השעות 23:00 – 05:00.

החל בתחילת חודש אוגוסט בוטלה שמירת הלילה על ידי החברים וזאת למעט השמירה בימי שישי, זו תמשיך להתקיים כתורנות, כפי שהיה עד היום.

עם זאת אין פירוש הדבר כי לא תהיה יותר שמירה, אלא שזאת תתקיים ע"י גורם חיצוני.

אנו מקווים שבאופן זה תהיה שמירה עקבית, יותר מכפי שהיה עד היום. החברים יהיו פנויים להתארגן ליום עבודה, בו הם עובדים ברגיל וללא צורך בלהטוטים שונים שנדרשו לקיום השמירה והגעה למחרת למקום העבודה, יירד עומס בסבבי התורנויות וכן גם יתווסף זמן פנאי לחברים שעסקו בתורנות זו עד היום.

דוחות פנסיה, ק.גמל, ק.השתלמות

עדיין חסרים לא מעט דוחות מסכמים לשנת 2013, קופות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות. המידע על הדוחות נמצא בתלושי השכר של עובדי החוץ בהווה וכן בתלושים של עובדי חוץ בעבר. הדוחות נשלחים לחברים מתוקף תקנות וחוקים, על ידי החברות המנהלות את הקופות.

בבקשה! כל דוח המגיע יש להעבירו למשאבי- אנוש או לחשבות השכר, מיד אם הגיעו. בתקופה הקרובה נפנה, שוב, לחברים שהרישום במערכות המידע מראה כי לא מסרו דוחות. נא מצאו זמן לבדוק האם יש ברשותכם דוחות שלא העברתם והעבירו במהרה.

אני מתנצל מראש על פנייה להעברת דוחות, לאלו שכבר העבירו. אנו עושים מאמצים ומשקיעים משאבים במטרה להביא את הנושא לסדר, ללא עזרתכם, עובדי החוץ בעבר ובהווה, תהיה משימה זו קשה ולא נעימה ו... חבל.

פדיון קרנות לקבוצה

בחודש יולי עדכנתי לגבי קרנות שנפדו, 782,308 ₪ מתחילת השנה.

עדכון לחודש אוגוסט, נפדו סה"כ עד היום ובשנת 2014 קופות וקרנות בסך 905,391 ₪. אנו ממשיכים במבצע של פידיון קופות קטנות וקרנות השתלמות וכן בבחינה והסדרת הפנסיות לחברים. העוסקים במלאכה בעיקר, הם : מוקי ידין ואיריס מינדל רז ובעזרת חברת סט-פוינט, יישר כוח והמשך מבורך!

ראוי לציון

התגייסות הקיבוץ בכלל ומספר חברים וצוותי עובדים בקליטת "אנשי הדרום" משפחות וילדים. נעשית עבודה ברוכה וחשובה החל בקשר הראשוני, הקליטה בקיבוץ, הסדרת מקומות לינה ומגורים, ליווי בדרכי הקיבוץ, אירוח אצל חברים, פעילויות ועוד. לא מעט חברים נרתמו למבצע ולהנעים את שהות  "אנשי הדרום". מבלי לפגוע בכל העוסקים והנרתמים לעשייה, אזכיר כאן את רותי לב ק. רז ברוד וזהר ברג ועוד לא מעט חברים ורכזי פעילויות עליהם "נפל" עומס ושנדרשו לספק תשובות והכל ברוח הזמן.

שבת שלום, סוף שבוע נעים

ושבוע טוב, בהמשך

אלון קרל

זווית ראיה - נחמן רז

 

עוד לא נותקה השלשלת או: הקץ לנשק

וגם עוד נמשכת השלשלת מיני אבות אלי בנים

האם יש קשר בין שני המשפטים האלה?

סבורני כי כן!

השיר הזה על ה"שלשלת", כולל הציפיה שהיא לא תינתק, והקביעה כי "עוד לא נותקה!" - היה אחד השירים בעת ריקודי ה"הורה" המקובלים. אליהם היו מצטרפים הכל, קטנים וגדולים, ותיקים וחדשים וגם  עָצמת האמירות שהיו גם קביעות וגם ציפיות: הן התייחסו לתקוות בעניין שלשלת הדורות בארץ וגם כאן בקבוצה.  מן הגולה אל הארץ ואח"כ  - כאן בארץ: להמשכיות! מדור לדור! לאורה של אמירה זו, שהיתה מעין קריאת כיוון,תפילה-בקשה והבעת תקוה. והיא כללה בתוכה את הכל: ערכים, אמונות, חינוך, הדרכה וגם תביעה ונורמה: יד אל יד, כתף אל כתף, קצב משותף וקריאות התלהבות ודירבון לעשות הכל כדי שאלה תתגשמנה, מעין המשך לשירים רבים אחרים באותם הימים. למשל    

"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" ואחרים.

כל השנים ההן היה בהן מן האתגר הזה: בעבודה, בישוב הארץ, בקליטת העליה וגם , כן, גם בביטחון, בעמידה בפני תוקפנות הערבים שרבים מהם מעולם לא השלימו עם הריבונות היהודית כאן.

מעולם לא השלימו עם חלוקת הארץ, ולא לשום תכנית של פשרה כי ראו את הארץ כולה ותמיד שלהם , ורק שלהם. ושום דבר לא יעשה כאן ללא הסכמתם.

כך היה בעבר וכך גם היום. תוך שינוי נסיבות, כמובן.

אבל- בעקרון – הכל נשאר כשהיה ואוי לו למי שעוצם עינים ומתעלם.

זה אבל וזהו "אבל" גדול. אם לא נבין את השוני של התנאים ונסיבות – ההמשך יהיה רע מאד.

הספק המתגנב ללב אינו נוגע לערבים, אלא לכֹח העמידה של היהודים והמערב.

כח רב נחוץ לא רק להשאר תקועים ב"צידקתנו" אלא גם מסוגלים להתפשר על הנכון,

על האפשרי. ופשרה היא חכמת האפשרי, גם לטווחים ארוכים.


קייטנת אילן - זהר ברג

קייטנת איל"ן 2014

השנה נוהלה הקייטנה בידי הצוות המדריכים של השכבה – יובל בן יוסף ורז (בעלה של דורון גלילי) שעשו זאת באופן מקצועי בעזרתם של הדר בן-יוסף, הילי לוי, אורי ברזק, יוסי (הבעל של שקד), רועי וייס, אורה והילה ממרכז סקרנות ואפרת רייזל שהייתה אחראית על גיוס התרומות ובניית לוח הפעילות.

אל המשימה החשובה גויסו גם את הש"שניות שסיימו שנת שירות – זיו בן יוסף, נור נחשון, עדן ווסלינג, יולי גלילי, נוי ידין ורותם רונן , כמו גם בוגרי יב' השונים ובראשם סער אריאב ורז פירסטנברג, שנוכחותם והניסיון שצברו בשנה האחרונה בא לידי ביטוי לאורך כל ימי הקייטנה ובעיקר בהבאת אנרגיות מדהימות.

חברים וחברות שאפו עוגות, צוות המכבסה, צוות המטבח ויואב בראשו, צוות הבריכה, צוות הכלבו וצוות המרכולית, צוות המסגרייה, עליזה ועדי בהנהלת חשבונות, ויורם אלוני בסידור הרכב.

השנה הצטרפו 8 מתנדבים ומתנדבות מהתנחלויות השונות שלקחו חלק פעיל והשתלבו נהדר עם הילדים שלנו.

מעל לכל התגייסו למשימה הכה חשובה הזאת נערי ונערות השכבה הבוגרת שבילו בקייטנת משעות הבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה וגרמו לילדי איל"ן אושר רב למשך שבוע מיוחד וייחודי ופה מגיעה להם כל ההוקרה והערכה האפשרית.

אור גדול שורה על גבע בשבוע הנפלא הזה שהוא גולת הכותרת של החופש הגדול בגבע מזה שנים. אור גדול זה מחמם את הלב ומארגן מחדש את הפרופורציות לכל הרטינות והכעסים הקטנים של היום-יום המקומי. אור גדול ובהיר של תקווה ושל גאווה מקומית.

בברכה, ברג זהר

רכז חינוך בלתי פורמאלי א-י"ב

קיבלנו במייל

למרות שאנחנו לא מכבדים הכללות של חברות ועמים, לא אוהבים גזענות ויש לנו השגות לגבי האשמות של הכלל בגלל עוולות של יחידים או קבוצות בתוכו,  הרי שאי-אפשר להתעלם מכמה אמיתות ועובדות הנוגעות לאיסלם אשר בשמו אנו חווים על בשרנו את תוצאות אותן אמונות כפי שבאות לידי בטוי במאמר שלפנינו. אי אפשר להתעלם כיום מגידולי הפרא של האיסלם הפונדמנטליסטי כמו שלטון ההיאטולות באירן, כמו אל קעידה, טליבן, חמס והרך הנולד לא מכבר דאעש שכמה שהוא "צעיר" כך הוא מחולל אסונות ורצח עם באכזריות מטורפת בשם האיסלם,בעידוד כהני הדת החשוכים שלו.

נכתב 12 שנה לפני 1967. (שימו לב שאז לא עלה השם "פליסטינאים")

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 לאוקטובר 1955

דעזריאל קרליבך (7 בנובמבר 1909 – 12 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה. שימש עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר מייסדו ועורכו הראשון של העיתון "מעריב".

***********************

לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בינינו לערבים, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. הערבים הם בני האיסלאם, ואיתו, כתפישת עולם , אי אפשר לדבר. עם האיסלאם לא חיים בשכנות של שלום".

אמת פשוטה וברורה זו היא, כי בין עולם האיסלאם לעולם המערב והתרבות אין אף מילה משותפת אחת, ולא היתה ולא תהיה ולא תוכל להיות כל הבנה. הכוונה בכך איננה לדת, שכל דת יכולה להיות טובה או רעה, לפי מה שיגשימו או יזניחו מאמיניה את עקרונותיה המוסריים. הכוונה להשפעת האיסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, על תחושת העולם ועל היחסים עם שאר בני האדם.

.....חמישים –שישים דורות בזה אחר זה חונכו באיסלאם לאנוס את טבע האדם- לא להשתמש בכוח המחשבה, לא לרצות בזכויות הפרט, לא להתאוות, לא לדרוש, לא לזקוף קומה..בעולם האיסלאם מולך הרצון המעומעם, האפל,הבלתי מוסבר של אללה. מולך קפדן וקפריזי,מוסתר,חולני..זו עיקרה של הדתיות האיסלאמית- לא לשאול. אדם מקבל על עצמו אמונה זו, במה שהוא אומר :אללה איל אללה" ,לא במה שהוא משתכנע מרעיון, אלא במה שהוא מפקיד על עצמו עריץ.

אמונה כזו מעצם טבעה אין להפיצה בדרך השכנוע השכלי או המופת המוסרי, זו עבודת הרוח והגוף-ואין להפיצה אלא בכוח האגרוף. ועל כן יש לנהל מלחמת קודש מתמדת נגד ב"בלתי מאמינים" ולהביאם אל חיק האמונה הנכונה בכוח הסייף אל-איסלאם-אללה אוהב דם.....לעולם אין הסכנה ברובה כשל עצמו, אלא באצבע הדבוקה אל ההדק. ופצצה קטנה בידי מטורף אחד יכולה להשמיד עדת פילוסופים שלמה.

הסכנה הטמונה בשביל המערב באיסלאם גדולה לאין ערוך מזו שבקומוניזם. כי בדת הקומוניסטית מרובים הגרעינים השכלתניים מאשר בדת המוסלמית. עם הקומוניזם אפשר להידבר על יסודות קח ותן, הוא מתחשב גם בשל חומרנותו במציאות,מודד כוחות,מגבש דרישות, שוקל הצעות לפי התועלתיות.

כל הנתונים הללו אינם קיימים באיסלאם. מוסלמים עוד לא הסכימו מעולם על שום דבר, יהיה אשר יהיה-אף בינם לבין עצמם...והם אינם יכולים לקיים כל דבר- לא רק בענייני ישראל; כל העולם המוסלמי האדיר יחד עוד לא היה יכול ליצור הסכם על בול דואר משותף אחד. תגובותיהם –על כל דבר- אין להם כל שייכות אל השכל הישר. הן כולן רגשניות בלתי מחושבות, רגעיות, חסרות שחר...עם הכל אתה יכול לדבר "ביזנס", אף עם השטן, אך לא עם אללה....

...אנחנו עשינו –ומוסיפים לעשות-שטות לא תסולח, אם גם אנחנו מסייעים לעולם לצייר לפניו ערבים שאינם קיימים כלל ושהם פרי דימיון משאלותינו. ואנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנחנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין ישראל לבין שכנותיה.

מעל לכל- אין זה תואם את המציאות. לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. אילו היו שכנינו אנשי מערב, אילו היו פרוטסטנטים- היינו מזמן חיים לידם בשלום כדרך הנורבגים והשבדים. או אילו היו אפילו קתולים- היו יחסינו מסתדרים כדרך שהסתדרו צרפתים ואנגלים בקנדה, ואף מדינות דרום אמריקה רבות בינן לבין עצמן. ואילו כאן אנחנו מנסים מזה חמישים שנה בכל הדרכים האפשריות להגיע לידי הסדר שהוא, ומעולם לא הופיע באופק אף כצל תקוה- משמע הדבר אינו נעוץ במעשים ובעובדות ובפחדים. 

הוא נעוץ אך ורק בכך שהערבים הם-בני האיסלאם. ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר להידבר. לא חשוב כלל מי, לא חשוב כלל על מה, עם איסלאם לא חיים בשכנות של שלום.

ומלבד זאת- הצגת הבעיה כסכסוך בין שני צדדים דומים מציידת את הערבים בנשק של טיעון שאיננו שלהם. אם הוויכוח עמהם הוא באמת פוליטי, כי אז יש פנים לכאן ולכאן. או אז אנו מופיעים כמי שבא לארץ שהיתה כולה ערבית וכבשנו והכנסנו עצמנו כטריז בינותם, והעמסנו עליהם פליטים, ומהווים סכנה להם בצבאנו וכו' וכו'- ויכול אדם להצדיק צד זה או אחר. כלומר:בהצגה הזאת,השכלתנית והמדינית של הבעיה, היא נעשית מובנת למוחות אירופיים-לרעתנו.

הערבים טוענים טענות המתקבלות אף על דעת מערבית במריבה משפטית רגילה. אך לאמיתו של דבר,מי כמונו יודע, שלא זהו מקור עמדתם העויינת. כל המושגים המדיניים והחברתיים האלה אינם מעולם המושגים שלהם.

כיבוש בכוח החרב, בעיניהם שלהם, בעיני האיסלאם, איננו כלל בגדר עוולה; להפך, הוא בגדר זיכיון והוכחת בעלות ניצחת. דאגה לפליטים, לאחים מנושלים- איננה מתחום עולם מחשבתם; אללה גירש, אללה ידאג.

מעולם עוד לא התרגש מדינאי מוסלמי על כגון זה (אלא אם כן הפורענות סיכנה את מעמדו האישי). ואילולא הכיבוש ואילולא הפליטים- היו מתנגדים לנו באותו תוקף ממש. על ידי מה שאנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים- אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופית. ובכך- במקום להזעיק את עמי העולם, אנו מרדימים אותם.

זהו יסוד טעותנו, ולעניות דעתי;סוד בדידותנו וכישלונותינו.

שאנחנו, אף אנחנו זועקים על הדקירה שדוקרים בבשרנו ולא –על לוע התהום הפעורה לשלום תבל. שאנחנו מבקשים תחבושת לנשיכה שנושכנו, ואיננו מזהירים: הנה מסתובב בין רגלי כולכם כלב מטורף!!

משל למה הדבר דומה?- אילו,שעה שהיטלר עלה לשילטון, היינו אומרים שהוא אמנם במקרה אנטישמי, אבל בדרך כלל הוא מייסדה של דת נבונה ומכובדת שאין לחשוש בפניה- וידינו מושטות אליו לשלום, ועז רצוננו לסדר בינינו את החשבונות הקטנים הפרטיים, אחרי כן להתקשר איתו בברית שלום, לעזור לו בפיתוח תורתו ובהתפשטות השפעתו.....

אנו חוטאים לא רק למאבקנו אנו, לקיומה של המדינה הזאת ולחיי בנינו ובנותינו, אנו חוטאים לעולם כולו אם אנו מעלימים את האמת הפשוטה, השוכנת בלב כולנו, לרבות דוברי הממשלה, כשהם קוראים הצהרות שלום- האמת,שהאוייב הוא רוח האיסלאם.

הוא איננו רק האוייב שלנו מכיוון שאנו יושבים במקרה כאן. הוא אוייב לנו גם אילו ישבנו בקוטב הצפוני. כי הוא אויבו של כל אדם חופשי. הוא אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יוצרני. הוא אוייב בנפש לכל יהודי, כל נוצרי- ולכל מוסלמי. כל אשר יינתן בידו, אם חרב של עץ אם טנק של פלדה אם כד מים-הופך בידו לאיום על רעו האדם.

הוא לא תרם מעודו ולא יתרום כל מאומה לטובה; הוא לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא; הוא החשכה,הוא הריאקציה, הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים; הוא המוקש הטמון לשלום תבל.

וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת-נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעתו.

**********

ספרים חדשים בספריה

ספרים חדשים בספריה – יולי-אוגוסט

ספרות עברית

בת המקום - לאה אייני

 

ג'ניפר המכונה סמוקי היא גיבורת בת המקום, הרומן הקצר הפותח את ספרה החדש והממגנט של לאה איני. סמוקי היא אמריקנית נוצרייה מוגבלת שכלית, הסועדת את רייצ'ל סולומון, קשישה יהודייה שהעניקה לה חסות ובית, בעיירה אחת בפלורידה.  לאה, גיבורת ספרא, הנובלה החותמת את הספר, היא נערה ישראלית מבת–ים, שאביה ניצול שואה אלים ואמה נוכחת–נפקדת. פרטים ביוגראפיים אלו מהדהדים את הרומן המונומנטאלי עטור השבחים של איני, ורד הלבנון. אך כאן העלילה מתמקדת בספרא, תיכון פרטי בצפון תל–אביב, שבו, ב1976, לומדת הגיבורה.  בין סמוקי ללאה מפריד אוקיאנוס, והן כמו שייכות לעולמות שונים לחלוטין. גם היצירות שונות מאוד. הרומן בת המקום הוא יצירה קאמרית מושלמת עשויה מקשה אחת, אחידה ומזוככת, שכאילו נכתבה על–ידי סופרת אמריקנית שחורה. ואילו הנובלה ספרא ממזגת מינֵי סוגות סיפור בלשי, סיפור התבגרות, וידוי ועוד - והיא פסיפס שברירי בעל סדר משלו, רגיש לכל קול ובת קול, ונושם מקומיות ישראלית של אז ועכשיו.  אבל, וכמו בדרך נס, היצירות מדברות זו עם זו באורח אינטימי. הן חושפות רבדים וצדדים נסתרים זו אצל זו ועוסקות בסוגיות מהותיות לעולמה של הסופרת: שייכות, חריגות, אהבה, מיניות, משפחה גרעינית ומשפחות חלופיות, חירות, שעבוד ואחריות מוסרית, וגם התשוקה העצומה ליצור - הדחף האמנותי, שהוא כאן ציר העולם. בת המקום הוא ספר הפרוזה העשירי במניין לסופרת המקורית והמגוונת ביותר הכותבת כאן. זו פסגה חדשה, מפלחת–לב ומרהיבה ביופייה, בממלכה הספרותית של לאה איני.  

צרור חיים - מוטי זעירא

מותו של עץ החרוב - דן בניה סרי

גברת ורבורג - עירית לינור

ניצבת - אברהם ב. יהושע

 

נוגה, גרושה ירושלמית בת ארבעים-ושתיים, נגנית נבל בתזמורת סימפונית בהולנד, עומדת במרכז הרומאןהזה, שהוא אולי הנינוח והמשעשע ביותר שכתב א.ב. יהושע עד כה. נשים היו תמיד חלק מן הדמויות המרכזיות ברומאנים של יהושע, אך את 'ניצבת' מובילה אשה מתחילתו ועד סופו: דרך תודעתה, הנמסרת בגוף שלישי, מסתננת ומתחוללת ההתרחשות. לאורך חייה סירבה נוגה להביא ילדים לעולם – לדעתה היא יכלה ללדת, אך לא רצתה, והקוראים מוזמנים לתהות מדוע. לכן נפרד ממנה בעלה אוריה לפני כמעט עשור, למרות אהבתו האובססיבית אליה, שאינה שוככת גם היום, כשיש לו אשה שנייה וילדים. חודשים אחדים לאחר מות אביה של נוגה מבקש ממנה אחיה התל-אביבי לקחת חופשה מן התזמורת שלה ולהגיע ארצה, כדי לשמור במשך שלושה חודשים על דירת ילדותם בירושלים, ובכך לאפשר לאמם להתנסות בדיור מוגן בתל-אביב, בקרבתו. בשהות הזמנית הכפויה שלה בישראל מוצא האח לנוגה עיסוק – למלא תפקידים של ניצבת בסרטים ובסדרת טלוויזיה, ובאופרה "כרמן" המוצגת למרגלות המצדה. החוויה החדשה מתחילה לסדוק את ביטחונה ודעתנותה של גיבורת הרומאן, שדימתה עד כה שגבולותיה ברורים ובטוחים, ומוגנים בתוך המוזיקה שהיא מבצעת. התפקידים האקראיים שאליהם היא נקלעת כניצבת-מזדמנת, המלווה עלילה של אחרים בלי "טקסט" בפיה, הולכים ומתגלים כמטפורות קנטרניוֹת להיבטים שלה-עצמה. ובעצם בכל הרפתקאותיה המפתיעות במהלך שלושת חודשי "הניסיון" מזַמֵן לה העולם, בשכנות מקרית, שלל אירועים ודמויות שהיא תוכל לפרש כאותות הנוגעים לחייה, כאתגרים וכפנטזיות. כושר הדמיון השערורייתי המפורסם של א.ב. יהושע חוגג כאן. האשה הסולידית ובעלת הגבולות תיקלע לסדרת מצבים פורצי גבולות והליכות נאוֹתוֹת. בזכותם הרומאן הזה כה חיוני, נמרץ ומשוחרר. בגללם יהפוך "הניסיון" של האם גם ל"ניסיון" של נוגה. בתוך הסימביוטיוּת העזה והמניפולציות ההדדיות שקיימות בין דמויות הרומאן הופכת הניצָבוּת לשאלה עקרונית: מתי אַת רק סטאטיסטית פאסיבית בעלילה של מישהו אחר, ומתי את מובילת העלילה, הפועלת מתוך רצונך. נוגה תתקדם מניצבת לבעלת-עלילה, אך מבלי שא.ב. יהושע יכפה על קוראיו סיבתיות פסיכולוגית אחת, סכמטית. גם בכך ניכרת ב'ניצבת' חירות רוחו של רב-אמן

שוחר שלום: היבטים ומבטים על משה שרת - יעקב שרת (עורך)

דבר דבור: דברים שבע"פ בזירות פנים וחוץ 1948 - משה שרת

ספרות מתורגמת

עצירה קצרה בדרך מאושוויץ - יורן רוזנברג

פרנסוס על גלגלים - כריסטופר מורלי


רוג'ר מיפלין הוא סוחר ספרים נודד. הוא משוטט ברחבי ארצות הברית בקרונית מלאה ספרים, שלה הוא קורא פרנסוס. רוג'ר, מרגיש שהגיע הזמן לבצע שינוי בחייו, מוכר את פרנסוס להלן מקגיל, אשה בגיל העמידה. להלן נמאס לטפל בחווה בזמן שאחיה כותב ספרים חסרי כל חשיבות (בעיניה). הלן רוצה למנוע מאחיה לרכוש את פרנסוס לעצמו ולהעלם לגמרי מהחווה, כמו גם להנות מהרפתקאה בעצמה. היא נדבקת באהבתו ותשוקתו של רוג'ר לתפקיד. במשך זמן מסוים רוג'ר והלן נוסעים ביחד, כאשר רוג'ר מסביר להלן את סודות המקצוע. ולאחר מכן מתפצלת דרכם. הלן מתנסה מעט בהרפתקאות על הדרך כאשר רוג'ר חוזר לסייע לה בעת צרה. בינתיים אנדרו, אחיה החליט כי רוג'ר חטף אותה (כי איזה אשה הגיונית תקנה קרון ותתחיל למכור ספרים בפתאומיות שכזאת), וגורם למאסרו. הלן פוגשת את אנדרו ומסבירה לו את המצב, כמו גם מכריזה על אהבתה למוכר הספרים. רוג'ר והלן נשאים ומתחילים בחייהם החדשים ביחד. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של הלן.

ספר ההמשך חנות הספרים הרדופה, גם כן בהוצאת זיקית מתאר את חייהם של הלן ורוג'ר כזוג נשוי המשתקע במקום אחד.

חנות הספרים הרדופה - כריסטופר מורלי

אשמת הכוכבים - ג'ון גרין

הדרשה על נפילת רומי : רומן - ז'רום פרארי

בכפר קורסיקני קטן, עובר הבר המקומי שינוי: ליבֶּ רו ומתייה שהשאירו מאחוריהם לימודי פילוסופיה מבטיחים בצרפת, עומדים להפוך את המסבאה הצנועה ל"טוב בעולמות האפשריים", ברוח הגותו של לייבניץ. ליבֶּ רו, בן הכפר, ומתייה הפריזאי, שרוצה לחזו  שורשיו הקורסיקניים, קשרו חברות אמיצה עוד בילדותם ובחדווה הם עמלים כעת על שגשוגו הכלכלי והחברתי של הבר.

הבר השוקק הוא מקום מפגש של עולמות; דרכו עוברים ומצטלבים סיפוריהם של תושבי הכפר, המלצריות הצעירות, בעלת הבר המרירה, דרכו עולה הסיפור המשפחתי של מתייה, הסבוך סיפור  הקולוניאליזם של צרפת. עולמות ישנים וחדשים, קרובים ורחוקיםנמסכים אלה באלה ויוצרים סיפור אנושי עשיר ורב שכבתי, שברקע מהדהדת בלי הרף דרשתו של אוגוסטינוס, הדרשה על נפילת רומי.

כתיבתו של פרארי, כמוה כמהלכי הזמן הארוכים והרחבים שאותם הוא מתאר: תנועתה מתמדת, והיא מורכבת ממחוות אנושיות קטנות המעצבות בעדינות את הזרם הגדול. הוא מפליא להחליף קולות וזמנים, ועל אף ראייתו המפוכחת והביקורתית, עומדת בבסיס כתיבתו אהבת האדם.

הדרשה על נפילת רומי הוא זוכה פרס הגונקור הצרפתי לשנת 2012.

אחות לבי - דיוואקרוני, צ'יטרה בנרג'י

הוכחה לגן עדן: מסעו המופלא של מנתח מוח אל העולם הבא - דר' אבן אלכסנדר

הנס ורודולף : המצוד אחר מפקד אושוויץ – תומס הרדינג

 

מאי 1945. הנס אלכסנדר, יהודי גרמני שמשרת בצבא הבריטי, מתמנה לחבר בצוות חוקרים שמטרתו ללכוד את ראשי המשטר הנאצי. רודולף הס, מפקד אושוויץ, שפיקח על רציחתם של יותר ממיליון נשים, גברים וילדים, נמצא במנוסה ברחבי יבשת שכולה הרס וחורבן. הס הוא האיש היחיד שעדותו תבטיח שצדק אכן ייעשה בנירנברג. הנס אלכסנדר נחוש לתפוס אותו.

הנס ורודולף חושף לראשונה את פרשת לכידתו של רודולף הס (HÖSS). הסיפור המלא והמרתק - העובר מהקרבות במזרח התיכון בימי מלחמת העולם הראשונה דרך ברלין הבוהמיינית של שנות העשרים ועד  לאימי מחנות הריכוז ומשפטי בלזן ונירנברג -  הוא סיפורם של שני גרמנים, אחד יהודי ואחד קתולי,  שחייהם התפצלו ואחר כך הצטלבו בנסיבות מדהימות

תרבות בעמק


הופעה נדירה בעמק: אמן הקלרינט האגדי גיורא פיידמן יחד עם רביעיית הווירטואוזים GITANES BLONDES

מגרמניה (כינור, אקורדיון, גיטרה וקונטרבס) יפתחו את העונה החדשה של "פניני מוסיקה" במשכן לאמנות עין חרוד,

ביום ג' 2.9.14 שעה 19:30, בתכנית מלהיבה במגוון סגנונות: קלאסי, כליזמר, צועני, טנגו, ספיריטואלס ועוד.

עקב ההתעניינות הרבה הועבר הקונצרט הפעם לאולם בית ציזלינג בעין חרוד מאוחד, בשיתוף פעולה עם מ.א. גלבוע.

כרטיסים: 85 ₪.   70 ₪ - במכירה מוקדמת, עד 26.8.14 . להזמנות: משכן לאמנות 04-6486038 

04-6531670

דברים טובים

מה יכול לנחם ולהרגיע (ככה, לא לגמרי) בימים שנראים כימים של אין מוצא? לנשנש כל מיני במבות וצ'יפסים? ואולי לפצח גרעינים ? ללקק גלידות, לאכול ענבים? כל הרעיונות לגיטימיים. ואפשר גם לאפות עוגיות ולנגוס בהן לאט ומעט בשביל הפיגורה. חפשתי מתכון לעוגיות קל מהיר וטעים והתוצאה:

עוגיות חלבה מארבעה רכיבים

עוגיות סופר-פריכות, שבהתחלה נגרסות בפה ברעש ובסוף נמסות בשקט ונעלמות, משאירות אחריהן טעם של חלבה ושומשום, וחשק לעוד עוגייה. קמח, חמאה וממרח חלבה - זה כל מה שצריך כדי להכין אותן. אין צורך אפילו להוסיף סוכר לבצק, כי ממרח החלבה מספק לו את המתיקות הנדרשת

החומרים:

לבצק:

2 כוסות קמח (280 גרם) 

200 גרם חמאה, רכה

1 כוס ממרח חלבה

לקישוט

שומשום בערך 1/2 כוס

מחממים תנור ל-180 מעלות.

במעבד מזון עם להב מתכת שמים קמח, חמאה וממרח חלבה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק (אם הבצק יבש ופירורי מוסיפים כף ממרח חלבה, ואם הוא דביק מדי מוסיפים כף קמח). 

מגלגלים את הבצק לכדורים בקוטר 3-4 ס"מ.

שמים את השומשום בקערית ומגלגלים את כדורי הבצק בשומשום, לציפוי. מניחים את כדורי הבצק באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפייה ומועכים כל כדור בעזרת תחתית של כוס עד שהוא משתטח לעיגול בעובי 1 ס"מ.

אופים 10-12 דקות, עד שהעוגיות רק מתחילות להזהיב (הן אמורות להישאר בהירות). מצננים ומגישים. שומרים בכלי אטום בטמפ' החדר


אורחים באו לבקר בשדה יבוש השקדים (אחרי שאלה כבר נאספו למכון הקל"פץ) ונותרו קליפות השומר מעדן ידוע אצל בנות העדר

 

צילומים: אבשי בן-יהודה

 

 

העתקת קישור