דף מספר 2330
29/6/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2330

 

דף מספר 2330 ט"ז בתמוז תשע"ח 29 ביוני 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il.  הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

 

הודעות לדף

 


סטודנטים יקרים שלנו!

הגעתם לישורת האחרונה של שנת הלימודים תשע"ח.

מאחלים הצלחה רבה בעבודות ובמבחנים. גאים בכם על ההתמדה, המאמץ הרב והיכולות הגבוהות

ויש גם פירות מתוקים ומצטיינים:

גיא ענבר סיים בהצטיינות, בוגר אוניברסיטה B.Sc  'במדעי המחשב' (תחום הסייבר) האוניברסיטה הפתוחה וגלש ישר ל'תואר שני' בתחום זה.

2  מצטייני דיקן !

ינון גרייצר - 'הפקולטה להנדסת חשמל'טכניון

רן רבי - "מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים"- המרכז הבינתחומי הרצליה

ברכות חמות !

באהבה והערכה ו. צעירים

********************************************

הודעה ממרפאת השיניים

חן אצילי השיננית ביקשה לסיים את עבודתה אצלנו ולהתפנות לעיסוקים אחרים.

אנו מאחלים לחן הצלחה רבה בהמשך דרכה וגם קצת פנאי מבורך.

את חן תחליף באותן השעות (ימי שלישי 12:30-18:30) שיננית חדשה מרשפים השם שני ואנו מאחלים לה ולנו דרך משותפת מוצלחת ומועילה

********************************************

מועצת חינוך מזמינה אתכם להיות חלק בעיצוב השינוי של חינוך ילדנו

יום ראשון 01.07.18 בשעה 20:00 במועדון לחבר, מועצת השינוי דנה בפרק החינוך בהסדר השינוי.

הזדמנות פז לשמוע, להשמיע ולהשפיע.

הורים יקרים – בואו בהמונכם!!!

 

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

אספות ומונדיאל

חם קצת, מזכיר אדים מהבילים על פני המיסיסיפי .  ובתוך החום הזה צריך לקיים מהלכים ציבוריים שלא תמיד מרתקים, כמו אספות וקלפי. ועכשיו בכלל יש מתחרה אטרקטיבי בדמות המונדיאל.   גם אנחנו כאן בגבעה עוברים לשלב הבא של הדיווח.

  הקלפי שהיה :  22.6.2018  . הצבעה לא רבת משתתפים אך ההכרעה בשני המקרים  ברוב     גדול.

אישור תקנון השכלה מעודכן –        אושר ומופעל. .

אישור נהל הקצאת דירות מעודכן – אושר ומופעל.

   אסיפה שהייתה : 25.6.2018. כ – 14 חברים שלא נתנו למונדיאל לשבש להם את לוח הצפייה ונראים בשידור ישיר ב"גולן 900 ".

מסרתי הודעה על התפתחות בנושא הטורבינות  ולאחר מכן התקיים דיון בנושאים הבאים.

טיפול במסירת מידע נדרש על הכנסות  - עובר לקלפי 6.7.2018 .  

עדכון בתקנון טיפול בחובות חברים  -      עובר לקלפי 6.7.2018 

( נוסח נקי לאחר האסיפה יחולק) יחולק        

זהר ברג- קדנציה נוספת בריכוז החינוך הבלתי פורמלי – עובר לקלפי  60%   6.7.2018    רשימת לומדים תשע"ט – אושרה.  

אלונקאים : יש התפתחות מסוימת.

מועמדים למזכירות : הגישו מועמדותם : שי דנציגר , אופיר אורן  ושרסטין רם לקדנציה שניה ( מצריך 60%  במשאל) .  תודה על הנכונות להתמודד.

  מתוכנן לאסיפה 2.7.2018 ( דלת תוכן אך הכרחית )  .

   ועדת תחבורה  - אולי שוכנע אלונקאי  . ממתינים בדריכות.

תמחור – ערעור – מועצה .

  מספר חברים וחברות הגישו ערעור על התמחור .  תהליך איסוף הבקשות לערעור יסתיים בתאריך 30.6.2018 .

סבב בדיקה ראשון בנוגע לערעור על התמחור יבצע מויש ולאחר מכן באם הערעור לא הגיע פתרונו יעבור לטיפול צוות ערעור מיוחד שהרכבו יוצע לאישור אסיפת גבע .    

  הליך הטיפול בגמלאים  המיועדים לעבודה תחת גמול טרם גובש לפרטיו ויפורסם בהמשך. נודה על הסבלנות. הקיץ כאן העומס כבד.. נגיע לזה.

  מועצת השינוי :  ישיבות המועצה פתוחות לציבור.

 סיימנו לאחר 3 דיונים את עיצוב הסדר הבריאות העתידי (  הכולל גם סיעוד ועוד ).

הפרק הבא על סדר היום – הסדר החינוך. דיון ראשון 1.7.2018 הקהל מזומן.        

חברי מועצה שנתקפו לאחרונה חולשה או ייאוש מוזמנים לנשום עמוק ולחזור למועצה הקרובה .  זה תהליך איטי ודרך ארוכה.             

במקביל הצוות המכין נפגש כל יום רביעי עם אילן וניר ומתקדם הלאה  בהכנת ההסדרים הבאים לדיון .

בבריכה המקומית זיו בן-יוסף שולטת ביד רמה  ובקרוב תתוגבר כנראה על ידי "רחוקת משפחה" ( ויש האומרים כי נחזיר עטרה ליושנה בימי ג -  רחצה לילית) .    

שבת טובה -   יאיר.

מעט מנהל הקהילה - דורון חורב







מעט מנהל הקהילה –

סיכום שנה לעבודת הנהלת קהילה

שלום חברים,

  הנהלת קהילה החלה בעבודתה ב 4/7/2017 (מזל טוב לארה"ב), לאחר בחירת נציגי ציבור להנהלה.

חברים בהנהלה: כרמלה גלילי (יו"ר רשות הבינוי), אורטל לב (מנהלת הכלבו), מענית ברעם (מנהלת בריאות ורווחה), הילה לנדאו (יו"ר מועצת חינוך), אריאל קרספילו (מנהל חד"א), חדוה שקד (מנהלת מש"א), אילון גרייצר (נבחר ציבור), ליאור אלוני (נבחר ציבור), דורון חורב (מנהל קהילה). מוזמנת מתוקף תפקידה, אלכס ידין (תמחירנית).

מבין תפקידי ההנהלה (על פי תקנון הנהלת קהילה):

" הנהלת הקהילה בגבע תפקידה ליצור ניהול עסקי, מקצועי, משתף בקהילה, להלן  "הקהילה".

הנהלה זו באה בכדי למסד מסגרת ניהולית מצומצמת יחסית, שתפעל באופן קבוע ושוטף, ותהיה מעורבת במהלך העניינים השוטפים של פעילות ענפי הקהילה בגבע.

הגישה המנחה: מערך  השירותים  והצריכה הינו "מפעל" המורכב מאגפים שונים שיש קשר ביניהם.

טיפול ב"נושאי רוחב" המשותפים ודומים בכל האגפים, או שאגף בודד לא יכול להרים אותם לבד,  דבר שיאפשר להשיג את יתרונות הסינרגיזם בין חלקי אותה מערכת. "

כדי לעמוד ביעדי התקנון, מוקדשים המפגשים של הנהלת הקהילה הן לסקירה ודיון והן ללמידת עמיתים. במסגרת סקירה ודיון, דנה ההנהלה בתקציבי הקהילה (שוטף והשקעות), סיכומים רבעוניים, פעילות ענפים ועוד. במסגרת למידת עמיתים, נלמדו "תכנון, הגדרה והצבת יעדים" וקיימנו  מפגש ראשון בנושא "הערכת עובדים ומשוב".

השילוב בין דיון לבין למידה, תפקידו לספק למנהלים ערך מוסף ולהעשיר את מגוון כלי הניהול בהם הם מחזיקים. במסגרת שילוב זה, אנו מלבנים סוגיות מרכזיות ובהמשך, נותנים להן מענה בלמידת עמיתים.  את למידת העמיתים מובילה חדוה, ותכני הלמידה נושקים למטרות המרכזיות של הנהלת הקהילה, בהתמקצעות, בניהול משתף, במיומנויות פיקוח ובקרה, בהשבחת הניהול, ובטיפוח צוות.

נקודות מרכזיות שעלו במפגשי הנהלת הקהילה בהקשר ללמידת עמיתים היו:

1.    מה מקומם של נציגי הציבור מתוך ההנהלה במפגשים אלו, ומהי התרומה להם ושלהם?

2.    האם לפתוח מפגשים אלו למנהלים נוספים בקהילה?, למנהלים בחקלאות?

שאלות אלו עודן עומדות תלויות לעיון הנהלת הקהילה.

נושאים נוספים שעלו בישיבות ההנהלה:

·       עבודת ענף הבניין (הוזמן ערן נבון מנהל הענף, להציג את אתגרי הענף)

·       בטיחות תנועה בעיקר סביב גני משחקים ומוסדות חינוך (רשות הבינוי לקחה על עצמה לטפל בנושא)

·       הרחבת הנהלת הקהילה וצירופם של מנהלים נוספים ושל נציגי ציבור נוספים להנהלה

·       בחינת הממשקים ומערכת היחסים שבין ענפי הקהילה לבין ענפי המשק

·       כלים ומנופים לשיפור התפרנסותם של חברים ומועמדים (נושא מרכזי בו אנו מתחילים לעסוק)

עוד אתגרים מרתקים ועבודה רבה בפני הנהלת קהילה.

דורון חורב, מנהל קהילה, בשם חברי הנהלת הקהילה

עדכון ממערכת הבריאות - מענית ברעם

עדכונים וחדשות ממערכת הבריאות

1.     בשעה טובה יש לנו מרכזת ועדת גיל שלישי.

כרמלה גלילי נאותה לקחת את התפקיד. הועדה, שאושרה ע"י המזכירות, נמצאת תחת ועד בריאות ורווחה וכוללת את כרמלה כמרכזת, אותי (כמרכזת בריאות ורווחה) ושתי חברות נוספות: לאהל'ה שמעוני וסמדר זק. לצידם ממשיך צוות טיולי הגיל ה 3 המסור דובי פלג, שוש זיק ואלי אורן

בכוונת הועדה ליזום פעילויות חברתיות שונות וכמובן לשמש כתובת לפניות חברים.

(נושא ניקיונות הבתים, וסידור נהגים ומלווים נשאר בידי מענית)

בכוונת הוועדה להתחיל בסדרת מפגשים לגיל ה3 (ולכל המעוניין).

פעם בשבועיים שלושה במועדון לחבר. המפגש יכלול קפה, עוגה (או כל כיבוד אחר) וסמפטיה, יחד עם פעילות יזומה כלשהיא (אנחנו פתוחים לרעיונות, מוזמנים לפנות לכרמלה או מענית)

המפגש הראשון ייתקיים ביום ד' 4.7.2018 בשעה 19:00 במועדון לחבר

בתוכנית: מפגש חברים, כיבוד וקונצרט חליליות בניצוחה של צלילה לקס, ובו משתתפות גם חברותנו דליה זבולון, רינה ידין ושגית אלוני.

מצפים לראותכם!!

כרמלה ומענית

2.     במסגרת התוכנית להעלאת הכושר הגופני בגבע (קבוצת הריצה מתמידה ומתקדמת) ברצוננו לפתוח גם קבוצת הליכה/ הליכה נורדית, בהדרכתה של ציפורה בן צבי, המתעניינים/ות, מוזמנים לפנות לציפורה ו/או אלי.

בברכת בריאות מירבית לכולם ושבת שלום

מענית ברעם

בעקבות התמחור- מיכה ק. ; אלי גורן ; רחלי וייס

תמחורים - לא הכל (בחוץ) ראה וקדש

ברצוני להעלות  כמה נקודות,  אם יוחלט שגבע תשנה מעמד לקיבוץ מופרט.

לפני הכל- הקלפי יידרש להכריע על הפער בין המשכורות הנמוכות ביותר לגבוהות ביותר

והחברים חייבים להכריע לגילוי כל המשכורות (ללא התרשמות מדרשות מתפלפלות של עו"ד)

טרם הסכמות!!!     אציין שאין בכוונתי לבקר את דרכו של המתמחר מויש שעושה עבודתו אך יש לקחת בחשבון שלא תמיד כל הפרטים הרלוונטיים נלקחו בחשבון מסיבות שונות וכן לא הכל בידיו.

כך לדוגמא, איני חולק על הצעתו בנושא הפנסיונרים חלוקה ל 4 אופני התנהלות :התנדבות, גמול ,עבודה נדרשת, יזמות .(אבל יש לזכור היטב את מגבלת המס, שנדונה בעבר "בצוות הפנסיונרים"...)  

אולם כפי שנאמר, לא הכל בידיו של מויש והקיבוץ בסופו של יום יכריע לכאן או לכאן.

   כללי-  גם אם נהפוך לקיבוץ מופרט, עדיין בידנו להניח מסך סביר ומוסכם ביננו למתחולל בחוץ, ולקבוע לעצמנו את סדרי העדיפות שלנו שאינם רק בריאות, חינוך וכו' אלא נושאים נוספים.

כלומר, עלינו להימנע מדרכה של המדינה ששחקה את שכרם של עובדי חינוך והוראה ברמות מסוימות, סייעות גני ילדים  ועובדים סוציאלים/ בריאות (כפי שרובנו נדהמים לשמוע מידי פעם בדיווחי חדשות על  המתרחש בתחומים אלו תחת עינה האדישה- העצומה למחצה של המדינה), והקיבוצים בחקיינותם חוזרים על העוול הזה גם בתחומים אחרים.

  כותרות כגון " עשרות קיבוצים שעשו הפרטה, מרוצים..", "לא צריך להמציא את הגלגל, פשוט להעתיק והכל יהיה בסדר".. אלו דברים חסרי אחריות שנזרקים לחלל  ללא שמץ מחשבה וללא בסיס ידע כלשהו ואי הבנת המהלכים הנדרשים.

"העתקת מוצרים", כידוע טומנת בחובה את כל החסרונות של המוצר המקורי ואף ללא התאמתו לסביבה שונה בד"כ.      אם תבוא השעה , עלינו לבחון את הדרך, לסנן ולהסיר את המגרעות ולנסות להוסיף ולשפר, כך גם בהתייחסות הכוללת לחבר במקום עבודתו.

  בקצרה, היתרונות שמפיק מפעל מעובדים בעלי וותק /מיומנים, ולא רק, ובעיקר שבעי רצון.

 * מהנדס – מלבד ניסיון / ידע עצום שצבר, הוא משמש חונך למהנדסים צעירים חדשים בתחילת  דרכם ולאורך מסלולם, ומפחית דרסטית שגיאות של מתחילים. וכך נחסך הון עתק למפעל.

* עובד בהרכבה- גם כאן הניסיון שנצבר (בהרכבת שסתומים / סולנואידים וכדומה שהם מוצרים   רגישים יחסית) הוא ניסיון שלא יסולא בפז (מעין לימוד/השכלה חיונית וממוקדת). עובדים אלה   יחושו מיד ולו בסטייה זעירה  מהסטנדרט ועשויים למנוע ייצור שגוי "וקטסטרופה כלכלית" .

 בהמשך הכתוב השגרתי, מורה  אומנם לעובד את שלבי הביצוע, אך הניסיון מכיל את "האותיות

הקטנות" הסמויות  של הידע הבלתי כתוב (תורה שבעל פה..)  של "המה לעשות וממה להימנע" .

התייחסות לעובדים אלה כאילו הם ברי החלפה כהרף עין (שמשמעותה תמחור נמוך) היא התייחסות קצרת ראייה ושגויה בבסיסה, שעלולה לגרום בשלב ראשון לאבדן מוטיבציה ובשלב

הנוסף של החלפת העובד המיומן בשכיר מזדמן, לפגיעה קשה באיכות המוצרים (היינו בסרט הזה לא פעם. אמר על כך הסנטור הרומי הקדום ציצרו "איוולת היא להיכשל פעמיים באותו מכשול"..).

  הגישה השגויה הזו של תמחור נמוך אם תבוצע,  תשקף בד"כ קיבעון חקייני של התנהלות נצלנית במפעלים "בחוץ" (לא כולם! )  ושאינה מפנימה שהשקעה בעובדים אלו, תמורתה גדולה מההשקעה .

 סביבת עבודה טובה כתוצר מצרפי של מספר נושאים ביניהם משכורת מכבדת, מעניקה תחושת ערך, מחויבות העובד למקום העבודה, ומניבה תפוקה  גבוהה ואיכותית יותר.
   חוסר ההפנמה ( המתבטא לעיתים במלל ריק  כדי יציאת ידי חובה, על ערכו של ההון האנושי) חל על  כלל עובדי המפעל: מחסנאי,  ניקיון, תחזוקה  וכו'.

והפנסיונר? אף מעלה נוספת לו: ההוצאה עליו נמוכה מאד בהעדר עלויות שונות ממעסיקיו!

לסיכום, אני משוכנע שהימנעות מעצלות מחשבתית ומהעתקה חובבנית  של דפוסי פעולה שאינם הולמים, נוכל להגיע להסכמות ללא עלבון ומרירות שאף יטיבו עימנו כלכלית.

כבר נאמר על כך  " כל פעם שהנך מגיע למסקנה, סימן שהתעייפת מלחשוב..."

שכר דיפרנציאלי בנוי על כוחנות ולא על תרומה לחברה

א.    עולם החינוך מגיל 0 עד גמר האוניברסיטה הוא הגורם העיקרי להתפתחותה של חברה. הוא מגדל מנהלים, מפקדים, מדענים, עובדים מסורים. והביטוי שלו בשכר הוא קטן מאוד.

ב.     מורה טוב או גננת טובה משפיעים על עתיד החברה הרבה יותר ממנהל בנק, מנהל מפעל ומנהל ענף.

ג.       מי שיושב על-יד הכסף לוקח ממנו בלי קשר לתרומה היחסית או לנזק שהוא מביא לחברה.

ד.     גם בקיבוצים המשתנים מקבלי המשכורות לא מוסרים לחברים מה גובה משכורותיהם ומה נשאר אחרי שהם מחלקים לעצמם, הם נותנים לקהילה.

מסקנה זו אושרה גם בסקרים שערך המכון לחקר הקיבוץ

אלי גורן

**************

מחיר התמחור:

מחשבות בעקבות התמחור החדש:

1.    איך יתכן ששוב עובדי היצור בבקרה הם כקבוצה ממקבלי התמחור הנמוך ביותר ?, שוב חלקם, למרות וותק של מעל עשרים שנה מקבלים משכורות מינימום. איך לא תוקן העוול הזה מהתמחור הקודם?

2.    שנים העברנו כחברה מסרים בעד צמצום עובדים בענפי השרותים והקהילה והעברתם לענפים היצרניים כמו ענפי המשק ובקרה...

אז איך זה שעובדי הקהילה מתוגמלים פר שעה באופן גבוה יותר מעובדי ריצפת הייצור בבקרה ?

3.    מזכירה שאחת התופעות שצוינו בכתבה על נושא העבודה בקיבוצים המופרטים דיברה על שחיקת שכר של העובדים בענפי השרותים והקהילה. למה ? כי לקהילה אין מקור הכנסה משלה והמשכורות ממומנות מכספי מיסים ואלה כפי שאנו יודעים יש להם נטייה לרדת ולהצטמצם. אז מה זה אומר? שחלק מהאנשים , או יש לומר מהנשים שקיבלו עכשיו תמחור נאה, יפוטרו או שכרם ישחק?

4.    אנחנו, בעלי המניות המעסיקים והמועסקים בו זמנית. מאחר ואנחנו קובעים את גובה השכר לעצמנו, אנחנו אוטונומיים להחליט על פי איזה קריטריון לתמחר,מה חשוב לנו לעודד, לתגמל. הקריטריון של -בהתאמה לעובדים מבחוץ, אינו הקריטריון היחידי שצריך להנחות אותנו. כמו כן לא ניתן לתת תגמול שעתי בהתאמה לשכר כמו בחוץ (כי זה נוח) , אבל לא לתגמל על וותק כמו שנהוג בחוץ(כי זה לא נוח). היה ראוי לדון כציבור ולקבל החלטות בנושא טרם התמחור. אך גם עכשיו זה עדיין חיוני ואפשרי לתיקון.

5.    יש לפרסם ברבים את המשכורת של שכבת המנהלים בכל המגזרים. בדיוק כפי שנוהגת המדינה שמפרסמת ברבים כל שנה דו"ח שיאני השכר בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, בחברות הממשלתיות, באוניברסיטאות ובבתי החולים- היא עושה זאת למרות חוק צנעת הפרט שעליו נשענים בקיבוצים, כעילה למה המשכורות לא מפורסמות ברבים.

רחלי וייס

הצעירים מתעוררים

הצעירות והצעירים בקיבוצים מתעוררים (ורוצים לקחת חלק בעשייה( 04/06/2018

 בסוף השבוע האחרון התקיים ב"חממה האקולוגית" בקיבוץ עין שמר "ההאקתון הקיבוצי הראשון" שהיווה את ההשקה הרשמית של רשת הצעירים החדשה של התנועה הקיבוצית

באירוע ההאקתון, שנמשך 24 שעות, השתתפו 24 קבוצות יזמים של צעירים קיבוצניקים וקיבוצניקיות (אבל לא רק!) שהגיעו מחבל אילות, דרך יישובי עוטף עזה ועד ראש הנקרה) והביאו יזמויות פורצות דרך לקיבוצים ולחברה הישראלית בכלל בשלוש קטגוריות: חינוך, דיור ועבודה קואופרטיביים


רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, נולדה כחלק מהחלטת וועידת התנועה הקיבוצית, בדבר הקמת אגף הצעירים. זאת מתוך הבנה בצורך לחדש את הקשרים עם הקיבוצניקים הצעירים בקיבוצים, צעירים וצעירות שבמשך שנים רבות לא היו מספיק מחוברים לתנועה הקיבוצית, לא חשו חלק ממנה וגם היא מצידה לא היוותה עבורם כתובת לנושאים המעסיקים אותם ולצרכים המאפיינים את הגילאים הללו (החל מהגיוס לצבא ועד לבניית משפחה בקיבוץ).

אירוע ההאקתון בהובלתו והפקתו של אורי אופיר (זיקים), יחד עם אגף צעירים בתנועה, ביקש לפנות לאותם צעירים בנושאים החשובים להם ולתת להם במה ליזמויות הנוגעות בחייהם ומתוך כך היווה את "יריית הפתיחה" לרשת הצעירים.
האירוע נפתח בברכות של ראש המועצה מנשה, המועצה המארחת, אילן שדה, גיל לין, המשנה למזכ"ל התנועה, אסיף איזק, ראש אגף הצעירים בתנועה ושל רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים. מיד לאחר מכן, נהנו הצעירים מהרצאתו של דן ולנסי (משמר השרון) "הסוד מאחורי אלופי עולם" .

בהמשך, החלו קבוצות היזמים התכנסו והחלו לעבוד על פיתוח היוזמות בעזרת 30 מנטורים ומנטוריות מוכשרים ממגוון התחומים העסקיים, משפטיים, רגולטוריים, שיווקיים, חינוכיים, כלכליים ועוד ועוד. לכל אחת מהקבוצות צוותו מנטורים בסבבים שונים, כך שכולם נהנו ממגוון כלים לפיתוח היוזמות שלהם. לאחר הופעת אורח של המוזיקאי המוכשר נדב דגון (בית אורן), המשיכו הקבוצות בפיתוח היוזמות לתוך הלילה ועבדו על הפרזנטציות איתן הופיעו ביום למחרת.

היום השני, נפתח בהרצאתו של דני ברנדה, יועץ אסטרטגי שיווקי, שהסביר כיצד "אורזים" מוצר, כיצד הופכים מוצר למותג ונתן עצות חשובות לקבוצות היזמים. לאחר סבב מנטורים נוסף, התחלקו קבוצות היזמות לשלוש הקטגוריות ופגשו את השופטים בכל אחת מהן. בתחום החינוך- רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראלזאביק שפריר יו"ר עמותת החממההדס ילין-דניאלי מנכ"לית התנועה הקיבוצית ואביטל גבע מייסד החממה בעין שמר. בתחום העבודה- איציק צאיג מנכ"ל תשלובת אסם, אופיר ליבשטיין מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אסף הראל מנכ"ל "גלים פיתוח עסקי" ותקווה טננבוים מנהלת המוסד לבוררות וגישור בתנועה הקיבוצית. בתחום הדיור- טובה פוזנר יו"ר פלסאון, מיכל קראוס מנכ"לית מועצת החלב, עו"ד צפריר בן אור ומזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר.

בסיום האירוע הכריזו חבר השופטים על הזוכים בכל אחת מהקטגוריות והודו לכל היוזמות מעוררות ההשראה. מזכ"ל התנועה ניר מאיר שבירך בשם השופטים אמר: "התרשמנו מאד מהיזמויות השונות, והתנועה הקיבוצית תלווה ותנחה גם יזמויות שאינן בין הזוכות, אך יש בכוחן להשפיע ולהצליח להיטיב עם הקיבוצים בפרט והחברה בכללותה".

הזוכה בקטגוריית החינוך: "יזמבה" – אלעד שיפוני מקיבוץ מגל, הזוכה בקטגוריית העבודה: "פילים שמחים" - ניתאי חבשוש מקבוצת כנרת והזוכה בקטגוריית הדיור: "מסה קריטית לצרכנות בריאה – יעלי אטשטיין ממכמורת.ריית פתיחה מעוררת השראה לרשת הצעירים  

ביקשנו משלושת הזוכים לספר מעט על עצמם, על הרעיון שלהם ועל החוויה שעברו בהאקתון.

יעלי אטשטיין, בת 37, גרה במכמורת, זוכת קטגוריית הדיור

"אני אוהבת טבע וזה המנוע החזק ביותר שקובע את מסלול חיי מרגע שסיימתי את השרות הצבאי. אני בעלת תואר ראשון למדעי הים ותואר שני בביוטכנולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית. אני בוגרת של תכנית העמיתים של מרכז "השל" לקיימות, בוגרת ועמיתה לשימור סביבה ימית של אוניברסיטת Duke.

במשך השנים לקחתי חלק והובלתי פרויקטים של מחקר ופיתוח בתחומים של בריאות הציבור וניטור סביבה, חקלאות ימית, אנרגיה מתחדשת ונושאים שונים בייעוץ סביבתי.

היוזמה שהצגתי גובשה מתוך ההתפתחות המקצועית שלי שמערבת רקע במו"פ מדעי, העוסק בתפר שבין סביבה לבריאות הציבור, ללימודי קיימות ותפקידים בתחומים סביבתיים שונים. חקר מקורותיהן של בעיות סביבתיות וזיהוי מניעים חזקים לשינוי חברתי שמו את הפוקוס שלי על נושא הצרכנות הביתית והצורך בהבראתה.

אני רוצה להודות מכל הלב לתנועה הקיבוצית ולרשת הצעירים החדשה שלה על ההאקתון המוצלח ביותר שלקחתי בו חלק עד כה כיזמת וכאשת מקצוע. מעבר להישג האישי אומר כי התמונות שהכי נחקקו בראשי הן עיניהן הנוצצות מחדוות עשייה של כל העוסקים בדבר - המארחים, המארגנים, המנטורים והשופטים. 24 שעות של אופקים פתוחים, נתינה אמיתית מכל הלב של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה - אם יש שותפים לדרך שכל יזמת ויזם רוצים וצריכים - אלה אנשי התנועה הקיבוצית ושותפיהם".

ניתאי חבשוש, בן 32 מקבוצת כנרת, מייסד ומנכ"ל רשת התוכן והשותפים "Wisely Do", מנהל קבוצת הפייסבוק "עזרה לגיל השלישי וסיעודיים".

"אני פעיל במתן עזרה עבור אנשים מבוגרים וסיעודיים. התחלתי בעשייה זו בזמן שליוויתי וטיפלתי באבי יצחק חבשוש האהוב והיקר ז"ל, במהלך ההתמודדות עם מחלת הסרטן. במהלך תקופה זו נחשפתי לקושי הגדול שיש בישראל בטיפול באנשים מבוגרים וסיעודיים, נחשפתי וחשפתי מקרה התעללות וראיתי איך אנשים מבוגרים נמצאים ימים רבים לבד בבית האבות, מבלי שאף בן משפחה מגיע לבקרם– קחו לתשומת לבכם!

בעקבות כך החלטתי שאני מפעיל את רשת השותפים שיזמתי, רותם את כישורי ועושה מעשה.
הקמתי את קבוצת הפייסבוק "עזרה לגיל השלישי ולסיעודיים" שמונה היום כיום 14,314חברים והתחלתי לקדם יוזמות חברתיות כגון: "לב זהב" – ליווי קהילתי מדור לדור שפועל בהצלחה בקבוצת כנרת, בעזרת צוות נשים ואנשים נפלאים מהקהילה, "גשמי ברכה" – פרויקט משותף של WiselyDo.co.il ו"קרן קציר" במסגרתו אנחנו כותבים ומפיצים באינטרנט תוכן המקדם מטרות חברתיות, חנות אינטרנטית שמנוהלת ומוכרת מוצרים שיוצרו ע"י אנשים מבוגרים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים, פרויקט NLP" לגיל השלישי" ביוזמה משותפת עם אתי צמוחי ומכללת רטר, הקמת "ארגון גג" שיעסוק ביזום וניהול פתרונות לבעיות הרבות שקיימות בחברה כלפי אנשים מבוגרים וסיעודיים.

בעזרת אלוהים (אמיתי לגמרי – יש אלוהים) נחשפתי והצטרפתי לפרויקט מופת של התנועה הקיבוצית והפדרציה הציונית העולמית, במטרה ברורה לגייס אותם לעזרתנו, לחדד את יכולותיי ולגרום לדברים הטובים לקרות. כך גם הגעתי להאקתון שם פגשתי אנשים נפלאים שנרתמו לעזור מכל הלב, מיקדו אותי ועזרו לי לחבר את היוזמות הרבות תחת ארגון "הפילים השמחים – מרכז תעסוקה, יזמות ופנאי" לגיל השלישי, בני נוער ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. ארגון חל"צ שמוקד הרווח הראשון שלו הוא חנות אינטרנט המוכרת מוצרים המיוצרים ע"י אנשים מבוגרים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. חזונו להפוך את ישראל "למקום הטוב בעולם לחיות להזדקן ולמות בו".

פרויקט מופת והאקתון הקיבוצי הם יוזמות נפלאות שעוזרות לנו היזמים החברתיים להוביל את חזוננו לידי מימוש והצלחה, אני שמח להיות חלק מפרויקטים אלו ורוצה להודות לכל האנשים הנפלאים שהקימו ולוקחים חלק ביוזמות הללו, אני יודע שכשהתנועה הקיבוצית והפדרציה הציונית העולמית על שלוחותיה צועדות לימיננו נוכל להשיג את כל המטרות שנציב לפנינו.
מוזמנים להצטרף ולצרף חברים לקבוצת הפייסבוק "עזרה לגיל השלישי וסיעודיים".

אלעד שפוני, בן 48 מקיבוץ מגל, שחקן ויזם
"
נולדתי וגדלתי בלוס אנג׳לס, עליתי לארץ כנער, ואומצתי  ע״י קיבוץ משמר השרון כחייל בודד. כך הפכתי מעירוני/אמריקאי לקיבוצניק/ישראלי, ומכך גם אפשר להסביר אולי את החיבור החזק שלי ליזמות וקהילתיות. אמנם למחייתי אני בכלל שחקן בהצגה שיצרתי ״הישראלי הנודד״, אבל כאבא לשלוש מתבגרות וכחלק היום מקהילת מגל, אני מרבה לחשוב על דרכים יצירתיות להגיע ולהניע את הנוער.


למשל, הרעיון ל"יזמבה" נולד מתוך דילמה הורית שלי וכנראה של עוד הורים רבים: איך עוזרים לילדים המתבגרים שלנו להיות יותר עצמאיים? איך מעניקים להם ארגז כלים שבאמת יוכלו להשתמש בו בחיים?

המכנה המשותף אצל כמעט כל בני הנוער הוא הרצון לעבוד ולייצר עבור עצמם הכנסה. אבל איפה ואיך בכלל מתחילים לעבוד? במקרה של יזמבה, הקהילה נרתמה לפרויקט ומציעה לנוער עבודות מזדמנות רבות ומגוונות. עבודות שהם צורך אמיתי, אבל על הדרך, יוצרות גם הזדמנות אמיתית לנוער.

בפועל, יזמבה יוצרת קו תקשורת ישיר בין קבוצת הנוער למבוגרים לצורך תעסוקה. אבל במהות, יזמבה יוצרת חיבור בין קבוצת הנוער לקבוצת המבוגרים וככה תורמת לחיזוק הקהילה. הנוער הופך מגורם בעייתי שבמקרים רבים מאיים על הקהילה לחוליה שמחברת את הקהילה.
מאחר והנושא הזה מעסיק הרבה קהילות, הורים, מערכות חינוך ואת בני הנוער עצמם, נוצר ביקוש גדול להטמעת יזמבה בקיבוצים, ישובים ואפילו בערים.

ההשתתפות בהאקתון, ההרצאות והמפגשים עם המנטורים עזרו לנו מאוד להבין עוד יותר איך נוכל לדייק את המיזם והצעדים הנדרשים להפוך את יזמבה מיוזמה מקומית לפרויקט שמשפיע על עוד הרבה נוער והרבה קהילות.
אנחנו מאוד נרגשים מההכרה בפרויקט ומהזכייה ומחכים בציפייה לנצל את המשאבים והתמיכה שהתנועה הקיבוצית מתכוונת להעמיד לרשותנו".

רותם שניצקי, מנהלת רשת הצעירים.
"
לחבק בשתי ידיים את ההזדמנויות שמציעה הרשת"

האירוע סוכם בהצלחה גדולה. נדמה שכל קבוצות היזמות והמשתתפים הרבים שמחו על ההזדמנות להיפגש, ללמוד ולפתח יחד וליצור קשרים משותפים וזו כאמור רק תחילת הדרך לרשת הצעירים החדשה

אסיף איזק (החותרים), ראש אגף הצעירים והמעורבות בחברה: "מרגש אותי לראות תהליך שהתחיל לפני יותר משנתיים מקבוצת "הטורקים הצעירים" שהניפה את המנהיגות הצעירה בתנועה הקיבוצית, חלמה חלומות וחשבה על תוכניות והנה הדברים רוקמים עור וגידים- הצעירים חוזרים".

רותם שניצקי (נצר סרני), מנהלת רשת הצעירים סיכמה את האירוע והוסיפה: "מטרת האירוע הייתה לחבר בין היזמים לתנועה הקיבוצית שנמצאת היום בתהליך התחדשות, במסגרתו השקנו את רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית, שהוקמה במטרה לאגד את הצעירים בקיבוצים, במרחב הכפרי וצעירים בכלל שרוצים להשפיע על דמותה של החברה הישראלית.
חשוב להבין שמדובר בפער של 25 שנים, של נתק בין הצעירים לתנועה ואנו נמצאים בתחילת הדרך. בשנים האחרונות ישנה חזרה גדולה של בנים ובנות לקיבוצים, שרואים את עתידם ועתיד ילדיהם בקיבוץ ומעוניינים לקחת אחריות, להיות מעורבים ולהשתלב בעמדות מנהיגות.

הרשת תאפשר לצעירים להרחיב את מעגלי המכרים וההשפעה שלהם. תציע הזדמנויות לעשייה חברתית, מסלולי אקדמיה ומלגות, לוח קריירה אינטגרטיבי, תוכניות מנהיגות, מועדון משקארד עם הטבות, אירועים ועוד.
ומה הלאה? אני מזמינה את הצעירים לקחת חלק בשינוי ולהצטרף לרשת הצעירים, לחבק בשתי ידיים את ההזדמנויות שמציעה הרשת ולהתחיל להרחיב את מעגלי המכרים וההשפעה.
להצטרפות: https://hareshet-tkz.co.il/  

 

 

תרבות בעמק

 

 

שלום רב,

אנחנו נרגשים לקראת הענקתו של פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס לאמנית עינת אמיר.  

צוות השופטים התרשם מיכולתה של אמיר להרחיב  את גבולות מדיום ההדפס, ולקשור בינו לבין העיסוק ברישום, וידאו, הדפס וקולאז' ולכדי הצבות מרתקות בחלל.  העיסוק במתח שבין טבע ותרבות והמרתו למרחב גאומטרי, למיפוי נופי ולאסתטיקה טיפוגרפית מקבלים ביצירתה פרשנות מרעננת המעוררת סקרנות לגבי המשך.

עינת אמיר, ילידת 1980, בוגרת לימודי עיצוב טקסטיל עם התמחות בהדפסה (שנקר 2008) ותואר שני באוניברסיטת חיפה (2015).

פרס זה הוא פרי יוזמתה ומחשבתה של אלימה ונועד לשתי מטרות עיקריות.

האחת – לשמר את זכרה ואת פועלה כאשה, כאמנית וכמורה.

השנייה – תמיכה ועידוד של אמנים ויוצרים גם לאחר לכתה.

פירות הקרן ע"ש אלימה מוענקים מדי שנתיים לאמן או אמנית לצורך מימוש של פרויקט בתחום ההדפס ויועברו לסדנת ההדפס שתיבחר ע"י הזוכה.

טקס הענקת הפרס יתקיים ב 29.6.2018 בשעה 11:00 באודיטוריום ע"ש מירון סימה, משכן לאמנות, עין חרוד.

מוזמנים להזמין חברים ובני משפחה. נשמח לראותכם!

***********

 

ציור הוא בית

מפגש בתערוכה עם האמנית ורד נחמני והאוצר יניב שפירא

שבת 7.7

בשעה 12:30

בשעה 11:30 יתקיים סיור מודרך בתערוכות:

גרטה וולף קרקואר / מוינה לירושלים

אולף מטצל בעין חרוד

קפה ביקלס פתוח בחצר הפסלים

***********

 

דברים טובים

 

ישנן  כמה פעילויות מושחתות שבן אדם עושה במהלך חייו כאלה הגלויות וכמה נסתרות. בין היתר הם הכנת ואכילת מאכלים אסורים הורסי בריאות, משמינים וכו' .את חטא אכילת מעדנים אסורים אני מזכירה היום ואלה משתייכים לשורה הראשונה של אסורים באכילה :המטוגנים, הטובלים בשמן בקמח בפרורי לחם  ועוד מרכיבים מוקצים. אלא מאי? אלה הטובים והטעימים במעדנים. אז זהו אנחנו חוטאים.

והפעם:    טבעות בצל אפויות (או מטוגנות לחוטאים הכבדים:)

 

המרכיבים

2 בצלים

לתערובת הרטובה

 כוס קמח (מכל סוג שרוצים)1/2

 או חלב 1%  כוס משקה צמחי (חלב צמחי2/3

1/2  כפית פפריקה

1/2 כפית מלח

לתערובת היבשה

כוס פירורי לחם – אפשר גם פנקו1

1/2כפית פפריקה

¼ 1/4 כפית מלח

אופן ההכנה

מחממים את התנור ל-  250  מעלות.      פורסים נייר אפייה על תבנית אפיה גדולה

פורסים את הבצלים לעיגולים עבים. (1.5 ס"מ בערך)

 מערבבים ביחד את התערובת הרטובה

מערבבים ביחד את התערובת היבשה ומחלקים לשתי קערות נפרדות.    

טובלים כל טבעת בצל בתערובת הרטובה ואז בפירורי לחם לכיסוי.

מניחים על התבנית.     אופים כ-30 עד 35 דקות.


העתקת קישור