דף מספר 2320
18/4/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2320 יום העצמאות

דף מספר 2320 ג' באייר תשע"ח 18 באפריל 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

כרזת יום העצמאות (שנתיים למדינת ישראל)

 

תוכנית החג

 

יום הזיכרון

יום ד' 18.4 נפגשים בית-העלמין בשעה: 11:00

לטקס יום-הזיכרון לחללי מלחמות ישראל ופעולות האיבה

 


19:45 – טקס סיום יום הזיכרון  - על דשא חדר האוכל

20:00 -  הפנינג עצמאות-  על הדשא והסביבה: דוכני אוכל רחוב ישראלי , בית קפה, וגלידריה, קיר טיפוס ואומגה, דוכני יצירה, "הפתעה" (במידה ולא תהיה רוח) פינת הקרנת סרטים משלנו.

בחדר האוכל – הרקדה עם איקסי ופינת "סלפי עם שרוליק"

21:30  – במה מרכזית " פתאום קם אדם... ומרגיש שהוא עם"

ממיטב כישרונות הגבעה על במה אחת.

22:15 – מסיבת עצמאות עד אור הבוקר, בפאב האורווה – לכל גיל!! לצעירים ולצעירים ברוחם .

צוות יום העצמאות.

השבעים


מפת המסיבה


הודעות לדף

 

ניצן ענבר

ברכות חמות עם שחרורך,

והתאקלמות מהירה וטובה באזרחות!

 

שהם נחשון

ברכות חמות עם גיוסך לצה"ל,

שרות קל ונעים, משמעותי ומוצלח!

***************

סיומי קדנציות במזכירות

בחודשים מאי-יולי מסיימים מספר חברי מזכירות את הקדנציה שלהם:

במאי 2018  מסיימות ענת לוין ושרסטין רם קדנציה בת שלוש שנים כנציגות ציבור במזכירות.

ביולי 2018  מסיימים עופר שוורצמן ויורם ידין שלוש שנים כנציגי ציבור במזכירות.

חברים המעוניינים להגיש את מועמדותם לתפקיד (כולל 4 חברי המזכירות המסיימים) מוזמנים לפנות אלי במש"א.

שבת שלום

חדוה שקד

***************

הטלפון של אריאל קריספילו האקונום החדש 0528739653

***************

פגישות חברים עם מויש- תמחור

חלוקת השאלונים והזימונים לפגישות עם מויש (תמחור)- הסתיימה.

עד סוף החודש  הנוכחי, יפגוש את החברים העובדים בגבע: בקרה, משק, קהילה.

אם בטעות נשמט שמך מהרשימה,

הנך מוזמן ליצור קשר עם כרמלה או רינת ונשבץ אותך בשמחה

***************

תכנית חוג העמקים

חוג יהדות

יום ד' 25/4 \ שעה: 20:00, גבע

פרופ' שרה יפת כלת פרס ישראל

רעיון הבחירה ויציאת מצרים

המחשבה המקראית ומעבר לה.

***************

תערוכת סנדלים / נעלים

התערוכה תתקיים ביום ראשון 22.4.18 בין השעות: 16:00-19:00 בחדר-האוכל

שרה  מזור

***************

מכתב בעילום שם

מכתב בעילום שם הונח בתא הדואר שלי.

המכתב מוען אלי בתור נציגת הציבור במזכירות ובו בקשה מפורטת למדי לגבי סוגיה חברתית מסוימת הדורשת לדעת הכותב/ת את טיפול המזכירות.

אני קוראת מעל הדף למי שכתב את המכתב שיגיע אלי ויזדהה מכיוון שאחרת לא אוכל להתייחס לנושא שהועלה במכתב.

במידה ואיש לא ייקח אחריות על כתיבת הדברים, ייגרס המכתב בסוף השבוע הבא.

בברכה,  ענת לוין.

***************


הגשם חלף הלך לו, וכך גם חגיגות הפסח. רוב תודות לכל מי שסייע בהכנות ובחג עצמו, אם בקישוט,אם בהשתתפות, אם בהגברה ואם בארגון.

תודה מיוחדת לנטע רון, נעמה מלכי וכרמלה גלילי שעזרו לי לארגן את ליל הסדר, ליואב גלילי ולצוות המטבח, לאיריס ידין ולמענית ברעם שהתגייסו ברגע האחרון כדי לארגן את קציר העומר וליואל פרנס על הערב המכובד לציון שבעים שנה לגבעטרון.

יישר כוח!

לילך  רז   

שבועות בפתח

מי שמעוניין להצטרף לצוות המארגן,    מוזמן לפנות לנעמה רז.

מכרז לדירה - רשות הבינוי

הצעה

בית 30 דירה דרומית 

בבית בו גרה מש' מרומי

גודל הדירה  כ-  50 מ"ר

פונקציות: שני חדרים, מטבח ומבואה, מקלחת ושירותים.

מיועדת לזוג עם ילד, לזוג או לרווק/בודד

הדירה במצב טוב וייעשו בה התאמות קלות בלבד

 

מועמדים המבקשים להשתתף במכרז מתבקשים להעביר בקשתם במעטפה חתומה

למשרד הבניין או למזכירות

מומלץ לבקר בדירה ולהתרשם ממנה

מפתח אפשר לקבל אצל כרמלה

מועד סגירת המכרז 1 במאי 2018

תכובדנה רק מעטפות שתגענה עד מועד זה.

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

החודש הקרוב

שורה של נושאים מגיעה לדיון והכרעה ציבורית בחודש הקרוב.  

נושאים אלה משקפים במידה חלקית את העומס והיקף הנושאים המטופלים על ידי בעלי התפקידים והבשילו לדיון ציבורי חלקו כבר באסיפה וחלקו מזכירות בדרך לאסיפה.   

בתכנון :

1.    אסיפה 23.4.2018  יום שני  20.00 מועדון לחבר .

א.    אלי מזרחי – קדנציה נוספת

ב.     רענן פרנס  - קדנציה נוספת .

ג.      מבקשי מקלט ( ככל שיהיו מספיק חומרים להחלטה עקרונית)

2.    מזכירות  - במהלך ישיבות אפריל  - מאי

א.    מפגש עם צעירים:   ערב שינוי -  העתיד  .   

ב.    נהל השכלה – מש"א .  

ג.     דיון משלים אכיפת מידע-שכר-עבודה.

ד.    סקר סיכונים – מבקר הפנים וועדת הביקורת

ה.    רשות הבינוי -  נהל מכרזים

ו.      רשות הבינוי -  נהל מחסנים,מזגנים וגינות .  

3.    מפגש הקמה "מועצת השינוי "  2.5.2018  יום רביעי מועדון לחבר 17.30  - 21.00 

מפגש משלים הקמת מועצת השינוי 6.5.2018  22.00 – 20.00 מועדון לחבר.

4.     אסיפה מיוחדת לעניין הטורבינות – 3.5.2018  יום ה  ( בהשתתפות עו"ד ממשרד שלמה כהן ומשרד קנולר) . 20.00 מועדון לחבר.

5.    קלפי 4.5.2018   כל מה שיגיע מהאספות של אפריל.

עיניכם הרואות כי נושאים מורכבים יותר ומורכבים פחות לא חסרים וחלקם כבר בבחינת מה שקרוי " חברים בהערכות מקדימה לשינוי" .

אני מקווה לדווח גם בתוך פרק זמן קצר על התקדמות בנושא חלופת האגודה.

על שני נושאים ארחיב.

הטורבינות :  ערכנו מפגש ציבורי 12.4.2018  עם קבוצת היזמים.  כ – 60 חברים וחברות הגיעו.  מפגש טעון אמנם אך בהחלט מעניין שארך למעלה משעתיים.

דומה שדבר אחד מתבהר והולך,  מבלי לעסוק במחלוקות העתיד,  והוא : שאין לנו השפעה של ממש על מיקום הטורבינות של עין-חרוד וכפר יחזקאל ומאידך אלו הן הטורבינות הקרובות אלינו ומטרידות יותר בהיבטים המקוריים הבריאותיים/נופיים שעליהם דיברה קבוצת  דון-קיחוטה .

התרשמותי מהמפגש הציבורי היא כי הדרך בעלת הסיכוי הגבוה יותר , והסיכון הנמוך יותר,  להרחיק את הטורבינות הללו היא בדרך של הידברות.

בחירת בעלי תפקידים.

על סדר היום בחירתם של אלי מזרחי לקדנציה נוספת כגזבר ורענן פרנס לקדנציה נוספת כמרכז משק.

המזכירות ממליצה לאסיפה על קדנציה נוספת לאלי ורענן.

האסיפה תתקיים  ביום שני 23.4.2018.   אני מעריך שיהיה דיון טעון.  אני מקווה שגם מכבד.  

אין זה סוד כי יש הממתינים "להחלפה" מזה זמן ואולי תהא זו שעתם היפה – אני לא בטוח שתהא זו שעתנו היפה.  הנהלת גבע עובדת כעת באופן מסודר , מטפלת בשורה ארוכה של נושאים שמצריכים רציפות  , ובהם תהליך השינוי וחלופת האגודה הפעלת השמאות , בדיקה של יוזמות כלכליות הן בתחום הסולארי והן בהרחבת הפוטנציאל של הקלפ"ץ ועוד.   

אלי בשל  , רענן הבשיל  ולשניהם תפקיד מרכזי בתהליכים הללו.

אני עובד עם אלי ורענן באופן שוטף  -  מצאתי בהם שותפים לנטל.  אני גם תומך לחלוטין בעמדתו של רענן לגבי הצורך בהגדלת הכנסות פסיביות ( השכרות וכולי ) כדרך לניצול  אמצעים שונים  שאין אנו משמשים בהם להגדלת הכנסות הקהילה.

אני תומך בהחלט בעמדת רענן ויהודה בכר על שמירה על מבנה מאוזן וחלוקת משאבים בין  ענפי החקלאות (  לא כל הביצים בסל אחד ) כמו גם בעמדת הועדה הכלכלית הקוראת לזהירות ושיקול דעת בשימוש במקורות כספיים.

הביטו לרגע סביב  -  כמה מועטים כוחות הניהול של חברי גבע שנותרו במערכת הציבורית  ומחליפים מקרבנו אין.   וכך לעיתים מבלי לראות שנה קדימה נמצא עצמנו  כמעט ללא בעלי תפקידים חברי גבע ובפרט ללא כל בעל תפקיד בתחום הכלכלי שהוא חבר גבע.

     אני פונה לכל חבר וחברת גבע  להצביע  בקלפי בעד קדנציה נוספת  לאלי ורענן .

    שבת שלום.  שבת של תקווה שהבריכה תיפתח במועדה,  שבצפון נדע שקט ולא הפתעות רעות,  ושהשער הצהוב יישאר פתוח בפני התקווה.   

יאיר

אירוח מבקשי מקלט - ענת לוין

אירוח מבקשי מקלט

שלום לכולם,

בעקבות התנהלות הממשלה בנוגע למבקשי המקלט השוהים בישראל והרצון לגרשם,

הגיעה לפני מספר שבועות לכלל הקיבוצים  פנייה ממזכ"ל התנועה הקיבוצית – ניר מאיר להיחלץ לעזרת מבקשי המקלט, לארח אותם ולספק להם דירה ועבודה לתקופה שכל קיבוץ יחליט. מבקשי המקלט המיועדים להתארח בקיבוצים יבחרו בהתאם לתנאים אותם מציב כל קיבוץ ולאחר ראיון שיערך ע"י מנהלי העמותה.

את הבקשה לקחת חלק בתוכנית אירוח מבקשי המקלט, הבאתי למזכירות גבע. הנושא נידון פעמיים כאשר למפגש השני הוזמן דר' אבי עופר מקיבוץ מענית שמנהל את אירוח מבקשי המקלט בקיבוצים. אבי פרס בפני חברי המזכירות את אופן התנהלות האירוח בקיבוצים השונים על כל היבטיו.

כ- 40 קיבוצים נענו לקריאת מזכ"ל התנועה הקיבוצית ונמצאים כיום בתהליך. חלקם כבר מארחים מבקשי מקלט וחלקם בתהליכי אישור וקליטה.

המזכירות אישרה לבחון הגעת 2 מבקשי מקלט אריתראים,

השלב הבא הינו הבאת הנושא לדיון והחלטה באסיפת החברים בתאריך 23.04.18.

חשוב לדעת שמבקשי המקלט שוהים בארץ כחוק עם ויזות שממשלת ישראל נותנת להם מתוקף מחויבותה לאמנה הבינלאומיות האוסרות החזרתם לאריתריאה וסודן.

הסמיכות ליום השואה רק מחדדת את חובתנו לזכור ואף פעם לא לשכוח את מה שעבר העם היהודי כנרדף וכפליט על אדמת אירופה ומכאן את חובתנו המוסרית לסייע ולהגן על מבקשי המקלט הנמצאים בישראל בעקבות רדיפה וסכנת חיים אותם חוו בארצם.

כל קיבוץ מארח נדרש לספק למבקשי המקלט מגורים, עבודה ומשפחה מאמצת.

איתן ואני התנדבנו במידה ויאושר, להיות המשפחה המאמצת לשני מבקשי המקלט.

במידה והנושא יעבור באסיפה, המזכירות תטפל בנושא דירה ועבודה.

מקווה ומאחלת שכחברה חזקה נבחר לעשות משהו טוב ל"אחר" החי בינינו.

ענת לוין.

 

 

הגבעטרון חוגג 70 - יואל פרנס

70 לגבעטרון



לפני שבועיים חגגנו ברוב פאר והדר במגרש הביתי שלנו בבית גוריון 70 שנה לגבעטרון.

לפי מספר הכיסאות והכרטיסים, ישבנו כ- 900 אנשים באולם, חברים רבים ואורחיהם. כמו כן הזמנו בני גבע שעזבו וכאלה שלא נותרה להם משפחה בגבע והיו אורחינו.

המפגש ברחבת בית גוריון לפני ההופעה היה מרגש ביותר. יש כאלה שלא היו בגבע הרבה שנים ומאוד התרגשו והודו על ההזמנה.

עשרות שנים הופענו בפסח השני בגבע. הפעם חשנו כולנו קצת אחרת, הייתה התרגשות גדולה כי הייתה "סיבה למסיבה".

הראשונים לעלות לבמה היו חברי הגבעטרון המקוריים ששרו ממיטב הקלאסיקות שהגבעטרון כה מזוהה איתן וזכו לתשואות רמות !!!

שמחנו שהצלחנו לגייס דור המשך צעירים וצעירות שהופיעו בחן רב .... יש עתיד ?

ובהמשך חבורת הגבעטרון העכשווית. במשך השנים הופענו רבות בחו"ל ובארץ ומילאנו אולמות מהגדולים והמפוארים של המדינה ולמרות זאת בבית גוריון הייתה ההופעה המרגשת והמוצלחת מכולן, הייתה התרגשות היה חשמל....

זו הזדמנות בשם הגבעים המתמידים והממשיכים, להודות לגבע על התמיכה בגוף חשוב זה ששמו הולך לפניו והפך למותג לאומי של הזמר העברי.

אין ספק שללא תמיכת גבע לא היינו ממשיכים להתקיים!!

נקווה שהאנשים ירצו להמשיך לשיר לפחות עוד 70 שנה ???

אם יורשה לי אספר סיפור קטן – לפני שנים רבות נשאל חבר גבע מהו הגבעטרון עבורו – ותשובתו הייתה: דבר שאוהבים להשמיץ מבפנים ולהשוויץ בחוץ.

ועובדה בכול מקום שבו אוהבים לשיר ובכל מקום שבו אוהבים שירה ישראלית, אוהבים את הגבעטרון !!!

וזה המקום להודות לצוות הקטן והמגובש כבר מספר שנים, שבלעדיהם לא היה קם הערב הזה. אורי,  ענת,זוהר,  יעל  ורינת  יישר כוחם.

ולסיכום – מבלי להצטייר יפה נפש או תמים אני מקווה שאם הצלחנו להושיב את כלל גבע לשעתיים תחת קורת גג אחת ולשכוח את חוסר האמון בינינו, את ההם והאנחנו (לא שמאל וימין) מבחינתי גם זה הישג לא מבוטל.

חג שמח, יואל

מילות הקישור במופע הגבעטרון

מילות הקישור במופע 70 לגבעטרון שנכתבו ע"י אורי ברזק =

 

קיצור דברי ימי הגבעטרון

 

בן שבעים כמו בן יומיים גם צעיר וגם בריון

 

 

עשור 1:

צעיר אבל בריון

בן בסך הכל יומיים

הוא צעיר אבל בריון

חבר'ה מחאו כפיים

לחברי הגבעטרון.

ביום חנוכת התאורה

במגרש הכדורסל

אקורדיון בלי הגברה

הקהל על הספסל.

קול זמירים של בנות המשק

קול הבאסים הטנור

משלב שירת קוזאקים

עם ניגון עלי כינור

צליל עמוק של געגוע

לשדות ושלג רך

לקולות נהר מבקיע

בבשורת אביב נפקח.

סקאץ', ושיר ופיליטון

נכתבים לכל אירוע

לכל חתונה פזמון

שנכתב על שיר ידוע.

ספל המיץ כבר סובב סובב

גם שרים מחוץ לגבע

בכנסים של התנועה

על נופים וגם על טבע.

מתחילים בהתחלת לזכר רינה פירסטנברג ואלו שלא כאן איתנו

מתחילים תמיד בהתחלה.

לשירים, הזמן הוא מנגינה

לתווים, הזמן הוא המקצב

לחגיגה, המוזמנים הם המצלול

ורגעי השקט אלה נועדו למי שכבר לא כאן

השיר שכבר שרים שיבעים שנה

הוא שיר שיש לו אין סוף ילדים

וגם יש לו אמא אחת לא מעורערת

זו ששרה את שיר הערש

שטיפחה וגידלה, שדאגה לכל פרט

שהלבישה בגד ראשון

שסירקה ביום העלייה לכיתה א'

והיום ביום חג שכזה חסרונה של רינה מורגש כל כך.

יחד איתה נזכיר ונזכור את כל מי

ששרו ועמדו על הבמות

שנסעו באוטובוסים המאובקים בין מרחקים ויבשות

שבעיניים בורקות וגרון ניחר

היו הכלים להרמוניית הקולות

היא הגבעטרון עד עצם היום הזה

עשור 2:

שררים ברי"ש הלשונית

שררים ברי"ש הלשונית

עמל ויזע ובנייה

הוד מיזוג כור ההיתוך

הוד ניצחון ההווייה.

מניפים דגלי הרוח

שירי מצעד לחיילים

לא אל שכר הלב פתוח

דרכי עפר ומשעולים.

יפי העלומים בארץ המובטחת

גומות החן וים השיבולים

באזרוח היאחזות על כל גבעה

קירחת

שרים למחול מעגלים.

שורו הביטו בשני קולות

סופראן ואלט טנור ובאס

לכבוד פאר החקלאות

לשדות תלתן, מטעי אגס.

בסעור הארץ בימי אש

אל לב מדבר בכל מרחק

רצים לכל פינה בה יש

חייל עם כובעמאובק .

 

עשור 3:

סיבה למסיבה

שירת העמק שיר עמל

יושב המון אל מול מסך

שישי בערב, טרם קרב

פוסעים אל הבריכות בסך.

קול זעקת הפנתרים

אל הגבעה עוד לא מגיע

בין השדות לגיבורים

קולו של זוהר לא הפציע.

בכל שישי בערב,

תכנית של יהורם גאון

דודו זכאי עוזי מאירי

בצוותא עם שרהל'ה שרון.

דור הפלמח כבר מאפיר

ברוך ג'מילי כבר נשכח

דור שני מתחיל לשיר

אך השירים - שירי תש"ח.

ובערב קיץ, חיימקה יבין

מכריז פתאום על מהפך...

פארק הירקון עודו מלא

תקליט פלטינה מאדים

יוצא הזמר לארה"ב

לשיר בפני קהל יורדים.

 

עשור 4:

שירה בלי ציבור

ראש הגלבוע, חציר וקילשון

גבע פורחת, בדרך לשיא

דור שני כבר מוביל והופך קול ראשון

להיט אחרון בהחלט - 'בת-שישים'.

'לכל אדם שיר', 'קול הלב' ו'גוונים'.

שבעה אלבומים יוצאים כמבוע

מסעי הופעות לאין ספור כיוונים

'אל הדרך' יוצאים לחדש געגוע

קלינקה, קטיושקה, אגס ותפוח.

אמצע שנות השמונים, הבורסה נופלת

קיבוצים במשבר, גל עזיבות

דגל אדום מתחלף לו בתכלת

התנועה העובדת שקועה בחובות.

הטנור והאלט מתחילים להחוויר

הבאס, הסופראן נותרים בלי אוויר

זמר חדש כבר מוביל את הטון,

זמרים של קאסטות, שירי ים תיכון.

אך לא אפס תקווה, יש חידוש קהלים

מתיישבי השומרון הקרויים..

מתנחלים.

 

עשור 5: אש-קולית

פתחו את השער, מצטרפים עוד ועוד

מבית השיטה חבורת אש-קולית,

כפר-תבור, עפולה, מולדת, כפר

החורש, גן נר ורעות

מכינים עוד מופע מקליטים עוד

תקליט.

אך עכשיו לכל עיר חבורת זמר ורון

התל-אביבים, ראשל"צי-רחובות

חולמים להצליח כמו ה-'גבעטרון'

עם שורה של בנים ושורה של בנות.

משירת אולמות לשירה בציבור

אל אלוהי שמיים! אלבום ים-תיכוני

מערב עם מזרח ניסיון לחיבור

בין רובשקה רוסית לסלט יווני.

אך יש גם מקום בו שרים שיר תשובה

מתכנס לו השבט בארמון רב תפארת

בנופי אותה ארץ, 'ישנה וטובה'

פסטיבל עין גב על חופי ים כינרת

כי גם אחרי יובל שנות שירה... אין לי

ארץ אחרת

 

עשור 6:

משקה אנרגייה

עיתים מתחלפות בעיתים

הולך חולף מילניום u8211 עידן האינטרנט

דיסקים מחליפים תקליטים

מכירה לפי הזמנה בשיטת מדיה

דיירקט

שירת הגבעטרון לא נשכחת

הופכת למרכיב בפסקול הלאומי

מעמד שיכול להרבות נחת

גם אם אין עוד תואר רשמי

למרות שפחות מופיעים על במות

הגבעטרון מתחיל לעניין כתופעה

סרט קולנוע שזוכה לתשואות

חשיפה תקשורתית במפנה המאה

חשיפה חדשה לעולם הפירסומת.

הגבעטרון מפרסם משקה קסם

יחזור לנעורים כל מי שיישתה

משלחת כל רסן. XTC לגימת

חברת 'סלקום' מפגישה בין דורות

לובשי הרובשקות לבני השיער

מול רחוב הראפ -צעירים וצעירות

מוכרים טלפונים לצעיר ולמבוגר.

לסיום העשור שני שיאים חדשים

שיר העשור הרשמי למדינה

עם סאבלימינאל מחדשים 'בת שישים'

אך ראש הפיסגה לכל מי ששואל

מעמד הענקת פרס ישראל.

 

עשור 7:

צעיר אבל בריון

העשור השביעי הוא עשור שילובים

שלמה ארצי מלחין את 'גבעה אחת'

עם דודו פישר שרים 'אדון עולמים'

עם יהורם גאון את 'בוא ואשק לך'.

מופיעים בבית הפילהרמונית

ובבית האופרה

ללכת שבי אחרי אילנית

גירסאות כיסוי ו'קאבר'

על הטוב ועל הרע.

עם ירדנה ארזי עשר הופעות

הופכות למסע חסר כל תקדים

שנתיים וחצי וקהל רבבות

קולות הכפיים עוד מהדהדים.

גבעטרון לא בן יומיים

לא צעיר, אבל בריון

חבר'ה מחאו כפיים

גם אם אין אקורדיון.

כי היום בחג שבעים,

זהו חבר פוחזים

פה מראיכם את כוחו

בשירים העליזים

ואם החסרנו פרט או שניים, למי ששואל

כל השאר יסופר בתולדות ישראל.

 

 

האירוע אריה ירדן.

התאורה וההגברה - חברת 'צליל העמק'.

השקפים של כל הערב עיצב יהודה בלכר. את העריכה וההקרנה ביד

אמונה זהר ברג.

ארגון הערב עד פרטי הפרטים יעל זיו, רינת שוורצמן, רז ברוד

ונערי השכבה הבוגרת.

קריינות ומילות קישור ענת לוין ואורי ברזק.

התזמורת: ליאוניד רוטשטיין כינור; נמרוד לכיש גיטרה באס;

לוקי גבאי תופים; פטר וורטהיימר כלי נשיפה.

העמדה וכוריאוגרפיה גדעון גוריון.

ניהול מוזיקאלי - אילן גלבוע.

הפקה יואל פרנס.

 

שיר המחווה לניקה

פשוט אדם - שיר מחווה לניקה  אחרי 70 שנים בלהקה.

 

לחן – עילאי בוטנר, מילים – אורי ברזק

בית ראשון:

בֱּאָרוֹן הַבְּגָדִים 
בֵּין קִפְלי הקליפּות
רַק הָרִיק מִכָּל חֵן וְרוּחַ
מִשְׁתּוֹלֵל שָׁלָל צְבָעִים
בּוֹגְדָנִי וּמוֹעֵל
עֹרֵם בַּד מגוֹהץ ומתוח

 

בית שני:

הַמַּרְאָה שְבּדלת
דִּמְעָה ערְפִּילית
לֹא מַחְמָאָה הִיא חוֹלֶקֶת
לֹא פּוֹתֶרֵת חִידָה
לִשְאֱלת הַתָּמִיד
מִי הַמַּלְכָּה המחייכת

 

פזמון:

בשוך קוֹל כפיים
בִּקְצֵה הַבָּמוֹת
הֵד מְרִיע אַחְרוֹן כְּבָר נָדַם
מִתְפַּשֵּׁט מוּל מַרְאָה
הָאָדָם הפָּשוט 
והרי הוּא פָּשׁוּט...אָדָם



בית שלישי:

תוֹף תְפִיפַת עֲקֵבִים
מִתַּחְתִּית מֱגֵירַה
שׁוּב עוֹלָה כזרקור שָׁלוּחַ
קוֹל המיית הֶהָמוֹן
כָּל חִיּוּךקוֹל שִׁירָה
עַל בַּמָּה שׁוּב נִיעוֹרה רוּחַ

פזמון אחרון:

שׁוּב סְעוֹר הכפיים
עַד קְצֵה הַבָּמוֹת
הֵד הֲמוֹןקוֹל שִׁירָה לֹא נָדַם
מִתְפַּשֵּׁט החיוך
בָאָדָם הפָּשוט 
שהרי הוּא פָּשׁוּט...אָדָם


 

תמונה אחרונה - שגית אלוני

מתוך העובדה שלמרות הזמן החולף, אי אפשר להפריד בין המאורעות של שואה נוראה,תקומה,מלחמות ושלום, אנו מייחדים דף זה לשירה של שגית לזכר אביה זאב וסבתה ו ולשירו של סימון פטיפר "איכר פולני נזכר"

 

 

תְּמוּנָה אַחֲרוֹנָה / שָׂגִית אַלוֹנִי

חַיָּלִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמאל

שַׁיֶּרֶת נָשִׁים אֵינְסוֹפִית

רַגְלַיִם קְטָנּוֹת מְטַפְּסוֹת

אֶל הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית

שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים בַּחַלּוֹן                                  

אֵימָה מִתְעַבָּה בַּגָּרוֹן

מְסוֹבֶבֶת ראשָׁה לְאָחוֹר

לְעוֹד רֶגַע אֶחָד אַחֲרוֹן

מֵיְשִׁירָה מַבָּט

חֲבָטַת קַת

בְּפָנֶיהָ

חוֹשְׁקִים הַשְׁלוֹשָׁה

וְגַם הִיא לִסְתוֹתֵיהָ

רַק קָדִימָה רַק קָדִימָה

תְּמוּנָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אִמָּא

 * לזכר אבי זאב כהן ז"ל    ואִמוֹ (סבתי) אליזבת כהן ז"ל, שנספתה בצעדת המוות של נשות בודפשט 1944

בואו נתעטף - דני גפן

בואו נתעטף

     

בואו נתעטף בדגל ישראל

שרק העיניים יבליחו

ולא יזהו

 

אחר כך בבית תצחקו עלי

 גם אני אצחק עליכם

נכה ונבכה , נכה ונבכה

ונשנא

 

אבל עכשיו

בואו נתעטף בדגל ישראל

שרק העיניים יבליחו

ולא יזהו

דני  גפן

 

 

מהיכן הגיע סמל המנורה למדינת ישראל - בוג'ה

מהיכן הגיע סמל המנורה למדינת ישראל? / בוג'ה

היכן נמצאת המנורה שנלקחה מבית המקדש בשנת 70?

לאחר החורבן בשנת 70 נלקחה מנורת הזהב לרומא, ועל פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס היא הופקדה במקדש השלום של הקיסר אספסינוס. לפי מסורת נוצרית היא הועברה עם כיבוש רומי לקרתגו ומשם לקונסטנטינופול. לפי היסטוריון בשם פרוקופיוס הביזנטי הזהיר יהודי את הקיסר יוסטיניאנוס מפני המנורה שהרי גם רומי וגם קרתגו נחרבו והוא העבירה לכנסיה בירושלים ומאז נעלמה. מסורות אחרות אומרות שהמנורה באתיופיה, באירופה או במרתפי הוותיקן.


עם הקמת המדינה היה צורך בדגל ובסמל.

 בי"ב בשבט ה'תש"ט 11 לפברואר 1949 התפרסמה ההכרזה על הסמל אחרי תהליך של עשרה חודשים ובחינה של כ- 450 הצעות שנענו לתחרות.

הדגל נוצר בגולה. סמל המנורה בישראל.

בהצעתם של הגרפיקאים אוטה וליש ויסטרוסקי מופיעה המנורה – הנושא המייצג את בית המקדש בירושלים, והדגם הוא הסמל המופיע בשער טיטוס ברומי. המנורה מופיעה בלבן על רקע תכלת. בחלקו העליון של הסמל פס לבן ועליו שבעה כוכבי זהב – סמל ליום עבודה בן שבע שעות שחזה הרצל.

 גם לאחר שהסכימה הועדה לאמץ את המנורה כסמל המדינה נמשכו הויכוחים על מה ראוי שיהיו  המרכיבים שיופיעו לצידה: "דבר המדבר ללב היהודי, שמחמם אותו ומעורר דרך ארץ". ב- 16 באוגוסט התכנסה ועדת מומחים נוספת.

פרופ' סוקניק, שחשף את רצפת בית הכנסת ביריחו מן המאה ה- 6, הציע שיהיו סימבולים נוספים למנורה כגון שופר וכפות תמרים. הוא טען שאין להכניס מגן דוד לסמל שהוא אינו סמל יהודי ויש להימנע מהכללת סימבול מפוקפק זה בסמל המדינה.

פנו לעוד מעצבים וביקשו הצעות נוספות. לעניין הוקצב 300 לא"י. ב- 28 בספטמבר התכנסה הועדה ועלו הצעות של שכטר ודוד שכללו מנורה, לולב, אתרוג ושופר, וכן הכתובת מיריחו שלום על ישראל ושבעה כוכבי זהב. עיקר הוויכוח היה בין דתיים לחילונים.

לאור זאת החליטה הועדה לפרסם מודעה בעיתונות ובה הצעות נוספות לסמל. הוגשו 131 הצעות ורובם כללו את מוטיב המנורה.

בהגדרה הייתה בקשה לכלול מנורה, שבעה כוכבים וכל אלמנט נוסף לפי רצונו של הצייר.

לבסוף הצעת האחים גבריאל ומקסים שמיר התקבלה.

ב- 28 בדצמבר 1948 קיבלה הועדה את הצעת האחים שמיר אך ביקשו להכניס בה שינויים נוספים - מנורה עם 7 כוכבים ושני ענפי זית ותוספת המילה ישראל. לטענתם ענפי הזית הם הביטוי היפה ביותר לאהבת השלום בקרב עם ישראל.

אולם גם לאחר הכנסת השינויים נשארה אי נחת משום שהמנורה עוצבה בעיצוב מודרני.

ב- 10 בינואר 49 לא התקבלה המנורה המודרנית, ונתבקשה הצעה ברוח שער טיטוס ברומא. היה זה רעיון של דוד רמז, שרצה להדגיש את התחדשותו של עם ישראל.

מנורת טיטוס עוצבה לאחר הניצחון הרומי. ב- 71 לספירה התקיימה תהלוכת ניצחון ברומא ובה הוצגו בין היתר אוצרות המקדש. בפורום ברומא הוקמה לכבוד טיטוס קשת ניצחון מעוטרת בתבליטים המתארים את אותה תהלוכה. בתבליט נראים חיילים נושאים על שנים את מנורת הקנים, עם שולחן לחם הפנים וחצוצרות מן המקדש. המנורה ניצבת על כן מדורג שעליה מגולפות חיות דמיוניות, בניגוד לאיסור לתאר דמויות ובניגוד לכל המנורות המוכרות לנו עד היום. עניין זה עורר תהיות על אמינות הסיפור.

ב- 7 בפברואר אושרה ההצעה בתוספת השם ישראל.

 

סמל של האחים שמיר

 

כרם גפנים - אבנר בן יהודה

כרם גפנים..

בין שורות הגפנים הירוקים ובין אשכולות הענבים האדומים

תלויות להן תמונותיה בכל גווני הצבע אחת מחייכת, עם האחרת מאתגרת

יש גם תמונה של כועסת מעורטלת  ובקצה שורת הגפנים תמונה אחרונה

של אישה אוהבת ומצלצלת בפעמוניה.

בין עצי האורנים המלבלבים והנושמים צמח לו שם מגדל רם הצופה על סביבתו

אשר ברום צמרתו דגל מונף אל על ומזמר  את שיר הללויה לשנתה השבעים של מולדת חיינו – מדינת היהודים שהיא מדינת ישראל.

שבעים שנה עברו חלפו עלינו בבניה וגיבוש, אך שבעים השנים הבאות עלינו ישררו בהן , איחוד הגלויות, ואהבת  הרעות כזרם מאחד ומאוחד אשר יקרין דוגמא ומופת לכל העמים.

אנא אל יקר שמור לנו, לבנינו ולבנתנו את , הבית היחיד  שיש לעם הזה למרות ערפו הקשה.

אהבתי את האהבה..........הללויה.

אבנר

שני ספרים

שני ספרים

לאחרונה  יצא לאור ספרו של דני רובינשטיין "זה אנחנו או הם". ולמרות בקורת נוקבת של חבר, על מהימנות מוגבלת, על אי שמירה בכתיבת  הספר על כללי הכתיבה ההסטורית. הסקת מסקנות חפוזות המבוססות על עדויות של זכרון רחוק ולא תמיד מהימן. התרשמתי מהגישה של המחבר המציג את מהלך האירועים והמאורעות של הצד השני, דהיינו הפלשתינאים יושבי הארץ.אין המחבר מבקר, אין הוא מאשים ,אלא על פי טענתו, מציג עובדות ומסיק מסקנות שאפשר להתווכח עליהן אך לא לדחותן .כאמור, הוא מציג את קורות הצד של האויב בהתייחסות אובייקטיבית ללא התייחסות רגשית. הצגה  המקלה על הבנת העובדות והשיפוט של כל אחד מאיתנו על תוצאות מלחמת השחרור והשלכותיה על ההסטוריה שלנו ושל הפלשתינאים בארץ המדממת שלנו, מכאן ואילך. 

 

(עבד אל-קאדר אל-חוסייני, 1948)

הלילה שבין 7 ל-8 באפריל 1948 היה חשוך במיוחד. אחרי השעה שתיים לפנות בוקר שככו קולות הירי בקרב על הר הקסטל, הפסגה השולטת על הדרך מן השפלה לירושלים. עבד אל-קאדר אל-חוסייני, המפקד הפלסטיני הנערץ של יחידות אל-ג'יהאד אל-מוקדס, הרגיש כי ההסתערות של אנשיו לכיבוש מחדש של ההר – נעצרה.

עבד אל-קאדר, מתוח ועייף, החליט לעלות אל ההר בעצמו, כמעט ללא ליווי, כדי לברר מה קרה. קצת אחרי ארבע בבוקר, סמוך לפסגת ההר, הוא התקרב – כנראה בטעות – אל עמדת הפיקוד של גדוד מוריה, מיחידות ההגנה של ירושלים, ושם נפגע מצרור ונהרג. נפילתו בקרב על הקסטל, והאירועים שהתרחשו בהמשך אותה יממה גורלית, סימנו את נקודת המפנה שהביאה לניצחון היהודי במערכה ולמפלה הפלסטינית.

דרך סיפור חייו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני מתאר הספר את הנתיב שהוביל את הפלסטינים אל הנכבה, החורבן. מדוע לא זכה לתמיכה מצד כל ערביי פלסטין? ומדוע החליטו מדינות ערב להפקיע מידי "בעלי הבעיה" (הפלסטינים) את הנהגת הלחימה בארצם? השאלות האלה – ורבות אחרות הנידונות בספר – מעסיקות עד היום את הציבור הפלסטיני, ובמידה רבה הן רלוונטיות גם לציבור היהודי בישראל. היום, שבעים שנה לאחר האירועים, ראוי ונכון לכל ישראלי להכיר גם את הצד האחר של המלחמה המכוננת ההיא.

קטעים מהרומאן של ישראל זמיר ז"ל חבר קיבוץ בית אלפא היה בן 19 כשלחם על משלט 86, במלחמת העצמאות 1948 היום ברצועת עזה.מי שיקרא את הספר יבין: המדינה הזאת לא נתנה לנו על מגש של כסף.,לכבות את השמש הוא גם סיפורו של גדוד 13 מגולני. שהיה מורכב מחברי הקיבוצים ניר דוד, בית אלפא, חפציבה, בית השיטה, תל-יוסף, עין חרוד , גבע, כפר יחזקאל ועוד.

אנשי גבע ששרתו בגדוד וחלקם השתתף בקרב ביניהם גם חברנו

יונה גפן  היו יוחנן שלזינגר,

יובל בן-דוד ז"ל ונועם רנן

 

האם מוצדק לשלוח גדוד למשימת התאבדות? מח"ט "גולני" נחום גולן ומג"ד 13 אילן חורין התנגדו בכל תוקף, ודרשו לדחות את הפעולה בגלל מזג - האוויר הקשה והתקלות, שאותן צפו מראש. מפקד חזית-הדרום, יגאל אלון, התעלם מפנייתם ודרש מהם "להסתכל על הזירה ממבט יותר רחב..." "לכבות את השמש" הוא קריעת אשנב למחדל שהתרחש במלחמת - השחרור. רומאן מרתק בעל סממנים אוטוביוגראפיים, עשיר בתיאורים שמפליאים בדיוקם גם עשרות שנים לאחר התרחשותם. סיפורה של כיתה י"ב בקיבוץ, שגויסה באמצע הלימודים למלחמה קשה ואכזרית. חבורת צעירים שהתעמתה עם ערכים שלא תמיד עלו בקנה אחד עם העקרונות והאידאלים של המוסד - החינוכי בקיבוץ "השומר הצעיר", שממנו יצאו. ישראל זמיר הוא חבר קיבוץ בית - אלפא, עיתונאי וסופר.

קטעים מהספר נערכו ונמסרו  ע"י דנדי

"...רוץ בכל הכוח, זגַזג בין הקליעים, עקוף פגזים מתרסקים, הצל את חייך!

לא היה כל סיכוי לדעת הִיכן ייפול הפגז הבא, לפנינו או מאחורינו, ומהיכן יורים עלינו.

ביזיון! טירוף-דעת,שיגעון לשלוח באישון-ליל את גדוד 13 בגשם סוחף ובבוץ טובעני אל תוך מובלעת מצרית בעומק האויב, עם פקודה מפורשת:"מקדו עליכם את כל אש צבא מצרים החונה ברצועת-עזה. עליכם להחזיק מעמד יממה תמימה על גבעה, שגובהה 86 מטר מעל פני הים". ידענו, אנחנו הָהָטעיה, הכוח המרכזי יכה במקום אחר.

מי ששלח אותנו במזג-אוויר כה סוער – הקריב אותנו. מדוע לא דחו את הפעולה כאשר היה ברור כי שיירת הדרג השני, ובה תותחים אנטי-טנקים, מטולי פִיאָט, ארגזי תחמושת, תרופות ומזון – לא תגיע?

ידענו, אנחנו חיים על זמן שאול. במה נבלום עשרות טנקים, שריוניות, וחטיבות רגלים שיסתערו עלינו גל אחר גל.

עשרים טנקים מצריים החלו לחמם מנועים בתחתית הגבעה ובעוד רגע ישעטו כלפי מעלה. ומה אז? ובמצע כל אלה הגיח חיל שלנו מתוך שוחה והחל לצעוד מול השריון המצרי כשהוא מתנדנד, ידיו שמוטות, גבו שחוח וראשו נטוי כלפי מטה. עדיין לא ידענו לכנות תופעה זו בשם "הלם-קרב". עשרות פצועים שִיוועו לעזרה-ראשונה, וֱתיקי החובשים ריקים. ברדת היום תסתיים המשימה, הגדוד ייסוג לשועוט והנפגעים יפונו. אך כיצד מחזיקים מעמד עד בוא החשכה? הן לסגת לאור יום פירושו להפקיר את חבריך הפצועים ולגזור עליהם דין מוות.

"אל תשאירו אותי פה", בכה פצוע שרגליו רוסקו. לפתע הניף את ראשו כלפי מעלה וזעק:

"אלוהים לכבות את השמש, שנוכל להתפנות!!" ובהומור, שלא נטשו ברגעים קשים אלה, הִמשיך:" הלוא כבר עשית משהו דומה בעמק-איילון. . ."

מפקד חזית-הדרום יגאל אלון התעקש שהגדוד יצא למשימה בכל מזג-אויר והבטיח סיוע ארטילרי, הפצצות מן האוויר.

היכן כל אלה?

החייל שנשאתי על גבי בכה, נאנק מכאבים, התחנן שאניח לו למות. ביד אחת נתלה על צווארי ובשהייה הִכה על ראשי. הוא צרח, נשך, שרט. מי  שעבר לידנו עצר בתדהמה: חייל נשא חייל ושניהם מגואלים בדם.

"אסור לעצור, תראה, עוד נגיע, עוד נינצל," מלמלתי בקצב הריצה. חול סטר על פניי, פגז נפל לרגליי, נתרצה ולא התפוצץ.

שוב קבלתי את חיי במתנה. מי שעומד למות – חש בבטנו פרפורי מוות וסופד לעצמו בעודו בחיים. כך היה בסַנְדֶלֶה, בְחִירְבֶּת-מעין ובדרך למשלט 86.

"רוץ, רוץ, אולי בכל זאת תינצל. מה כבר הספקת לעשות בחייך הקצרים? בקושי זיינת פעם אחת, "שיניי נקשו וליבי הלם. רצתי, נפלתי, קמתי, הלכתי והפגזים דלקו אחרי.

"וָוִי חטף פגז ברגלים!" שמעתי את צעקתו של מֶמִיק, ורצתי עימו לעמדה. פגז ריטש את שתי כפות רגליו. פשטתי את מעילי, פרשתי אותו בתעלה המבוצבצת והשכבנו אותו. בנימין ורדי הגיע והזריק לו מורפיום.

"למה לא מפנים אותי?  שאל בקול מתייפח. וכי לא יפנו אותו?

הוא יבב זמן-מה ולפתע התעשת, הניף את גופו מעל פני התעלה ושאג, כפי שקראנו בשעתו ב"אנשי-פאנפילוב": "נרסק את הפאשיסטים! קדימה גדוד שלוש-עשרה, תחי מדינת-ישראל"

חיילים על דעת עצמם, החלו לנוע לכיוון הוואדי, אך נחסמו על-ידי המ"מ עוזי פיינרמן, שניצב על גבעה זעירה, סמוך לפתח הוואדי, מקלע בידו ושאג בקולו הרועם:" גדוד שלוש-עשרה לא נשבר! גדוד שלש-עשרה לא ייסוג!"

הוא דמה בעייני לגיבור סרט סובייטי. חיילים מבועתים, שהיו בדרכם לוואדי, נעצרו, ולתדהמתי הצטרפו למקהלה:"גדוד-שלוש-עשרה לא נשבר! גדוד שלוש-עשרה לא ייסוג!"

כדורים שרקו, פגזים התנפצו, והם צרחו, ממיק היה אחד מהם.

עם דמדומי בוקר שבנו בידיים ריקות.

לימים סיפר יצחק דורָה  כי בהיותם בוואדי, במרחק של קילומטר ממשלט שמונים ושש, פגז התפוצץ וברשי נפל מתבוסס בדמו.

כעבור ימים אחדים הגיע עיתון לשועוט ובעמוד הראשון תמונה מחזית-הדרום,יגאל אלון חבוק בחברת פלמחניקים ליד שלט-דרכים בצומת אבו-עגילה-אל-עריש.

 

 

כרזת יום העצמאות תש"ט 1949

דברים טובים


סביב המדורה ביום העצמאות

 

במנגל המשפחתי יש מאיתנו המעדיפים מנגל צמחוני על זה של הבשרים. מצאנו המלצות של צחי בוקששתר למאכלי מנגל צמחוניים ובחרנו ב 

סלט קלוי

. טכנית - אם יש רשת לצליית דגים לא צריך להפוך דברים קטנים. מסדרים את הירקות זה לצד זה, ורק חשוב לחתוך בעובי שמתאים לזמן ההכנה. למשל: עגבנייה נחתוך לפרוסות עבות יותר מאשר בצל!

חומרים ל-2 מנות:

2 פלפלים ירוקים חריפים

  פלפלים אדומים מתוקים, מחולקים לרבעים

 2 בצלים יבשים קלופים, פרוסים עבה

 2 עגבניות גדולת ובשרניות, חצויות

גבעול רוזמרין או טימין

פיתה בשרנית וטובה, חצויה בעובי או  טורטייה גדולה

מלח ים גס

שמן זית משובח מאד

חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה.

אפשר להוסיף חתיכות של חלומי, קולרבי, פטריות שאוהבים, להוסיף לסלט זה קוביות פטה כבשים בזמן ההגשה.

אופן ההכנה:

1.מברישים את רשת המנגל (או רשת הדגים) בשמן זית, ומסדרים בה את הירקות. סוגרים בעדינות ומניחים על הגריל, הופכים מדי פעם עד שהבצל מתחיל להתרכך.

 2.מברישים את החלק הפנימי של הפיתות בשמן זית וקולים על הגריל. כשהפיתה קלויה מעבירים לשתי צלחות, כשהחלק הפנימי כלפי מעלה, כמובן

3.את הירקות מעבירים לקרש חיתוך וקוצצים גס, הכל ביחד. מוסיפים את הפטרוזיליה ומחלקים בין הפיתות. מלח גס, שמן זית – ומגישים



 

העתקת קישור