דף מספר 2306
12/1/2018
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2306

 

דף מספר 2306 כ"ה בטבת תשע"ח 12 בינואר 2018

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

לקראת הגשם

 

צילום אבשי

הודעות לדף

 

מזל טוב

להילי ותמיר לוי

לורד קליין

ולכל המשפחה

להולדת הבת הנכדה –סיני

 

*****************

 

תוכנית חוג העמקים לשבוע שבין  14-19/1/2018

*

חוג ספרות

יום א' 8/1 19:30 ח-א עין חרוד מאוחד

הסופר מאיר שלו

על ספרו:"גינת בר"

תשלום:20 ש"ח כניסה

*

קפה תרבות

יום ג' 16/1  20:30 מושב ברק

ד"ר דני הלמן

משחק האולטימטום המרכיב הרגשי בקבלת החלטות

*

חוג יהדות

יום ד' 17/1 בשעה 20:30 בגבע

ד"ר גילה וכמן

גלגולו של גיחזי (נערו של אליהו הנביא) מן המקרא אל המדרש

*****************

לכל העוברים ושבים

בבקשה שמרו על מכסי הפחים הקטנים כך שהגשם  לא ימלא אותם במים, מה שמקשה מאד על הטיפול בניקיונם

*****************

אמנון  רונן מבקש:

קבלות על תרומות בבקשה להביא אלי למשרד.     תודה

*****************

הודעה מהבניין:

*במסגרת התייעלות והתנהלות חדשה אנו מבקשים שפניות טלפוניות למשרד הבניין יהיו עד השעה 11:00 בבוקר.לאחר מכן ניתן להשאיר הודעות במענה קולי/מייל.

* לאור החלפת תאורת החצר ע"י המועצה יש על כל עמוד תאורה מספר. היה ונתקלתם בפנס שאינו דולק אנא, גלו אזרחות טובה, רשמו את מס' העמוד ותיידעו את הבניין או את דורון מנהל קהילה כך שנוכל לטפל ב"חושך".

בברכה,

צוות בניין

*****************

 

חדר האוכל ציור של מומו (לפני השיפוץ)

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

האסיפה שהייתה וזו שתהיה וים החזיתות שמסביב

קהל גדול, כ – 50  חברים וחברות ואולי מעט יותר, מילא את מועדון לחבר ביום שני 8.1.2018  לדיון על תכנית משק ותקציבי קהילה 2018.

תה וקפה זרמו כיין וופלות פשוטות ( מטעמי חיסכון ) חולקו בצניעות. 

הדיון עסק בתכנית מקורות ושימושים שהציג רענן  - המראה על סיום פחות טוב של 2017 מ 2016  והערכה זהירה של 2018 כדומה ל 2017.

העברת רווחים מתאגידים לקהילה נקבעה  על 8,000,000 ₪ (  כמו 2017 )  סכום שמאפשר קיום קהילה והשקעות בקהילה ( שטרם הוצגו )  בדוחק .

לאחר מכן דורון הציג מצגת נתוני קהילה בדגש דמוגרפי ונתונים ראשונים על פילוח עבודה והכנסה לפי סקטורים.

שבה ועלתה התמונה של ירידה בהכנסות מעבודה בהיקף של כ – 1,000,000 ש"ח  ב-2017 מול 2016 והוצגו לראשונה פילוחים מספריים של עובדי חוץ ובקרה.

נתון מרכזי נוסף שהוצג לראשונה הוא מה שקרוי הוצאות אוטומטיות במזומן של גבע לכל חבר, בעבור תקציב אישי + סוציאליות  + ביטוחי בריאות  כ – 5000 ₪  נטו !! לחודש  (לכן מש"א העלתה הסכום הנדרש מעובדי חוץ  ל – 5000 ₪ סכום זה נדרש והכרחי גם מהעובדים עלי גבעה).

פשוט יותר לעסוק בעובדי חוץ בגלל החשיפה דרך המשכורת אבל הבעיות בנושא תת-התפרנסות קיימות ומעט קשות יותר לאיתור גם בקרב העובדים על הגבעה.

המזכירות נדרשת לדיון מקיף בעניין  עבודה/פרנסה/מידע שהכנתו החלה – אבל גם חדוה (מש"א)  ודורון (קהילה) ערים לצורך להשיב חברים וחברות מתת-פרנסה לפרנסה – הליך מורכב ואיטי  שגם אליו נדרשת המזכירות בשלב ראשון.

הדיון הציבורי סביב הצעות החיסכון התייעלות צמצום הידוק חגורה וכולי רק החל,  ועוד יימשך. אחרי כל ההערות ההצעות ההתנגדויות התמיכות  - חסר 1 מש"ח  צריך להחזיר אותו  אפקטיבית לא במלים ,במעשים.

בשבוע הבא יום שני 15.1.2018  -  אסיפת המשך :  השקעות קהילה  - מודל המים  - תכנית המשק + הצבעות  מה באסיפה ומה בקלפי.

הקלפי המתוכנן נדחה על כן גם הוא בשבוע  לתאריך  26.1.2018.

מי שהחמיץ את הדיון הראשון ושמע מחבריו שהיה חם ומעניין מוזמן להביט בווידאו גבע  ערוץ גולן-900 ולהביט באסיפה ( כולל ההגברה המשופרת).

מקורות ושימושים  -  סוציאלי.

התהליך של בדיקת מקורות ושימושים להפקדות פנסיוניות (  להבדיל מקרן חיים)  הגיע למיצוי.  ברמה הכללית  - בדיקה ראשונה מראה תמונה כללית תקינה.

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ( אמירה ידועה שידידי איש הביטוח לבית מזור עושה בה שימוש תדיר) . הועדה לביטחון סוציאלי וועדת כספים של גבע יקבלו את התוצאות של הבדיקה לדיון ובמידת הצורך לגיבוש המלצות להמשך.

במקביל נכנסה ורד ידין לשמש כרכזת טכנית של הועדה לביטחון סוציאלי כדי לסייע בהסדרת כל תיקי הפנסיה תיעודם ארגונם ואחסונם כמו גם לסייע בגביית זכיות.

תפקיד קשה ורגיש - אבקש מאור פנים לפניותיה של ורד.

חלופת האגודה -  השלמנו לבקשת המנהל דוח עלות תשתיות פיתוח קרקע.  יצטרף לניירת גבע הממתינה במנהל להסדרת שמאות.

שינוי  -  שיתופי  -  תהליך בחירת מתמחר לקראת סיום. מפגש  ציבורי עם המתמחר  , קודם ליציאה לדרך , תיקבע בהמשך בתוך חודש ינואר.

צוות ההכנה נפגש עם בעלי תפקידים וראשי ועדות בקהילה במסגרת המיפוי .

לא הייתה אלי כל פניה לא בכתב לא בעל פה  - ביחס להודעה בדף  - לגבי המשך עבודת הצוות המכין על פי המודל הסקנדינבי.

על כן הצוות ממשיך להכין המיפוי רק ביחס למודל הסקנדינבי .

חניות -  רשות הבינוי השלימה בדיקת חלופות שונות להסדרת חניות בגבע כולל עלויות. דיון במזכירות בקרוב ומשם להכרעה ציבורית.

תקנון מכרזים/הקצאת דירות -  הוחזר פעם נוספת לרשות הבינוי להשלמות ופישוט.  לכשיושלם יוחזר לדיון במזכירות +אסיפה.

מכרז מנהל ענף מזון -  בעקבות שאילתה באסיפה נמסר כי מכרז חיצוני יצא לדרך  - תשובות מתקבלות אצל מש"א והתהליך יגיע לאסיפה וקלפי.

לבקשת חבר מזכירות אני שב ומבהיר, בהמשך להבהרת דורון באסיפה ובוידאו, כי ככל שיש חבר/חברת גבע המבקשים להציג מועמדותם, יגישו מיד ובכתב למש"א.   

איחוד התקציבים -  אני מודה למי שהתבטא באסיפה בדבר איחוד התקציבים שהביא להם מזור לכיס ואויר לנשימה. 

עוד ראוי לציין כי החברים אכן נוכחו, כפי שהסברנו מראש, שאיחוד התקציבים כלל תוספת כספית מעבר לביטול הסעיפים הרבים כדי לתקן מצבים היסטוריים ולאזן העלאות/הפרשי מחירים שונים.  

הקטע הקשה הוא להסביר הסבר וחזור שהתקציבים הללו קשורים  ב"עבותות בל ינותקו " לעבודה/פרנסה.

ברור שיש הבדלים בכל הפרטה  - נהנים יותר נהנים פחות,  וזה הזמן להזכיר את הפרטת מזון הכלבים בגבע  - היו ימים  , צבי גל חילק בונזו על הרמפה בחדר האוכל .

כל הוצאות מזון הכלבים חולקו על כלל חברי גבעולא על כלל כלבי גבע.   

גם אז עלו קושיות  כגון  מדוע גם "חסרי כלבים" מקבלים חלקם בחלוקה התקציבית למרות שאין להם כלבים.  התשובה כאז כן היום  - כי את התקציב האישי שלנו אנו  מחלקים בהחלטה משותפת.

רוצה אדוני  להשתמש בכספו להאכיל את כלבו  בבונזו אורגאני על מצע אנטרקוט –בבקשה.  

רוצה גבירתי לגדל קקטוס אינדונזי בעל פרחים ורודים מסוג נדיר הצורך תאורה חשמלית מיוחדת והרבה מים ולשלם בכספך  -  בבקשה.

קדנציות מרכזיות בצנרת בטווח של עד פסח :  כל הנושאים מצריכים סיום בקלפי.

יו"ר דירקטוריון בקרה (בטיפול גבע אחזקות – הנהלה כלכלית),  מרכז משק ( בטיפול גבע אחזקות – הנהלה כלכלית ) , קביעת אורך קדנציה של מנכ"ל בקרה (  גבע אחזקות – הנהלה כלכלית) .     

שתהא לנו שבת חמימה בגבעה הבנויה – על שעריה הצהובים הנפתחים אלי גלבוע.

 

בברכת  שבת שלום - יאיר

ממש"א - חדווה שקד

 

העלאת שכר המינימום הנדרש מעובדי החוץ והנקלטים.

·     לאור תוצאות 2017- ירידה בהכנסות מעבודת חוץ במקביל לעליה במס' עובדי החוץ, ולאור העלאת שכר המינימום במשק, (החל מה1.12.17 ל- 5300 ₪ ברוטו לחודש, 28.5 לשעה), התבקשנו ע"י המזכירות לעדכן את דרישת המינימום מעובדי החוץ ומהנקלטים.

·     על פי תקנון עובדי חוץ מ- 2014, באחריות וסמכות הנהלת מש"א, לעדכן מעת לעת את שכר המינימום כאמור.  ע"פ סעיף 2.5, כל עובד חוץ צריך להכניס 4500 ש"ח בחודש, לאחר ניכוי הוצאות פנימיות כמו- זיכוי נסיעות, טלפון וכד' (="נטו גבע"). החלטה זו התקבלה כאשר שכר המינימום במשק באותה תק' היה 4300 ₪ ברוטו לחודש.

·     בדיון בהנהלת משאבי-אנוש הוחלט לעדכן את דרישת המינימום ל-5000 ₪ "נטו גבע", סכום שאמור לכסות את עלות התקציב, הפקדה לפנסיה, לקרן חיים, בטל"א ובריאות.

·     במקביל נבדקות האפשרויות לליווי וסיוע לחברים העובדים בגבע באופן חלקי או לא מספק.

איתור מנהל/ת לענף המזון

בעקבות החלטת הקלפי, יצאנו עם מכרז חיצוני למציאת מנהל/ת לענף המזון. והתחלנו בתהליך של בחירת צוות איתור, מיון, וקיום ראיונות. נמשיך לעדכן. בינתיים, עד למציאת ובחירת המחליף/ה, חשוב לנו להביע הערכה רבה ליואב שממשיך לשאת בעול ניהול הענף.

נהג בית

·       השבוע סיים יונה רבי את תפקידו כנהג בית ובמקומו נכנסה ורד לנדסמן כנהגת.

יונה מילא את תפקידו במשך שנים במסירות, באחריות, בסבלנות תוך הסברת פנים לכל "לקוח". תודה לך יונה על השירות האדיב ואיחולי הצלחה לורד בתפקידה החדש. מספר הטלפון של ורד- 139.

·       בהזדמנות זו נזכיר כי לנהג/ת הבית יש סדר יום מסודר ודי קבוע. במידה ומעוניינים להכניס הזמנה לנסיעות קבועות יש לתאם זאת מראש דרכי או דרך ענת. לתיאום נסיעות חד-פעמיות ניתן לפנות ישירות לנהג/ת.

שבת שלום!    חדוה

מי יפגע מהקיצוץ בתקציב - זיוה אוחיון-רכט

תוכנית הקהילה לשנת 2018

מי יפגע מהקיצוץ בסבסוד הקהילה ?

הצעת קיצוץ הסבסוד בתקציבי הקהילה הולכת לפגוע בכיס של משפחתנו באופן ישיר.  חבל לי יותר,  כי כמונו, באופן לא שוויוני,  יפגעו רק אלו שצורכים את השירותים !

כשחושבים על מרכיבי התוספת לתקציב המשפחתי שלנו זה נראה כך:

מרכיב החיסכון

השינוי במחירים לעומת היום

 

כמה כמשפחה נשלם יותר בחודש

מי לא ירגיש את השינוי?

מזון

תוספת 3%

21 ₪

מי שאוכל רק בבית

כלבו

תוספת 3%

120 ₪

מי שקונה בחוץ

מספרה

תוספת 5 ₪

5 ₪

מי שמסתפר/ת בחוץ

מחלבה

תוספת 3%

?

?

רכב

.80 א"ג לק"מ

2 ₪ לענף

115 ₪

מי שיש לו רכב

כביסה

5.2 לק"ג

43 ₪

מי שמכבס רק בבית

סה"כ נשלם יותר כמשפחה

 

304 ₪

 

גובה החיסכון לקהילה על גב צורכי השירותים הללו (מהנתונים בדף)  = 531,500 ₪

הצעתי:

תקציב החברים הכולל = 18,000,000 ₪

על ידי קיצוץ רוחבי של 3% בתקציב החברים נוכל לחסוך 540,000 ₪.

קיצוץ כזה יקטין את התקציב המשפחתי שלנו ב- 318 ₪ בחודש . 

אחרי הכל 14 ₪ יותר מהתוספת שנשלם על העלאת המחירים עם הבדל אחד קטן -  כל החברים יהיו שותפים לקיצוץ הנדרש. 

זיוה אוחיון-רכט

טורבינות - ורד קליין ; עטרה רצין

טורבינות רוח

בדף הקודם פורסם דוח, המראה שרעש הטורבינות לא יפריע לגבע. הדוח התייחס לטורבינות שיוקמו בשטחי זרעין. טורבינות אלו יפריעו לתושבי סולם. הטורבינות שיפריעו לנו הן אלו שיוקמו על ידי עין חרוד באבלק.

הנוף מצפון לנו יראה כך

 

ההפרעה תעמיד בספק הקמת שכונה בצד הצפוני של גבע. מי ירצה לגור בסמיכות למגדלי ענק רועשים במקום בנוף פתוח ושקט?

לכן עלינו לשכנע את העינחרודים ואת כל תושבי האזור להתנגד לטורבינות.

לא נוכל לשכנע אחרים אם אנחנו נאשר הקמת טורבינות בשטחינו.

אני קוראת שוב לחברי גבע להתנגד להקמת הטורבינות.

ורד קליין.

*************

 

נתנו את אישורי להשתתפות בניסוי על המוח שלי ושל הילדים שלי, ועל הסביבה שלי ולא קיבלו לכך את הסכמתי.

שלום לכם תושבי גבע יקרים.

אני לא מגדירה את עצמי "ירוקה", או לוחמת איכות סביבה, מתעניינת בכך בדיוק כמו רובכם ולא מעבר, אבל כשמבקשים ממני לחתום על עצומה – אני אוהבת לקרוא על מה אני חותמת.

כשקיבלתי מאנשי "דון קיחוטה" את הקריאה לחתימה על העצומה המתנגדת להקמת הטורבינות ליד גבע – נכנסתי לקרוא על כך חומר ומודה שנבהלתי לשם האפשרות של השפעת הטורבינות על הבריאות הפיזית והשקט הנפשי (בשביל מה אנחנו גרים פה בסופו של דבר?), אז ליתר ביטחון המשכתי לקרוא על כך חומר ולהתעניין – ולצערי אין לסיפור הזה בינתיים סוף טוב.

אתמול השתתפתי בכנס בכפר יחזקאל בו סיפרו על מצב הקמת פרויקט הטורבינות באיזור: וחזרתי משם מאוד מאוד מודאגת-

בין יתר העובדות שהוצגו  בכנס בלטה העובדה שטורבינות כמו אלה שעומדים להקים

כ 1500 מטר בלבד מאיתנו – טרם הוקמו בארץ. ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות הנחקרות של כאלה טורבינות נחקרו רק בחו"ל ובעיקר במימון היזמים שהם המרוויחים מהקמתן.

מהמחקרים שכן קיימים עולה (מטא מחקר של חוקרים מטעם אוניברסיטת ת"א שסקרו סקירה נרחבת של כל החומר המחקרי הראוי הקיים) – שלא ניתן להגיד שאין השפעה בריאותית על התושבים וחיות המשק בסביבת הטורבינות, ושהטורבינות כן יכולות בוודאות לגרום למחלת ים – עקב האפקט שלהן באוזן. עוד סיפרו על כך שהרעש שלהן הוא באמת לא הבעיה הכי קשה איתן, כי הבעיה העיקרית היא עם הגלים הלא נשמעים שגורמים לתהודה מתגברת דווקא בתוך הבית- עם אפקט כמו של "רמקולים בדיסקו" על הגוף. אי אפשר להתרגל לזה – כי זה לא תדר מונוטוני.

אני לא נכנסת כאן אפילו לנושא סוגי בעלי החיים והציפורים שעלולים להיכחד לחלוטין מהאזור – למרות שזה לא עניין שולי.

מה שכן – לתושבי מירב שגרים במרחק של 1300 מטר מהטורבינות של מעלה גלבוע המחקרים פחות משנים, מה שמשנה לכמה מהמשפחות שם זה שאיכות החיים שלהם נפגעה עקב טורבינות של היישוב השכן – ברמה שהם לא יכולים לפתוח חלונות בקיץ בלילה. ברמה שהם לא יכולים להימצא בערב מחוץ לבית על המרפסת. אין להם שקט!! ושם מדובר על טורבינות קטנות – 57

 מטר בלבד. (הסיבה שזה מפריע במירב ולא במעלה גלבוע קשורה לזווית הטורבינות יחסית לבתים – עוד נתון שכנראה טרם נבדק לגבי הטורבינות שאמורות להיות מוקמות פה, ואני כותבת זאת משום שלגבי מירב נבדקו הנתונים רק כשנה אחרי שהטורבינות כבר הוצבו!!! וגם זאת, בלי לבדוק ובלי לבודד עוד כמה נתונים שהיו נותנים תשובות מדויקות אמיתיות בנושא הרעש/סיבוב הטורבינה והסבל הסביבתי שהוא גורם).

אנשי גבע יקרים – הבעיה היא שאת ההסכמה להקמת חווה כזאת של טורבינות בסמיכות אלינו, ועוד יותר בסמיכות לסולם – כבר נתנו, כן – את שקוראת עכשו, ואתה ואני.. הסכמנו ליזם להקים טורבינות לידנו ובעין חרוד איחוד – הסכימו להקים את הטורבינות שממש קרובות אלינו. איך זה יכול להיות? הרי אף אחד לא יידע אותנו על כך?!

היזם עצמו אמר לי בסוף אותו כנס אתמול (כן, הוא היה שם, ישב והקשיב), שאת אישור וחתימת אנשי גבע הוא קיבל כבר לפני מעל שנה.

מה מסתבר?

אולי חלקכם כבר יודעים ואני בטוחה שזה לא נעשה בזדון. אני בטוחה שאותם חותמים רצו בטובת גבע בעת החתימה, אבל קרה דבר: הם לא טרחו ליידע אותי ואותכם על כך. הם לא שאלו אם אתם ואני מסכימים להשתתף בניסוי הטורבינות הגדול. והם לא ביקשו את אישורנו.

אני באופן אישי לא מסכימה להשתתף בניסוי הזה. אני לא מעוניינת לבדוק כיצד ארגיש לנוכח מפלצות הענק האלה שיסתובבו לידי, כיצד תפגע בריאותי או בריאות ילדיי או השקט הנפשי של כולנו.

בחלקים אחרים בישראל (חרמון, מירון ותבור למשל), לא התירה המדינה את הקמת הטורבינות רק עקב הפגיעה הממשית בנוף – בנוף שלנו בגבע מדינת ישראל כן מתירה לפגוע, אבל האם אתם מעוניינים בכך??

מה אתם מתכוונים לעשות כדי לעצור את הניסוי הזה מלהתרחש על הראש שלנו ושל ילדינו? האם אתם מרגישים כמוני?

אני הצרטפתי לקבוצה שעוסקת בהתנגדות להקמת הטורבינות בגבע, אנחנו מתכננים לעבור ולהחתים אותכם, גם אם כבר חתמתם, על כך שגם אתם לא מעניינים להשתתף  בניסוי. גם אתם לא מעוניינים בפגיעה האיזורית שעומדת להתרחש וגם אתם מעוניינים לעצור את כדור השלג הזה שמישהו אחר התחיל לגלגל עבורנו. ושתהיו מוכנים גם להצביע על כך בקלפי. אני מקווה שהפניה שלי אליכם תיענה ושתעזרו לנו לעצור את הטורבינות מלקום. אני ממש מקווה שעוד יהיה סוף טוב לסיפור הזה.

בתודה, עטרה רצין

10 שנים למותו של מומו

10 שנים למותו של מומו

מומו ואברהם לקס

עוזרים לפרה בהמלטה.

 

ביום רביעי האחרון ה- 10.1, התקיימה אזכרה למומו – עשר שנים בלעדיו !

ותודה לרותי ק. על היוזמה והאירגון.

אלברט ומומו"

ובנובמבר היה עוד קיץ

אבל בריכת השחייה כבר רוקנה

צפונה משם בבית העלמין

אלברט ומומו שוב נפגשים

אלברט כבר מכין קפה

כשמומו שוחה בריכה אחרונה

בסיומה יצא ויתחיל לצעוק

על הרפת, הקיבוץ והמדינה

 

אלברט מצידו מנסה להרגיע

אחר כך יחייך בהבנה

לעצמו הוא חושב ומצטער

יותר מידי שנים בלי אישה

 

מומו מנחש מחשבת אלברט

ואז צוחק בקול רם

בוא חביב הוא אומר

מאוחר, בוא נלך מכאן

 

אלברט נועל את שער הבריכה

מומו משחרר את שרשרת הכלבה

בודדים אך ללא טינה

הם נבלעים בתוך החשכה.

דני גפן

מילים מהקיבוץ

בכ"א בטבת, צוין יום השפה העברית - ואנחנו החלטנו לציין אותו במילון קצר (וחלקי) שמוקדש לניב מיוחד של עברית שכל קיבוצניק מכיר:

העברית הקיבוצית

בהתחשב עם העבדה שחלק גדול מחברינו החדשים לא מכירים את המונחים שלפנינו החלטנו לחזור ולהזכיר אף כי מיעוטם לא היו שייכים ללקסיקון הגבעי ובהזדמנות נביא עוד.


אספקה קטנה – חנות (ללא תשלום) בה חילקו לחברים מוצרים בסיסיים שונים בהקצבה

במקום - מנה חלופית שמוגשת בחדר האוכל במקום המנה העיקרית.

חדר – הבית של ההורים

קומונה – מחסן הבגדים המרכזי בקיבוץ

כביסת חיילים - כביסה שמתבצעת בשבת עבור החיילים

משה בתיבה - נקניקיה מצופה בצק עלים. בקיבוצים מסוימים נקראת "נקניקיה בפיג'מה"

חצרן - עובד "כלבויניק" שמבצע תיקונים, אוסף כביסה ועוד עבודות כלליות

כלבויניק – מיכל פלסטיק לאיסוף שאריות המזון בחדר האוכל

סילו – מיכל התערובת לפרות

שומר/ת – חבר/ת הקיבוץ שמשגיח/ה על הילדים בבית הילדים בלילה

מקימ/ה – מטפל/ת בבית הילדים שמשגיח/ה על הקטנים משעת היקיצה משנת הצהריים ועד היציאה לחדר.

הקמה – שעת אחר הצהריים, בה הולכים להורים

שקדיות – שקדי מרק

דייסה – כל סוג של מנת פחמימות בחדר האוכל

מיונית – מיונז

המוסד - קיצור של "המוסד החינוכי", בית הספר הקיבוצי

תרבות בגבע: מופע ילדים לנצח.

 

בשבת הבאה, ה- 20.1, בשעה 17:00, בחדר האוכל הקטן נארח את המופע "ילדים לנצח"


עידו מוסרי (היהודים באים...) וחבריו, שי זלמן, ליאור פרלה, גילי בן צבי וגלעד אברו החליטו להגשים חלום ישן ולבצע את מיטב השירים הישראלים שגדלו עליהם. שירים של יוצרים כמו מתי כספי יוני רכטר דני סנדרסון אריק איינשטיין אריאל זילבר מבוצעים על ידם בביצוע משעשע מרקיד ומלא אנרגיה. זוהי מחווה לאנשים שעיצבו את פסקול חיינו וגם היום השירים שלהם נוכחים ומשמחים. במופע יבוצעו גם שירים מקוריים וקטעי קישור של חברי ההרכב והמופע כולו הוא חגיגת מוזיקה ויצירתיות והוא חוויה לכל המשפחה על דורותיה, ולכל חובבי המוזיקה.

 

תערוכה לזכר אהרן אפלפלד בספריה

אהרון אפלפלד 1932-2018

פינת זכרון לאהרון אפלפלד בספריה

 

מתוך גליון "הארץ" השבוע גילי איזיקוביץ


הסופר אהרן אפלפלד, חתן פרס ישראל לספרות, מת הלילה (חמישי) בגיל 85.. הוא כתב במהלך הקריירה הארוכה שלו כמעט 50 ספרים - האחרון שבהם, "תימהון", יצא לאור בסתיו האחרון. הלווייתו תתקיים ביום ראשון בגבעת שאול שבירושלים.

במשך שנים התייחסה הציבוריות הישראלית לאהרון אפלפלד כאל סופר שואה וגלות. בוודאי תרמו לכך גם מראהו, פניו העגלגלים, הכובע השחור הנצחי שעל ראשו וקולו החרישי, שקט כמעט עד לחישה. אבל יהיה זה תיאור שגוי. ברק העיניים שלו סיפר סיפור אחר, ולא רק הוא. אחד הסיפורים המוכרים ביותר בנוגע לאפלפלד, כזה שהשתרש כבר כמיתולוגיה, הוא מה שאירע בפסטיבל הסופרים בירושלים במשכנות שאננים לפני כשבע שנים. שם, על הבמה, ראיינה אותו הסופרת האמריקאית ניקול קראוס. היא פרסה את הביוגרפיה יוצאת הדופן שלו ותהתה איך הצליח לשרוד את מה שעבר. אפלפלד הרים את עיניו הנתונות משקפיים שעדשותיהן עבות והשיב חרישית "ניקול, את הרי יודעת שאני יצור פרא".

מי שעבר את מה שהספיק אפלפלד לעבור עוד לפני שמלאו לו 20, מוכרח להיות יצור כזה. הוא נולד ברומניה ב- 1932 ולפני שמלאו לו שמונה נעקר מילדותו: אמו נרצחה והוא ואביו נלקחו לגטו ומשם למחנה עבודה. כשהופרד מאביו ברח ונדד לבדו במשך שנתיים. שנה התגורר בביתה של זונה אוקראינית ואז ברח שוב, נדד והסתתר ביערות, צעד עם חיילי הצבא האדום מרומניה לבולגריה ומשם עם ילדים עזובים לאיטליה. ב- 1946 עלה לארץ לבדו. בארץ, כשהוא בן 25, גילה שאביו שרד את השואה וחי בישראל.

אפלפלד הבן נסע לפרדס שבו עבד אביו כדי לפגוש אותו, ומבלי ששוחח אתו ידע כי האיש הוא אמנם אביובראיון ב"גלריה" סיפר כיצד ניגש לפועל הזקן שעמד על סולם ושאל "הר אפלפלד?" ואביו הביט בו ולא ענה. "זה לא היה פשוט מפני שהוא איבד אותי כשהייתי ילד והיחס אלי, עד סוף ימיו, היה כאל ילד. הוא היה מצלצל בבוקר אלי ואומר לי: 'ארווין, בחוץ קריר, קח סוודר'. אני כבר הייתי נשוי ואבא לילדים בעצמי, אבל הוא עדיין ראה אותי כילד".

 

אפלפלד. "ציידו אותי בהרבה חוויות, לא פלא שאני כותב הרבה ספרים"אריק סולטן

ב-1956 החל לפרסם מכתביו - בהתחלה שירים ואחר כך ספרים. ועוד קודם השלים את לימודיו: בבית הספר החקלאי בעין כרם ובנהלל ותואר ראשון ושני בספרות עברית ויידית בירושלים. ב- 1962 הופיע "עשן", קובץ הסיפורים שלו והספר הראשון שהוציא. מאז חיבר כמעט 50 ספרים, כולם עוסקים בדרך זו או אחרת במלחמת העולם השניה ובאירופה האחרון שבהם "תימהון", יצא בסוף השנה שעברה.

שפתו הרזה, ומשהו מהחיבור לטבע שנצרב בו בשנים בהן שרד ביערות, הלכה והתחדדה מספר לספר, מותירה לקורא תחושה מעוררת אי נוחות ומרחבים להשלים בהם בדמיונו את מה שהותיר הסופר בלתי כתוב.

לאורך השנים זכה אפלפלד בפרסים ספרותיים רבים: פרס ברנר ופרס ישראל לספרות, פרס אוסישקין ופרס מילוא וב-2013 היה מועמד לפרס מאן בוקר הבינלאומי. לא פעם הועלה שמו כזוכה ראוי ואפשרי בפרס נובל לספרות. חוקרת הספרות קציעה עלון, שביחד עם יוחאי אופנהיימר חיברה את ספר המחקר "אמנות הסימפטום - קריאות ביצירותיו של אהרון אפלפלד", מסבירה כי בעיניה היה ראוי לפרס בזכות "היכולת שלו לתאר דיסטופיה מוחלטת ועדיין להחזיק מורכבות רגשית ולא להיגרר לפאתוס או קיטש. זו גדולה נדירה. את העומק הרגשי של אפלפלד מרגישים בקריאת שלושת המשפטים הראשונים בספר, עוד לפני שהוא אומר כמעט כלום. אפלפלד הוא הקורפוס הספרותי החוקר את הנפש האנושית במצבי קיצון".


לימים, כשהתבקש לתאר את תפקידו כסופר, אמר כי זוהי "תחושת חובה המוטלת עלי, כאילו חובה עלי לעשות, להעלות את הפנימי שלי שהוא גם אישי וגם, ידעתי את זה, מאוד קולקטיבי" בהמשך, בראיון שנתן ב- 2015, הסביר "בכל מקום היה כתוב 'תשכח' ואני רציתי דווקא לזכור. אם גדלת בנהלל זכית לייחוס שלם ואני לא רציתי את הייחוס הזה. רציתי להיות אני". לימים, במאמרים ובמחקרים למשל, תתפש הדבקות שלו בזהותו השורשית כמקור השראה רוחני לתנועות אחרות ועכשוויות, דוגמת ערספואטיקה. בכל מקרה, תיוגו כ"סופר שואה" היה לו לרועץ. "פירושה צמצום", אמר, "כתיבה ל'אומללים האלו'. אמרו עלי שאני יותר מדי יהודי ומעולם לא היה ברור לי מה הכוונה ביותר מדי שואה, ביותר מדי יהודי". על השאלה, האם הוא כותב עדיין סיפורים חדשים השיב בדרכו האופיינית: "מה פירוש?", אמר בחיוך, "הרי רק התחלתי".


*************** 

ספריו של אפלפלד מצויים בספריית גבע..

תרבות בעמק

 

 


 

 

 

זה המעשים לא הדיבורים

זה המעשים לא הדיבורים (מתוך גליון "הארץ" מה10/1

ראש הממשלה  בנימין נתניהו הגיב על פרסום קלטת הבילוי הלילי של בנו יאיר וחבריו והתמקד בהתבטאויות המיזוגניות של בנו שאותן כינה בנימה של הבנה, דברי הבל על נשים בהשפעת אלכוהול" ראש הממשלה התנאה בחינוך שקיבלו ילדיו בבית, ומיד עבר להתקפה הצפויה של המקליט


העתקת קישור