דף מספר 2317
30/3/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2317 פסח

 

דף מספר 2317 י"ד ניסן תשע"ח ערב פסח 30 במרץ 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

סדר פסח

    ייערך ביום שישי, י"ד בניסן,

בשעה: 19:00

בח"א

***************

קציר העומר

       ייערך בשבת, ט"ו בניסן, ה-31.3, בשעה: 17:00

התהלוכה תצא מרחבת ההיסעית אל השדה שנמצא דרומית לשיכון ותיקים

 

הודעות לדף

 

מזל טוב

לצביה דורון

להולדת - הנינה

נכדה לעמיהוד   ונעמי

*************

 

מזל טוב

לנורית וגדעון גוריון

לדינה

ולכל המשפחה

להולדת  הנכד – הנין

*************

 

ליל הפסח

מי שמעוניין שילדיו או ילדי אורחיו ישתתפו בטקס הבאת העומר לבמה החג, מוזמן לקחת שיבולים מן הסל שיוצב בכניסה לחדר האוכל.

כמו כן, נא הביאו אתכם את ההגדות מהבית.

מי שמעוניין שילדיו או ילדי אורחיו ישתתפו בטקס הבאת העומר לבמה החג, מוזמן לקחת שיבולים מן הסל שיוצב בכניסה לחדר האוכל.

כמו כן, נא הביאו אתכם את ההגדות מהבית.

צוות החג

*************

פסח בפתח ואנו רוצים לאחל לכל בית גבע חג שמח ואביבי.

לקראת החג אנו מטפלים בפניות דחופות עם כוח עובדים מצומצם- אלי, משה ואפי כוח מסור ואיתן ובמשרד פיטה שעונה לכל פנייה במאור פנים ובלבביות.

בתקופה האחרונה טופלו ושופצו דירות של בני הגיל השלישי, דירות נקלטים וצעירים ומספר עבודות במגזר המשקי.

אלי החשמלאי, מלבד עבודתו השוטפת, נקרא לעזור ולבצע פרויקטים בתחזוקה מונעת עבור ק.ג. חשמל.

בברכת חג שמח

ערן וצוות הבניין.

*************

ארז גולן

סיים השבוע שירות לאומי.

ברכות חמות והצלחה רבה בהמשך

           בהערכה, ועדת צעירים

 

*************

 

בתופים ובמחולות חוגגים בריקודים את יציאת מצריים

ביום שישי 6/4/18

בשעה 22:30

ברחבה מתחת לפאב.

תקלוט "די ג'י"- אלון בלילטי.

תודה מראש על הסבלנות

והאפשרות לחגוג את חדוות הנעורים

הציבור מוזמן לבוא, להשתחרר ולשמוח.

בארגון ויוזמת הצעירים.

חג אביב שמח , ו. צעירים

*************

Save the date- 31/5/2018

מסיבת בר המצווה

*************

מילה טובה

 

מגיעה לגוקי (גדעון גוריון ) על האירוח היוצא מן הכלל שהכין לנו, למשפחת ידין, שחגגה "משפחה"באתר יקב גבע

(היקב עצמו הפתיע אותי בחינניותו באירגונו ובעיצובו). זה היה אירוח מקצועי נדיב ומוגש מכל הלב.

בשם המשפחה

נעה

לחברים בבית סביון

תודה ! תודה! תודה! על הטיפול הקצר, אבל החם והאוהב  והחומל שהענקתם לי

במשך כמה ימים.

אוהבת אתכם                                                                    נעה ידין

*************

נמסר ממש"א

בשבוע הבא אהיה בחופש כל השבוע.

 מאחלת לכל בית גבע פסח של חרות ואחווה              חג שמח - חדוה

סיום תקופה - רענן פרנס

לחברים שלום, דברים שהוצגו בישיבת ההנהלה הכלכלית: 

סיום תקופה.

החודש אני מסיים תקופה של 4 שנים תובעניות ומאתגרות בתפקיד מרכז משק (מנהל עסקי). רציתי לתאר ולשתף אתכם בדגשים והאתגרים אתם גבע מתמודדת על פי נקודת מבטי.

עם כניסתי לתפקיד, ראשית דבר היה עלי להבין את התמונה הגדולה: מהו גודל החוב אתו אנו מתמודדים, מהם המשמעויות של התהליכים עליהם החלטנו בהפרדת משק מקהילה, היכרות עם התקנונים והנהלים הסטטוריים על פיהם יש להתנהל. פעלתי ליישום של המבנה התאגידי, בחרנו הנהלות לקבלת החלטות הפועלות ומטמיעות תהליכי עבודה מובנים על פי התקנונים.

באשר לחוב הכולל- יצרנו הפרדה בין בקרה אשר את ההון החוזר והלוואות ז"א וז"ק מנהלת בעצמה, לבין גבע ותאגידיה (אחזקות, חקלאות, מכון שקדים, שותפות חרוב, ק.ג חשמל). המשימה העיקרית הייתה לנקות את הקיבוץ מהחוב ולהעבירו לאחזקות כך שהקיבוץ נקי הן מהחוב והן מערבויות. תהליך זה הושלם בחוזה מול הבנק ונכון לתקופה זו אנו בירידת חוב מצטבר של 18.4 מילון ₪ בגבע ותאגידיה. הירידה בחוב בקרה עומדת על כ- 4.8 מיליון ₪.

חשוב להבהיר שסכום הירידה בחוב הוא לאחר השקעות מניבות בשתי מערכות סולאריות בסך של 8 מיליון ₪. ועדיין, אנו מתמודדים עם חוב משמעותי וגדול שחלקו מוסדר וחלקו אינו מוסדר.

ההסתכלות הפיננסית הכוללת (כולל בקרה), לוותה ע"י משרד רו"ח עובד&גובי במודל "אורות אדומים" בו אנו ממשכים להיעזר.

בהמשך התקופה בחרתי לקדם תהליכים במכון השקדים בענפי החקלאות והפעילויות העסקיות הנוספות בדרך של עבודה פרטנית / אישית עם הצוותים והמנהלים, בניתוח הסביבה העסקית, ההזדמנויות והאיומים ומציאת דרכים אפקטיביות וספציפיות לכל ענף, להשיא את התוצאות הכלכליות הטובות ביותר.

במכון השקדים– הקפדנו על מודל עסקי ברור - הנותן שרותי קילוף ופיצוח ושומר על ניטרליות בין האינטרסים של החקלאי ושל הסוחר. הרחבנו את מאגר הלקוחות ע"י הבאת משקי הדרום (כ 10 קיבוצים), מה שהגדיל את הפעילות ב 30% ותרם לרווח. במקביל הרחבנו את כושר הפיצוח בדרך של "פתיחת צווארי בקבוק" במערך הייצור והתאמת תכנית ההשקעות לכך. בנוסף הטמענו תוכנת ניהול חדשה המאפשרת לראות ולנתח את שלבי העבודה הן עבורנו והן עבור הלקוחות. כל אלו למעלה מהכפילו את הרווח במהלך השנתיים האחרונות.

בחקלאות– ענפי החקלאות פועלים על פי מכסות ייצור ומגבלות קרקע ומים, לכן הדגשים הם על יעילות ייצור ודגש על מבנה הוצאות הדוק.

לול– מעבר מייצור עצמי להסכם אינטגרציה אשר עצר את הפסדים והעביר את הפעילות לרווח ידוע וצנוע בסיכונים נמוכים כמענה לטלטלות הרבות שענף עובר בשנים האחרונות.

דיר– בניית ממשק גידול אינטנסיבי המאפשר גמישויות והתאמות בין מחיר הבשר לבין מחירי החלב. זהו תהליך ארוך ואפשר לראות את תוצאותיו היפות בשנתיים האחרונות. בנוסף, חתירה לניצול הזדמנויות בהגדלת מכסת החלב המקטין את הפער בין יצור חלב חריג לבין חלב במכסה. דיר גבע היום הינו אחד משני היצרנים הגדולים ביותר בענף.

רפת– יציבות הענף מאפשרת מבט לטווח ארוך . קצב גידול המכסה והיצור דומה לקצב הגידול באוכלוסייה בישראל, לכן אנו מתמקדים בשיפורים איכותיים בממשק ורווחת הפרות אשר מניבים תוצאות איכותיות גבוהות יותר, בעיקר בשיפור במוצקים והגדלת תנובות החלב –המתבטאים ברווח בהתאם.

מטעים– התמקדות בפונקציית יצור מתאימה לגבע. מטע עיקרי לשקדים ומטע משלים לזיתים על שטחים שוליים. עברנו תהליך של חילופי מנהלים וקיימנו תהליך בעזרת יעוץ ארגוני שנקרא "גורמים בשליטתנו", יש שיפור מגמה מרשים בשורה התחתונה.

גד"ש– שנות הבצורת האקלימיות ושנות "הבצורת" הממשלתיות פוגעות בתוצאות הכלכליות ולמרות זאת, הקפדה בהוצאות שמרה על רווח ראוי ומשמעותי.

במוסך– הקמנו הנהלה פעילה שפועלת בממשל תאגידי כמו כול תאגיד אחר בגבע, אנו פועלים לחזק את הייחודיות של המוסך בטיפול הרכבים הממוגנים של כוחות הביטחון ולאחרונה הגשנו מכרז לרכב החדש בצה"ל מדגם טויוטה ממוגנת.

מוסך הטרקטורים– השלמנו תהליך של השכרת המקום למוסך "החברים" (מוסך חיצוני) תוך מענה לטיפול ותיקון הטרקטורים על בסיס הצעות מחיר מאושרות מראש. הפעילות הקודמת יצרה פער כספי לא מחולק של סכומים משמעותיים שאינו קיים יותר.

מסגריה– דגשי עבודה על חשיבה עסקית, הכלת תמחיר שכר דירה על הפעילות. יש שיפור מגמה שעדין לא הגיע לאיזון.

אורווה– העברת הפעלת האורווה למפעיל חיצוני אשר קלט את גילגיל כמנהל הפעילות. התהליך כלל מכירת הסוסים והציוד. ההוצאה המשותפת הפכה להכנסה.

יזמויות– הקמנו את ועדת יזמויות הפועלת בהבנה שיזם בקיבוץ היא פעילות שמטרתה היא בראש וראשונה פרנסה. הדיונים בוועדה עוזרים ליזמים להגיע ליציבות בפעילות העסקית שלהם כך שההכנסה הפנויה תהווה שכר ראוי.

ק.ג חשמל – הסדרת הנהלה לחברה, הטמעת תהליכי עבודה לאחר סקר תשתיות מחייב, הסכם רכישת חשמל בהנחה משמעותית מיצרן פרטי, התקנת מוני חשמל עם קריאה מרחוק הכוללים תוכנת ניטור וניהול.

השכרות / אנרגיות מתחדשות סולארי ורוח– הגישה היא ליצור הכנסות פאסיביות המשולמות ישירות לתקציב הקהילה, אלו הם עולמות חדשים בגבע והעיסוק בהם גורר חיכוכים עם חברים ועם תפישות עולם. זו אג'נדה שאני הובלתי מתוך אמונה/ידיעה שהכנסות אלו מקטינות תלות ברווחים המועברים לקהילה ומאזנים אותנו בתקופות בהם הרווחים יורדים כפי שקרה בשנת 2015.

אני ער להתנגדות לאנרגית הרוח ואני תקווה שלא נגרר לתהליכים בלתי הפיכים שנצטער עליהם. חשוב מבחינתי להדגיש שלו הייתה בקשה להביא את הנושא לדיון באסיפה כך הייתי נוהג.

קרקעות– העיסוק בקרקע הפך לעיסוק ליבה. כמעט לכול פעילות שלנו יש היבטים ומשמעויות הנגזרים בקרקע, הן מבחינת הכנת תב"ע משקית חדשה הצופה פני עתיד והן מבחינת תהליכים רגולטורים בהתנהלות העסקית.

השלמנו והגשנו תיק שיוך לחלקת המגורים ברמ"י הכולל ביקורת פיקוח על שימושים חורגים ואנו ממתינים לקבלת שומה.

לסיכום, לתפיסתי תפקיד מרכז המשק הוא במהותו ניהול עסקי הדורש מיומנויות ניהוליות, הבנה כלכלית, יכולת הובלת תהליכים ארוכי טווח החוזים פני עתיד תוך זהירות מצד אחד ויוזמה מצד שני. אני רואה בעבודת צוות חשיבות עליונה ביכולת להוביל תהליכים והחלטות. השיתוף והשותפות הניהולית עם מנהלי הענפים והפעילויות וכמו כן עם ההנהלות השונות, תוך שיח ענייני ומקצועי ששם את טובת פיתוח הענף בראש, הוא מתכון טוב להצלחה וצמיחה.

בעת הזו, אנו נמצאים במקום טוב יותר כלכלית מאשר היינו לפני כמה שנים ועדין ההתמודדות עם החוב מחייבת הקפדה וזהירות. ככול שנשמור על צניעות נוכל להמשיך במגמת הצמיחה למשק כלכלי מגוון ויציב. חשוב לי להדגיש שבכל התקופה לא נמנענו מתכניות לשיפור והשקעות בעסקינו ובכך שמרנו על חוסננו הכלכלי.

אי אפשר ללא תכניות צמיחה ואתגרים לעתיד! להלן ריכוז מתמצת לשנים הבאות.

כספים: המשך הקטנת החוב ובניית תכנית מימון לחלופת האגודה.

מכון שקדים: הרחבת יכולות במערך מיון אופטי ואריזה אוטומטית הדורש השקעה גדולה, הנושא יגיע לדיון ציבורי ולאסיפה.

השכרות / אנרגיות מתחדשות סולארי: המשך מגמת ההשכרות תוך הסדרת שימושי הקרקע, במרכז המזון ומקומות נוספים. חשמל סולארי- אנו מקדמים אפשרות להקים מתקן קרקעי גדול. גם נושא זה יגיע לאסיפה.

חקלאות: הכנת תכנית גדילה רב שנתית לרפת שתיתן בין היתר מענה למצב שמשק החלב ישתנה.      

דיר-  המשך צמיחה תוך תגובה מהירה ליציאה של מגדלים קטנים מהענף.                                           

לול - הגדלת כושר היצור ביחד עם האינטגרציה                                                                                     

גד"ש ומטעים – ביסוס מערכת הסכמות דינמית למשאבי הקרקע והמים.

מוסך: מציאת שותף לפעילות בדגש על יכולות משלימות בהרחבת מגוון הלקוחות.

חג אביב שמח, רענן .

על שהוציאנו - דורון חורב







מעט מנהל הקהילה

על שהוציאנו

והוציאנו מארץ מצרים מבית עבדים, כי עבדים היינו לפרעה במצרים,

והיום מי יצילנו ? והרי,

עבדים אנו לילדנו,

עבדים אנו לגחמותינו ולקנאתנו,

עבדים אנו לדרכינו, גם אם שגויות הן,

עבדים אנו לחשמל המניע את עולמנו,

עבדים אנו לחיטה ממנה נוציא לחם,

עבדים אנו לפעימות השעון,

עבדים אנו לחומר,

ומכל אלו מי יצילנו ? יצילנו מעשה והקשבה,

הורינו הזקוקים לחברתנו,

גבולותינו הזקוקים לשמירה,

עצי הפרי הזקוקים למים,

חברינו הזקוקים לנחמה,

חולינו הזקוקים למשענת,

מתינו הזקוקים לזיכרון,

דרכינו הזקוקות לבחינה מחדש,

ובמה נברך לחג של אביב וחירות?

שנכיר בעבדותנו, ושנדע למצוא ממנה דרך לחירותנו,

ובמוצאנו את חירותנו, שנדע להוציא לחירות גם את עבדינו.

ולכל בית גבע, לחג אביב שופע שמחה ובריאות,

דורון חורב, מנהל קהילה

************

טיול חברי גבע הגיל השלישי אלה אטלנטית בת מאות שנים ליד קיבוץ יפתח

 

צילום יונה אורן

 

טעויות 2017 - אלי גורן

כמה הערות על טעויות בשנת 2017

א.    גבע קטנה והזדקנה. לא הבאנו בנים שרוצים לחזור לגבע. חברים נפטרו, חברים נוספים עברו את גיל הפנסיה. לכן גבע קטנה והזדקנה כאשר בנים רבים רוצים לחזור לגבע.

ב.     חלופת האגודה

1.קודם  כל אחרי דיונים רבים ועשרות דפים מודפסים אין חלופת האגודה

2. המחוקק קבע שצריך רב של 75% לאישור חלופת האגודה. ואנחנו הצבענו ברב של 75%  על בדיקה בלבד. ולאישור החלופה החלטנו שצריך רק 50%. זהו אחד המאורעות המשונים ביותר שקרו בגבע. יתכן שכאשר יאיר הציבע על האפשרות שלכל חבר יהיה חצי דונם - נשתבשה דעתם של החברים.

3. הסבירו לנו שעשרים מיליון שקל לחלופת האגודה נוכל להחזיר וימצא הכסף. (כאשר לא יבנה אף בית) ועשרה מיליון לבניה זה מעל כוחותינו להחזיר. אני מזכיר ש- 18 הבתים בשיכון הדרים נבנו בהלוואות הבנקים והגענו ל- 82 מיליון חוב. עכשיו הקטנו את החוב לפחות מ- 50 מיליון שקל).

ג.      בקרה

זה 3 שנים שמציגים בבקרה תכניות שיותר דומות לחלומות מאשר לתוכנית חיים.

ב- 3 שנים אלה לא עמדנו בשום תוכנית והרווחים היו קטנים בהרבה מהתוכנית.

ד.     קטנה הכנסה מעבודת החברים.

חלק מהחברים רואים בזה תהליך שקורה בקיבוץ השיתופי.

איני מקבל הנחה זו.

במדיניות נכונה וארוכת טווח של משאבי אנוש זה לא היה קורה ויש לזה  דוגמאות רבות בקיבוצים שיתופיים.

דו"ח מעוות ואין שום קשר בינינו ובין המציאות.

ההכנסות מעבודת החברים חולקו ל- 362 חברים ומועמדים ויש לנו רק 290.

אלי גורן

(המשך יבוא)

וזה שאינו יודע לשאול - רחלי וייס

וזה שאינו יודע לשאול....

אחד הצירים העיקריים בהגדה של פסח היא השאלה והיכולת לשאול. שיאו של ציר זה הוא הקטע המתאר את ארבעת הבנים. בהיררכיית הבנים, את המקום האחרון תופס דווקא מי שאינו יודע לשאול, ולא הרשע, ללמדך ש"בורות" ו"חוסר עניין" הינן גרועות מן הכל. מי שאינו יודע לשאול מגלה חוסר אכפתיות, עצלות ואדישות. הוא לא מעורר מחשבתו ואינו מביע עמדה אישית ולכן מקבל מענה רדוד ההולם את מצבו. השאלה לעומת זאת, מראה שמשהו מטריד את השואל, שהוא שם לב אל מה שקורה סביבו, שהוא מחפש תשובה לשאלותיו. האב מצווה באגדה "לפתוח" את האפשרות לשאול שאלות ( את פתח לו..)כי זו אחת ממהויות הקיום שלנו- לא להישאר אדישים, לא להיסמך על חשיבתו של האחר.

לא ממזמן שוחחתי עם חבר קיבוץ ותיק שהלין על כך שאני שואלת שאלות. הוא על פי תפיסתו מעולם לא שואל שאלות, הוא הולך אחרי מה שהממסד אומר, סומך עליהם בעיניים עצומות.    חברות חשוכות מאופיינות בהליכה שכזו בעיניים עצומות אחרי המנהיג שלהם. למשל, הדתיים האדוקים מאוד בכל דת הולכים כך אחרי הרב, הכומר או הקאדי שלהם, בעיניים עצומות, בלי לשאול שאלות. הם התרגלו שיש מי שחושב בשבילם, יודע טוב מהם מה נכון ומה שגוי.  גם חברות עם מנהיגות מאוד כריזמטית או טוטאליטרית, נוהגות לבטל את החשיבה העצמית.

גם בתנועה הקיבוצית, התפתח הלך רוח דומה. חבר הקיבוץ חונך שיש מי שחושב, מכוון ומחליט עבורו. האסיפה, הוועדות, המזכיר.... נכון, שהאצבעות בקלפי הכריעו לרוב- אך המלצת מזכירות הייתה מספקת בשביל הצבעת בעד או נגד בלי שהחבר בדק לעומק את הנושא שעל הפרק, בלי שהחבר העביר את הנושא במסננים של החשיבה העצמית שלו.

בחברות נאורות לעומת זאת, כל שותף מגלה אחריות אישית על ידי זה שהוא הופך עצמו לשותף בפועל, על ידי זה שהוא בודק (היום יש שפע של מידע נגיש בלחיצת אצבע) שוקל, מציע אלטרנטיבות... התמזל מזלנו שאנו חיים בחברה שדרך התנהלותה מאפשרת מעורבות ישירה שכזו.

אנו עדים היום בגבע בהרגשתי לממסד שרואה בשאלות מטרד והפרעה ובשואלים אנשים שמנסים להשליט את דעתם. נוח יותר לממסד בעדר שהולך אחריהם. אבל, אנו חייבים היום יותר מתמיד להיות עיירנים, לגלות אחריות אישית על ידי נקיטת עמדה וגלויי אכפתיות ציבורית, לשאול שאלות ולדרוש תשובות.  

רחלי וייס

לקראת פסח - יאיר קארו

לקראת פסח – לפני החצייה.


והפעם מבט מעט יותר נרחב  - ולא רק שערי המקום הצהובים  הזזים לאט על גלגילותיהם ותמונת ראשונים צופה אל העבר.

קליטה:  הקליטה משמרת קיבוץ נושם.  היא לא תמיד קלה. לא תמיד יש את האמצעים והיכולת לקלוט בתנופה, אבל עקב בצד אגודל  קולטים ונקלטים. חשוב להמשיך לא להרפות גם אם לא תמיד הקצב מהיר.  אולי כמה קוראים יופתעו:  מספר הנקלטים  - המועמדים  שהצטרפו ומצטרפים אלינו בשנים האחרונות ללא  תקדים.  כך השנה יצטרפו 16 חברים חדשים ובשנה הבאה עוד 9.  ותוך  3 שנים למעלה מ -30 חברים  (10%  מאוכלוסיית חברי גבע ולראשונה באלף הנוכחי חציית קו 300 החברים ).  בארבעה החודשים הראשונים של השנה נוספו 8 נקלטים.

 אפשר לראות בזה גם תשובה לאלי גורן על "גבע המזדקנת"  .  כולנו מזדקנים  - כך הטבע  - גבע לא בדיוק - כדאי להביט על  הנעשה בבתי התינוקות. אגב  - מישהו מתנדב לקחת את ועדת קליטה?    יחד עם הקליטה חל שינוי איטי אך מורגש במרכז הפרנסה.  בתוך 3-4 שנים עלינו מ 60 עובדי חוץ ל 100  עובדי חוץ.

חלופת האגודה:  טוב עשה אלי כשתיקן מעט גרסה מוקדמת ושגויה. אלא שגם הפעם שגה. הצבענו על  אשור חלופת האגודה ברוב הדרוש 75%  והצבעת גבע אושרה על ידי הרשם.

אך לקחנו על עצמנו נטל נוסף שכלל אינו נדרש. לקחנו על עצמנו ברצון ובהסכמה ציבורית רחבה שכאשר תהיה הצעה קונקרטית לגבי הסכומים הנדרשים נשוב ונאשר ברוב של 50 אחוז.  למעלה מן הצורך ובהגינות והוגנות מלאה.  אבל כש"שרויים בהתנגדות" לפעמים שוכחים את העובדות או כותבים אותן מחדש.   

 המספר 20 מיליון ₪ המופיע בכתבתו של אלי  מעולם לא עלה ולא הוצג ( אלא אם גבע תועבר לאזור עדיפות לאומית-ב ואז ממילא אין על מה לדבר מבחינת היכולת הכלכלית של גבע ) .  

אבל מה חשובות העובדות ? העיקר האג'נדה.  ובינתיים, למרות דברי אלי, אנו אוספים שקל לשקל לטובת המשך תכנית 2009 ורק לאחרונה השלמנו שיפוץ בית במסגרת תכנית 2009  במהלך נאה שאפילו אלי חרג ממנהגו והודה על כך בדף גבע. .  

החוב הגדול שגבע הגיעה אליו גרם להסכם קשוח עם בנק לאומי בשנת 2014  - מאותו רגע קשה הרבה יותר לקבל הלוואות צרכניות. 

לעצם העניין בנוגע לחלופת האגודה - השלמנו בפברואר כל המידע והמסמכים  שנדרשו מאתנו כדי להגיע לעמידה בתנאים להגשה לשמאות. אנו בתור, יש לפנינו – זה ייקח זמן.  

הכנסות מעבודה :  הבאנו נתונים מספר פעמים המלמדים על ירידה מהכנסות מעבודה.  חלק מהחברים כופרים בכך  , חלק רואים בנתונים ובהבאתם התקדימית לציבור אמירה בלתי ראויה, חלק סבורים שהיה זה נכון והכרחי לשים את הדברים על סדר היום.  התמונה בעינה עומדת לגבי הירידה ב-2017 .  מחובתנו להעלות התמונה כפי ששוקפה לנו מהדוחות הכלכליים גם אם אינה נוחה. עדיף  לדעת עם מה צריך להתמודד מאשר לעצום עיניים ולחלום בהקיץ.  

רגשותאינני מתכוון להתווכח עם רגשותיה של רחלי.  העובדות אחרות ,  למשל - דף גבע הקודם מכיל מידע ותשובה לשאילתה שהגישה באסיפה. במקום אחד מוטב היה שתדבר בשם עצמה ולא בשם "ממסד גבע" ותימנע מהביטוי : נוח יותר לממסד בעדר שהולך אחריהם (המכתיר באותה הזדמנות את  חברי גבע כעדר ) .    

שינוי : לקראת סוף אפריל -  תחילת מאי,  תסתיים עבודת הצוות המכין, לאחר פגישות רבות ומשובים מועדות שונות בגבע.  במקביל יסתיים גם התמחור הנעשה בנועם על ידי מויש אבן-ניר.  התוצר עצום ההיקף הוא מיפוי לתוך המודל הסקנדינבי  המכיל עשרות רבות של עמודים ויהיה צורך לגבש מתווה לדיון על החומר עם הקמת "מועצת נאמני השינוי" במהלך מאי .  זה הולך להיות דיון מורכב מאד ואני ממליץ לחברים שפונים אלי מדי פעם בשאלה מתי ההצבעה?

להתאזר בסבלנות ולקחת בחשבון גם אפשרויות שבהן התהליך נתקע.  כך קרה במקומות אחרים וכך אפשר שיתרחש בגבע.  אם להיות אופטימי 1.1.2019  מועד אפשרי  להצבעה ראשונה- אבל אין תאריכים קדושים והתהליך שממתין לנו ארוך.

הפסח הגיע, חג החירות, חג האביב .

אני מבקש ומאחל לכולנו שמחה, בריאות ואביב בלב .

חג שמח – יאיר .


רפת: מלא קרחות - צור פלג

רפת מלא קרחות


בתמונה: סינרגיה מופלאה בין האדם לבהמה לטובת המלחמה בשיני הזמן.

לא מכבר נסתיימה שנת 2017.

הסיכומים המקצועיים והכלכליים מציבים לנו סטנדרטים גבוהים לשנים הבאות:

ייצור שיא שנתי של 5.21 מיליון ליטרים, כשמרבית החריגה בקיץ.

תנובת שיא שנתית לפרה – 12.1 אלפי ליטרים, ועוד מספר מדדים בהחלט מעודדים.נגזר מכך הרווח התפעולי שהיה גבוה בכ 800 אש"ח מהתכנית השמרנית, למורת רוחו של היו"ר הכלכלי חובב האתגרים.

המטרה היא ללא ספק לשמור על רמה זו, ואף להמשיך ולהשתפר כתנאי הכרחי לעמידה בהתייעלות אותה מכתיב באופן תדיר שוק החלב.

בשנה הנוכחית, 2018, מסתמנת עליה משמעותית במחירי המזונות, החל מפסח הקרוב, ונקווה כי המנגנון ימשיך לשמור עלינו כפי שהיה עד כה

ללא הפרעות ורעשים פוליטיים, אחרת איאלץ למצוא תירוצים אחרים בדו"ח הבא מדוע הייתה זו שנה פחות טובה.

מזה כשנה וחצי מנהיגות הענף חותרת במרץ לפשרות בין המשק המשפחתי והשיתופי על מנת להגיע להסכם ארוך טווח מול האוצר

על מנת לשמור בשיניים על התכנון לשנים הבאות. לצערנו, ללא הסכם (דוגמת "הסכם לוקר" העומד להסתיים), אי אפשר יהיה לפעול במשטר מכסות מתוכנן כמו היום,וכבר עתה ברור כי לגודל הרפת תהיה משמעות הולכת וגוברת על מנת ליהנות מאותם רווחים אליהם התרגלנו.

ההשקעות הנדרשות לעתיד בתשתיות ברפת אינן דומות לשאר ענפי החקלאות, והתחושה היא כי הצדק החלוקתי בתוך תאגיד החקלאות קצת בעוכרינו, אך בדומה ל"גדילת פיצוי" של ילד צנום הנותר שנה נוספת בגן, כך נדע להתגבר על תת השקעה זו לקראת השנים הבאות.

בסך הכול מדובר בצרות טובות, ולצד השקעות סולידיות אנו לא חוסכים גם בעזרים טכנולוגיים מהמתקדמים בשוק דוגמת מאווררי הליקופטר ענקיים שקטים וחסכוניים לצינון הפרות וייבוש המרבצים,

ולאחרונה - שדרוג התוכנה לזיהוי מרחוק של כל בנות הבקר, תוצרת חברת "אפימילק" עמה אנחנו בקשר הדוק מזה 30 שנה.

למעשה, כל העדר נשלט היום ע"י הרפתן עם האפליקציה מכף ידו, בכל רגע נתון, ומבלי לקום מהמיטה. הפכנו לבנים ממשיכים (לישון) במלוא מובן המילה.

נסיים בברכת חג פסח שמח ומאושר לכולנו, אופטימי מתמיד, והרבה הרבה בריאות לכל המקנה המקומי על שתיים ועל ארבע.

בשם צוות רפת גבע, צור.

בתמונה: כל פישר נוהג בפושר PUSHER

עמר רז חונך את מקרב המזון הזעיר שנרכש לאחרונה.

כלי רב-תכליתי שתפקידו רק לקרב מזון. נח וידידותי. קצת רועש ולכן נקלט היטב אצלנו. יתרונו הגדול - אינו נזקק לרישיון רכב ורישיון נהיגה למפעיל. נסו ותהנו.

שקדים או תירוצים - אבשי ב-י

שקדים או תירוצים?

כל שנה בערך בתקופה הזאת שואל אותי החבר י.ג.: השנה יהיו שקדים או תירוצים?

אנסה לענות טיפה באריכות:

אמנם המועד הוא טיפה מוקדם אבל לקראת חג הפסח אי אפשר בלי הערכה זהירה.

הגורמים העיקריים הקובעים את כמויות הפרי בשקדים הם: ממשק עבודה נכון מקצועי ויעיל ,כמה מנות קור קבלנו בחורף עד הפריחה.  מזג אויר טוב בזמן הפריחה כדי שהדבורים שבלעדיהן אין שקדים.. בשנתיים האחרונות רוב התנאים התקיימו ולכן קיבלנו יבול סביר ובשילוב עם מחיר סביר היו לנו שנתים טובות. גם השנה התנאים היו דומים מאד לשנתים הקודמות. המחיר עדיין לא נקבע אבל מכיוון שבארה''ב שם בגדול נקבע מחיר השקדים היו תנאי מזג אויר קשים וחלק גדול מהפרי אבד אפשר לקבוע בזהירות כי מחיר השקדים יהיה טוב לפחות כמו בשנים הקודמות.

האביב הוא התקופה בה לפתע הכל קורה וידי העוסקים במלאכה מלאות ולעיתים לא יודעים מה לא לעשות קודם. ריסוסים נגד מחלות ומזיקים הדברת עשביה ותחילת השקיה עם כל הנזקים האופיניים לתחילת ההשקיה. בהמשך הלחץ לאט לאט יורד ונכנסים לשגרת הקיץ עד תקופת הניעור.

בזיתים. בימים אלה מתחילה הפריחה והיא נראית שופעת ונקווה לתנאים טובים בזמן החנטה מה שיבטיח יבול יפה...המחיר עדיין לא ברור. גם כאן התחילה ההשקיה  ומרססים להדברת עשביה.

בפרדס. הפריחה התחילה בימים אלה היא נראית מרובה והפרדס מתמלא דבורים עמלות וריחות דבש החברים מוזמנים לבוא ולהתבשם. המחירים של פרי האור עלו טיפה מהשפל של שנה קודם  ואנחנו כל הזמן בודקים את הכדאיות הכלכלית של הפרדס כרגע אנו משאירים אותו על טילו כי הצפי הוא לעליית מחירים בעקבות עקירות רבות לטובת פירות הדר אחרים כגון הלימונים ופירות ההדר האדומים למינהם.

תוכניות לעתיד...בתחילת 2019 ניטע כנראה מטע שקדים חדש על מיקומו טרם הוחלט סופית ונצטרך לקבל בזמן הקרוב. התמרים בואדי נעקרו כידוע בגלל רווחיות נמוכה וחיסכון במים. שקלנו לטעת במקומם מטע זיתים לשמן אבל בגלל מחסור במים נמנענו בינתיים בהחלטה צוותית וגם כאן נצטרך לראות הלאה.

לסיכום אאחל לכל בית גבע חג פסח שמח ואביב מהנה

בשם צוות הנוטעים.

אבשי

בגד"ש

גד"ש

"החקלאות היא השליחות הראשונה של המין האנושי, היא המקצוע הישר ביותר  היעיל ביותר והאציל ביותר שאדם יכול לעסוק בו" (ז'אן ז'אק רוסו)

העמק הופך מירוק לצהוב במהירות סימן שקציר העומר לפנינו.. הגשם ירד בעיקר בינואר ופברואר וחודש מרץ היה עמוס מאוד בעבודה ..  כבר נקטפה האפונה בהצלחה יחסית לשימורים וקפואים בפרי הגליל..    גם קציר חיטה לתחמיץ בעיצומו .. חצי כבר מהודק בבור ברמת צבי והחצי השני לאחר החג ישלח לאמבר בכפר יחזקאל.  גזר נקטף ע"י קיבוץ שלוחות ובדרכו לאירופה הקפואה..  גידולי האביב – עגבניות, תירס, שעועית, חמניות, חומוס ואבטיחים כולם נשתלו או נזרעו במהלך מרץ והצוות עומד במשימה לזרוע, לפרוס את הציוד, להשקות, לדשן ולרסס בזמן. נשתדל לעמוד בתוכנית למרות הקיצוץ במים.

קטיף אפונה

 

קציר תחמיץ

 

קציר חיטה במאגר שאול

 

קטיף גזר


ריסוס פלחה


שתילת עגבניות

חג שמח מצוות הגד"ש                      ניפגש בקציר העומר למחרת ליל הסדר..

מה נשתנה - דליה זבולון

מה נשתנה

פסח הגיע ועימו האביב,  הפריחות וההתחדשות וכמובן "הסדר", בו מספרים על יציאתנו מעבדות לחירות. סיפור המסע בן 40 השנה במדבר,  של עם עבדים מתנגד ומתלונן,  ובראשו מנהיג חסר ניסיון מעורר התפעלות ומחשבות.

למה זקוקה הנהגה ואיך חברה לא מגובשת וחסרת בטחון מתנהלת. מה מסייע לשני המרכיבים האלה לעמוד במשימה בסופו של דבר (אתעלם מהכוח האלוהי..) ואיך זה מתחבר אלינו.

אנחנו חיים כאן בשנת 2018 בגבע בחברה הטרוגנית ובה כוחות שונים וגם אינטרסים שונים. אלא שאצלנו ההנהגה ( ולא הנהלה) נבחרת על ידי החברים, שהפקידו בידי חברים נבחרים את ההגה, לקדנציה מוגדרת. לאחר הבחירה שני הצדדים- ההנהגה והחברים – מחוייבים לכך ונדרשים לסייע בקידום החברה והחברים. בבסיס חיינו כאן מונחת "אמנה חברתית"  שאמנם לא חתמנו עליה אך כל המתקבל לחברות מקבל עליו בהסכמה את מחויבותו לה. ללא הסכמה כזו החברה הזו תקרוס והענף עליו אנו יושבים ייכרת.

האינטרסים האישיים ( וברור שהם ישנם, כי אין איש ללא אינטרס כלשהו) מובנים אך מולם עומדים גם האינטרסים הציבוריים – חברתיים.

בחיים כאן חברים נדרשו לא פעם להניח בצד לזמן מה אינטרסים אישיים, כדי לשמור על החברה הזו.

בעלי התפקידים זקוקים להסכמת הציבור כדי לקדם את גבע. עליהם לפעול בסביבה המקבלת את הנהגתם ולא בולמת ומכשילה פעולותיהם. היום אצלנו אין להתפלא שלא נמצא חברים המוכנים ליטול את הגה החברה ולקדמה, כי הרי מיד לאחר שנבחרו הם נדרשים להתמודד רוב הזמן עם התנגדויות, ביקורת וחוסר שיתוף פעולה. מובן שביקורת היא חשובה כל עוד תיעשה במגמה לתקן ולשפר. היום אנחנו עומדים בפני משימות חברתיות (וכלכליות) לא קלות המחייבות לזכור ולהזכיר את האינטרס הציבורי המשותף ולשמור על המארג החברתי שלנו.

חג שמח

דליה זבולון

סקרנות - אורה רכס

 

מה נשמע בסקרנות

סקרנות ממשיכה במסורת הנתינה של עזרה לימודית. צוות המורים והעובדים הוותיק והמסור עושה עבודה מקצועית ורצינית ומביא לקידום התלמידים ולהישגים ניכרים.

בעונה זו של השנה הבקשות ללמידה כמעט בשיאן לקראת מבחנים עבודות בגרויות וכו'. מדי יום מתווספות בקשות נוספות הן מילדי גבע והן מילדי החוץ.

המאפיין את הילדים שהם מאד עסוקים בשלל חוגים ופעילויות ותיאום השעות הוא מלאכה מורכבת. אנחנו משתדלים לתת מענה לכולם ומעודדים את התלמידים לבוא בצורה מסודרת בשעות קבועות,ולא ברגע האחרון.

בתחום הטיפולי ניתנים טיפולים על ידי מטפלות מקצועיות : קלינאית תקשורת, מטפלת בתנועה, באומנות ועוד.

לאחרונה פתחנו בימי ראשון חוג לתנ"ך למבוגרים בהנחייתה המרתקת והמקצועית של רבקהלה ארצי. מי שמעוניין מוזמן. כל זה מתרחש בשעות אחר הצהרים ובבוקר פועל בהצלחה רבה

קידום נוער פרויקט הילה. תלמידים מכל האזור, שזקוקים למסגרת תיכונית תומכת מקבלים את המענה . צוות הפרויקט מסור משקיע ותומך (הכולל את הדר בן יוסף ויובל שבילי). כיף לראות את התלמידים, מלאי שמחת חיים, שמאד משתדלים גם ללמוד.

חוגים- ילדי גבע בוחרים חוגי העשרה בשעות אחר הצהרים במגוון חוגים שהדגש הוא על תחומי הספורט והריקוד. ההורים נוהגים על פי התקנון בעזרתה המסורה והקפדנית של דובי פלג. 

חינוך מיוחד- ילדים הזקוקים לטיפולים פרא רפואיים ופסיכולוגיים מקבלים מענה על פי התקנון שחודש ועודכן לאחרונה. באחריות ההורים לפנות דרך המרפאה ולעבור את סבך הבירוקרטיה והטפסים,כדי לקבל את האישורים וההחזרים הניתנים דרך קופת חולים.יש לציין שאפשר וכדאי להיעזר ברוחלה לוסטיג המכירה את כל רזי ההחזרים ובאורה רכס לייעוץ והכוונה במידת הצורך.

ברכת חג אביב שמח ופורח, אורה ובנות סקרנות


חינוך - הילה לנדאו

 

מועצת החינוך מברכת חג חרות שמח

שמחים לשתף על הנעשה במועצת החינוך בחודשי החורף הגשומים ולקראת האביב המתחדש והמלבלב.  

אחרי החגים מועצת החינוך התמקדה בקביעת זהות ומדיניות בנושאי החינוך בגבע, בסוגיות של הקשר בין החינוך לקהילה. חידדנו את מטרת העל - לטפח את מערכת חינוך כמערכת איכותית עם המסורות והמסגרות של גבע, תוך דיון וקביעת נהלים והסדרים.

בחודשי החורף הסגריריים ולקראת חג חנוכה חידשנו את נוהל טיפולים ואבחונים לילדים, ואישורנו את תקציב החינוך לשנת 2018.

משנכנס אדר הרבינו בשמחה דנו בתכנית המעברים בגיל הרך והתקדמנו בבניית סוגיות הליבה ופרק השינוי באורחות חיים בתחומים החינוך.

באביב ובחג הפסח נעשה סדר בלב ובמחשבות, ילדי הגיל הרך יוצאים ומטיילים בשבילי הקיבוץ המלבלבים. בחינוך הבלתי פורמלי מסיירים הילדים והנערים בשבילי האזור והארץ היפה שלנו.

לקראת החופש הגדול וקיץ המתקרב, נמשיך לחדד מה תפקידה ותחומי הפעולה של מערכת החינוך בהתקדם השינוי. נדאג שילדנו ימשיכו לקבל מסגרת מקצועית, איכותית ומיטבית לאורך כל השנה. 

חברי מועצת החינוך: יוחאי לימור, הילי לוי, עטרה רצין, אורלי ברזק, מענית ברעם, רחל קארו ומנהלי היחידות אורה רכס, זהר ברג וגלית אורן. 

מוזמנים להיות אתנו בקשר,

הילה לנדאו

יו"ר מועצת החינוך בגבע

טסה להודו - דני גפן

"טסה להודו"

 

טסה לה להודו

הילדה אישה הזו

ודווקא באה ונפרדה

לפני שיצאה לדרכה

 

היכן היא מסתובבת

בתת היבשת הרחוקה

למי היא כותבת

כשעצוב והיא לבדה

 

לבדה, למה לבדה ?

הרי נסעה עם אהוב

והכל ביניהם בסדר

בטח יתחתנו כשתשוב

 

הגיע הזמן לוותר

אולי כולם צדקו

אין לי שום סיכוי

טסה לה להודו

דני גפן

מהעיתונות

מה בין מבקשי המקלט ויצאת מצרים? / ליאור לקנר

ידעתם שהתורה מזהירה על היחס לגר 36 פעמים – יותר מכל מצווה ואיסור אחר. מדוע?

נושא היחס הראוי והמדיניות הנכונה כלפי מבקשי מקלט זרים החיים בקרבנו עלה לאחרונה ביתר שאת לכותרות בהקשר לכוונת הממשלה להעבירם למדינה שלישית באפריקה. חג פסח הינו הזדמנות הכיר מעט את הנושא ולעסוק בו מתוקף הערך המרכזי של חג פסח – היציאה מעבדות לחירות, מעם עבדים לעם בני חורין.

היחס לגר בתורה

ידעתם שהתורה מזהירה על היחס לגר 36 פעמים – יותר מכל מצווה ואיסור אחרים - המצווה על אהבת ה' ולא מצוות השבת, המילה, מאכלות אסורים, איסור שקר וגזילה, כל אלה מופיעות באופן מובהק פחות פעמים מן המצוות הקובעות את יחסנו לגר. מדוע? אז כמו היום, אנשים זרים שנאלצו לעזוב את עמם לחיות בקרבנו, השתייכו לשכבת החלשים והנזקקים בחברה, והתורה בקשה להגן עליהם ולמנוע את השפלתם או ניצולם. חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגֵר או לרמות אותו; מחייבים את בעלי הקרקע להעניק לגֵר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול, וגם לדאוג לו למשפט צדק.

אבל איך זה קשור לחג פסח - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

הדבר המעניין הוא שהנימוק לכל החובות האלו אינו נימוק מוסרי אוניברסלי אלא נימוק המבוסס על ההיסטוריה והניסיון של בני העם שהיו גרים במצרים וסבלו מעול השעבוד. התורה אף מרחיקה ואומרת שעלינו להבין את נפשו ולהזדהות עמו - "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג ט')

ואיך זה קשור אלינו כיום?

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

מדוע חשוב שנראה עצמנו כאילו אנו יצאנו ממצרים? – כדי שנעשה מאמץ להזדהות עם תחושת הסבל וההשפלה של העבד, הזדהות שמטרתה גם הערכה מחודשת של החירות האישית והקבוצתית שלנו וגם הזדמנות לבירור האופן בו אנו כאנשים חופשים מתייחסים לחלשים יותר בחברה. מי הם אותם חלשים? גם היום- בין השאר – הגרים.

עלמה זוהר כותבת בשירה 'מצרים':

תמיד יש מלחמה באפריקה מזל שהיא רחוקה,

שלא רואים ולא שומעים אותה מכאן,

גם אני הלכתי פעם בנתיב הייסורים ממצרים לירושלים,

במדבר ימים רבים, בלי מים.

אל תאמר מה לי עם אלא, אנשים זרים

כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

בישראל היום חיים כ- 35,000 מבקשי מקלט מאפריקה (מבין מיליונים בעולם), אשר יצאו ממצרים לא בעבר הרחוק אלא בזמן הזה ממצבים שונים של של דיכוי, השפלה ואלימות וזכו לעת עתה למקלט חלקי בארץ. מבקשי המקלט החיים בקרבנו, עברו חוויות עבדות קשות ובערב פסח יש לנו הזדמנות לספר את סיפורם ולדעת אֶת נֶפֶש הַגֵּר.

 

חג שמח

***************

פרחים במקום חומרי הדברה

האם ערוגות פרחי בר בתוך השדות החקלאיים יכולות להפחית את השימוש בחומרי הדברה?

רן בן-מיכאל, זוויתעדכון אחרון:  18.03.18 , 00:10

הבעיות הקשורות בשימוש בחומרי הדברה כימיים בחקלאות מוכרות זה שנים: הם פוגעים בבריאות, לפחות במינונים מסוימים, והם מגיעים אלינו ישירות - דרך שאריות שלהם שנותרות בתוצרת החקלאית - ובעקיפין: כרסס מהאוויר, ממקורות המים מזדהמים ודרך מארג המזון.

Aחומרי הדברה הם אולי רע הכרחי, אבל יש דרכים להפחית את השימוש בהם ואפילו להימנע מהם. דו"ח של האו"ם מראשית 2017 מבקר את השימוש המופרז בחומרי ההדברה, ודוחה טענות כי הגדלת ייצור המזון כדי לתמוך בגידול האוכלוסין מצריכה להתמיד בשימוש בחומרי הדברה ברמה הנוכחית. כמעט במקביל אליו פורסם בכתב העת המדעי Nature מחקר שמדגים שהפחתה בשימוש בחומרי הדברה לא תפחית את היקף היבול או את הרווחיות לחקלאים ב-77 אחוזים מהחוות החקלאיות בצרפת.

ניהול הדברה משולבת היא גישה המבקשת לכלול מגוון אמצעים לצד או במקום החומרים הכימיים כדי להקטין את השימוש בהם וכך להתמודד עם השפעותיהם השליליות על בריאות האדם והסביבה. אחד המרכיבים בגישה זו הוא טיפוח אויבים טבעיים של העשבים או בעלי החיים המזיקים. למשל, באמצעות שתילת גידול משני כדי שימשוך טפילים מהגידול העיקרי או משיכת טורפים של אותם טפילים אל השדות החקלאיים.

 

(צילום: רועי עידן)

גריעת שטח השדה לטובת ערוגות הפרחים אמור להיות מאוזן באמצעות ההפחתה בהוצאות על חומרי הדברה, שמהלך כזה יאפשר. זאת ועוד, צמח התלתן וצמחים נוספים ממשפחת הקטניות, חיים בשותפות (סימביוזה) עם חיידקים מקבעי חנקן החיים בשורשיהם, ובכך הם יכולים לתרום להפחתת השימוש בדישון בתרכובות חנקן ממקור כימי, שייצורו תורם להתחממות גלובלית ויישומם מוביל לזיהום מקורות מים; יש כאן פוטנציאל לתועלת נוספת, שגם אותה יש לכמת. מצד שני, במחקר שפורסם חסרות הערכות של עלויות נוספות לחקלאי, למשל עלויות העבודה, זרעי הפרחים וכדומה.

מחקר דומה מתקיים גם בשוויץ, שם נמדדה כבר התרומה של פרחים בשולי השדות בהפחתת מזיקי חיטה בעד 53 אחוזים מכמות המזיקים ו-61 אחוזים מהיקף הנזק; גם שם מתכוונים להרחיב את הניסוי באופן דומה לאנגליה תוך שימוש בפרחי גד השדה (כוסברה), פרג, כוסמת ושמיר.

גם הדבורים מרוויחות

להפחתה או ביטול השימוש בחומרי הדברה יש השפעות חיוביות נוספות, פרט לצמצום חשיפת האדם לחומרי הדברה: החוקרים המובילים את הפרויקט הבריטי נמנים על צוות שפרסם באמצע 2017 בכתב העת Science מחקר על הקשר שבין שימוש בחומרי הדברה להיעלמות דבורי הדבש; גם מחקר מקנדה, שפורסם באותו גיליון של כתב העת, הצביע על ההשפעה השלילית של חשיפת הדבורים לחומרים אלו, אפילו כאשר הן תרות אחר מזון בשטחים לא מעובדים. גם בישראל נמצאה השפעה שלילית של חומרי הדברה על הדבורים ועל תוצרי הדבש. זהו מצב אירוני, שכן חומרי ההדברה פוגעים כך בשירות חשוב שנותנת דבורת הדבש לחקלאים – שירותי האבקה.

המחקר הבריטי הוא חלק מפרויקט ארוך טווח הנקרא ASSIST, שתכליתו לעדכן את הידע המדעי לעידוד חקלאות בת קיימא. כמו בנושאים סביבתיים אחרים, גם בנושא השימוש בחומרי הדברה מתנהל ויכוח נוקב. מצד אחד, ייצור חומרי הדברה ודשנים הוא סקטור תעשייתי גדול (גם בישראל) ובעל שווי כלכלי רב. בנוסף לכך, גידול אוכלוסיית העולם, לצד התרבות אירועי הקיצון שקשורים לשינוי האקלים, גורמים חששות כבדים לגבי היכולת לייצר מזון בכמויות גדולות ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. מצד שני, כאמור, בשנים האחרונות מתרבות העדויות להשפעה המזיקה של חשיפה לחומרי הדברה. הוויכוח על התקפות המדעית של טיעונים כגון אלו המוצגים כאן, גם הוא חלק מהמציאות של התמודדות עם סוגיות סביבתיות מורכבות מסוג זה.

בישראל כבר קיימים מיזמים שונים של הדברה משולבת, אך השימוש בפרחי בר – בשולי השדות או בתוכם – הוא נדיר יחסית. בנוסף, לא נבדקה עדיין באופן מקיף השפעתם על הימצאות מזיקים בשדות, ועל הצורך בשימוש בחומרי הדברה. למרות ההבדלים הרבים בין ישראל לאירופה בהיבטים של צפיפות השטח החקלאי, האקלים, אופי הגידולים וצמחי הבר שבהם ניתן להשתמש וזמינות המים להשקיה והמשקעים, ייתכן שכדאי, כחלק מהמאמץ המשולב לצמצום השימוש בחומרי הדברה, להפנות יותר משאבי מחקר בישראל לנושא זה.

הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

 

 

תרבות בעמק

 


אביב בעין חרוד, זמן התחדשות במשכן לאמנות.

נפתחו שלוש תערוכות חדשות:

ורד נחמני: ציור הוא בית, אוצר: יניב שפירא

גרטה וולף קרקואר: מוינה לירושלים, אוצרת: סמדר שפי

אולף מטצל בעין חרוד, אוצרים: מתיאס וינצן וגליה בר אור

סיורים מודרכים בתערוכות יתקיימו בחוה"מ פסח:

בימים ראשון-רביעי, 4-1 באפריל, בשעה 13:00. מותנה במס' משתתפים.

"צבעי אביב" פעילות יצירה חווייתית לילדים (גילאי 11-4) בהשראת התערוכות. 

בימים שני-רביעי, 4-2 באפריל,  בשעות 10:00 - 12:00

עלות לילד: 50 ש"ח, עלות למלווה: 10 ש"ח. להרשמה:  עדה בלאו 052-2358507

פרטים נוספים באתר המשכן.

קפה ביקלס פתוח במהלך חול המועד.

בואו להנות מאמנות, פריחה ויצירה.

בברכת חג פסח שמח,

צוות המשכן לאמנות. 

 

דברים טובים

 

חפשנו לשולחן הפסח משהו אחר. לא עוד עוגת מצות. ומצאנו תוך כדי שוטטות בשדות הרשת

ירקות ירוקים לשולחן החג


  אפשר גם לגרוע מההרכב ירק אחד או שניים ועדיין נראה מבטיח...(ניתן להכין כמנה ראשונה או כתוספת לעיקרית, עם או בלי גבינה. אפשר כמובן "לשחק" עם כמויות והרכבים. לדעתי רוב המצרכים מצויים בכלבו

המצרכים 

2 ראשי ברוקולי

2 צרורות אספרגוס

1/2 קילו קישואי בייבי

1/2 קילו שעועית ירוקה עדינה

אפונה (טרייה בלבד)

1/2  קילו פול טרי בלבד

לרוטב:

1/2 כוס שמן זית

1/2 כוס מיץ לימון טרי

 1כף שטוחה מלח ים אטלנטי

1/2 שן שום מגוררת

גרידה מלימון שלם

להגשה:

צרור עלי נענע מעלים מופרדים

צרור עלי פיטרוזליה מעלים מופרדים

 400 גרם ריקוטה איכותית

 100 גרם שקדים קלויים

הוראות הכנה:

1.חולטים את הירקות: ברוקולי, אספרגוס, קישואי בייבי, שעועית ירוקה ופול בסיר גדול עם מים רותחים וממולחים היטב, חולטים למשך דקה עד שלוש דקות, תלוי בגודל הירקות... 2.חותכים את הירקות לגודל הרצוי ומכניסים ישר למי קרח (כדי לעצור את תהליך החליטה)).. 3.מכינים את הרוטב: מערבבים שמן זית, לימון, שום -מערבבים היטב.. 4.מערבבים רגע לפני ההגשה את הרוטב עם הירקות החלוטים - מוסיפים את העלים הטריים, מסדרים את הריקוטה (לא חובה) והשקדים מעל הסלט, ומגישים


עץ אגס - רחל

עץ אגס/ רחל

יד אביב בקשר הזה... אדם מקיץ משנה

ורואה: מול חלונו

עץ אגס מלבלב:

ובן רגע: ההר זה רבץ על הלב

התפורר ואינו.

הן תבין: לא יוכל האדם באבלו התעקש

על פרחו האחד שכמש

בנשיבת הסתו האכזר –

אם אביב מפייסו ומגיש לו, חיך והגש

זר פרחים ענקי למו חלונו ממש!

העתקת קישור