דף מספר 2315
16/3/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2315

 

דף מספר 2315 כ"ט באדר תשע"ח 16 במרץ 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוחל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

הודעות לדף



מזל טוב

לסמדר ורענן פרנס

ליואל

ולכל המשפחה

להולדת הנכד - נין

בן לשחר וגלעד - מתן

**************

אמיר אלוני סיים השבוע בהצלחה גדולה שירות צבאי "קשוח ורטוב" בן 5 שנים (סדיר וקבע).

ברכות חמות והסתגלות מהירה לאזרחות. גאווה גדולה!

ו. צעירים

**************

 

הרבה תודות מגיעות לערן מרכז הבניין ,כרמלה ,פיטה ,לכל צוות הבניין ולכל יתר החברים שעזרו לנו בהגדלת הדירה ושיפוצה. הכל היה בהבנה וברצון טוב במהירות ובמקצועיות.

משפ גורן / לנדס         משפ.גרייצר

**************

 

תכנית חוג העמקים לשבוע שבין 18-23

מועדון זמר

יום א' 18/3    20:45 עי"ח איחוד

עם שרה'לה שרון

*

חוג בטחון

יום ב' 19/3 20:30 בית שטורמן

ח"כ טאלוף במי"ל אלעזר שטרן

חוק גיוס  בנות , צְבא-עָם או צבא מקצועי.

*

חוג יהדות

יום ד'  21/3 20:00    בגבע

פרופ. עלי יסיף

מקידוש השם לחברה מוסרית על משלים ומשמעותם

קבוצת ריצה

קבוצת ריצה

ברצוני להקים קבוצת ריצה למתחילים (וגם לא מתחילים) המיועדת לאנשים בכל גיל ובכל  מצב. אין צורך בידע מוקדם או בכושר גופני גבוה.

מומלץ בחום לשיפור הבריאות, הכושר וההרגשה הכללית.

פגישה (לא מחייבת) למתעניינים, לשאלות, הסברים וקבלת החלטות לגבי ההמשך, תתקיים ביום ד' 21.3.18 בשעה 16:30 במשרד "בריאות".

לפרטים נוספים, גם לפני הפגישה, מוזמנים לפנות אלי

שבת שלום ולהתראות,

מענית

פינתרבות

 

נותרו שבועיים לליל הסדר ולאחר פנייתי ב"מקומי"  קם צוות קטן שקיבל עליו את המשימה, ערב החג כבר קורם עור וגידים, ואם אתם מעוניינים להזמין מישהו מהאורחים שלכם להשתתף בקריאת ההגדה, בנגינה או בשירה אפשר לפנות אליי.

ממש הבוקר, גם הפעם כמעט מיד בעקבות ההודעה ב"מקומי", פנו אליי שתי חברות וקיבלו עליהן את קציר העומר שיערך למחרת ליל הסדר, מסתבר שהפרסום ב"מקומי" עובד!

את ערב החג השני, ביום חמישי ה- 5.4, נציין בהופעה מיוחדת של הגבעטרון לציון 70 שנה להיווסדו.

צוות יום העצמאות כבר עובד במלוא המרץ וכל מי שמוכן לעזור בכל דבר שהוא מוזמן לפנות אליי.

בערב שישי הבא, ה- 23.3, בשעה 21:00 תתקיים הרצאה במועדון לחבר: גיל ארבל, צלם סרטי טבע בינלאומי, יספר על פלאי טבע ברחבי העולם. ראו פרטים מצורפים. מאוד מומלץ!

 

שבת שלום, לילך רז

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

תקציר אירועים

שלל אירועים מצטברים שעל סדר היום. .

חניות -  באסיפה שהייתה 12.3.2018  הוצגה על ידי רשות הבינוי תכנית חניות כוללת בהיקף של  מעל 2500 מ"ר ובסכום העולה על 400,000 ₪.

התקציב השנתי המיועד לחניות ( עד שירווח )  60,000 ₪ .  בסיומו של דיון מעניין עולות שתי חלופות לקלפי :

חלופת רשות הבינוי – הסדרת 27 חניות דרומה לבית גוריון ולארכיון.

חלופה  זו תומכת בגישה שאין ליצור חניות בתוך אזורי מגורים צפופים  ויש לבנות חניות על כביש המעטפת .

חלופה שניה -   הסדרת 22 חניות + סידורי בטיחות במתחם בית סביון ומתחם הקדריה.

ניתן לראות את הדיון ופרטיו בשידור הוידאו של האסיפה בערוץ "גולן – 900 ".

הצבעה בקלפי 23.3.2018

כלבו -  האסיפה אשרה להיכנס להסדרה רגולטורית והצעת מודל הפעלה לפתיחה מסחרית של

הכל-בו . לאחר גיבוש הפרטים להצעה כוללת הנושא יחזור לאסיפה להכרעה.

הנושא הרגולטורי הוטל על רענן ואלי  ( מנהל מקרקעי ישראל ורשויות המע"מ ומס הכנסה )  הסדרת המודל על דורון חדוה ואורטל .

בעלי תפקידים ומכרזים  :

כל - בו  :  המזכירות אשרה מועמדותה של אורטל יעקובסון לקדנציה נוספת 4 שנים ( רוב 60%   -   היחידה שהתמודדה במכרז ).

בגד גבע :  המזכירות אשרה מועמדותה של שרה מזור  לקדנציה נוספת 4 שנים ( רוב 60%   היחידה שהתמודדה במכרז ).

אישור אסיפה בדרך לקלפי 19.3.2018  .

בשל לוח הזמנים הצפוף והרצון לסיים כל זאת לפני פסח נבקש לאשר העלאת אורטל ושרה להצבעת קלפי ביום שישי 23.3.2018  יחד עם נושא החניות.

ועדת צעירים/קליטה :

רינת נפגשה עם המזכירות לדיווח ארוך וממצה על קשיי הקליטה לסוגיה כמו גם על נקודות האור.

עיקר הבעיות  - מצאי דירות פנויות מצומצם ביותר.  ומאידך התעניינות מרובה שנאמר "השיבי בניך מרחוק ".  

להבנתי - אין פתרון קסם כל עוד אין שינוי משמעותי לטובה במקורות הכספיים של גבע.   

בחלק המשמח יותר של הפגישה אושרו :

מועמדים ( מתחת לגיל 30  )  ארז בן-יוסף , עידו רם , ענבר חזין  - ולכולם שלוחה ברכת קליטה מוצלחת.

נקלטים בדרכם למועמדות בספטמבר ( מעל גיל 30 )  אלה ( קארו ) ויותם בן-אהרון  ,  אורי פרידמן ( בן זוגה של ענבר חזין ) .  נאחל גם כאן קליטה מוצלחת ומהירה.

קדנציות ובחירות :

חברים מודאגים מקפידים לשאול אותי על מועדי סיום של קדנציות והליכי בחירה של בעלי תפקידים.

יו"ר דירקטוריון בקרה – לאחר שלא אושרה קדנציה נוספת ליוסי כץ  , ישנו נוהל ארוך ומתיש להקמת ועדת איתור.   התהליך בעיצומו. ועדת האיתור מצריכה אישור אסיפה.

מרכז משק וגזבר -  התחלת טיפול בוועדה הכלכלית 21.3.2018.

הפסח הנופל באמצע ותהליכי האישור והאיתור הארוכים אינם מקלים על הקצב.

פורים -  בשם ועדת צעירים וחברים רבים  נתבקשתי להוסיף עוד מילה טובה לצעירי גבע ולי"ב-ניקים שעמלו כחודשיים (בשבתות בעיקר) על הפקת מסיבת פורים.

הפקה מורכבת  שבסופה גם ניקיון יסודי ברמה ובאיכות שמשאיר את בית גוריון מוכן ומזומן להופעת הגבעטרון במהלך הפסח.

הצעירים עשו זאת בהנאה ובמטרה לשמח את כל הקהילה. בראש הצוות הנחוש והיצירתי עמדו שהם נחשון וים ארצי  - הנה למי תודה למי ברכה.

טורבינות הרוח -  יזמי הטורבינות פנו אלינו בבקשה להופיע בפני חברי גבע ולאפשר להם להביא עמדתם והמידע שברשותם לידיעת כלל חברי גבע ,  כמו גם לענות על שאלות והסתייגויות הקהל .

הנושא בבדיקה אך סביר להניח כי נזמין אותם למפגש כזה אחרי הפסח.

  האביב הגיע -  החורף שהתחיל גרוע השתפר לבינוני -  הקיץ יהיה חם והמחשבה על הבריכה  מעודדת שיהיה טוב.

שבת שלום - יאיר

מעט מנהל הקהילה - דורון חורב

מעט מנהל הקהילה

שלום חברים,

סדרי פתיחת חדר האוכל בפסח

ביום שישי ערב פסח חג ראשון 30/3, סדר פסח כהלכתו.


ביום זה לא תוגש ארוחת צהריים.

ביום שבת 31/3– תוגש ארוחת צהרים כרגיל.

ביום חמישי 5/4 ערב חג שני - מופע הצדעה, שבעים שנה לגבעטרון.

ביום שישי 6/4, חג שני, חדר האוכל סגור.

ביום שבת 7/4– תוגש ארוחת צהרים כרגיל.

חברים, אנא התארגנותכם בהתאם.

בברכת חגים שמחים ומועדים לשמחה, צוות חד"א ומנהל הקהילה

גבינות נעמה הטעימות

מבחר מוצרי מחלבת גבע, עולים בטעמם, ובאיכותם על מוצרי החברות הגדולות, ומחירן זול בהרבה מהמתחרים, וזאת גם לאחר עדכון המחירים עליו החליטה האסיפה.

כך לדוגמא:

סוג מוצר

נפח / משקל מוצר

מחיר בפיקוח המדינה

מחיר גבע

לבן (גיל)

200 גרם

1.40 ₪

1.20 ₪

חמאה

100 גרם

3.80 ₪

5 ₪ למארז 250 גרם

שמנת חמוצה

200 גרם

2.20 ₪

1.60 ₪

חלב רזה 1% שומן

1 ליטר

4.65 ₪

3.40 ₪

חלב 3% שומן

1 ליטר

5 ₪

3.40 ₪

שמנת מתוקה

250 גרם

5.95 ₪

3.20 ₪

גבינה לבנה 5%

250 גרם

4.60 ₪

3.40 ₪

ולהלן גם מתכון פשוט ללביבות גבינה, אך תחילה הסיפור:

בשדות ים של פעם, בחדר האוכל הישן עד 1975 לערך, היו מכינים לביבות גבינה מתוקות.

מדובר בלביבות 15 ס"מ קוטרן, על 2 ס"מ עוביין, שהן בעצם סופגניות אותן היו מכינים יום קודם, ומטגנים לארוחת הצהריים בשבת.

לביבה זו נחשבה לממתק של שבת, ועד היום טוענים בני המקום, שהטעם המיוחד שלהן מקורו בידיו המגורזות של המוסכניק, אשר טבלו בבלילת הלביבות.

המתכון של אותן לביבות אבד, אך מצאתי מתכון דומה של אודטה שוורץ, לסופגניות פאפאנאש הרומניות. ולהלן בהתאמות קלות מאת המוסכניק ההוא.

חומרים לבלילה:

3 חבילות גבינה לבנה 250 גרם האחת – עדיף מגבינות נעמה

  ביצים, רצוי בטמפרטורת החדר5 

  גרם סוכר, כ 10 כפות סוכר120

  גרם קמח רגיל250

 1 כף תמצית וניל

 1 כף חומץ

 1 כפית מחוקה סודה לשתייה

חומרים נוספים:

קמח לציפוי לפני הטיגון

שמן לטיגון עמוק

אופן ההכנה:

·       לערבב את כל חומרי הבלילה לבצק סמיך מאוד (להוסיף קמח אם חסר)

·       לרדד הבצק לעובי  1.5 ס"מ (לא חייבים לדייק)

·       לקרוץ לביבות בעזרת כוס רחבה או רינג

·       לקמח הלביבות ולהניחן על מגש מקומח

·       לניילן המגש ולהכניסו למקרר לשעה מנוחה לפחות (גם בצק צריך מנוחה)

·       להוציא הלביבות מהמקרר לעוד חצי שעת מנוחה (הן גם עייפות וגם קר להן)

·       לחמם שמן לטיגון עמוק

·       כאשר השמן חם, אבל לא רותח, מסירים עודפי קמח ומניחים את הלביבות בשמן

·       הלביבות תצנחנה לתחתית הסיר ואז תעלנה לצוף

·       לטגן על אש קטנה. ולהפוך כל חצי דקה עד שהלביבות מקבלות צבע זהוב מכל הכיוונים

·       לשלות ולהניח הלביבות על נייר סופג, להספגת עודפי שמן

·       להתענג כשהן עוד חמימות

חג האביב חג החירות, אך מדוע ליל סדר? ומה לו לזנב?

מספרים כי כאשר ניגש אלוהים לברוא אדם, בחר שלא להתקין לו זנב.

והיו שואלים, "מדוע פסח אלוהים על האדם וזנב לא התקינו?"

והיו משיבים הילדים, "כי בתחתונים חסר חור המתאים לכך".

והגו חכמי ישראל, ואמרו "נעשה ליל סדר, ויידע אדם דבר דבור על אופניו".

ומשום שברא אלוהים את הזבוב והיתוש תחילה, עת נברא האדם פקדוהו זבובים ויתושים לרוב, ומשום שהאדם חסרו זנב להשתמש בו כנגדם, כיתר הברואים, יכולים היו אלו לאכול באדם אך לא להיפך, והיה האדם מטכס עצה, כיצד לנהוג בהם, וככל שהגה, והמציא, ופעל, ועשה כנגדם, באו אלו וחזקו עליו.

והיו משתלחים בו, והורגים בו, ומקיזים דמו, והיו לו למטרד ולחולי, ושילחו בו צרה, ועודם מזנבים בו עד עצם היום הזה, ולא יכול להם האדם.

ומה לו לאדם, כי לא יקים לו זנב בשלם?

ואמרו, טוב לו לאדם בראות את שכנו המתאנח ממנו.

ולשבת של שלום ומנוחה, שתהיה מצוקת שכנינו מצוקתנו, וידענו חמלה.

דורון חורב, מנהל קהילה

ממש"א - חדווה שקד

 

 

מודעות דרושים

1.    ריכוז ו.קליטה- רינת גלילי ביקשה לסיים את תפקידה כרכזת ו.קליטה.

כזכור, ועדת קליטה ועדת צעירים מתנהלות היום כגוף אחד, שאותו רינת תמשיך להוביל. אנחנו מחפשים חבר/ה שירכז את תיק הקליטה תחת המטריה של ו.צעירים.

להלן הגדרת התפקיד:

תיאור כללי: אחריות לתהליכי קליטה של יחידים או משפחות, בכפוף לתקנון קליטה.                
תחומי אחריות: טיפול בפניות של יחיד או משפחות, המבקשים להיקלט לחברות, פיקוח ובקרה על תהליך הקליטה מאורחות, למועמדות ועד קבלה לחברות, אחריות ליישום תקנון הקליטה ונספחיו, יידוע גופים ומנהלים האחראיים לכל אחד משלבי הקליטה, ליווי הנקלטים בשלבי הקליטה השונים, התאמה וגיבוש מדיניות קליטה, ואישורה בגופים הרלוונטיים.

דרישות התפקיד: בעל וותק של לפחות 5 שנים, כחבר קיבוץ, ראיה מערכתית, היכרות עם המערכות הקיבוץ השונות, יכולת עבודה מאורגנת, כישורי עבודה עם תוכנות מחשב, כישורים חברתיים טובים, יכולת הנעה עצמית, עבודה משתפת.
כפיפות: מרכז ו.צעירים, משך קדנציה: 4 שנים. בחירה לתפקיד: קלפי.

2.    ניהול חינוך בלתי-פורמלי (א'-י"ב)- כפי שפורסם בשבוע שעבר, נפתח מכרז לתפקיד ניהול החינוך הבלתי-פורמלי, לאחר תום הקדנציה של זהר ברג. זהר מעוניין להמשיך בתפקידו עוד שנתיים נוספות, כלומר חצי קדנציה. עם זאת, המכרז פתוח לציבור, והמעוניינים מוזמנים להגיש את מועמדותם לתפקיד.

להלן הגדרת התפקיד:

ייעוד: לספק חינוך ערכי ואיכותי המותאם לקהילה של קבוצת גבע והנותן מענה לצרכים השונים של כלל הילדים במערכת.

תחומי אחריות:

·     אחראי על ניהול מערכת החינוך הבלתי פורמאלית.

·     אחראי לעמידה בתכנית השנתית על תקציבה וסעיפיה, כפי שאושר לביצוע.

·     שותף לקביעת מדיניות חינוכית (בהנהלות החינוך) ואחראי לביצועה.

·     מנהל הצוותים החינוכיים על כל המשתמע מכך, כולל גיוס מדריכים, ליווי והכשרה מקצועית.

·     ממשקים- מועצת חינוך, הנהלת חינוך פעילה, הורים, מדריכים ובעלי תפקיד.

דרישות התפקיד:

·     אורינטציה חינוכית.

·     הכשרה וניסיון ניהולי רצוי במערכות חינוך.

·     כישורי ניהול ויכולת קבלת החלטות.

·     תקשורת בינאישית טובה.

·     יוזמה ויכולת הובלת תהליכים.

·     יכולת עמידה במצבים מורכבים.

·      יחסי אנוש מעולים

כפיפות : ארגונית- מנהל קהילה. פדגוגית- יו"ר מועצת חינוך. היקף: 60% משרה.

3.    מדריכ/ה לבלתי-פורמלי- לחינוך הבלתי פורמאלי של קיבוץ גבע דרוש/ה מדריכ/ה לגילאי זח"ט/ דה"ו. תיאור התפקיד:  אחריות להדרכה וליווי הילדים ושמירה על ביטחונם, יישום של תכנית עבודה שבועית, ארגון והעברת פעילויות חברתיות, ארגון וליווי טיולים, אחריות לתחזוקה וניקיון מקום העבודה וסביבתו. התפקיד כולל גם השתתפות בישיבות צוות, שיחות הדרכה קבועות, השתלמויות, ימי הכנה, אסיפות הורים, ייזום  אירועים  ועוד.

דרישות: הכשרה רלוונטית בחינוך, ניסיון בהדרכה (ניתן גם במסגרת תנועות נוער), הכרות עם המערכת הקיבוצית, כישורי הובלה ומנהיגות- חובה!, גישה מעולה לילדים!, אחריות ובגרות, יכולת עבודה בצוות.

כפיפות: רכז/ת החינוך הבלתי פורמלי, היקף משרה: מלא.

לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות לתפקידים הנ"ל, ניתן לפנות אל חדוה במשאבי אנוש 050-7496314 , masha@kvgeva.co.il

תמונת מצב בענפי הקהילה והמשק

בהמשך לשאילתה שעלתה באסיפה, להלן ריכוז הנתונים ותמונת ההעסקה (סטטוסים ומספר משרות) בענפי הקהילה והמשק :

 

תמונת מצב כללית ענפי משק וקהילה 02-2018

אגף

מחלקה

סטטוס

חלקי משרות

חקלאות

גד``ש

חברים

5

שקדים

פנסיונרים

1

חברים

3

שכיר

4

רפת

חברים

4

שכיר

7.5

דיר

חברים

2

שכיר

6

לול

חברים

2

מכון מים

פנסיונרים

1

מכון קילוף פיצוח

חברים

1

שכיר

6

ענפי משק

מוסך רכב

חברים

1

שכיר

6

מסגריה

חברים

2

ק.ג.חשמל

חברים

1

יזמויות

פארקיון

חברים

1

יזמות תיירות

חברים

1

שיאון

חברים

1

מוסך טרקטור

פנסיונרים

1

מכון רותם

פנסיונרים

1

שיטת פאולה

פנסיונרים

1

אופנתיק

פנסיונרים

3

סדנת אופניים

פנסיונרים

1

ענפי קהילה

מרכז סקרנות

פנסיונרים

5

חברים

0.5

שכיר

4

מרכזי ועדות

חברים

2

פנסיונרים

0.5

בנין

חברים

1

שכיר

4

גינות-נוי

חברים

2.5

ענף המזון

חברים

3

שכיר

6

מחלבה

פנסיונרים

1

חברים

1

כלבו

חברים

3

שכיר

1

בית סביון וקשישים

חברים

3

שכיר

6

מרפאה ושיניים

חברים

4

שכיר

6

פנסיונרים

0.5

בריכה (עונתי)

חברים

1

שכירים

3

מכבסה ומתפרת תאים

חברים

3

פנסיונרים

1.5

נהג חצר

חברים

2

גיל הרך

חברים

6

שכיר

21

חינוך חברתי

חברים

0.5

שכיר

9

מזכירות והנהלה

שכיר

2.5

חברים

3.5

מחשב ותקשורת

חברים

2

הנה``ח

חברים

7

פנסיונרים

3.5

 

שבת שלום!    חדוה

בנושא חניות - צבי בן צבי ; אביב רון

"תוכנית אב" לחניות

 

תוכנית אב אמורה לחזות את הצרכים בגבע לחמש או עשר או עשרים שנים קדימה, להעריך כמה מכוניות יהיו בגבע בטווח זמן הנראה לעין, לאתר מקומות חנייה לאותן מכוניות ולהציע מקורות מימון ולוח זמנים לביצוע התוכנית.

תוכנית כזאת צריכה להתבסס על מספר עקרונות יסוד כמו הפרדה בין הנסיעה לחניות ובין דרכי מעבר של ילדים על אופניים, זקנים על קלנועיות ונכים; התאמה בין נוחות המשתמשים בחניות ובין שמירה על איכות החיים, הרעש, העשן והבטיחות של כלל התושבים; התאמה בין חסכון במחיר עבור מקום חנייה ובין המאמץ הנדרש מבעל הרכב להגיע לרכבו.

רשות הבינוי וה"מומחה" מטעם המועצה עשו לעצמם חיים קלים, ובכל מקום שמישהו עשה דין לעצמו והחנה בשולי הדרך או על הדשא איתר ה"מומחה" אופציה למגרש חנייה.

לדעתי חניות סביב ההיקף של שטח המגורים יכולות לענות על הצורך בחניה של מספר עולה של מכוניות, של שמירה על בטיחות ובטחון הילדים והזקנים שמתרוצצים בשטח, ושל חיסכון בעלויות (הדרכים הפנימיות אינן בנויות לתעבורה מסיבית של מכוניות בתוך היישוב).

עדיין לא מאוחר להחזיר את התוכנית לרשות הבינוי ולדרוש תוכנית לטווח ארוך שתתחשב ברצונות ומגבלות שיקבעו חברי גבע, ואולי גם יוכלו להסתמך על מומחה אמיתי (מתכנן).

ובבניין גבע נתנחם.

צבי בן צבי

**********************************

למה להצביע נגד חניות בתוך הקיבוץ

 

1. צביון היישוב

תכנית המתאר לפיה נבנה הקיבוץ לא תוכננה למציאות בה לכל בית אב יש רכב (שלא לדבר על שני רכבים). הכבישים הפנימיים, שנועדו במקור לשמש כדרכי גישה לרכב שירות בלבד, עוברים צמוד למבני מגורים, צמוד לבתי הילדים – וכל זאת ללא מדרכות, ללא מעברי חצייה וללא שילוט תעבורתי הולם.

התופעה המעניינת היא שכמעט כל בעלי הרכבים החונים כיום בתוך הקיבוץ הם אנשים צעירים, בריאים וללא כל מגבלה פיזית שיכולה למנוע מהם להחנות את רכבם מחוץ לשטח המגורים.

המציאות היום מוכיחה שללא הסדרת נושא החניות, נוסעות בכבישים הפנימיים מכוניות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, והחניות הפיראטיות 'צומחות כפטריות תחת כל עץ רענן'.

אמנם עומס המכוניות גדל והצורך במתן פתרונות חנייה דוחק, אך בתשתית הקיימת חניות בתוך הקיבוץ הן מטרד ציבורי, מקור לרעש וזיהום סביבתי, סכנה בטיחותית ופגיעה באיכות החיים למתגוררים בצידי הכביש.

האם אתם רוצים לתת לגיטימציה למציאות זו ובכך להחמיר את התופעה? – לא!  

2. בטיחות

אז כמו שכבר הזכרתי, בין הכבישים הפנימיים ישנו אחד מרכזי שעובר בין היתר ליד בתי הילדים, צמוד לגן אורנים. לדעתי אנחנו פשוט מתגרים בגורל אם נאשר את תכנית החניות הפנימיות; ילדים בדרכם לגן וממנו חשופים לסכנה יומיומית. ילדים גדולים יותר המשחקים כדור-רגל על הדשא בחזית הגן נמצאים בסכנה בכל פעם שכדור תועה מוצא את דרכו לכביש וגם ילדים שמשחקים בחצר ביתם, כן - זה שצמוד לכביש.

ולא רק ילדים-

שדה הראייה בכבישים הפנימיים מוגבל. העיקולים חדים ושיחים מסתירים את הולכי הרגל ורוכבי האופניים המגיחים מן המדרכות אל הכביש. הכבישים הפנימיים הם למעשה "דרך משולבת" שאמורה לשרת את כל אלו ביחד (הולכי רגל, רוכבי אופניים, נוסעי קלנועיות ונהגי רכבים). דבר אחד וודאי – בטיחותי זה לא!

3. איכות חיים

דמיינו שאתם פותחים את החלון ולמולכם: דשא, גינה, איזה עץ פקאן (או שניים), ניחוח של דשא קצור באוויר ואתם מברכים את השכנים בשלום מחוייך.

ועכשיו דמיינו שאתם גרים ליד כביש: בלילה, בדיוק כשאתם מתכוונים ללכת לישון, מנוע מכונית מטרטר ומסריח מתחת לחלונכם. בבוקר אתם מסיטים את הווילון ורואים מגרש חנייה, או לחילופין מכונית מזדמנת חונה על מה שהיה פעם דשא. אתם מוציאים את הילדים לגן כשבדרך אתם נאלצים שוב ושוב להידחק לשולי הכביש ולשיחים כדי לפנות את הדרך למכוניות שבדיוק עכשיו נוסעות לעבודה (אין מדרכה, זוכרים..?).

ועכשיו תגידו אתם - האם הייתם מאחלים לעצמכם את תיאור המציאות האחרון – לא!

זה הזמן לבחור נכון

כתבה: אביב רון :-)

 

 

הגבעטרון חוגג 70


הגבעטרון חוגג 70 שנה

בערב פסח השני 5/4/2018 – בשעה 21:00 נקיים בבית גוריון ערב פנימי לכל חברי גבע בנים ומועמדים, בנים הכוונה גם לבנים שעזבו ולא נשארה להם משפחה בגבע וזו הזדמנות לשוב להיפגש ולהתרגש ביחד.

הכניסה לכל חברי גבע – בנים ומועמדים באמצעות כרטיס בצבע לבן, הכיסאות יהיו מסומנים. חברי הוועדה המארגנת יעברו בימים הקרובים בבתי החברים ויאספו נתונים (לא תהיה הרשמה בחדר אוכל).

כמו כן הוועדה המארגנת תדאג לכרטיסים לכל הבנים שיביעו את רצונם להשתתף ואין להם קרובים בגבע.

במידה וחברים מעוניינים להזמין אורחים ניתן יהיה לרכוש כרטיסים במחיר של 50₪ לכרטיס (יחויב בתקציב) , כרטיס לאורח יהיה בצבע אדום ויהיה מסומן גם הוא.

במידה ויישארו מקומות אחרי שכולם יאשרו בואם נמכור כרטיסים לכל דורש במחיר גבוה מ 50 ₪ .

שימו לב- הכניסה לאולם רק בהצגת כרטיס (מכל צבע)

משעה 19:30 עד 20:45 ניפגש בחצר בית גוריון לקפה ומאפה.

ב20:45 כניסה לאולם.

בתכנית

כל השירים שיבוצעו נבחרו ממאות השירים שבוצעו על ידי הגבעטרון ב-70 שנות קיומו.

ישתתפו בערב:

1.    כל חברי הגבעטרון לדורותיהם שחיים בגבע ובארץ ייתנו קולם בשיר...

2.    הרכב של צעירי גבע שמהם, נקווה, יצמח דור ההמשך של הגבעטרון.

3.    הגבעטרון בהרכבו הנוכחי.

4.    משפחת ברזק בשיר שנכתב עבור ניקה.

הערב כולו ילווה ע"י תזמורת. כמו כן על מסך לד ענק יוקרנו כל מילות השירים, סרטים ותמונות מהעבר וההווה. תוקדש פינה חמה לאלו ששרו – והם כבר לא עמנו....

בואו נניח לערב אחד את היום יום ופשוט נהנה יחד.

הוועדה המארגנת

האריסים החדשים

מתוך "ממון" "טור שישי" סבר פלוצקר   מה-    2/3

האריסים החדשים

פרופ. רחל אלתרמן , חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות שבטכניון והסמכות בה' הידיעה למדיניות קרקע ושיכון נסערת.

 עיניה מקרינות רישפי כעס. היא ועמיתתה, פרופ. מיכל פלגי מאוניברסיטת חיפה, השלימו מחקר מקיף, ראשון מסוגו  בארץ, על זכויות בקרקע ובדיור שחל המגזר הכפרי והשוואתן עם המצב במדינות הOECD  .

ממצאי המחקר - שהוגש למשרד החקלאות - מקוממים אותה, והיא נותנת להם בטוי מילולי חריף, תקינות פוליטית לא מעניינת אותה; בשום מצב היא לא תיכנע למיתוסים שיקריים." המגזר הכפרי בארץ", היא אומרת, "מופלה לרעה כפי שלא מופלה מגזר כפרי באף מדינה מפותחת. קיבוצים ומושבים סובלים מאפליה שלטונית מכוונת שמקורה בדעות קדומות ובדמוי מסולף. כלפי הקיבוצניקים והמושבניקים משתמשים בשפת גינויים המזכירה ולו במעט את השפה שבה תוקפים האנטישמים את היהודים. מתארים אותם כעשירי הארץ הסוחטים את הקופה הציבורית וגוזלים פריוילגיות על חשבון אחרים - בשעה שהמציאות הפוכה.המגזר  הכפרי בישראל, מקיבוצי הספר עד מושבי עולים, נרמס על ידי מדיניות קרקעית של ממשלות ורשויות ומוחלש כלכלית, חברתית ופוליטית.

כה מוחלש שוויתר בלית ברירה, על מרבית זכויותיו."

 במחקר נמצא כי "סל הזכויות" לקרקע ודיור של החקלאים בישראל נמוך ב 50% עד 80% מ"סל הזכויות" של חקלאים בכמה מדיניות OECD כמו פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, הולנד, פולין והונגריה.

ש.מה גורם לפער כה גדול בין הזכויות הבסיסיות של החקלאים בהתיישבות העובדת בארץ מול המערב?

אלתרמן: "הבעלות הלא ממוסדת ולא בטוחה על הקרקע. משטר המקרקעין בישראל מקנה זכויות מועטות לחקלאים וחורג באופן קיצוני מהמקובל ברוב המדינות המפותחות.

בהקשר הקרקעי, חברי ההתיישבות העובדת למעשה מקבילים לאריסים. הסדר משפטי כזה של אריסות כבר מזמן לא קיים בארצות הOECD , המדיניות היא לתת זכויות יציבות וברורות במקרקעין ובדיור. אצלינו להפך".

"הבעלות על הקרקע", מסבירה אלתרמן,, המשמשת  גם יועצת למוסדות כלכליים בינלאומיים כמו הבנק העולמי, האו"ם, ארגון המזון העולמי ו OECD "היא יסוד היסודות של הקניין הפרטי.הבעלות על נד"לן מאפשרת בין השאר לקבל הלוואה כנגד משכון, להבטיח קיום מינימלי לעת זיקנה ולהוריש רכוש כלשהו לילדים. הממשלות בישראל הבינו זאת , ובאמצעות רשות מקרקעי ישראל ניהלו מדיניות ברורה של הפרטה זוחלת של קרקע למגורים במגזר העירוני.

"החלטה אחר החלטה". אומרת אלתרמן "הכירה המדינה בזכויות של דיירים במגזר העירוני לקרקע לאומית עליה בנויות דירותיהם ואיפשרה להם לממש

בעלות זניחה. לא כך במגזר הכפרי: כאן גם המדינה וגם בתי המשפט מנעו מהחקלאים זכויות לאדמה עליה התיישבו ואותה עיבדו. למעשה נישלו אותם ממנה."

בארצות אחרות לא נהוגה בעלות לאומית או אפילו לא מוניציפאלית על קרקע חקלאית.

פרופ. אלתרמן לא מהססת לבקר בחריפות את החלטת בג"צ בעניין קרקעות במושבים וקיבוצים מ 2002 שבשם המושג המעורפל של  "צדק חלוקתי"  שלא מתייחס לשום דבר" כדבריה, ביטל החלטות של רשות מקרקעי ישראל שהייתה בהן משום הכרה חלקית ומוגבלת בזכויות החקלאים על הקרקע. הם נותרו מאז, לדעתה, "מופלים ומקופחים בהשוואה לך ולי, העירונים".

ש. מדוע אם כן , קולם לא נשמע ברמה, שאלתי את פרופ. אלתרמן, הרי אנחנו חיים בחברה שבה כל קבוצה וכל קהילייה מנפנפות בלי סוף בשלטים "קפחו אותנו!" "מגיע לנו".

"כי משרדי הממשלה עויינים אותם, עונה אלתרמן, דעת הקהל מוסתת נגדם, הקהל העירוני פיתח קינאה כלפיהם, ולכן הכפריים לא רואים שום טעם למחאה.

במצגת שהכינה להרצאותיה בנושא מונה פרופ. אלתרמן 14 דעות קדומות נגד קיבוצים ומושבים  ומוחקת אותן בקו אדום עבה.

אלתרמן: "לו ישראל היתה חברה בבית הדין האירופי לזכויות אדם הייתי ממליצה למגזר הכפרי שלנו להגיש תלונה נגד הממשלה על רמיסת זכויותיו. אין לי ספק שהיה זוכה במשפט." גם במסגרת המדיניות הכללית של בעלות לאומית על הקרקע. "אין כל הצדקה לכך שזכויות הקניין שחל החקלאים בארץ הן בדרך כלל חלשות ולא יציבות".

ש. אבל הקיבוצים והמושבים קבלו בחכירה קרקע לחקלאות. והנה, החקלאות נגמרת.

ת. "בעולם כבר נהוגה ההפרדה בין כפר לחקלאות , ורצוי לעשותה גם בארץ. משום שרוב תושבי המגזר הכפרי לא יכולים להתקיים מחקלאות, צריך לאפשר להם שימושים אחרים בקרקע כדי שימשיכו להיות כפריים. כך נהוג בעולם המתקדם. צריך להשתחרר אחת ולתמיד מתסביך הקינאה כלפיהם. אין במה לקנא.

קיומו של הכפר חיוני לקיומה של מדינת ישראל"

ש. אבל הקרקעות לא שלהם , הן של כולנו.

ת. "גם הקרקע הלאומית שעליה נבנו השיכונים והשכונות ברחבי המדינה היא "של כולנו" - ובכל זאת לדייריהם מוסדרת בהדרגה בעלות מלאה עליה, כמעט ללא תשלום. ניתנו להם זכויות שנשללות מהכפריים. אתה יודע למה הקיבוצים לא קנו את הקרקע שעליה הם יושבים ושאותה עיבדו ומעבדים? לא בגלל מחסור באמצעים כספיים: בעת הקמתם היה שווי הקרקעות הללו אפסי ואפילו שלילי. הם ויתרו על הקנייה בגלל אידיאולוגיה, בגלל השקפת עולם ציונית-שיתופית.

כעת מענישים אותם עליה.

ש.למדינה יש זכות להפקיע קרקע?

ת. "הפקעה של קרקע חקלאית במשבצות של ההתיישבות העובדת לא נחשבת אצלנו, מבחינה משפטית, כ"הפקעה", אלא כהפעלה של סעיף ה"השבה" של הקרקע למדינה, הכלול בחוזי שכירות והחכירה. אחרי פסיקת בג"צ הסמיכו את עצמם מוסדות המדינה לקחת קרקע חקלאית בכפייה תוך תשלום פיצוי זניח עד אפסי. במשטר דמוקרטי משיגים צדק כלכלי באמצעות מיסוי, לא באמצעות הפקעה. כששווי הקרקע החקלאית עולה, אפשר להטיל עליה היטל השבחה אפילו של 100% אבל להשאיר אותה בידי מי שמחזיק בה בזכות".

"המדינה מערימה קשיים מיותרים על קיבוצים ומושבים המעוניינים להתרחב", מספרת אלתרמן. גם בהשוואה לעיירות פיתוח, " דופקים בגדול את קיבוצי הספר ואת מושבי העולים", היא מוסיפה בשפה לא אקדמית לדבריה, המשך המדיניות הקרקעית "הדורסנית" יגרום להתרוששות כלכלית וחברתית של המגזר הכפרי ויעודד "חקלאות תאגידית": מעבר לחוות חקלאיות גדולות בבעלות תאגידים."אם וכאשר יצליחו לסלק את ההתיישבות העובדת מהקרקע החקלאית ישתלטו עליה תאגידים", היא מזהירה, "תאגידים ללא זיקה לרעיון השיתופי שפיתח בארץ חקלאות נהדרת. הורסים כאן בשיטתיות את מה שעוד נשאר מהמופת הישראלי של חיים בקולקטיב חקלאי".

ש. מה היית עושה אחרת?

"הייתי פועלת להעצמת המגזר הכפרי ולא לחיסולו. מעניקה לו אותן זכויות בנדל"ן כמו למגזר העירוני. כי נכון לעכשיו, המגזר החקלאי מסבסד את העירוני".

ככתוב במסקנות המחקר החדש: "מחיר כלכלי ואישי כבר משולם על ידי מיעוט - חברי המושבים והקבוצים - לתובת תושבי הערים, ולא לטובת התכנון והבינוי  העירוני הרצויים.

וזה אבסורד                                                                      הביאה לדף ענת נצר

תרבות בעמק

 


 

ידידים יקרים,

אנו שמחים להזמינכם לפתיחת תערוכות חדשות במשכן לאמנות:

ורד נחמני | ציור הוא בית אוצר: יניב שפירא

גרטה וולף קרקואר | מוינה לירושלים אוצרת: ד"ר סמדר שפי

אולף מטצל בעין חרוד אוצרים: מתיאס וינצן וגליה בר אור

ארוע הפתיחה יתקיים בשבת 24.3.18, בשעה 12:00

נשמח לראותכם!

להתראות, צוות המשכן.

 

 

 

 

העתקת קישור