דף מספר 2321
27/4/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2321 ל"ג בעומר

דף מספר 2321 י"ב באייר תשע"ח 27 באפריל 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

החברים מוזמנים למדורת ל"ג בעומר בחורשת איקסי ששופצה לאחרונה ע"י בני המצווה בשיתוף ילדי הגנים.

בתכנית: מדורה מרכזית גדולה, נקניקיות, מרשמלו, קפה ותה...

אנא הצטיידו בקשתות וחצים.

ניפגש כולם ביום ד' 02.05.18 בחורשת איקסי

הודעות לדף

 

מזל טוב

לדפנה ואיצ'ו רצין

להולדת הנכד

בן לשירה ועמרי

 

מזל טוב

לדובי ודני פלג

להולדת הנכדה

בת למיכל ואור

*****************************

 

תכנית חוג העמקים

לשבוע שבין 29/4-4/5

*

חוג יהדות

יום ד' 2.5, גבע, 20:30

פרופ' ישראל ברטל

האם היום עדיין נחשב הרצל כציוני

*****************************

 

הצעה

 בבית 30 דירה דרומית 

בבית בו גרה מש' מרומי

גודל הדירה  כ-  50 מ"ר

פונקציות: שני חדרים, מטבח ומבואה, מקלחת ושירותים.

מיועדת לזוג עם ילד, לזוג או לרווק/בודד

הדירה במצב טוב וייעשו בה התאמות קלות בלבד

מועמדים המבקשים להשתתף במכרז מתבקשים להעביר בקשתם במעטפה חתומה

למשרד הבניין או למזכירות

מומלץ לבקר בדירה ולהתרשם ממנה מפתח אפשר לקבל אצל כרמלה

מועד סגירת המכרז 1 במאי 2018

תכובדנה רק מעטפות שתגענה עד מועד זה.

*****************************

 ניסוי התרעה של פיקוד העורף

כחלק מתוכנית העבודה של פיקוד העורף, יתקיים ביום שלישי, 1 במאי 2018, טז' באייר תשע"ח, בשעה 10:05,  ניסוי התרעה של פיקוד העורף , במהלכו תישמע אזעקה עולה ויורדת באזור העמקים.

במידה ותופעל אזעקת אמת, תישמע אזעקה נוספת לאחר מכן. 

בנוסף, תופץ התרעה באפליקציית פיקוד העורף ותופעל מערכת פריצה לשידור בתחנת הרדיו  רדיו קול רגע ורדיו א- שמס כמו כן, יופעלו ביפרים לכבדי שמיעה

*****************************

 יאיר לא רותמים את העגלה לפני הסוסים

1.אי אפשר לקיים דיון במזכירות עם צעירים "ערב השינוי" כאשר עדיין לא הוחלט על שינוי.

(לכן גם אין ערב שינוי).

צריך להפריד בין אינפורמציה ובין משאלת-לב.

זאת לא הפעם הראשונה , אבל אני מקווה שזו פעם אחרונה.

יש אינפורמציה המעורבת עם משאלת לב.

2. אין חלופת אגודה ואולי גם לא תהיה. לכן היא אינה לבניה וקליטה.

אלי גורן

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

אחרי אסיפה ולקראת קלפי.

האסיפה התכנסה הפעם ברוב עם .  כ – 30 חברים הגיעו לדיון .

מבקשי מקלט.

ענת לוין הציגה הנושא בהרחבה וחברים רבים השתתפו בדיון .  

האסיפה אשרה  פה אחד המלצת המזכירות  ל"אירוח" עד שני מבקשי מקלט בכפוף לחתימה על הסכם מתאים הכולל תנאים שונים ( האמורים לתת מענה לתרחישים ומצבים שונים אפשריים בעתיד) ובכפוף להסדרת עבודה ודיור.  ענת ואיתן לוין התנדבו לשמש כמשפחה מאמצת .  

קדנציה נוספת אלי מזרחי -  גזבר.

התקיים דיון . האסיפה אשרה פה אחד העברת אלי מזרחי לקלפי לקדנציה נוספת של 4 שנים גזבר גבע. מצריך רוב 60% .

קדנציה נוספת רענן פרנס – מרכז משק.

התקיים דיון . האסיפה אשרה פה אחד העברת רענן פרנס לקלפי לקדנציה נוספת של 4 שנים ריכוז משק.  מצריך רוב 60% .

קלפי  -  ביום שישי  4.5.2018   תתקיים הצבעה בקלפי על קדנציות נוספות לאלי ורענן.

אסיפה מיוחדת בנושא טורבינות הרוח - יום חמישי 3.5.2018  במועדון בשעה 20.00.

שבת שלום ומבורך.

יאיר


טורבינות - יאיר ורענן

טורבינות.

  בתאי הדואר פורסם מנשר מקבוצת דון-קיחוטה.

במקום להתייחס לכל פרט ופרט ולאמירות שונות שאת רובן אנו דוחים, נסתפק בכמה דוגמאות :

1.     נכתב - הנהלת גבע דחתה את כל מאמצינו.

במציאות – נפגשנו עם נציגי צוות הטורבינות וחברים נוספים שהצטרפו , לבקשת צוות הטורבינות לבחון שיתוף פעולה.

שאלנו – שיתוף פעולה על מה בדיוק – נענינו : להפלת מיזם הטורבינות.

ענינו בשלילה – מפני שפעולה כזו משמעותה השתתפותנו במהלך להפרת חוזה וסיכון לתביעה כנגד הקיבוץ.

2.     שאלנו-  נניח שבהפרת הסכם תצליחו למנוע את פרויקט הטורבינות של גבע  אבל נשאר עם הטורבינות של עין-חרוד וכפר יחזקאל  ומה אז.

תשובה -  לפחות מצפוננו יהיה נקי.

שאלנו – ובאיזה מחיר .

תשובה  - גם אם יעלה 6 מליון ₪.

3.     נשאלנו מה החשיפה והסיכונים. מסרנו את הטווח וההערכות שנמסרו לנו.

ובדף אנו קוראים – איימו עלינו בשורת איומים.

4.     נשאל המזכיר  - מה אם הקלפי יחליט להפר הסכם ?

ענה המזכיר -  פירושו שהקלפי מחייב את המזכיר ובעלי התפקידים הכלכליים בגבע להפר הסכם ולשאת באחריות לכך, כל זאת ללא שבוררו המשמעויות והסיכונים של הפרת החוזה.

ואז על המזכיר ובעלי תפקידים כלכליים בגבע להחליט ואני ( וקרוב לוודאי שבעלי תפקידים נוספים)  אחזיר את המנדט לציבור.

המבקש להוביל אג'נדה זו – בבקשה ייטול על עצמו האחריות.

בברכה – יאיר ורענן.

לחברי גבע - יהודה בכר

חברי גבע

בשנה זו אנו עומדים לדון בהארכת קדנציה לרענן כרכז משק, ולקראת סוף השנה גם בבחירת מנהל בקרה לקדנציה הבאה. בהצבעה על הארכת הקדנציה ליוסי כץ כיו"ר בקרה, יוסי לא עבר לצערי. אני מבקש לפרט במכתבי זה אליכם, מדוע להערכתי נוכח נסיבות אלו של אפשרות חילופי מספר תפקידים מרכזיים בשנה אחת , החשיבות הקריטית לניהול עצמי, אך בעיקר נוכח תיפקדו המוצלח של רענן כרכז משק, חשוב מאוד לבחור את רענן לקדנציה נוספת.

רענן מסיים 4 שנים בתפקיד,כפי שאמרתי גם בדיון על קדנציה של מנכ"ל בקרה,4 שנים בתפקיד מרכז משק בעת הזו, זו תקופה קצרה מאוד לתפקיד כל כך קריטי,ועם רמת מורכבות שלפני עשרים שנה לא היתה קיימת.

מרכז משק עוסק במגוון רחב של נושאים ונדרשת תקופת לימוד והיכרות לא קטנה כדי להתמקצע ולהבין את המטלות העסקיות הסטטוטוריות והרגולטיביות הכה מורכבות. אני לא מכיר מצבים שבתנאים אלה קיבוצים מוותרים על קדנציה שניה למרכז משק שמתפקד טוב.

מטבע התפקיד,מי שיוזם, דוחף ומנסה לקדם נושאים שונים שיביאו להגדלת מקורות המשק,עלול להיתקל עם חברים מסוימים,ואף עלול לטעות במהלכים לא מוצלחים. זו מהות התפקיד,ומי שאיננו כזה, אולי חוצה את הקדנציה ללא עימותים, אך לבטח לא מצליח ליצור הזדמנויות ולקדם את צמיחת המשק.

יש תרבויות ותאגידים שמקדשים כישלונות כחלק חיוני מהיכולת להצליח.

רענן על פי שיפוטי הצליח בהרבה דברים שכבר נעשו ועשוי להצליח במספר דברים שנמצאים בקנה. כן, ההצלחה לא מובטחת,אך ייזמות וחוש עסקי הם תנאי לכך. רענן הוא כזה.

 במהלך ה4 שנים שחלפו ,חלה התקדמות רבה ובחלק מהמקומות גם דרמטית. אנסה לפרט מקצת מהפעולות שנעשו ושרענן היה חלק מוביל בהתרחשותן:

-הרחבת יכולות מכון הפיצוח, הגדלת והגוונת הלקוחות והגעה להיקפי שיא בשנתיים האחרונות,עם תכניות להגדלה הן בהיקפים והן ברווחים.

-בניית תכנית וקידום פעילות מיון ואריזה במכון הפיצוח. מהלך מורכב שרענן מתמחה בו ושעשוי להגדיל את היקפי הפעילות באופן משמעותי. רענן מכיר את פרטי פעילות השקדים בארץ, מחובר, מחוייב ובעל יכולת לקדם הרחבת פעילות זו ברמת סיכויי הצלחה גבוהים יחסית.

-דחיפה וקידום ענף הרפת והצאן. רכישת מכסות,תמיכה בלתי מסויגת בצוותים וייצובם של ענפים אלו ברמת פעילות ורווחיות ללא תקדים , והיד עוד נטויה.

-תמיכה בצוותי המטעים והגד"ש תוך ניסיון להשיא את התרומה ממכסות הקרקע והמים. יש מתיחות ולא תמיד הצליחו ניסיונות הגישור בין הצוותים .

שדואגים בכנות לצמיחה והתפתחות הענפים,אך העובדות מראות כי בשנתיים האחרונות, חל שיפור גדול בענף השקדים וגם הגד"ש למרות מגבלות המיים שומרים על רווחיות יפה.

העברת הלול לעבודה באינטגרצית עוף טוב,עובדה שהקטינה סיכון ויצרה בטחון ברמת רווחיות, אמנם לא גדולה אך יציבה.

- בסכ"ה ענפי החקלאות הגיעו לתוצאות שיא בשנתיים האחרונות,בעיקר ברמת הרווחיות. אני זוכר את הספקנות שהייתה ברקע התכניות בשנתיים האחרונות,ואני שמח להיווכח כי הצוותים הרימו את הכפפה האתגרית והצליחו להגיע להישגים כה יפים. הרוב בזכותם אך גם לרענן תרומה לא קטנה בהישגים אלו.

- הקמת תאגיד החשמל והוזלת מחיר החשמל בכ 6%. הקמת שני מיזמי חשמל סולרי שיביאו לקיבוץ לאחר החזר ההשקעה תרומה של כ800 אש"ח בשנה.ייזום וקידום מיזם סולרי נוסף בבריכות הדגים שיביא הכנסה נוספת של מאות אלפי ₪ בשנה.

- הסדרת השימושים החורגים מול המנהל,וסגירת המכלול של נושא הקרקעות וההשכרות העסקיות בצורה מהירה ומוצלחת באופן חריג לקיבוצים אחרים,דבר לא טריוויאלי נוכח המורכבות הרבה

- מעורבות בצוות המטפל בחלופת האגודה,ואחריות על קשרי החוץ הנדרשים למהלך זה.זהו מהלך מקצועי מורכב ומסובך מאוד,עם משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. רענן הוא גורם המפתח מצד הקיבוץ שמטפל ומבצע החלטות קיבוץ בקידום והשלמת מהלך זה.

הסדרת מרכז המזון לבעלי חיים,ושינוי הסדרי העבודה באופן שיביא הכנסה נוספת של כ 300 אש"ח בשנה.

מטפל במקצועיות במשבר סביב נושא החנות בתל אביב. נושא מורכב,ועם מקדמי סיכון לא קטנים.

-מעורבות עם הנהלת הקהילה ביישום מהלכי חיסכון בחשמל ומיים.

-תמיכה עמוקה במנהל הקהילה

מילוי תוכן במבנה התאגידי של אחזקות גבע,ויצירת כלי ניהול ובקרה שמאפשרים התנהלות טובה ושקופה

-מעורבות גדולה והובלה בבניית כלי דיווח ובקרה תמחירים,ברמת שקיפות ונגישות גבוהים, הן למנהלי הקיבוץ והן למרכזי הענפים.

- אחריות רבה יחד על אלי וההנהלה הכספית,לבניית אסטרטגיה פיננסית שאפשרה שיפור דרמטי בחוסן ובמבנה הון של הקיבוץ. הקטנת חוב נטו במהלך 5 שנים של מעל 30 מליון ₪.

ביטול ערבויות בקיבוץ והסדרת היחסים וההסכמים מול הבנקים.

בטוח לא כללתי את כל הנושאים שרענן היה מעורב בהם, ולבטח שרענן איננו לבד, וההצלחה עוברת דרך אנשים רבים שעובדים בענפי המשק. מעורבות מנהלי הענפים ובעלי תפקיד בהצלחה היא חשובה,אך "רוח המפקד" חשובה לא פחות. אני חושב שרענן נותן את הרוח הגבית הנכונה.

רענן על פי מיטב ידיעתי,מאוד מחויב,מאוד אכפתניק ולוקח במלוא מובן המילה את הדברים ללב. כפי שאמרתי אין אדם חף מטעויות ולרוב עדיף לשפוט אדם לא רק לפי הצלחותיו(ויש רבות כאלה)אלא גם על פי כוונותיו.

אי בחירת רענן לקדנציה נוספת תהיה מהלך שגוי. גבע עלולה במהלך של שנה להשאר ללא בעלי תפקיד מרכזיים שהם חברי קיבוץ. אי יישום חבר קיבוץ בתפקיד זה,יגרור גם הוצאה כספית גבוהה של כ 400 אש"ח בשנה.זה  לא נכון מבחינת הפרספקטיבה של יכולת לשלוט ולנהל עצמאית את מה שיש על הגבעה וסביבה. גם מהלך לא קוהרנטי עם העובדות, כי רענן הוא לא כישלון. בכל פרספקטיבה אפשרית הוא ההיפך מכך. אי בחירתו ברוב הדרוש,עלולה להתפרש כהבעת חוסר אמון שלא על בסיס רציונאלי,וחמור מכך, פגיעה במי שמשקיע את הנשמה בקידום הקיבוץ ומצליח. תחשבו על בעלי תפקיד אחרים. האם ירצו להגיע ולתרום למקום שלא יודע  להכיל אי הסכמות ולפרגן למי ששוכב על הגדר, גם אם איננו חף מטעויות.

אני חושב שבחירה ברענן לקדנציה שנייה היא המהלך ההכרחי והנכון הן מהבחינה המקצועית כלכלית והן מהבחינה החברית והאישית.

בברכה יהודה בכר

שניים, שניים...

שני בני אדם מכהנים בתפקידים חשובים בגבע. שניהם סיימו את כהונתם ומסכימים\מעונינים להבחר לכהונה נוספת. שניהם ממלאים את תפקידם בצורה טובה. מכאן בואו נבחר בהם שוב.

אלי מזרחי, בארבע השנים שהוא בתפקיד, יצר מערכת כספית ממוקדת ותכליתית מאד והוא עצמו ממוקד ותכליתי ולא תמיד מסביר פנים. אבל זה הוא וכך הוא רואה את תפקידו, ובין הבעד והנגד, הבעד שלו גדול גדול.

רענן פרנס, רכז משק, במשרה מלאה באופן מלא לגמרי. מיטיב להבין את העיסוקים המוטלים עליו ויודע לכוון אותם בתבונה. בתוקף תפקידו נקלע לעיתים לעימותים בין גופים שונים בתוך המשק ואז הופך לשופט הטוב או לשופט הרע. אבל בסך הכל – מועמד רצוי מאד לתפקיד אותו הוא ממלא.

לסיכום – פשוט, בואו נבחר בהם שוב לתפקידים שלהם.  

מוקי

שוק עבודה משתנה - מוייש אבן ניר

שוק עבודה משתנה – חדשנות בעולם התעסוקה העתידי בקיבוצים

מויש אבן ניר – יועץ ארגוני מנכ"ל אגדה אסטרטגיה. ( העוסק כרגע בתמחור משרות גבע)

בעוד זמן לא רב , כבר בעשור הקרוב, יסתכלו חברי הקיבוץ ימינה ושמאלה ויגלו תופעה מעניינת: חלק מהעיסוקים שהם עובדים בהם כיום יהפכו ללא רלוונטיים.

משרד הנהלת החשבונות המעסיק מספר עובדים יוחלף במחשב משוכלל שידע לקלוט לנתח ולבקר כל נתון נדרש, את המזכירה הטכנית יחליף מענה קולי שתדע לתת תשובות מדויקות ואדיבות ויזהה את עוצמת הדחיפות ושביעות הרצון של הפונים.

את האורחים המגיעים לחדרי האירוח תקדם אפליקציה ידידותית להפליא שתדע לשלוח כל אורח עם הוראות והנחיות מתאימות לצימר הקיבוצי, ואפילו לטפל ביעילות בכל תקלה. את שביעות רצונם מהשירות היא תדע למפות בדרך של תחקור שיאסוף פרמטרים שונים מבלי שהאורח יהיה מיודע לכך.

במפעל הקיבוצי יתמעטו עובדי הייצור ובהמשך המנהלים בדרגי הביניים, רובוטים ובקרים משוכללים למיניהם ידאגו לכל השאר.

את תמונת השער ב"זמן הירוק" או ב"ידיעות הקיבוץ" של המנכ"ל הקיבוצי המצטיין יחליף צילום של רובוט מחייך כזוכה במקום הראשון. זה אינו מדע בדיוני וכלל המחקרים והסקרים העדכניים מדברים על מגמה חדשה המתרחשת בימים אלו.

"תגיד לי כמה המקצוע שלי רלוונטי?"

מחקר אחרון בנושא בארה"ב הממפה את סוגי המקצועות השונים, מוצא כי בין שתי הקצוות- מחד המקצועות הניהוליים ומאידך המקצועות ה"פשוטים"-  יש ירידה של 9.3% בביקוש לעובדים. וזה הולך ומחלחל לעיסוקים נוספים.

ואצלנו - דו"ח אחרון מ-2017 של המועצה הלאומית לכלכלה שהוצג בכנס האחרון ביולי, צופה בישראל "רעידת אדמה" בתחום התעסוקה: בשני  העשורים הקרובים העיסוקים של 900,000 ישראלים (!), כשליש מהמועסקים במשק, יהיו לא רלוונטיים והם יאבדו את עבודתם.

מקצועות בסיכון גבוה הן מקצועות הכוללות משימות ידניות, חזרתיות ומבוססות נהלים, כמו מזכירות, הנהלת חשבונות, שירות טלפוני, עבודת ייצור ונהגות.

מקצועות בסיכון נמוך הן עבודות המצריכות יצירתיות , אינטליגנציה רגשית (EQ) ויכולת הגבה מהירה לסביבה המשתנה, כמו מקצועות הניהול, חינוך, רפואה, מחקר, מחשבים ומקצועות סיעודיים וטיפוליים, שם הביקוש יהיה בעתיד גדול מההיצע.

מקצועות בסיכון בינוני הן משרות של מנהלים בתעשייה, כלכלנים, אנשי פיננסים, אנשי משאבי אנוש ומי שעוסקים בהכשרה טכנית.

 


העולם שייך לצעירים

מטבע הדברים נושא זה מעלה שאלות ותהיות אצל הצעירים בקיבוץ: מה ללמוד? האם ללכת עם נטיות הלב או עם הצרכים העתידיים של שוק העבודה? האם נכון לי ללמוד לצורך קיים כיום במפעל או בענף שם עתידי לכאורה "מובטח" או לבחור באחד ממקצועות שיותאמו לשוק העבודה העתידי?  ושאלת השאלות: איך מנהלים באי וודאות קריירה ארוכת טווח בקיבוץ?

חילופי הזהות בעולם התעסוקה של דור ה- Y וה– Z  עליהם מדברים לא מעט לאחרונה "מביא" אתו לחצר הקיבוץ צעירים המעוניינים להחליף תעסוקה בטווחים קצרים, תזזיתיים, אינטליגנטים, בעלי פתיל קצר וחסרי סבלנות, אך עם יכולת לקרוא ולהפנים במהירות נושאים חדשים. אלו העובדים החדשים של המחר והם יתאימו עצמם בהמשך לכל המהפכות של עולם הטכנולוגיה. האם ימצאו את מקומם בקיבוץ? האם נצליח להתאים עבורם מקום עבודה אטרקטיבי בחצר הקיבוץ או מחוצה לו?

דברים משתנים כל יום כל שעה, בכל כנס טכנולוגי אני למד על חידושים של המחר או כמו שאמר באחד הכנסים מנכ"ל חברת טכנולוגיה מהגדולות במשק "סטודנט במקצוע טכנולוגי בשנה רביעית צריך לקחת בחשבון שהשנתיים הראשונות ללימודיו כבר אינן רלוונטיות" קצב השינויים מהיר ומחייב הערכות וסנסורים למעקב וזיהוי  לקראת תעסוקת המשך.

מיפוי תחומים לשינוי

עולם התעסוקה העתידית בחצר הקיבוצית אינו יכול להתעלם מהמגמות הללו בגלל מאפייניו הייחודיים:

מיקוד בצרכים של הענף ולא בעובד – פעמים רבות אני פוגש עובדים שהכשרתם צרה וממוקדת בצרכי הענף בלבד וללא הכשרה רחבה. כמעט בכל הקיבוצים לא נעשית חשיבה ארוכת טווח, הלוקחת בחשבון את מגמות שוק העבודה העתידי ופערים בין מצוי לרצוי, ובונה "בנק כישורים" גמיש.

התפלגות גיל המועסקים - במספר לא מועט של קיבוצים הולכת ועולה ,רואים מגמה זו היטב בסיום תהליך תמחור חברים בניתוח טבלאות השכר עפ"י התפלגות גיל העובדים.  בחלקם שיעור המועסקים מעל גיל 60 מהווה 20% מהמועסקים. מטבע הדברים שהיכולת להשתנות בגילאים מבוגרים והתאמה לצרכי השוק מוגבלת.

אין מספיק עידוד להשכלה טכנולוגית, כך שתוכל לשמש קרש קפיצה להמשך. מספר מועט של חברים לומד במוסדות טכנולוגיים את מקצועות העתיד ויוכל בבוא היום לבצע את השינויים התעסוקתיים הנדרשים. בחצר הקיבוץ רוב הלומדים לומדים על פי נטיות הלב ללא הנחיה וחשיבה ארוכת טווח.

בבתי הספר התיכוניים לא הפנימו עדיין את ההכרה שיש להתמקד במיומנויות היסוד אנגלית מחשבים ומתמטיקה, ולעודד מיקוד והגברה כדי שבעתיד ניתן יהיה לנוע בין מקצועות שונות עם טווח מיומנויות רחב.

חלק ניכר מהענפים עוסקים בתחומים מסורתיים כמו מטבח, חדר אוכל, כלבו, הנהלת חשבונות ומזכירות. ענפי שירות שונים ממשיכים להתנהל כמו פעם, ענפים אלו ילכו וייעלמו וללא הכשרה יישארו החברים מול שוקת שבורה.

מרבית המפעלים הקיבוציים עוסקים בייצור מוצרים המעסיקים עובדי ייצור רבים ובעבודה רוטינית בחלקה, ללא הכשרה לתחומים נוספים. לאט לאט יצטמצם הביקוש והחברים העובדים בייצור, חלקם מבוגרים, יתקשו לחפש אופק חדש.

"עבודת הבולשיט" - חוק פרקינסון הקיבוצי מתאר יום עבודה טיפוסי שבו תפוקת העובד מצטברת לשלוש ארבע שעות יעילות, ויתר השעות הנדרשות נשארות על הנייר בלבד. את היעילות תביא בעתיד הבינה המלאכותית הממוחשבת שתכחיד משרות רבות.

תסמונת "זה עוד רחוק אז למה לדאוג" - בחצר הקיבוץ פגשתי תחושה של רוטיניות וקביעות, סממן קיבוצי היוצר תחושת בטחון של קביעות במקום העבודה, ו"מה שהיה הוא מה שיהיה"  העלול להפגיש את החברים בעתיד הקרוב עם מציאות שונה.

מנהל חדשנות

נושא החדשנות אינו נחלתם הבלעדית של חברות היי טק וסטרטאפים הצצים בישראל כמו פטריות לאחר הגשם, אלא מחייב מחשבה גם בשוק העבודה הקיבוצי כבר עכשיו. לכל חבר מומלץ לבחון מחדש את מקומו המקצועי בעולם העבודה המשתנה ולבדוק אפשרויות למקסום שכרו העתידי. מרבית הקיבוצים עברו הפרטה והחבר, היום יותר מתמיד מבסס את רמת הכנסתו על שווי משרתו. כדי להגדיל את שכרו רצוי להיערך ל"בניית קריירה ארוכת טווח" במקום "חיפוש עבודה".

לקיבוץ מומלץ לצרף לתפקידי הניהול בקיבוץ ובמפעל מקצוע חדש ורלוונטי- "מנהל חדשנות", אסטרטג קיבוצי החושב קדימה שילמד וימפה את השינויים שבפתח, את כיווני השוק והשינויים, ואת ה-DNA  של כל חבר, ויכוון את החברים  למקצועות רלוונטיים. מקצוע זה , לעניות דעתי, יחליף בשנים הקרובות את משאבי אנוש של היום.                                              

 

הוי ארצי - דליה זבולון

הוי ארצי, מולדתי – חוגגים לך שבעים

כך רכבת הזמן חולפת על פני תחנות קיומך

ואנחנו זוכרים את יופייך ועוצמתך

את חיינו כאן בארץ במדינה גדולה-קטנה

שהחלה לצעוד לבד לפני 70 שנה

כשמותניה היו צרות ורגליה דקות

אך עמדה איתנה מול סערות

כשה "זקן" שאג " אנו מכריזים בזאת..."

ניצבנו מול מדינות וצבאות

ומאז ( ועוד קודם) התחלנו לבנות ולהיבנות

להקים קיבוצים, ישובים, ערים ועיירות

לפתח, להמציא, ליצור ולהתקדם

כי המוח היהודי לא יירדם

מעגבניות הַֹשֶרִי עד פרות שֹיאניוֹת-חלב

ממכון וייצמן ועד פרס נובל הנשגב

ותיאטרון וקולנוע ( עם או בלי הַשַרָה...)

יצירה מקורית, נהדרה

ואנו יודעים – שמחת החג מהולה בעצב על צמתים בהם נעצרה הנשימה

התחוללה מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה...

ובשנת 95 – שלוש יריות ואפילה

 

אך את – מדינה יקרה – אנחנו איתך

אנחנו יחד כברזל בברזל שֶרוּתָךְ

וגם מילה קטנה וחשובה נזכיר היום

ונמשיך לשאוף אליה – שלום !

כן, ידענו כבר שהזמנים לעיתים קשים

ואנחנו שסועים ומפולגים

אך היום בחגנו רק נשמח ונשיר

כי התקווה היא לא רק המנון – היא גם דרך חיים

ולנו אין ארץ אחרת – אנחנו כאן נשארים

ולכבוד אזרחי ישראל ולכבודך מדינה

נדליק משואה ונרים כוסית קטנה לחיים!

דליה זבולון


פינת תרבות - לילך רז

 

המסדר יכול לעבור לנוח, לשחרר קצת את הכלבים, להחנות קלנועיות ואופניים במקומם הרגיל, לבוא לארוחות כמדי יום ולשאוף אוויר...

יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות הם מועדים טעונים ומלאי משמעות, הצער והשמחה שבהם שלובים וכרוכים זה בזה ובמיוחד השנה, במלאות שבעים למדינה. אנשים רבים, מגדול ועד קטן נטלו חלק בהפקת האירועים האלה- בהובלות, בהקמות, בקישוט ובפירוק, בצילום ובעריכת הסרטים, על הבמה ומאחורי הקלעים והרשימה ארוכה מאוד. תודות לכולם מכל הלב, ובמיוחד לילדי השכבה שעמלו קשות בהכנות, בחזרות, בהגברה, בהקמה, בהפעלה, בניקיון, בעריכה ובחיסול, לזוהר ברג הבלתי נלאה, שכמעט השתכן על הדשא הגדול במשך השבוע האחרון, לרותי לב ק. על ארגון כל הקשור ביום השואה ובפינת הזיכרון, לצלילה לקס על טקסי יום הזיכרון, לעובדי המטבח, למובילים, לנגנים, לזמרים, לרקדנים, לאיריס ידין על ריקוד ההמונים, לנטע רון- דנצינגר על חלון התצוגה המיוחד לחג, לצוות החג – מירה ידין, הדר בן יוסף, דליה זבולון, בועז ענבר, ענת לוין ובלה בן-ארי האחת והיחידה. תודה מיוחדת גם לאופל גלילי שהשקיעה עבודת נמלים וזמן רב ביצירת הקישוט היפהפה בכניסה לחדר האוכל, ותודה גם לכל מי שסייע לה במלאכה. זהו קישוט קבע, ולכן אני מבקשת בכל לשון של בקשה לכבד את היצירה ולא לגעת בה.

כל פרט ופרט הצטרף לחגיגה אחת גדולה, והאירועים עברו באווירה נעימה ומכובדת, בהתרגשות ובשמחה.

בחודש הקרוב נציין את ל"ג בעומר בניצוחו של רועי לרון, ובסמוך לאחריו מגיע חג השבועות- לצוות חג זה עדיין חסרים אנשים, וכל מי שמוכן להירתם מוזמן לפנות

לנעמה רז.

 

וכך מפסטיבל לפסטיבל...

בהזדמנות זו אני רואה צורך לחזור ולהבהיר מספר פרטים חשובים כדי למנוע אי הבנות ועוגמת נפש בעתיד. במחסני התרבות יש ציוד רב ומגוון המיועד לשימוש באירועים השונים, ולכן אין לקנות דבר על חשבון ועדת תרבות ללא ברור איתי אם יש בכלל צורך בכך, וכן ללא קבלת אישור ממני לפני הקנייה ולא בדיעבד, דבר זה נכון גם לגבי הזמנת הופעות או הרצאות מבחוץ. בנוסף, אנא אל תוציאו מכיסכם הפרטי כסף מזומן, מתוך מחשבה שתוכלו לקבל החזר. בהנהלת החשבונות של גבע עובדים מול חשבוניות בלבד ואין באפשרותי לשלם במזומן מחשבון ועדת תרבות. אנא ידעו אותי על מה שאתם שואלים מציוד התרבות וגם על כל דבר שאתם מוסיפים לו, הכול למען נוחותכם בעתיד ולמען הסדר הטוב.

אני מאוד מודה לאנשי הנהלת החשבונות, לגזבר ולמנהל הקהילה שעוזרים לי לשמור עלינו מעצמנו ולהיות עם היד על הדופק בכל הקשור בהוצאות מכספי הציבור. הקהל בגבע מגוון מאוד בגילו ובטעמו, ולכן אני משתדלת לתת לכולם מענה בעזרת אירועים בעלי אופי שונה, אך לצערי אף פעם אי אפשר לרצות את כולם.

בתקווה להבנה ולשיתוף פעולה - לילך רז.

 


מועדת צעירים - רינת גלילי

"יד ביד אל הגבעה ואת יפה אל מול שקיעה"(תמונה על הקיר/מחסן 17)

ביום שישי שעבר התכנסנו בפאב האורווה, צעירים (ש.ש, חיילים, משוחררי צבא), צברים, שוכרי דירות וועדת צעירים, לחגוג 70 למדינה.לירן סלע ונרי רבי המוכשרים  הלהיבו אותנו בשירי אהבת מולדת ואהבת בית גבע, עד שנקרע מיתר (כמה סמלי). נציגי "הקבוצות" ברכו את המדינה ותושביה ואת גבע לשלום, ביטחון, חברות ואחווה.נייחל לעוד מפגשים משותפים ומקרבים ולשנים רבות טובות לנו ולמדינה שלנו.

ו. צעירים

"יד ביד אל הגבעה ואת יפה אל מול שקיעה" . מתוך "תמונה על הקיר"

מילים: בן וייס. לחן: סוף סלע. ביצוע: "מחסן 17" .מומלץ לכתוב ביוטיוב "תמונה על הקיר" וליהנות מיצירה משובחת של בנינו הצעירים.

 



דברים טובים


כמו ביום העצמאות כך גם בל"ג בעומר אנחנו "מצוּוִים" להדליק אש מדורה .ואם אש אז יש "על האש" אבל כדי לא לחזור על מתכון "על האש" שרק פירסמנו הרי לכם רעיון חדש ואגב, כידוע אין על האש של פיקניק יום העצמאות כדין בתוך האש של     ל"ג בעומר

בטטות במדורה:

 

חומרים:

כף בצל קצוץ                
חצי כפית טימין

מלח ים

פלפל לבן טחון

בטטה (רצוי בגודל בינוני)

אופן ההכנה:

מקלפים את הבטטה וחוצים לשניים. שמים את תערובת הבצל הקצוץ והתבלינים באמצע, עוטפים בנייר כסף ומניחים במדורה (רצוי על גחלים ולא ישירות על האש). ממתינים בין חצי שעה לשעה ומקבלים בטטה בטעם מדהים.

ירקות במדורה

ירקות צלויים במדורה הם אופציה בריאה וטעימה. עצם העובדה שהם יוצאים ממדורה, יכולה לחבב אותם גם על ילדים שבדרך כלל לא אוהבים ירקותn
חציל, בצל ושום במדורה: לעטוף חציל שלם בנייר אלומיניום ולאפות אותו במדורה - מומלץ על הגחלים הפחות חמים. לאחר כחצי שעה לבדוק אם החציל התרכך ולהוציאו. מומלץ לחצות את החציל לאורכו, לקצוץ את פנים החציל ולהשאיר בתוך הקליפה. למרוח מעל טחינה משומשום מלא שהכנו לבד. טעים להפליא. גם שום ובצל אפויים ניתן להכין בדרך דומה
.

 

העתקת קישור