דף מספר 2324
18/5/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף מספר 2324
דף מספר 2324 ד' בסיון תשע"ח 18 באפריל 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹוג לִי בַּשָּׁנָה.אֶת-חַג הפסחִּ... חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה;
וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן ה'.

כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים ... כו רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; מתוך שמות ל"ג ל"ד


תכנית החג


ביום ראשון ה-20.5, בשעה 18:30

תיפתח על הדשא הגדול,

תערוכה חקלאית

השנה לא נקיים פינות ליטוף מפאת צער בעלי חיים.

בשעה 19:00 יערך

טקס הבאת הביכורים

לאחר הטקס יפתח

מזנון עם כיבוד קל ושתייה.

מומלץ להביא מחצלות ושמיכות לדשא


חג שמח


הודעות לדף


 

מזל טוב

לריצ'ארד ואסנת אברהם

להולדת הנכד

בן לדותן וקתלין

 

 ***************

 

תכנית חוג העמקים

לשבוע שבין 13-18/5

*

חוג יהדות

יום ד' 23.5, גבע, 20:30

פרופ' יאיר זקוביץ –  בית-אל

***************


להלן מענף המזון – סדרי פתיחת חדר האוכל בחג שבועות

חברי גבע שלום,

לאחר ההחלטה שלנו לא לקיים ארוחת חג שבועות, בשל מכלול שיקולים העיקרי בהם כדי לתת חופש גם לעובדי הענף, קבלנו הרבה פניות חברים בעניין.

לאחר חשיבה נוספת עם הצוות החלטנו לקיים את ארוחת החג.

על מנת לקיימה אנו נאלצים לסגור את חדר האוכל לארוחת צהריים בשישי וארוחת צהריים בשבת.

ארוחת החג החגיגית תתקיים במוצאי שבת בסגנון בופה הכל כלול ותתבסס על מנות חלביות וצמחוניות.

עלות מנה לאדם 30 שח.

תודה לחברים שפנו אלינו בצורה יפה ומכבדת, שאלו והציגו את דעתם.

דלתנו פתוחה ואנו מצפים לראותכם

אריאל וצוות ענף המזון

***************

תערוכת בגדי-ים לנשים

תתקיים ביום רביעי 23.5.18 באופנטיק

(באופנטיק יש בגדי-ים זולים לגברים ובגדי-ים אנטי-סאן לילדים)

                                                                                להתראות   - שרה מזור

***************

הסרט "זוהרת ככל שאני מתרחק", הוא סרטו הדוקומנטרי של עידו נצר.

הסרט מספר את סיפורה, של להקת הרוק "חזה אל חזה". שפעלה בקבוצת גבע בעמק יזרעאל, בין השנים 1996 -1998.

אורך הסרט 47 דק' ואפשר לראות אותו ביוטיוב, אם תקלידו את שמו !

אשמח אם תצפו בסרט, תגיבו ואולי גם תפיצו...

צפייה נעימה – דן "הסולן" גפן

https://www.youtube.com/watch?v=BQKEvqBdz5M&feature=youtu.be




משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

היום שאחרי והיום שלפני     מספר עדכונים שוטפים  :

1.   יו"ר זמני דירקטוריון בקרה.   דירקטוריון בקרה אישר את שמעון זילס (חבר דירקטוריון)  כיו"ר זמני עד השלמת הליך בחירת יו"ר קבוע לדירקטוריון בקרה.

איחולי הצלחה לשמעון בתפקידו ותודה על הסכמתו לשמש בתפקיד.

2.   חלופת האגודה -  השלמנו הגשת עלויות פיתוח של השטח הבנוי ושל השטח המתוכנן ( סה"כ  316 יחידות ) .  קבלנו אישור רמ"י לעלויות הפיתוח שהגשנו.

על פניו נפתחה הדרך לתהליך קבלת השמאות מולך מנהל מקרקעי ישראל לפחות לשטח הבנוי והמתוכנן . התהליך ייקח זמן.

זאת ההזדמנות להודות לרענן על הובלתו את התהליך יחד עם צוות הקרקעות ( מוקי ואלדד ) אלי חלוצי השמאי מטעמנו ואנשי מקצוע רבים ושונים מתחום השמאות/הנדסה/ ייעוץ משפטי.

3.   תמחור – מפגש פנסיונרים.

לאחר מספר תזוזות הצלחנו לתאם מפגש בין המתמחר מויש לבין חברי גבע בפנסיה ( וגם אלו המתקרבים לפנסיה מוזמנים)

המפגש יהיה בתאריך  3.6.2018  במועדון לחבר בין השעות 18.30 – 20.00  ובמהלכו יסביר מויש את חלופות התמחור האפשריות לגבי חברים בגיל הפנסיה ויענה על שאלות הקהל.

מעניין ומומלץ.

4.   בחירת מרכז משקרענן מסר לי הודעתו כי לא ימשיך בתפקיד מרכז המשק.

  זאת למרות ערעור/בקשה להצבעה חוזרת של הועדה הכלכלית ושל קבוצת חברים גדולה .

אני רוצה להודות לרענן על עבודה משותפת בת שנתיים  , על מעורבותו החיובית והחיונית בנושאים רבים , ועל מסירותו לקדם את ענייני גבע.

צר לי מאד על הנסיבות והאירועים שהביאו להחלטתו . אני סבור שנעשה לרענן עוול של ממש .

חדוה ( מש"א )  תצא בקרוב עם מכרז מרכז משק.  

5.   פגישות מועצת השינוי.

 המועצה סיימה סדנת הקמה בה השתתפו 25-28 חברים ותתחיל ישיבותיה הסדירות  ביום חמישי 28.5.2018  בשעה 20.00 במועדון לחבר.

בהזדמנות זו ומעבר לתודה לחברי המועצה  , אבקש להזכיר כי ישיבות המועצה נקבעו ( למעט הראשונה ) לימי ראשון בשעה 20.00 בערב  ,ולא יזוזו גם אם מי מחברי המועצה אינו יכול להגיע לפגישה זו או אחרת .

בשבוע הבא יהיו הודעות חדשות.. כך דרכו של עולם.שבת ברוכה – ובקרוב בריכה.  

יאיר.

ממש"א - חדווה שקד

משולחן מש"א


דיני עבודה

בשבוע שעבר השתתף פורום מצומצם אך מכובד של מנהלי ענפים, ביום עיון בנושא דיני עבודה מפי  עו"ד נעמי אשחר. נעמי עומדת בראש מחלקת דיני העבודה ובראש מחלקת דיני המשפחה במשרד שלמה כהן, ומתמחה בייעוץ לקיבוצים.

בהרצאה שמענו על אחריות המנהלים ליישום דיני העבודה, על החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה, על העסקה בשעות נוספות, קיצור שבוע העבודה, צו ההרחבה בחקלאות, מה מותר/אסור לשאול בראיונות עבודה, ועוד. המנהלים כמובן העלו סוגיות המעסיקות אותם בשטח ונבחנו מקרים ואיך ליישמם אצלינו בענפים.

על גבע, כגוף המעסיק שכירים, מוטלת אחריות לפעול על פי דיני העבודה, ואני רואה בפיקוח והקפדה על דיני העבודה חלק חשוב ומרכזי בתפקידי. עם זאת, מנהלי הענפים הם אלה הפוגשים את העובדים ביומיום, ומתמודדים עם סוגיות שונות הקשורות בהעסקתם ומכאן החשיבות של הכרת החוק, התייעצות ושיתוף פעולה עם מש"א, חשבות השכר ועם עורכי הדין שמלווים אותנו.

מיצוי זכויות עובדי הוראה

לעיתים קרובות אנו נתקלים בעיוותים ותקלות בתנאי העבודה ובשכרם של מורים, גננות, מנהלים וכל שאר העובדים המועסקים בדרוג עובדי הוראה. חלק מהעיוותים הללו נובעים מחוסר המודעות לשלל הזכויות (והן רבות וסבוכות), ומהתחושה שבמגזר הציבורי ניתן לסמוך על המעסיק שיזכה את העובד בכל מה שמגיע לו. בכדי שכל אחד ידע מה בדיוק מגיע לו נדרשת עין מקצועית וייעודית למשרד החינוך, שתשזוף את התלושים והדוחות השונים ותיתן הנחיות מדויקות מה דרוש תיקון ואיך לבצע זאת. 

לשם כך, הזמנו אלינו לאחרונה את עירית זהבי, יועצת למיצוי זכויות מורים ועובדי הוראה, שנפגשה עם עובדי חוץ- מורים, גננות ועוד על מנת לודא שזכויותיהם מול משרד החינוך מומשו. החברים קיבלו ייעוץ פרופסיונאלי שבמסגרתו נערכת בדיקה מקיפה ומדוקדקת של כלל תנאי ההעסקה והזכויות שלהם, תוך בחינת תלושי השכר, ותק, גמולים, קרנות השתלמות, קופות גמל ופנסיה. ובמידת הצורך, קיבלו "שיעורי בית" להמשך בדיקה וטיפול מול המעסיק.

*****************

בריכת השחיה

עונת הרחצה בפתח, וההתרגשות בעיצומה! העונה מתוכננת בין התאריכים 1.6.18 – 6.10.18 . זיו בן-יוסף חזרה מהגולה ותקח על עצמה פעם נוספת את האחריות לתפעול העסק- כמנהלת הבריכה וכמצילה. הילה לנדאו ואלה קארו יסייעו גם הן במלאכת ההצלה. שעות הפתיחה יפורסמו בהמשך.

הודעה מענף הרכב- שטיפת רכבים-

לאחרונה סיים לעבוד איתנו נתן פראג' שסיפק שירות שטיפת רכבים, ואנחנו בתהליך למציאת פתרון חלופי. אנו מודעים למצבם של הרכבים, ומבקשים להיאזר בסבלנות ולעת עתה להקפיד להשאיר אחרינו רכבים נקיים.

דרושים

מרכז משק- אנו מתחילים בתהליך איתור מרכז משק לקבוצה. ע"פ הנוהלים יוקם צוות איתור הכולל את יהודה בכר (יו"ר כלכלי), חדוה שקד (מש"א) ושני נציגי ציבור או הנהלות. הצוות ימצה את האפשרויות בתוך גבע, ובמידה ויידרש, יפנה למועמדים חיצוניים. אנו קוראים אם כן, לחברים המעוניינים להציג את מועמדותם לתפקיד ריכוז משק לפנות אל חדוה במש"א. ניתן לפנות עד לתאריך 31.5.18. הגדרת התפקיד תפורסם באתר גבע.

לענף המזון גבע- דרוש/ה עובד/ת למשרה מלאה, 6 ימים בשבוע. לפרטים נוספים ניתן לפנות לאריאל קרספילו 052-8739653.

שבת שלום!

חדוה

נקיון כלי הרכב בגבע - יורם אלוני

לחברים ולציבור המשתמשים בצי רכב שלום רב,

מזה כשלושה שבועות לא מתקיימת שטיפת מכוניות, כתוצאה מהפסקת עבודתו של הקבלן שביצע את ניקיון הרכבים בארבעת השנים האחרונות.

התוצאות נראות בשטחי ובגדול!

כסדרן רכב וכאחראי, ראיתי בנושא ניקיון הרכבים חלק מחובתי וכך פעלתי מתוך הכרה שמדובר ברכושנו- רכוש הקבוצה שיש לשמרו.

מודה שאינני זוכר לאורך השנים שאני מתפקד כסדרן ,מצב כפי שהוא היום בכל הקשור לניקיון הרכבים.

לפיכך, אנו נדרשים לשיתוף פעולה וליתר תשומת לב בהשאירנו ברכבים שאריות מזון, אריזות וכו' שאמורים להיזרק לאשפה.

זו אינה פחיתות כבוד לאסוף את מגוון השאריות בגמר הנסיעה ולהובילם אחר כבוד לפח הקרוב.

כציבור המכיר בכך שהרכבים הם רכוש הקהילה, התנהלות מתחשבת הכרחית ככלל ובתקופה זו בפרט. ברצוני להזכיר לכולנו כי לא מעט כסף מושקע בניקיון המכוניות.

נושא הניקיון הועבר לטיפול משרד מש"א ולהם הפתרונות.

אני מכוון את דברי לציבור המשתמשים ומצפה לשיתוף פעולה.

אני מקווה שימצא פתרון בהקדם, עד אז ניקח נשימה עמוקה ונמתין לתוצאות חיוביות.

בברכה ותודה מראש,

יורם אלוני


ביקורת פנים בגבע

דיווח בנושא מערכת  ביקורת פנים בגבע 2018

בגבע ועדת ביקורת שנבחרה וחבריה :דוד ברעם, אורלי ברזק, יותם אורן, עליזה ידין , דבורה פלג וצקי מרכז הועדה

מבקר פנים : יפתח אלון מקיבוץ עין שמר

בחודשי ראשית שנת 2018 עסק המבקר ב " סקר סיכונים " – סקר סיכונים הינו תהליך של לימוד גבע , מוסדותיה , תקנוניה , דוחות כספיים וענפים שונים .

המבקר הסתמך על חומר כתוב שהוגש לו וכן ראיין ממלאי תפקידים שונים בגבע.

סקר סיכונים המהווה תוצר של תהליך לימוד הוגש למזכירות ואינו מהווה פעולת ביקורת אלא הצפת נושאים שיש בהם סיכון ודירוגם לפי רמות סיכון .

המבקר יבצע בגבע 3 ביקורות כל שנה שבסיום כל ביקורת יוגשו לממלאי התפקידים דו"ח טיוטא , דו"ח זה יתוקן / יעודכן בתאום עם ממלאי התפקיד הרלוונטי ומתוכו יגזרו פעולות לתיקון ושיפור שנדרשות לביצוע .

הדו"ח והפעולות יוגשו לאסיפה , וכן לאחר תקופה בביקורת חוזרת יבדקו נושאים שעלו בדוחות קודמים .

לועדת הביקורת הוקצה תקציב לעבודת המבקר ותקציב זה מאפשר 3 ביקורות כל שנה.

נושאי הביקורת ותזמונם בשנים 2018-2020

שנת 2018 : מערכת כספים והנהלת חשבונות , מכון קלפ"ץ , מערכת הבריאות

שנת 2019 : פעילות הנהלות הקיבוץ , פעילות המוסך , משאבי אנוש ושכר

שנת 2020 : פנסיה וביטחון סוציאלי , פעילות ענף הצאן , מערכת החינוך

חברים המבקשים לפנות בכל נושא הביקורת מוזמנים לפנות בכתב אלי ויענו.

צקי גפן

 

פינת תרבות - לילך רז

 

לוח המודעות בגבע

"לוח מודעות הוא רהיט במבנה ציבור או ברחוב שעל פניו ניתן לפרסם הודעות מודפסות לציבור. לדוגמה, פרסום מודעות לקנייה או מכירה, הכרזה על אירועים או מתן מידע. " (מילוג)

המילה מודעות היא צורת הרבים של המילה מודעה, אך ניתן גם לקרוא אותה בשורוק, ואז היא משנה את משמעותה ומוסיפה למושג את מימד המודע – לוח המודעות. בנוסף כוללת המילה בתוכה את השורש "דעת" כלומר – בינה ושכל ישר.

מוסד פשוט ותמים זה, נועד להביא לידיעת הציבור מידע חשוב באופן ענייני וראוי. לצערי הרב מאוד מישהו הרשה לעצמו להשתמש בלוח הזה באופן גס רוח, פוגעני ואפילו אלים כדי להכפיש את שמו של אדם אחר שחי עם בני משפחתו בינינו ולטעמי יש בכך מעשה חמור ביותר שלא יעלה על הדעת. אינני רוצה לחיות במקום שבו מותקנות מצלמות אבטחה בכל מקום ציבורי או לנעול לוחות ולהחליף מנעולים לאחר השחתתם. אני רוצה לחיות במקום שבו אנשים מכבדים זה את זה למרות חילוקי הדעות ביניהם ונוהגים ביושר ובדרך ארץ. אדם הבוחר להתנהג באופן כל כך נבזי ושפל, חייב להיות מודע לכל ההשלכות של מעשיו ולשאול עצמו באיזה מין חברה הוא מעוניין לחיות. ומדוע טרח מישהו להוריד מן הלוח גם את ההרשמה שתליתי לקראת חג השבועות? במה חטאתי אני? כפי שאמר הלוי הזקן – "אתמהה".

ובענייני תרבות :

ביום ראשון הקרוב – ה-20.5, בשעה 18:30 תיפתח תערוכה חקלאית על הדשא הגדול,

השנה לא נקיים פינות ליטוף מפאת צער בעלי חיים. בשעה 19:00 יערך טקס הבאת הביכורים, ובו יביאו הענפים השונים ביכורים מתוצרתם, בליווית השירים והריקודים המסורתיים. לאחר הטקס יפתח מזנון עם כיבוד קל ושתייה. מומלץ להביא מחצלות ושמיכות לדשא, ומי שמעוניין להביא לבמה ביכורים מתוצרת בית, מוזמן להביא עימו טנא ולחכות להזמנת מנחי הטקס. בנוסף, בשל הקושי בהיערכות, ועל מנת להקל על תורני המזנון אנא הביאו את העוגות חתוכות הישר לשולחנות ואם אפשר גם במנז'טים. את הזיתים אפשר להביא למשרד התרבות עד יום שישי בצהריים.


תודה לכולם ושיהיה  חג שמח לכולנו! לילך רז

החלום ושברו

הבאתי קטע זה אחרי התלבטות מצפונית.האם זה יכול לקרות בגבע, והגעתי למסקנה שזה יכול לקרות בגבע    אלי גורן

החלום ושברו/ גוגה קוגן, להבות הבשן (מתוך הקיבוץ 11/5)

באיחור אופייני לחברות אנושית החיות בהכחשה, התעוררו תומכי ההתחדשות בקיבוץ (השם המכובס להפרטה נטולת כל מחשבה על השלכותיה) למציאות שבה " מעולם לא היו חברי המתחדשים חלשים ומוחלשים כמו היום" (נירה כהן, ידיעות הקיבוץ 4.5).

היקיצה מהחלום להיות בעל נכס עם כסף בבנק, חופשי ממוסדות הקיבוץ, לא איחרה לבוא, והייתה קשה חרף האזהרות. כי המציאות, כמו בכל ההפרטה, היא שמי ש"אוכל אותה" הם הרוב חסר ההכשרה, התלוי והנסמך במערכת המשקית. רק שכבה דקה מאוד, המשתלטת על הנכסים ועל מוקדי ההחלטות היא המשגשגת.

זה קורה בכל העולם המפריט נכסים ועל אז למה שבקיבוץ זה יהיה שונה?  ההבדל הוא באיזה צלופן עוטפים את התהליך. ועוד יותר בקיבוץ, שבו הצביעות עובדת שעות נוספות – 24/7. בהפרטת נכסי המדינה ומשאביה בעולם, הם נמכרים בפרוטות למקורבים. בקיבוץ ההבדל הוא קטן. נכסי הקיבוץ, שנוצרו מעמל הוותיקים המייסדים, עוברים לשליטה של אותה שכבה נאו-קפיטליסטית, המרוצה מהמצב וחושבת שכל השאר הם סתם בכיינים חסרי מיומנות להתמודד עם העולם החדש.

קלאסי לכל משטר הפרטה – ממדינה ועד ארגון, ומכאן ועד טימבקטו. והישראלים, הפיקחים והמחדשים והמאלתרים בכל מצב, בענייני הפרטה לא חידשו כלום. בתנועה הקיבוצית לקחו יצירה ייחודית בעולם, והפכו אותה למקום של פערים בין חברים. והתוצאה? קנאה, חשדנות וערבות הדדית קמצנית ומסויגת מאוד, עם תירוצים להיעדר יישומה המלא, מפה ועד הבניין שברחוב לאונרדו-דה-וינצ'י בתל-אביב.

זה אותו מגדל המאוכלס באשפי כלכלה, ובעורכי-דין מנסחי תקנונים, לתחזוקת שכבה דקה ותנועה שכבר אינה רלוונטית בציבור. מוצג לכישלון רעיון נשגב. ועוד רוצים שמוסדות המדינה ימשיכו להכיר בתרומתם לאנושות, למדינה ולמחשבה החברתית.

חיים בהכחשה עצמית, תובעים שיתייחסו אליהם כמו בעבר, ורוטנים כנגד אלו המקלקלים את החלום להחזיק ארנק פרטי. כל זה כשרוב המיסים הולכים להחזיק שכבת ניהול חיצונית המקרקסת אותם בהתנהלותה עם הנכסים שלהם.

וכי מה חשבתם, תומכי ההפרטה? שהכל יזרום לכיסיכם? לא ראיתם לאן מוביל המהלך בקיבוציכם? איזה שכבה עשתה קופה באמתלה שיש לפרק את "השיתוף הכושל המחזיק פרזיטים"?

לא ראיתם ולא הבחנתם מי ישגשג מהמהלך? עכשיו תאכלו אותה בשקט, אל תעירו ואל תעוררו. הס מלהזכיר שתמכתם במהלך כי הייתם טיפה חמדנים. אומנם אין זה חטא להיות גרידי, אבל זאת היתה סתם טיפשות, שכידוע היא גרועה יותר                          (הביא לדף אלי גורן)

לדנדי, עם פרישתו מהמוסך

מאי 2018

השבוע נערכה מסיבה לרגל סיום תפקידו  של דנדי במוסך. ברכה מצוות המוסך

 מה הוא המוסך ללא דן ידין?                                                                

זה כמעט כמו יום הדין!

או שיש לומר, מה דנדי ללא המוסך?

זאת, רק אתה לדעת מוסמך.

 

אפילו שמזמן יכולת לפרוש לגמלאות,

עדיין עבדת כשהגעת ל"גבורות".

כולם מקנאים בך, נו ברור מאליו,

כי כולם היו רוצים להגיע לשלב...

 

לכל דבר טוב יש סוף, כך אומרים,

ככה באמת פועלים הדברים

עם זאת חשוב מאוד לזכור את העובדה:

יש הרבה מאוד חיים אחרי העבודה.

 

זה הזמן להתפנות למנוחה

להשקעה בעצמך ובמשפחה,

להגשמת חלומות שרקמת כבר מזמן ,

שרצית לעשות אבל "לא נשאר זמן".

 

מודים לך מאוד על כל העבודה,

האכפתיות וההתמדה.

לנו תחסר מאוד העזרה

מלווה בקולות של זמרה.

 

מאחלים לך:

שיהיה לך עם זיוה זמן איכות  ושמחה,

שיהיה כיף גדול והצלחה !

הרבה בריאות ללא מחלה,

אל המנוחה והנחלה.

 

זה הזמן את העבודה לאחרים להשאיר

אבל לעולם לא להפסיק לשיר.

הגיע הזמן אחרי שנים של עבודה

להגיד לכולם: "שלום ותודה,

אני הולך בשמחה ושיורמי יפקד עלי,

רק במסגרת המשפחה..."

 

ללחוץ כמה ידיים, לעשות מסיבה,

לקבל מהסביבה פידבקים של חיבה,

ברכות, מחמאות וכמה דמעות

ויאללה – איזה כיף ,לפרוש לגמלאות!

באהבה והערכה, צוות המוסך

 

 

לדנדי תודות

אני כותבת לך בשם משפחתי ובעיקר בשם אבי שמלאו לו 89 ולבקשתו בקרנו בגבע מקום שאליו הגיע עם עלייתו ארצה וזוכר אותו עד היום לטובה.אני מבקשת להודות לך על הסיור המעניין בגבע בו  פרשת את ההיסטוריה של הקיבוץ, בה שזורה גם ההיסטוריה של חיים ובני משפחתו שעלו איתו.

חיים:                                                                                                            חגית ובני המשפחה

אני ועוד 30 נערים ונערות הגענו לקבוצת גבע. התקבלנו בשמחה ובחמימות גדולה. לדיור הוקצב לנו בית א' שבששת חדריו גרנו כולנו יחד.

אנחנו היינו קבוצת הנוער הראשונה שהגיע מאירופה לגבע מאז פרוץ מלחמת העולם ה-2 (שטרם הסתיימה) שחיה תחת כבוש גרמני. למרות המצב הקשה שבו חיינו בזמן המלחמה לא הייתה שם השמדה ולא רציחות לכן רובינו היינו במצב גופני ונפשי תקין, חדורי התלהבות ושמחת נעורים ורצון עז להשתלב בחיי הארץ. אני חושב שבזה הפתענו את חברי הקבוצה שאולי חששו מקבלת נוער במצב גרוע יותר.גבע העמידה לטיפול בנו 3 חברים נהדרים.

המדריך: שניאור רצין, אם הבית: ציפורה טרטקוב. והמורה: מרים רכס.

שלושתם השקיעו את מלוא זמנם ומרצם כדי להקל את קליטתנו.

התחלנו את חיינו בארץ. בהתאם לנוהג בעליית הנוער עבדנו 1/2 יום ולמדנו 1/2 יום. זה היה לא קל, בייחוד העבודה בחקלאות אבל המשכנו בהתמדה והצלחנו להשתלב בענפי המשק השונים. כעבור זמן התקבלנו ל"הגנה" ועברנו אימונים בסיסיים.

השנים 1945-46 היו סוערות. הבריטים בארץ, הספר הלבן מונע עליית יהודים. יש פעילות של המחתרות השונות. ב-1946 הוקמה תנועת המרי בהשתתפות ההגנה, האצ"ל והלח"י הן מבצעות פעולות נרחבות נגד הבריטים (ליל הגשרים, פיצוץ רכבות ומטוסים). תגובת הצבא הבריטי מגיעה מהר.ב- 29.6.46 מתקיים מבצע הידוע "השבת השחורה" שבו נאסרים חלק ממנהיגי הישוב, מתגלים מחסני נשק ואלפי אנשים נאסרים. גבע לא יוצאת מהכלל. עשרות מחברי המשק נאסרים ומובאים למחנה עתלית ומשם למחנה מעצר ברפיח. בין האסורים גם 8 חברי חברת הנוער כולל אותי. ידוע לי שבתקופה קשה זו כל חברי עלית הנוער התנדבו לעבוד יום שלם ומלאו את מקום החסרים. המאסר נמשך כחודשיים וחצי.

בתקופה זו מתגבש בחברת הנוער גרעין של 24 איש שרוצה להמשיך בהתיישבות. לאחר ברורים מחליטים להצטרף לגרעין בולגרי בוגר יותר "אורים" שנמצא בעצמאות ברעננה בהמתנה להתיישבות.

תשובת הסוכנות היהודית לשבת השחורה הייתה עלית 11 הנקודות בנגב. קבוצת "אורים" נבחרה להיות אחת מהן. העלייה התבצעה ב - 6.10.46 . בין מתיישבי אורים היו גם חלק מהגרעין בגבע. לאחר זמן קצר הסתיימה תקופת הנוער בגבע ויתר הגרעין עבר למחנה אורים ברעננה ובנגב.

לגבינו חניכי חברת הנוער ו' (הבולגרים) קבוצת גבע הייתה הבית הראשון בארץ, והשנתיים בה זכורות כיפות וחשובות לכל החיים. ההשפעה של המדריכים והחברים על עיצוב אישיותנו כאנשי עבודה, אוהבי הארץ, יושר ונתינה הייתה מכרעת ותודתנו הרבה לכולם

שוב תודה על יום מלא זיכרונות - חיים

 

 

מן הארכיון

מן הארכיון

יהושע רבינוב/ חג הביכורים בגבת

22 במאי 1963

חג הביכורים, חג ראשית השילומים לעמלו של האדם, וכביתר החגים הגדולים טבוע בו זכרונו ההיסטורי. הוא עולה אלינו מן ספר הספרים שלנו. מן שולי שדמות בית לחם שבמגילת רות האגדית. ברוח הצפונית העוברת בלחש בשדות הדגן הבשלים – צרורה גם רוח קדומים מבושמת בבושם זכרונות מאז, רוח קדומים זו מרעידה מיתרים סמויים בנפשנו. האם לא הגיע הזמן להוציא את נשמת החג הזה למרחב העברי של ימינו ולהפנות את המוני חוגגיו אל אופק החזון הנטוי על שדות שבצוותא?

והוא מועד ראשית הקיץ הגדול. מועד בשילותן של תבואות החורף ותחילתם  של פירות וירקות מבכירים בבוסתן ובגינה.

אם צבעו השולט של חג הפסח הוא הצבע הירוק - הרי בחג הביכורים משמשים יחד הזהוב עם הירוק. שיבולים אלה שאומרים שירה בניסן - הרי בראשית סיון הם מרכינים מלילותיהן ומחכות ומחכות לסכין הקוצרת.

העשבים הירוקים הופכים גם הם צהובים בעונה זו, והצוהב שלהם הוא צוהב של קמילה, כי הייתה בהם נשמתם הצורבת של החמסינים.

מזגי האוויר היו נתונים עד עתה לחילופים קיצוניים - עומדים בחודש זה להתייצב כי הדרך לקיץ פתוחה. עוד מעט ורוחות המזרח לא יוסיפו לפקדנו ונהיה נתונים רק לחסדן של רוחות המערב.

היום יהיה הולך ומתארך עוד ואורו הלבן והמסנוור של הקיץ ימלא את חלל השדות והגנים. אך הגונים הירוקים של הגנים וחלקות הפרדס יהיו כל הזמן מעניקים לאדם תחושה של רווחה מנגד לשטחי השלפים הפורשים את שממונם המייגע.

 חג הביכורים, חג ראשית השילומים לעמלו של האדם, וכביתר החגים הגדולים טבוע בו זכרונו ההיסטורי. הוא עולה אלינו מן ספר הספרים שלנו. מן שולי שדמות בית לחם שבמגילת רות האגדית. ברוח הצפונית העוברת בלחש בשדות הדגן הבשלים – צרורה גם רוח קדומים מבושמת בבושם זכרונות מאז, רוח קדומים זו מרעידה מיתרים סמויים בנפשנו. האם לא הגיע הזמן להוציא את נשמת החג הזה למרחב העברי של ימינו ולהפנות את המוני חוגגיו אל אופק החזון הנטוי על שדות שבצוותא?

 

בכורים בגבע שנות ה-30  

                   ריקוד העפרונים שנות ה-70

 

ספרים חדשים בספריה מאי 2018

ספרים חדשים בספרייה – מאי 2018 

ספרות  עברית

גבר, אישה ציפור               איריס, איליה כהן

היה הייתה                        יעל נאמן


היֹה היתה מאת יעל נאמן – ספרה החדש של מחברת רב-המכר הגדול היינו העתיד (אחוזת בית, 011) הוא ספר מיוחד שאין כמותו על מדפי הספרים שלנו. במרכזו עומדת דמות חידתית של אישה תל אביבית שמתה ממחלת הסרטן בשנת 2001 וביקשה עוד בחייה למחוק כל זכר לקיומה. יעל נאמן ראיינה עשרות אנשים שהכירו אותה, ובנתה מהשיחות עמם ספר מרתק, עצוב ומקורי מאוד שהוא סיפור פרטי של אישה אחת. מה הסוד שיעל נאמן מחפשת בדמותה? התשובה לשאלה הזאת מרתקת לא פחות מהספר. הרבה אנשים מחכים לחדש של יעל נאמן (שהכנתו ארכה שבע שנים!) ואנחנו בטוחים שהיֹה היתה יעורר עניין גדול ויכבוש את לב הקוראים.

 

מגילת רות  עם פירוש ישראלי           גילה וכמן ואביגדור שנאן

 

מגילת רות, מן הקטנים והצנועים שבספרי התנ"ך, היא סיפור פשוט ונוגע ללב המתרחש בעיקרו בשדות בית לחם, בקרב אנשי עמל ועובדי אדמה; ראשיתו רעב, שכול ומצוקה וסופו גאולה פרטית ולאומית. סיפור המגילה נטוע בימי שפוט השופטים, ימים שבהם "אין מלך בישראל", ועלילתו מסתעפת והולכת עד שהיא מגיעה אל תכליתה – הולדתו של מלך בישראל.

לא לחינם נתחבבה המגילה על קוראיה. חוט של חסד נמשך והולך בין פסוקיה, והדמויות הפועלות בה – נעמי, רות ובועז – מגלמות בדיבורן ובמעשיהן את הטוב והיפה שבאדם.

במרבית קהילות ישראל נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות, הוא חג הקציר, אולם בדרכים שונות היא שימשה השראה לרבים גם מחוץ להקשר זה. בעקבותיה של המגילה יצאו המחברת והעורך אל שדות ספרותנו העתיקה והחדשה ללקט בין העומרים ולהביא בפני הקוראים ממיטב היבול: פירושים ומדרשים, פיוטים ומנהגים, יצירות אמנות ומטבעות לשון.

הספר המונח בזה בפני הקוראים הוא בעיקרו פירוש ספרותי-רעיוני למגילת רות, אך הקורא יוכל לעקוב בעזרתו גם אחרי הדרכים שבהן מהדהדת המגילה ביצירתו של עם ישראל לדורותיו ולמקומותיו וכן בהוויה הישראלית לגווניה.

ספר זה מצטרף עתה אל אחיו הבוגרים, הפירושים שיזמה קרן אבי חי לספר יונה ולמגילת איכה, מעשה ידיהם של שניים: פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שנאן, שגם ערך את הפירוש למגילת רות.

ד"ר גילה וכמן היא מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר למדעי היהדות וכן בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' אביגדור שנאןמכהן בקתדרה למדעי היהדות על שם פרופ' יצחק בקר בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש גם כיועץ האקדמי של קרן אבי חי.

 

ספרות מתורגמת

הסיפור של הילדה האבודה   אלנה פרנטה


בכרך זה מגיע לסופו המסע המְמַכֵּר בן 1,800 העמודים של כרכי 'החברה הגאונה', שריגש מיליוני קוראים בארבעים וכמה ארצות. ואף שהסיום כבר סוּפּר לכאורה כמין ספוֹילר בעמודים הראשונים של הכרך הראשון, מצליחה אלנה פרנטה לחולל תדהמה גם בשורות האחרונות של הספר, המאיימות להַפֵּך את המבט שלנו על כולו.

הסיפורים של לִילה ואלנה, ילידות 1944, נפרשים כאן מאמצע שנות השלושים לחייהן ועד שנות השישים שלהן. אלנה, כעת סופרת בינלאומית מצליחה, שפרצה לעולם הגדול, ולִילה, שכל ימיה לא יצאה מנפולי, אך המריאה גבוה בעיר עצמה, חוזרות שתיהן להתגורר בשכונת ילדותן, והסימביוטיות שלהן שואבת לתוכה גם את הדור השני, את ילדיהן. השכונה, מסתבר, אוחזת בהן בחוזקה ואינה מרפה. כל מה שיש להן, לטוב ולרע, נובע ממנה. עולמן הוא בעצם נפולי, והן־עצמן, וגם הדמויות האחרות, נופלות בלי־הרף מן האיטלקית המחונכת אל הדיאלקט הפראי של השכונה, שפת הכֵּנות הנוסחתית שלהן.
שתי עובדות – רעידת־האדמה הנוראה בנפולי (1980), המסלקת לתמיד את אשליית היציבות והמוצקות של העולם, והמפגש המחודש עם הזהות הנזילה של אלפונסו קאראצ'י, גבר־אשה המתחזה ללִילה והופך לקוֹפִּי שלה – עשויות להיות מטפורות למה שקורה בכרך הסיום. הדמויות חורגות בו שוב ושוב מגבולותיהן ועושות את הבלתי־צפוי מהן, אפילו הנבלים מביכים אותנו בחריגה מנַבלותם. את דמותה של לִילה קשה יותר ויותר לִתחום בקווי־מתאר מוגדרים, תחושות נשפכות לתוך מנוגדות להן, והחוויה של היטשטשות הקונטורים נעשית טוטלית, חובקת את עולמו של הספר.

ספרי החברה הגאונה, המערבלים עולם סגור של דמויות, שסיפוריהן עשויים להימשך ולהתרחב בלי סוף, בעלילה פתוחה, סביב אהבות, בגידות, תככים בין־אישיים, תוך נתינת במה לדמויות המשנה, מגיעים בספר האחרון לפינָלֶה, המגלה עד כמה הכרך הפותח היה מחושב וטמן בחובו את זרעי הכרך הרביעי: שורת פרטים, מסוג הבובות האבודות טינה ונוּ של שתי הילדות אלנה ולִילה, מתהדהדים בסוף הדרך כדי להיות מוארים באור לא־צפוי בַּסגירה. כך, בתפירה עילית, נהפך עמלה של אלנה גרֶקו – שכתבה "חודשים וחודשים וחודשים" את כרכי החברה הגאונה "כדי לשוות לה [ללִילה] צורה שקווי המתאר שלה לא יתמוססו" – לעמל שהספר מטיל ספק בהצלחתו

13 דקות                             שרה פינבורו

שמים אדומים                       שנער דניאל


סער ועלי נולדו ביום שבו השמים היו אדומים. האחד בישראל והשני בשכם. שני עשורים מאוחר יותר, בבית קפה בעיר אפריקאית מאובקת, הם נפגשים בפעם האחרונה בידיעה שרק אחד מהם יֵצא משם חי.

בין שני האירועים חלקו השניים רגעים של תקווה, חלומות משותפים והתפכחות כואבת. דרכיהם מצטלבות שוב ושוב בסמטאות הקסבה של שכם, ברחובות תל אביב, בשדות תעופה באירופה ובפינות הנידחות ביותר של אפגניסטן ואפריקה – עד לסוף הבלתי־נמנע.

שמים אדומים הוא מותחן ריגול עוצר נשימה, הסוחף את הקורא בקצב מסחרר אל תוך עולם סתרים של האקרים ומרגלים, לוחמים וטרוריסטים, נאמנויות כפולות ואהבה חסרת סיכוי לאותה נערה. זהו גם סיפור טרגי על שני גברים צעירים שנאלצים להתבגר במהירות ולבחור בין מחויבותם זה לזה וחברותם האמיצה לבין נאמנותם לעמם ולארצם.

דניאל שנער גדל בירושלים, שירת בקבע כקצין בתפקידים מסווגים באמ"ן וכיום מנהל חברת השקעות. שמים אדומים הוא ספרו הראשון

הספר יוצא לאור לאחר דיונים ממושכים שבסופם קיבל את אישור הצנזורה וּועדת שרים מיוחדת

סודות של חיים מופלאים         סוזן מייסנר

בבית                                   הרלן קובן

גבעת הקיץ                           בייקר ג'.א.

הרשימה של הספרים – חלקית

בהמשך נפרסם את שאר הספרים

האקתון הקיבוצי הראשון

השקת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית- האקתון הקיבוצי הראשון יוצא לדרך!!!

שלום לכולם,

ביום חמישי ה- 31.5, תיערך השקת רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית באירוע ההאקתון הקיבוצי הראשון, בחממה בעין שמר. 

 24 שעות של חשיבה מחוץ לקופסא. 
בין המשתתפים יהיו צעירים וצעירות מובילי מיזמים, מעורבים ומשפיעים, ביניהם יו"ר התאחדות הסטודנטים - רם שפע, מנכ"ל אסם - איציק צאיג ועוד רבים וטובים!
ובערב - חגיגת השקת הרשת בהופעה של האמן הצעיר נדב דגון בפאב עין שמר.

להרשמה ופרטים נוספים: 

https://www.hareshet.xyz/

 

אנא הפיצו בקיבוצכם!

 

תודה!

רותם שניצקי

מנהלת רשת הצעירים

תרבות בעמק

משכן לאמנות, עין חרוד

להלן לוח התערוכות: ורד נחמני: ציור הוא בית, עד סוף יולי 2018

גרטה וולף קרקואר: מוינה לירושלים, עד סוף יולי 2018

אולף מטצל בעין חרוד, עד 15 ביולי 2018

משכן לאמנות 04-6486038

שעות פתיחה:א'- ה' 09:00 – 16:30 ו' וערבי חג 09:00 – 13:30 שבת וחג 10:00 – 16:30








דברים טובים



גלילות בטטה ממולאות גבינה

 

 

ביכורים - חג החלב והגבינות. והפעם ,מכירים את המנה הזאת שהאורחים תמיד מבקשים את המתכון להכנתה ואז אתם מושכים בכתף ואומרים " לקח לי דקה להכין אותה (והפעם זה לא בלוף) "? בדיוק שתיים שלוש דקות אולי טיפה יותר  ... מה שנקרא "רגע", אבל ה"לא מאמץ "- כדאי.

מצרכים:

2   בטטות גדולות ורחבות קלופות

2. גלילים של גבינת עיזים

1/2 כוס פטרוזיליה\ בזיליקום קצוץ

   4כפות שקדים טחונים

1/2 כפית מלח

2  שיני שום כתושות

חצי כפית פלפל שחור

מצרכים לרוטב

3 עגבניות מגוררות

1כפית מלח

1/2כפית פלפל שחור

1 כפית סוכר

1כף פפריקה

3 כפות שמן זית

אופן ההכנה

מחממים תנור ל-200 מעלות

פורסים פרוסות דקות לאורך של בטטה

מניחים על תבנית מרופדת נייר אפייה ומברישים במעט שמן, אופים ב- 180 מעלות עד שהן משחימות מעט ומתרככות- כ- 20 דקות.

מערבבים יחד את הגבינות עם הירק, השום, המלח והפלפל,

מניחים בקצה של כל עלה בטטה כף מהמלית ומגלגלים.

מניחים בתבנית בינונית במרווחים,

מערבבים את מרכיבי הרוטב ומפזרים מעל גליל בטטה אופים כ-25 דקות.

 

העתקת קישור