דף מספר 2294
20/10/2017
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2294

 

דף מספר 2294 ו' בחשון תשע"ח 20 באוקטובר 2017

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

ראשית עונת התפוזים והלימונים והפומליות והקלמנטינות והאור ו..

 

צילום:אבשי

 


 

הודעות לדף

 

 

נעמי שבילי ועינב ענבר התגייסו השבוע לצה"ל

ברכות חמות לשירות משמעותי ומהנה.

דרך צלחה

********************************

שנת הלימודים תשע"ח בפתח.

לסטודנטים החדשים ולממשיכים שנת לימודים פורייה וטובה, תצליחו!

********************************

תקוני קלנועיות

בימים שבין ה   21/11-26/10    יבוצעו תיקוני קלנועיות ע"י רכב חשמלי תל-יוסף. רון וייס ישמש כאיש קשר. לפיכך לצורך תיקון יש לפנות לרון וייס 0546633714 לשם מתן שירות.

רצוי ולקדם טיפולים תקופתיים ותיקונים לימים הקרובים כדי למזער תקלות עתידיות.

סידור רכב בין התאריכים הנקובים יבוצע ע"י שירה קפלן.

תודה ובהצלחה, יורם אלוני

********************************

 

תערוכת נעלים תתקיים ביום א' 22.10 בחדר האוכל  

להתראות שרה מזור

********************************

 

רשות הבינוי

הצעה

דירה אמצעית     בבית 88     בשיכון ותיקים

(דירת ליאור אלוני)

גודל הדירה  כ-  50 מ"ר

פונקציות: שני חדרים, מטבח ומבואה, מקלחת עם שירותים.

מיועדת לזוג עם ילד או לרווק/בודד

הדירה במצב טוב וייעשו בה התאמות קלות בלבד

*******************************

לחברים שלום

ביום ראשון ה- 22/10/2017  יתחילו  בשיפוץ בית גורן- גרייצר.

התנהלות בניה זו גורמת לרעש ואי נוחות עקב עבודות קידוח ושיפוץ.

אנא התנהגו בזהירות  ובהרבה סבלנות.

תודה ושבת שלום, כרמלה וערן.

*******************************


תוכנית חוג העמקים

לשבוע שבין 22-27/10

 יום א' 22/10 מועדון הזמר עם שרהל'ה שרון

בהשתתפות חבורת הזמר מעפולה ועין-חרוד

*

חוג יהדות

יום ד' 25/10,גבע, 20:30

פרופ' אריאל סימון הקדשת שמואל הנער כנביא.

שמואל א'. ג'. (להביא ספרי תנ"ך)

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

לקראת אסיפה גדולה – ועוד.

 תמו חגי תשרי. הבריכה נסגרת החגיגה נשארת. השערים הצהובים פתוחים לרווחה ומחבקים את העולים והיורדים בכבישי הגבעה.

לאחר חופשה מסוימת בשל החגים הגיע גם עת עדכון  -  מה קורה – מי עושה – מה זז  - על מה מדברים.

1 ראשית מזמן לא הייתה אסיפה גדולה – אז הנה אחת כזו. .

  אסיפה 23.10.2017   יום שני 20.00 במועדון לחבר .

א.      שאילתות והודעות.

ב.     בחירת  יו"ר גבע אחזקות,  קדנציה שניה – יהודה בכר.( אסיפה ולאחר מכן משאל ברוב 60% )   

ג.   אישור העברה לקלפי  לקבלה לחברות:  אילן אלוני, הדר ניר , יוסי שמש , שקד ידין שמש).

ד.   הרכב ועדת פרט ( רינה ידין יו"ר – נבחרה בקלפי).

לאישור אסיפה: אבנר בן יהודה,  דפנה רצין,  דיתה לנדאו, איריס חרפ,  צור פלג, ליאור אלוני.

ה.       נוהל מכרזים  -  מעברי דירות ( רשות הבינוי) .

 ו.     ליהי נחשון – לימודים.  

 המלצת ההנהלה הכלכלית למזכירות לגבי קדנציה נוספת ליהודה בכר מצורפת.

המזכירות וועדת קליטה מברכים את המועמדים העולים להצבעה בקלפי  ומאחלים להם הצלחה בהצבעה וחברות טובה ורבת שנים.

נוהל מכרזים  - מעבר לדירות . על-פי החלטת אסיפה קודמת אושר הנוהל להפעלה לתקופה קצובה וחוזר כעת לאישור סופי של האסיפה. זאת לאחר שנצבר ניסיון הפעלה לקחים ומסקנות המובאים בגרסה העדכנית .

ועדת פרט -  רענון והוספת חברים צעירים חדשים לוועדה. ככל שלא שתהיינה בקשות באסיפה או קודם לכן בכתב ההצבעה תהיה על הועדה באסיפה.

ליהי נחשון – המזכירות אשרה להעלות לאסיפה בקשתה של ליהי נחשון לשנת לימודים אחת בהתמחות בליווי התפתחותי לתינוקות. האישור  לאחר בדיקה כי בתקציב הלימודים ישנה ייתרה כספית העונה על בקשה זו ללא חריגה בתקציב.

2   מה זז, מי הזיז.

בעקבות תנועה ערה של סלעים בתחמי "קבוצת הגבעה" והזזתם וחוזר חלילה  כל זה בהקשר של מחלוקות מתמשכות על הסדרי תנועה וחניה בשטחי המגורים בעיקר ( לא רק).

פניתי לרשות הבינוי  על מנת להתקדם ולקדם נושא זה המטריד מנוחתם של רבים. אבקש ולו רק מטעמים של סיכון חיים,  לא להביא ולא להחזיר לא להעמיס ולא לפרוק – אלא להניח לסלעי העמק לנוח על אדמת המכורה בשלום.  רנה מגריט (  René François Ghislain Magritte )  הצייר הבלגי הנודע כבר חזה בעיני רוחו את סלעי הגבעה מעופפים – והרי ההוכחה.

 

3 חלופת האגודה.

נתבקשנו להגיש למנהל מקרקעי ישראל הערכת עלויות פיתוח למגרש. הסכום הכולל שיוסכם בסופו של דבר ביננו לבין המנהל (או יוכרע על ידי המנהל ללא הסכמה  - גם זה תמיד אפשרי)  מופחת משווי העסקה לרכישת המגרשים של חלופת האגודה ( ככל שכזו תגיע לאישור הקלפי בשנית וברוב רגיל ) .  הערכות ראשונות הן הפחתה של כ – 20%  מערך העסקה הכולל.

אבל אלו הערכות וכוחן יפה כמו כל הערכה.

4/  תהליך הכנת דיון לקבוץ מתחדש .  

הצוות המכין  בהרכב של 6 חברים ובעלי תפקידים החל את פגישותיו. מעניין בהחלט  - דינמי – זורם – ממוקד.

א.    המזכירות אשרה פנייה חוזרת לציבור לקבלת שמות של חברות וחברים ( בדגש על חברות ) המוכנות להצטרף לצוות בהקדם האפשרי ( בכפוף לאישור אסיפה ). אני פונה ומזכיר הפגישות בימי רביעי 11.00 – 13.00 ומבקש פניות המודעות ללוח זמנים זה.

ב.                 פגישות ראשונות עם הציבור .

בתאריכים 15.11.2017 ו 29.11.2017  בשעה 20.00 בחדר האוכל נקיים שתי פגישות ראשונות ובהן יציג אילן מאייר את  מה שקרוי היום "המודל הסקנדינבי".

זהו מודל המשלב שינוי עם ערבות הדדית ומאפשר בנוסף לצוות המכין להגיש לא רק מיפוי אלא גם הסבר איך ניתן לבחור חלופות  על פי הכרעת החברים ביחס לערכי ליבה - סבסוד נושאים מרכזיים וכולי על פי מודלים כלכליים מבוססי הכנסות – תקציבי קהילה – ומיסוי .  פרטים נוספים כשנתקרב למועד הפגישות הציבוריות.

שבת שלום -  יאיר קארו .

דיון בהמשך העסקה של יהודה בכר - רענן פרנס ; חדווה שקד

 

בע"ה               ‏‏‏כ"ח אלול תשע"ז,  ‏19.09.2017          

דיון בתום קדנציה של יהודה בכר כיו"ר אחזקות

מזכירות גבע בישיבה מיום 22/8/2017 מבקשת מההנהלה הכלכלית (ועד אחזקות) לקיים  דיון על סיום הקדנציה של יהודה בכר כיו"ר אחזקות ולגבש המלצה שתובא בפני המזכירות.

מתוך תקנון הנהלה כלכלית 2004.

בתאריך 13/9/2017 התקיים דיון בתום קדנציה בת 4 שנים של יהודה בכר כיו"ר ועד אחזקות גבע.

יהודה הביע את נכונותו להמשיך בתפקידו לקדנציה.

מתוך פרוטוקול ועד אחזקות (הנהלה כלכלית) :

"יו"ר הנהלה כלכלית – יהודה בכר סיום קדנציה (הדיון נוהל ע"י רענן).

יהודה יצא מהישיבה, ומסר שהוא מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת של 4 שנים.

החברים התבטאו בחיוב על דרך ההובלה של יהודה בקדנציה הנוכחית, הן בצד המקצועי והן בפן האישי.

הוחלט להמליץ למזכירות להעמיד את יהודה לקדנציה נוספת , רענן וחדווה ירכזו את הנושא במסמך לחברי המזכירות . בעד 12 ללא מתנגדים."

ריכוז עיקרי הדיון:

·       ליהודה יש היכרות טובה עם גבע, קדנציה נוספת תאפשר יציבות במערכת הכלכלית (במיוחד לאור העובדה שצפויים סיומי קדנציות נוספים במגזר העסקי בעתיד הקרוב).

·       ניכר כי יהודה מבין היטב את תפקידו ואת מיקומו בעץ האירגוני, נותן מבט-על למקבלי ההחלטות ביומיום.

·       ההתרשמות היא שגבע, עתידה וטובתה עומדים לנגד עיניו.

·       ליהודה יחסי אנוש טובים, נוח לעבוד אתו, הצוות הכלכלי המוביל יו"ר, גזבר, מרכז משק, עובד בהרמוניה, דבר המאפשר קידום תהליכים.

·       ליהודה גישה כלכלית רציונאלית וסולידית, גורם ממתן.

·       בשנים שיהודה כיהן בתפקידו ניתן לראות צמצום משמעותי בחוב של גבע, על אף תהפוכות כלכליות שונות שגבע ידעה.

·       יהודה תרם תרומה גדולה בישיבות הנהלת החקלאות- בידע, אופטימיות ופרגמטיות. מתאים לאופי של גבע.

·       נקודה לשיפור - יש חשיבות לכך שיהודה בתוקף תפקידו יושב בבקרה, ועל אף שהוא רק אחד מתוך חברי הדירקטוריון המייצגים את הבעלים, ייתכן שהיה צריך להתערב יותר בדינמיקה, בשינויים ובאתגרים בבקרה.

בברכה, חדוה שקד, רענן פרנס

מרשות הבינוי: נוהל מכרזים ועדכונים שוטפים - כרמלה גלילי

רשות הבינוי - שיבוץ לדירות פנויות - נוהל מכרזים

מטרה: מתן הזדמנות לכל חבר / מועמד / אחר בגבע, להתחרות על דירה פנויה בגבע ועל פי כללים ברורים ומפורסמים.

תשתית: תשמש כוועדת מכרזים וועדת דירות, שהיא גוף ברשות הבינוי, וישתתפו בה 5 חברים שאינם בעלי עניין במכרז. היה ואחד מחברי וועדת המכרזים הוא בעל עניין, הוא יוחלף בחבר רשות אחר. במקרים יוצאי דופן בהם לא ניתן לקיים וועדת מכרזים בת 5 חברים מתוך חברי רשות הבינוי, תתוגבר הוועדה בנציגי המזכירות הרחבה, שאינם בעלי עניין.

נוהל הכרזה:

1.    ככלל, כל דירה פנויה תוצע במכרז פתוח לציבור.

2.    המכרז יפורסם באתר גבע ויתלה על לוח המודעות לעיון הציבור, לכל הפחות למשך שבועיים ימים.

3.    בפרסום המכרז יירשם בין היתר:

·       הדירה המוצעת במכרז

·       גודל הדירה

·       הפונקציות העיקריות בדירה (מספר חדרי שינה למשל)

·       דירת קבע / מעבר / אחר

·       למי מיועד המכרז (צעירים / משפחות / יחידים / אחר)

·       מה בכוונת רשות הבינוי לבצע בדירה, בהתייחס לפונקציות ולתקציב התאמת הדירה

·       תאריך סגירת המכרז

·       לאן / למי יש להעביר את בקשת ההשתתפות במכרז

4.    באחריות חבר המתכוון להשתתף במכרז, לבחון את התאמת הדירה לצרכיו.

5.    אם מוצעות יותר מדירה אחת במכרז, יכול מבקש להגיש בקשה לכל אחת מהן.

6.    בקשות השתתפות במכרז יועברו במעטפה חתומה, עד תאריך סגירת המכרז ולמען שפורסם.

7.    המעטפות שתגענה יאספו ולא יפתחו, עד למועד התכנסות וועדת המכרזים.

8.    בעת ביצוע המכרז יעמדו לרשות הוועדה: תקנון רשות הבינוי, ספר האוכלוסין של גבע, ספר הוותק של גבע, פרסום המכרז לציבור (כאמור בסעיף 3 לעיל).

9.    הקריטריונים לבחירת מועמד לדירה מבין המועמדים (על פי סדר עדיפות):

1.    עמידה בתנאי המכרז

2.    נספח קריטריונים הרצ"ב

 

10.וועדת מכרזים תבחר את הזוכה בדירה מבין המועמדים העומדים בתנאי המכרז.

11.אם יותר ממועמד אחד עונה לכלל הקריטריונים, תערך ביניהם הגרלה. להגרלה יגיעו הם או מיופי כוחם. ההגרלה תעשה על ידי שני חברי רשות הבינוי, שאינם בעלי עניין.

12.וועדת מכרזים תפרסם על לוח המודעות את תוצאות המכרז, ותקצה שבוע ימים לכל הפחות למן פרסום תוצאות המכרז, לערעורים בפני הוועדה.

13.זוכה יוכל להיכנס לדירה, רק לאחר תום הטיפול בערעורים ולא לפני כן.

14.בין הזוכה לבין רשות הבינוי ייחתם מסמך, המסדיר את כניסת הזוכה לדירה ואת הלו"ז לכך.

15.אם נתקבל ערעור, חזרה לסעיף 10 אחרת, ההחלטה חלוטה.

16.אם כלל המועמדים אינם עומדים בתנאי המכרז, או אם לא השתתף איש במכרז על פי תנאיו, יפורסם מכרז חדש על פי תנאים אחרים.

17.פרסום המכרז ומכתבי המועמדים כולם, ישמרו בתיק מכרזים של רשות הבינוי.

18.ויתר זוכה על זכותו בדירה בה זכה, יזכה בה המועמד המוביל אחריו, שעמד בתנאי המכרז, וזאת ללא צורך במכרז נוסף.

נספח קריטריונים לכניסה לדירת מעבר – אושר במזכירות 10.10.2017

להלן הקריטריונים על פי סדר עדיפותם:

1.    (30%) עמידה בתנאי המכרז – המועמד עומד בקריטריוני ההשתתפות כפי שנקבעו בתנאי המכרז.

2. (20%) סטטוס המועמד - תיעדוף בסדר חבר ומועמד, בן תלוי *, נקלט שאינו מועמד, בן במסלול צעירים המתגורר בדירה שהעמיד לו הקיבוץ, בנים המתגוררים מחוץ לקיבוץ ומבקשים להיקלט בקיבוץ, בנים במסלול צעירים שאינם מתגוררים בקיבוץ ומבקשים להיקלט בקיבוץ, תושב, אחר.

3. (30%) ותק – יחושב הוותק של בעל הותק הגבוה בין בני זוג או בודד.

4. ניקוד נוסף בגין ילדים – על רכיב הוותק (סעיף 3 לעיל) יתווספו 2 נקודות ותק לכל ילד עד כיתה י' כולל, וזאת אם שני הוריו הם חברים או מועמדים בקיבוץ, אחרת, כלומר אם רק אחד ההורים הוא חבר או מועמד בקיבוץ, תתווסף נקודת וותק אחת.

5. משך מגורים בדירה נוכחית – המועמד מתגורר בדירתו הנוכחית 5 שנים רצופות לכל הפחות, או 5 שנים מיום התאמת דירתו לצרכיו, המאוחר מבין השניים.

6. שינוי סטטוס דירה - המועמד עובר מסטטוס דיור קיים לאחר, בהתייחס לפונקציות הדירה בלבד(שיפור/התאמה). לא יישקלו במניין שיקולי הוועדה למעבר: מעבר נופי, מעבר בין קומות, מעבר בגין יחסי שכנות, מעבר בגין שינוי מטראג' הפוחת מ 12 מטר למשל, שאינם שינוי בפונקציית הבית.

7. שינוי סטטוס משפחה – למועמד שינוי מהותי בסטטוס המשפחה/הרכבה, המאלץ שינוי פונקציות דיור, ולמשל לידת שלישיה.

8, אילוץ הנובע מגירושין / פרדה שנקבע באופן רשמי.

9. אילוץ הנובע מחזרת משפחה/יחיד משנת חופש/תקופת חופש מאושרת.

במקרי אילוץ כנובע מסעיפים 8,9 לעיל, תועמד להם דירה גם אם אינה הולמת את צרכיהם, והם יוכלו לגשת למכרזים על אף סעיף 4 המתנה משך מגורים.

10. נקלטים – הנקלט מתגורר בדירתו הנוכחית 5 שנים רצופות לכל הפחות, או 5 שנים מיום התאמת דירתו לצרכיו, המאוחר מבין השניים, גם אם הסטטוס המשפחתי שלהם ישתנה.

11. (20%) שיקול דעת הוועדה – בהתייחס לכלל השיקולים והפרשנויות במצבים השונים ובהתייחס לאותם קריטריונים שלא זכו לערך / משקל (%).

הבהרות נוספות הקשורות בדירה המוצעת למכרז:

1. הדירה תוכשר למגורים על פי סל תקציב ופונקציות כפי שתגדיר ותקבע רשות הבינוי מראש. כל תוספת מעבר לסל כאמור, תמומן  באופן פרטי על ידי הדייר.

2. הרשות לפי שיקול דעתה, תוכל לפתוח המכרז לאוכלוסיות שאינן עומדות בקריטריונים ולמשל, לאפשר התמודדות במכרז גם למי שטרם מלאו 5 שנים מיום כניסתו לדיור נוכחי.

3. מקרים מיוחדים בהם נוטלת המזכירות את סמכות הוועדה, וכופה עליה את החלטתה, כך למשל במקרים רפואיים.

4. מכרז עליו מתמודדים בנים המתגוררים מחוץ לקיבוץ ומבקשים להיקלט בגבע, רשות הבינוי תאציל על וועדת קליטה את סמכותה לנהל המכרז.

* מגורי בן תלוי - הקיבוץ יבטיח מגורים ראויים לבנים תלויים בהתאם לסטטוס המשפחתי שלהם, צרכיהם הרפואיים-שיקומיים, ובהתאם ליכולת הקיבוץ.

    נספח זה מחליף כל החלטה קודמת ביחס לקריטריונים למעבר לדירת מעבר.

 
מש"א - חדווה שקד

 

 

דרושים-

·                 דרוש/ה נהג/ת חצר משלימ/ה לימים א', ו- ב' (מלא) וביום ג' (חלקי).

·                 לענף המזון דרושים פנסיונרים/ות לשבת בעמדת הקופות בשעות הארוחות- בוקר 7:00-9:00 וצהריים 11:30-13:00. נשמח להצטרפות חברים ותיקים לענף, התפקיד לא דורש ידע מוקדם, ההכשרה עלינו.

·                 מודעות דרושים נוספות מתפרסמות באתר גבע. מוזמנים להכנס ולבדוק אם רלוונטי לכם וליקיריכם.

עובדי חוץ-

תלושים- כדי לייעל ולאפשר זרימה טובה של העברת ושמירת תלושי עובדי החוץ ושאר טפסים הנדרשים במשאבי-אנוש ובהנהלת החשבונות להלן כמה עדכונים ובקשות:

1.  החל מתלושי אוקטובר (המונפקים ב9.11) יש להעביר את כל התלושים למשאבי אנוש בלבד.

2.  ההעברה תיעשה או לתיבת דוא"ל ייעודית שנפתחה במיוחד לצורך כך-  tlushimgeva@gmail.com (השיטה המועדפת), או לתיבת הדואר הנמצאת במשרד משאבי אנוש. לשם כך תוחלף התיבה הנוכחית בתיבה מותאמת יותר.

3.  התלושים יסרקו, עותק ישמר במש"א והמקור יועבר להדס להקלדתם ולתיוקם.

זיכויי עבודת חוץ- גם בנושא הזיכויים ההתנהלות משתנה מעט-

הכוונה לרכז את כל נושא הזיכויים וחיובים של עובדי החוץ במקום אחד. לכן, החל מהחודש, יש להעביר את כל בקשות הזיכויים/חיובים וכד' אליי. אני מרכזת את כל הבקשות ומטפלת בהם בסוף כל חודש לקראת התקציב. בקשות שתגענה לאחר מועד זה יטופלו לקראת התקציב של החודש העוקב.

יש לציין כי הרוב המוחלט של החברים עובדי החוץ מעבירים בצורה סדירה וזריזה את התלושים ועל כך יישר כח. מזכירה את החשיבות של העברת הטפסים במועדם- ע"מ שהנה"ח וכל המערכת הניהולית תוכלנה לקבל תמונה נכונה בזמן אמת ועל סמך זה לקבל החלטות מושכלות לטובת כולנו.

 

חדש במועצה-

הביקוש ההכוונה והביקוש לידיים עובדות בגלבוע ובעמק הירדן יתרכזו במקום אחד!

מרכז "מעברים" חדש יוקם עבור תושבי המועצות האזורית הגלבוע ועמק הירדן

ראש המועצה האזורית הגלבוע, עובד נור, אירח היום (1.10) את ראש מוא"ז עמק-הירדן, עידן גרינבאום, לטקס בו חתמו על הסכם להקמת מרכז "מעברים" חדש שישרת את שתי הרשויות. את האירוע כיבד דרור נצר שהוא רכז הפעילויות של מרכזי "מעברים" בכל הארץ. מרכז "מעברים" יפעל בתוך מרכז הצעירים שנפתח לאחרונה בגלבוע (תכל'ס), והוא ינוהל ע"י אנשי מקצוע שיפעלו תחת הנהלה משותפת. המרכז יכלול אנשי מקצוע שיפעלו בשתי הרשויות, כך שישמר רצף ותנופה בכל הקשור לפיתוח תעסוקתי קהילתי, מינוף יזמויות ועסקים, חיבור בין מעסיקים למועסקים, הכשרות והכוונה, ויצירת עתודות והזדמנויות תעסוקתיות.

לדברי עובד נור, ראש מוא"ז הגלבוע, זו בשורה כלכלית של ממש: "הקמת "מעברים" מקבל משמעות מיוחדת בגלבוע על רקע הצמיחה הדמוגרפית והתפתחותם של היישובים, כשבמקביל אנו עדים לצמיחתם של אזורי תעשייה חדשים, דבר המשקף צרכים כלכליים ייחודיים ומגוונים. שמחנו לפגוש שותפים איכותיים בדמותם של אנשי עמק-הירדן. הקמת המרכז החדש הוא מנוף כלכלי משמעותי לצורך חיוני וחשוב בגלבוע".

מרכזי "מעברים" בארץ פועלים במרחבי הקהילות הכפריות, והם אומצו ע"י המועצות האזוריות כתוצאה מהשינויים המבניים, הכלכליים והחברתיים שהתרחשו במגזר הכפרי, אשר משפיעים על יכולת התעסוקה והשתלבות בעולם העבודה. ברחבי הארץ קיימים רק 6 מרכזים שכאלו, וההקמה של מרכז חדש בגלבוע היא הודות להתעקשותם של הנהלות שתי המועצות האזוריות, אשר הגדירו את האירוע כפרויקט אסטרטגי. לצורך הקמת "מעברים" החדש התחייב משרד הרווחה להעמיד תקציב של כמיליון שקל, שיצטרף לתקציב שיעמידו שתי המועצות (הגלבוע ועמק הירדן). ע"פ הערכות הגורמים המעורבים, בתום התארגנות זריזה ואישור תכנית העבודה, יחל המרכז בעבודה סדורה עוד במהלך שנת 2017 ויקבל קהל.

בעמק-הירדן בירכו בחום על המהלך, ולדברי עידן גרינבאום, זה צעד בדרך למציאות תעסוקתית טובה יותר: "אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה ואנחנו תמיד שואפים להתפתח ולהתקדם. יש לנו שותפים טובים בגלבוע, וזה מקרה קלאסי בו השיתוף מקדם את כולם, ואני מאמין שנראה תוצאות בקרוב. היום שתלנו זרע קטן שיצמח במהרה ויהיה ליער של תעסוקה, דבר שישרת היטב את התושבים".

את הקמת המרכז החדש הובילה בשנה האחרונה מוא"ז הגלבוע, בניצוחה של ענת מור, מנהלת האסטרטגיה וארגון, ובהמשך הצטרפה מוא"ז עמק-הירדן. דרור נצר ביקש להוסיף את התרשמותו מהמהלך: "מצאתי בשתי הרשויות נכונות והתלהבות לפעולה, וזוהי נקודת פתיחה מצוינת למרכז החדש שיוקם בגלבוע, שמעבר לרמת הפרט, יפעל לקידום ועידוד יזמויות ועסקים קטנים ועוד".

על פי המסתמן, סל השירותים שיוענקו (ובחינם!) לתושבי המועצות יהיה מגוון ורחב ויכלול בין היתר- הכוון וייעוץ תעסוקתי, קורסים והכשרת עובדים (בהתאם לצרכים), ליווי ומינוף יזמויות ועסקים לצד הקשר עם המפעלים, והעמדת לוח משרות ממוחשב לדורשים ולמעסיקים. 

במוא"ז הגלבוע רואים בהקמת "מעברים", מכפיל כוח למרכז "עוצמה" (הפועל בגן-נר), לביסוס תשתית כלכלית תעסוקתית, ואיגום משאבים המאפשר שרות מגוון לתושבים למצבים התעסוקתיים המשתנים תדיר.

לפרטים נוספים: שי אלט, דובר המועצה: 058-6650088.

שבת שלום!   חדוה

משולחן רשות הבינוי - כרמלה גלילי

2.10.2017

"אסיף" משולחן ענף הבניין והבינוי

עברה יותר משנה בה התחלנו לפעול-- העשייה היתה רבה ועוד הרבה לפנינו...

עסקנו במעברים, שיפוצים גדולים וקטנים בדירות חברים, בהתאמת דירות לגיל השלישי, לבעלי צרכים מיוחדים, למועמדים ונקלטים, ולדור הצעיר-מהגיל הרך ועד סיום מסלול צעירים.

עבודות אלו דורשות עבודות חשמל, אינסטלציה, צביעה ותחזוקה וצוות הבניין המקומי עושה כמיטב יכולתו ומסור מאוד לעבודתו.

עבודות נוספות שנעשו במבני ציבור- דיסקו, בניין צבר,

תחנת הדלק, מגרש המשחקים, מבני  מערכת החינוך, העברת מחסן ההגברה (למתחם הנוי) לטובת פרוייקט הילה, ובנוסף- איטום גגות, בניה וצביעת מרפסות, הסדרת הכביש ההיקפי ליד שכונת הדרים ותיקוני אספלט בכבישי הרוחב של גבע.

כיום עוסקים הרשות והבניין בשיפוץ בית גורן-גרייצר

והובלת המהלכים והתקדמות בבניית 8 יחידות חדשות מתכנית 2009.


 נושאים בהם נגעה הרשות טרם נסתיימו - מתחמי חנייה, מחסנים, מדיניות דודי שמש ועוד.

חידדנו ואישרנו את אמנת השירות של ענף הבניין, דבר שעוזר רבות בהתנהלות משרד הבניין מול חברי גבע.

שיטת המכרזים מוכיחה גם היא את עצמה ותבוא לחידוד הקריטריונים ואישרור במזכירות ומכאן לדיון באסיפה.

כאן המקום להודות לכל צוות הבניין-ערן, פיטה, אלי, משה ואפי שעובד ונותן שירות אדיב ומקצועי.

תודה מיוחדת לדורון שמקשיב בסבלנות ותמיד נמצא לצידי, תומך ועוזר.

אני מברכת את חברי הרשות-ענת, דליה, עופר, מתי, אילן, חגית, אורטל ויוחאי שמתייצבים (גם בהתראה קצרה) לישיבות ומתמודדים עם שאלות/בקשות/בירורים

ומתייחסים בכובד ראש לכל הנושאים.

 בברכת מועדים לשמחה, חג שמח, שנה טובה ומאושרת, כרמלה גלילי.

מועמדים להצבעה לחברות

קליטה ממועמדות לחברות

4 מועמדים לחברות שקד ויוסי שמש, אילן אלוני, הדר ניר

המועמדים נפגשו עם ועדת צעירים / קליטה הוצגו ונדונו במזכירות

וכעת לאסיפה ולקלפי

למועמדים שלנו- הצלחה רבה והשתלבות טובה!

ועדת צעירים

הדר ניר

שמי הדר ניר נשוי לשי (גלילי) ואבא של עומר וגילי.

הגעתי לגבע לפני 5 שנים מקיבוץ חולתה שבצפון שם נולדתי וגדלתי.

לאחר שנים של עבודה בגדולי שדה החלטתי לשנות כיוון ויצאתי ללימודי הנדסאי מכטרוניקה במכללת נצרת עלית.

השתלבתי בבקרה במחלקת ברזים ולאחר מכן במחלקת סולונואידים במתן תמיכה טכנית.

גבע בשבילי היא בית ומקום שטוב לילדי לגדול בו.

מאחל לכולם שנה טובה ופורייה, שנת שלום, שגשוג ופריחה!

 

**************************

נעים להכיר- משפחת ידין – שמש.

שקד – נולדתי וגדלתי כאן בגבעה. כשסיימתי את י"ב התנדבתי לשנת שירות בפנימייה, לאחר מכן התגייסתי ושירתי כ"מורה חיילת" בנצרת עילית. התפקיד שלי היה משמעותי ומהנה. כשסיימתי את השירות הצבאי עבדתי שנה בבית הילדים א'-ג' ולאחר מכן יצאתי ללימודים בתל אביב. בזמן הזה אני ויוסי הכרנו בקייטנת איל"ן ועברנו לגור יחד בתל אביב.

למדתי בסמינר הקיבוצים במסלול לחינוך דמוקרטי ויזמות חינוכית - בעלת תואר בחינוך ותעודת הוראה- התמחות ספרות והיסטוריה. בתום שלוש שנות לימודים חזרנו נשואים ומוכנים לבנות את חיינו המשותפים בגבע.

כיום, אני מחנכת (שנה שלישית) לכיתה ג' בבית הספר "רימון" שבמסילות. מאוד אוהבת את העבודה שלי ורואה אותי ממשיכה לעבוד שם עוד שנים רבות.

יוסי נולדתי וגדלתי בתל אביב, יש לי אח תאום ועוד שני אחים. הלידה שלנו (שלי ושל התאום שלי) הייתה מורכבת ובעקבותיה אני פגוע ברגליי. למדתי בבית הספר "און", בית ספר לחינוך מיוחד ואחרי הלימודים התנדבתי לצה"ל ובזכות ההתעניינות שלי והתגייסות בית הספר הוכשרתי להיות טכנאי שידור בגלי צה"ל.  בתום שירותי הצבאי חזרתי לבית הספר שלי, הפעם כעובד מן השורה ואני שם עד היום. יש לי קביעות במשרתי כסייע ועובד חצי משרה (על פי הגבלות ביטוח הלאומי) ובשאר הימים לומד (במימון הביטוח הלאומי) כדי לקבל תעודת הוראה ולהתקדם במקום עבודתי. בנוסף, אני משחק בקבוצת כדורסל נכים פעמיים בשבוע ונהנה מאוד.

בשנת 2013 נולדה לנו רננה שעלתה לאחרונה לגן "גני". רננה, כמונו אוהבת להיות סביב משפחה וחברים.

לגבע חזרנו כי זה הבית. היה ברור לנו שאנחנו רוצים חיי קהילה ולהיות קרובים למשפחה ולחברים שחוזרים.

 

פרידה מעונת הבריכה - ורד קליין

הבריכה

לסוף עונת 2017

להתחיל את היום בבריכה, איזה תענוג. מתקבלים בחיוך של הצוות, ובחיבוק גדול של המים הנפלאים. המים נקיים ותוך כדי השחייה מלטפים ומשכיחים את צרות היום יום. שחיינים קבועים מגיעים לפניי ואחריי. הצוות והבריכה נותנים שרות לכולם.

אחת השחייניות הקבועות לא תחזור. מירה'לה היקרה. נפרדנו ממנה בצער עמוק. היא התמידה בשחייה עד החודש האחרון לחייה .נמשיך לזכור אותה תוך כדי השחייה.

מגיעים לבריכה גם עם הנכדים. וכאן נוסף למי הבריכה יש גם משחקים ואפשר להכין נס קפה.

וכמובן גם גן אירועים לשמחות משפחתיות. באווירה הקסומה של הבריכה. ההצלחה מובטחת עוד לפני שמדליקים את המנגל.

וההתעמלות במים. אפרת אומרת שזאת הבריכה הכי יפה בארץ. במים הרדודים אפשר לבחור את העומק המתאים לכל אחת, לבצע בנאמנות את ההוראות של אפרת וליהנות מהחברה ומהתנועה.

הטמפרטורה של המים נמדדת במעלות חבּיבּ .השנה רוב הקיץ היה חמים שלושים מעלות חבּיבּ ולמעלה מזה. אבל מרענן לעומת החום בחוץ. רק בסוף העונה המים היו מרעננים, עשרים וחמש מעלות חבּיבּ ופחות מזה.

 אז זהו נפרדים עד שנה הבאה.

תודה רבה לצוות הבריכה, נתראה בשנה הבאה.

ורד קליין בשם השחיינים הקבועים.

ארוחת בוקר לסיכום עונת הרחצה

צילום: אריק לביא

אופס - ורד קליין

אופס...

 

חזרת על הטעות משנים קודמות בייחוס השיר לאלתרמן (הופיע בדף ראשון של הדף בשבוע שעבר).

קראי שוב ותקני במאגר שלך

תודה מראש

 ורד קליין

מתוך האינטרנט:


בתחילת שנות האלפיים פתחתי ביחד עם אחותי בית קפה בשם "הטור השביעי" שהיה אכן בהשראת נתן אלתרמן. 
במסגרת פעילותנו בקפה, פירסמתי באחד המקומונים שבשרון ברכת שנה טובה ללקוחותינו ומשום מה רבים נטו לחשוב שהברכה היא מאחד הטורים של נתן אלתרמן. 
כל מי שמכיר את סגנון כתיבתו של נתן אלתרמן יכול לראות כבר מעיון ראשוני כי זהו אינו סגנונו, ולמרות שזה די מחמיא, איני מתיימר להגיע ליכולות הכתיבה של האיש. 
לא מצאתי לנכון להיכנס לדיונים באתרים השונים אבל מכיוון שהאתר היפה בניהולך הקדיש גם הוא זמן
לדיון בנושא, מצאתי לנכון ליידע אותך בעובדות. 
בברכת שנה טובה 

זיו אייל
 
ייעוץ והקמת עסקי מזון ואירוח 

תפילה לשנה החדשה - זיו אייל

תן לנו שנה אחת של שקט אמיתי

 

שנה של לובן הפריחות וירק הדשאים

 

שנה של להט אהבות וחום תנור ביתי

 

ושנדע רק פעם מהו טוב ומה נעים.

 

שנה ללא קולות שנאה וזעקות השכול

 

ללא מראות הדם ללא הלמות תופי המלחמה

 

ללא הפחד המשתק של הנורא מכל

 

ללא צחוקו של העתיד אשר נטמן באדמה.

 

 

הן לא בקשנו לנו אוצרות של ממלכות

 

לא אושר עילאי ומכוניות פאר

 

קורטוב אחד של שקט אמיתי ולובן של פריחות

 

אשר נוכל בהם בלאט להתהדר.  

 

 

להתרגש כפעם מריחות הסתיו

 

לדהור אל האושר כשריקת רכבת

 

לבנות לנו סוכת שלום עכשיו

 

ולהיות בה ראויים לשבת


 

ספרים חדשים בספריה - ספטמבר-אורטובר 2017

ספרים חדשים בספרייה ספט'- אוק' 2017

ספרות עברית

 

תשאלי - אייני לאה


הספר הזה, "תשאלי" מאת לאה איני, מתחיל במכונת כביסה מקולקלת. בגלל המכונה המקולקלת שולחת הגיבורה, ביולוגית במקצועה וחוקרת במעבדה, את בגדיה ובגדי משפחתה (יש לה בעל וילדה) למכבסה. היא מקבלת חזרה כביסה מקופלת, נקייה וריחנית, אבל בין הבגדים מסתתרת שמלה בצבע חרדל שלא שייכת לה. היא נחרדת. היא לא מבינה מה עושה הסמרטוט הזה בערימה שלה. היא הולכת למכבסה להתלונן, אבל הבעלים של המכבסה, שעל ראשו "כיפה גחמנית", לא משתף פעולה עם ההתרגשות שלה. כאן מתחילה הידרדרות העולם על ראשה. הזולת מתקיף אותה מכל כיוון, והזולת הוא הכל. הזולת הוא כמו במשחק ילדים. הוא ארץ, עיר, חי, צומח, דומם, ילד, ילדה, גבר, אשה, מקצוע. אישיותכל דבר מסביבה הוא תוקפ

חידת הכפולים - זרחי נורית

 

החוט התמטי שמקשר בין חמשת המסות שכלולות בספר, הוא העיסוק של זרחי בספירה האישית בספרות – האישי, הביוגרפי, מה שבדרך כלל מטואטא מתחום הנשגב, כשולי ולא חשוב, נהפך אצל זרחי למפתח שניתן לגשת איתו גם

לחידות ה"גדולות" של הספרות. כך סימון וייל שבפארה את הסבל האנושי, הצליחה להחמיץ את השואה, מתחברת לזיכרון השואה האישי של זרחי. קתרין מיינספילד המופתית מתוארת רק בסוף חייה, בשחרור או באשליית השחרור,

 וזה נותר פתוח, מעול העולם הזה. מסה על שייקספיר

מעניקה לספר את שמו: "חידת הכפולים" – זרחי עוסקת

בכפילות מגדרית בקומדיות שייקספיריות. המסה החותמת את הספר – "באחד מזמני הזמנים" מזמינה את הקורא אל נבכי האישי, הפרטי וחסר המילים שבתוך הספרות – אל הקשר שבין הסופר/ת לכלבם/ן. אולי הקשר המסקרן מכולם.

תימהון - אפלפלד אהרון

תזכירי לי מי את - חוטר נטע

על הדבש ועל העוקץ – נעמי שמר סיפור חיים - זעירא מוטי

עקוב אחר שינויים - קשוע סייד

 

גבר שעזב את ירושלים הבוערת עם אשתו וילדיו והיגר לאמריקה, מקבל - אחרי שנים של ניתוק מוחלט מהוריו ומאחיו - הודעה מאביו: "אני בבית חולים". הוא עולה על מטוס כדי ללוות אותו במחלתו ומתעמת עם עברו וגם עם חייו בהווה, בצלן של שתי פרידות טראומתיות: זאת שכבר אירעה, הפרידה הכפויה מטירה שבה נולד וגדל; וזאת שצפויה, הפרידה האחרונה מאביו

מדוע נידו אותו בני משפחתו? ומדוע גם בארצות הברית הוא נאלץ לחיות בבדידות מוחלטת, מורחק על ידי אשתו מביתם המשותף? ואיך כל זה קשור לכך שלפני שנים רבות כתב סיפור קצר על נערה בשם פלסטין? חשבון הנפש שהוא עורך ליד מיטת אביו בבית החולים, בעברית ובערבית, יהיה מסע מכאיב וגם מתעתע – שכן הגבר הזה הוא סופר המתפרנס מכתיבת ספרי זיכרונות של אחרים, ובכתיבתו לעולם אין לדעת מה אמיתי ומה כוזב, אילו זיכרונות שלו ואילו של אחרים.

עקוב אחר שינויים, ספר הפרוזה הרביעי של הסופר, התסריטאי והעיתונאי סייד קשוע (ערבים רוקדים, ויהי בוקר וגוף שני יחיד), הוא ספרו האישי והמורכב ביותר עד כה. זהו רומן בדיוני העושה שימוש מתוחכם בפרטים מהביוגרפיה המוכרת של מחברו, מהיוצרים האהובים בתרבות הישראלית (סדרות הטלוויזיה עבודה ערבית והתסריטאי), כלומר רומן המזמין אותנו לקרוא אותו כ"וידוי" - אבל בה בעת מסכל ללא הרף את אמינותו ודורש להיקרא כסיפור שלא התרחש מעולם. מעבר לכל אלה, עקוב אחר שינויים הוא יצירה החוקרת את הסיפורים שהישראלים מספרים לעצמם על חייהם, את מה שהם בוחרים לזכור ואת מה שהם מעדיפים לשכוח, את הגבולות המטושטשים בין זיכרונות אישיים ללאומיים, ובעיקר יצירה המפנה לקוראיה ולקוראותיה את השאלה האינטימית: מהו הזיכרון הראשון שלכם?

הסטטוס היהודי - רהב- מאיר סיון

מפלצת הזיכרון - שריד ישי

יומן ספרותי: מבחר רשימות עיתונות 1941-1928 -  גולדברג לאה

ספרות מתורגמת

 שיר ענוג  - סלימני לילה

 

הנובלה – פנינה ספרותית נדירה – היא מעין סיפור מתח פסיכולוגי. היא מתחילה בשיא הזוועה שכל הורה יכוללהעלות בביעותים הכי איומים שלו: אומנת רצחה את שני הילדים שבהם טיפלה, וניסתה להתאבד. התינוק מת מיד. הילדה הקטנה נאבקה על חייה, אבל מותה נקבע כעבור זמן מה, בבית החולים. האומנת עצמה "לא ידעה למות. את המוות היא ידעה רק לתת".

מכאן ואילך משרטטת סלימאני את השתלשלות המעשה. את מה שקדם לסוף המחריד. הסיבות. הגורמים. הדחפים. היא בוחנת את הייאוש. היא מספרת איך הוא מתפתח. ממה הוא נובע. מה קורה כשאין שום תקווה. היא מביאה בפנינו את קולותיהן של דמויות שונות, ועושה זאת בכישרון יוצא דופן. אנחנו מתוודעים לאנשים שהקיפו את האומנת. בעלה. בתה. בעל הדירה שלה. בקווים מעטים אבל רבי עוצמה משורטטים המצבים והדמויות, עד שקשה להאמין שכל זה נעשה לאורך 123 עמודים בלבד. כל כך הרבה נודע לנו מרמזים, מהערות אגב, מנגיעות קלות. (הנה למשל, הרקע לחייה של לואיז נודע מהערת אגב: איש מעולם לא בישל למענה. אפילו בילדותה נאלצה לאכול שיירים של מרק, גם כאלה שמצאה בהם עצם מכורסמת. פרט שמצטרף לפרט אחר, המגיע הרבה אחרי כן, ומבהיר את זרמי העומק החשאיים במעמקי אישיותה של לואיז

מאישה לשועלה - גרנט דיויד

ספינת הכלות - מויס ג'וג'ו

צל ההר - גרגורי דיויד-רוברטס

השוד - סילבה דניאל

הצל של אמי - סקוט ניקולה

 

הצל של אמי הוא סיפורה הנוגע ללב והמסתורי של ילדה שאבדה, סודה של אם וקיץ מושלם אחד שעיצב את גורלה של אישה אחת.

השנה היא 1958. אליזבת נשלחת מביתה שבפרוורים להרטלנד האוס, בית חוף מקסים במחוז סאסקס שבאנגליה, כדי לחסוך ממנה את ימיה האחרונים של אמהּ הגוססת. במרוצת הקיץ האידילי ושטוף השמש בסביבה הנהדרת אליזבת מכירה חברים חדשים ומוכנה להתאהב, אך אין מי שיזהיר אותה שחלומות עלולים להיות מסוכנים.

כעבור כמה עשורים, אדי, בתה הבכורה של אליזבת, המומה כשזרה בשם פיבי מתדפקת על דלתה ומבשרת לה כי יש להן אם משותפת. אדי, המתקשה להאמין, פונה אל אביה, וכך נודע לה שכל מה שחשבה שהיא יודעת על אמה, שנפטרה לא מזמן, בשקר יסודו. שתי האחיות יוצאות למסע מרגש בזמן שבמהלכו ייחשפו לנשים שוברות מוסכמות, לאבות שתלטנים, לרכילות ולשערוריות, ויגלו את האמת המדהימה על אודותיה של אמא שלהן.

ניקולה סקוט נולדה בגרמניה, למדה ספרות אנגלית ואמריקאית ועבדה במשך למעלה מעשור כעורכת ספרותית בניו יורק ובלונדון. כיום היא מתגוררת עם בעלה ושני בניהם בפרנקפורט. הצל של אמי הוא ספר הביכורים שלה.

פרשת קולומבוס - ברי סקוט

הנשף - הופ אנה

חיי השדונים - ברברי מוריאל

הצוואה - קריסטין אשלי

מה שאליס שכחה - מוריאנטי ליאן


מכה קטנה בראש – ועשר שנים הלכו לאיבוד

כשאליס מתעוררת על רצפת חדר הכושר היא בטוחה לגמרי שהיא בת 29, מאוהבת בבעלה עד הגג, ובהיריון עם ילדה הראשון. הדבר היחיד שלא ברור לה זה מה היא עושה בחדר כושר. היא הרי שונאת להתעמל! אבל בבית החולים שאליו היא מגיעה עקב זעזוע מוח מנפילה, צפויים לה גילויים מפתיעים עוד הרבה יותר: היא כבר בת 39! יש לה שלושה ילדים! אחותה בקושי מדברת איתה, והיא בהליכי גירושין מבעלה.

אליס מתפעלת מהגרסה החדשה שלה – רזה, מטופחת ולבושה בגדי מעצבים, אבל לא מבינה מה קרה. איך יכול להיות שהיא, הבחורה המפוזרת והנינוחה, הפכה לאחת האימהות המתוקתקות שתמיד ליגלגה להן? ואיך יכולות עשר שנים להימחק מהזיכרון לגמרי?

אליס חוזרת הביתה ומתחילה לשחזר את העשור האבוד. כשזיכרונה חוזר טיפין־טיפין היא מגלה ששִכחה יכולה להיות גם הזדמנות להתחלה חדשה. 

ליאן מוריארטי היא סופרת אוסטרלית 

הנוסעים - הנוסעים

הנתיב: חיים טובים כאן ועכשיו -  פיואיט מייקל / גרוס-לו כריסטין

תג מחיר נגד קבוצת כנרת

תג מחיר" נגד קבוצת כנרת –

ציוד חקלאי במאות אלפי שקלים הוצת השבוע" מתוך ניוזלטר של אתר התנועה הקיבוצית

החשד הוא שההצתה הפושעת היא פעולה של רועה צאן שהורחק משטחי החקלאות של הקיבוץ

יותר משש מאות דונמים ובנוסף לכך ציוד השקייה חקלאי בשווי של מאות אלפי שקלים הוצת הלילה בשדות קבוצת כנרת. ההערכה היא שההצתה היא פעולת נקם של רועה צאן שהורחק עם העדר שלו מהשטח החקלאי בקיבוץ.

מנהל הגד"ש של כנרת, שגיא סלומינסקי אמר בראיון בגלי צה"ל: "יש ביטוח או אין ביטוח על הציוד, בעוד שבוע אנחנו צריכים לזרוע בצל ואין לנו ציוד השקיה לשדה. זה לא משנה אם נקבל בסוף כסף", אמר סלומינסקי והוסיף:"כי הרועים התרגלו שאנחנו נותנים היתרים לרעיית בקר והשנה החלטנו בכנרת שלא לתת היתר כזה. זה מתחיל באיזה חתך בגדר ואח"כ העדר נכנס, הרועה כאילו מתנצל ואומר שיוציא את הפרות, אבל מהר מאד מגיעים נזקים גדולים, אנחנו מפעילים את מה שאפשר להפעיל ואז אנחנו חוטפים. נכנסו למלחמה הזאת ושנה ראשונה שאני יכול להגיד שיש מי שהולך אחרי ובראשם ראש המועצה. זה לא היה קודם וזה נותן לנו כוח מלחמה".

ראש המועצה, עידן גרינבאום התראיין גם הוא ואמר: "במקום לדבר על הגשם הראשון אנחנו מדברים על הפשיעה החקלאית. יש אוזלת יד של שנים של כל הגורמים, ואנחנו בעמק הירדן החלטנו שאנחנו מפסיקים את התסמונת של אלו שמוכים מהבריון ולא מתלוננים. אנחנו נכה חזרה בכל פעם שעדר של פרות יעלה על שדות של קיבוצים ויישובים. כל פעם כזאת ניקח את הפרות ונשחרר רק תמורת קנס. חששנו מתגובה לפעילות שלנו של יד נחרצת. יש משטרה ואנחנו מצפים שמשטרת ישראל בכל אחד מהמקרים הללו, שבעבר נסגרו, יש לה כלים ואנחנו מצפים שהיא תפעיל אותם".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר על ההצתה הלילה בקבוצת כנרת: "השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, נכשל כשלון חרוץ בהגנה על חקלאי ישראל. מידי יום ומידי לילה מתרחש טרור חקלאי נגד עובדי האדמה ורכושם . אני דורש  מארדן שילחם בתופעה בכל הכוח ואם צריך בעוד יותר כוח. מאסנו בסיפורים על חוסר כח אדם ותקציב, כשלארדן חשוב משהו הוא נלחם בעבורו, ראוי שגם החקלאות והחקלאים יעמדו בראש סדר העדיפויות של השר".

 

 

חשבון נפש + תרבות

חשבון הנפש  ערב ראש השנה תשע"ח.

בשלהי חודש אלול התשע"ז על סף הימים הנוראים, ימי  חשבון הנפש של הפרט,  מן הראוי לערוך גם חשבון נפש של הכלל, על מצבה של המדינה.

בשנה הבאה נחוג  70 שנה לתקומת מדינתנו. אני שנולדתי עשור לפני קום המדינה,  זכיתי לראות ולחוות את המהפכה האדירה שעברנו, ממדינה ענייה חסרת משאבים,  המונה 600 אלף נפש, למדינה בעלת כלכלה יציבה  בת  8 מיליון תושבים.  עם קום המדינה חיו רבים מאתנו בבתים ללא חשמל וגז, בישלו על פתיליות, הדליקו מנורות נפט לתאורה, ובירושלים עיר הולדתי- אף שאבו מים לשתייה ורחיצה מן הבורות שבחצרות. בעליות של שנות החמישים שוכנו רבים  באוהלים ובצריפי פח דלים במשך חדשים ארוכים, כולל בחורף הקשה של  1950  - 1951, עת כיסה השלג הכבד כמעט את הארץ כולה, כולל עמק יזרעאל.  מי חלם אז על מגורים בבתים מפוארים עטורי גינות, על וילות נרחבות עם מיטב השכלולים,  ועל מכונית כמעט לכל משפחה. חלומו של שמעון פרס – מכונית לכל פועל – התגשם.  יש משפחות המחזיקות כיום בצי של מכוניות.  המדינה הגיעה להישגים מדהימים ובתחומים מסוימים של חידושים והמצאות הפכה למובילה בעולם.

זכינו בשנים ההן במערכת חינוך נפלאה שממנה העמדנו מספר לא מבוטל של חתני פרס נובל בספרות ובמדעים. הישגים אלה יש בהם כדי למלא אותנו בגאווה ולהסב לנו קורת רוח מרובה. קצר המצע מלהזכיר את כל החידושים וההמצאות שמדינת ישראל הולידה מקרבה, כמו מזל"ט, כיפת ברזל, וויז, ועשרות המצאות אחרות אשר שינו את פני העולם.  חשוב  לזכור ולהדגיש כי כלהשגינו, הושגו תוך כדי מלחמות בלתי  פוסקות ותקציב ביטחון מן הגבוהים בעולם.

ברם, בצד כל אלה, סובלת מדינת ישראל מבעיות קשות וחמורות המצריכות טיפול יסודי ומהיר כי בנפשנו היא. המדינה קרועה ושסועה בין יהודים, מוסלמים, נוצרים ואתיאיסטים. גם בתוך הקבוצות עצמן שורר מתח רב בין דתיים, חילוניים, אורתודוכסים קונסרבטיביים, רפורמים ולהטבי"ם.  מתח בין מזרחים ואשכנזים, שחורים ולבנים, בין מסתננים זרים מחפשי עבודה ופליטים מאריתריאה וסודן.  

ביתר שאת בולט עתה המתח בין ימין ושמאל, בין  מפלגות עדתיות כש"ס - עדות המזרח, אגודת ישראל ויהדות התורה  - עדות אשכנז, ליתר האוכלוסיה.  התפלגויות אלה גורמת לעימותים קשים מאד ובשנה האחרונה הולכים ומתדרדרים העניינים.  התנגשויות אלימות אירעו לאחרונה בבית שמש ובערד בין דתיים לחילוניים. בימים אלו ממש מתנהל מאבק קשה בין חילוניים שהקימו את העיר ערד ובין דתיים חסידי הרבי מגור שבמצוות רבם   פלשו לערד בהמוניהם כדי להפכה לבני ברק. זכור גם המאבק בין חסידי ברסלב לתושבי יבנאל. בהנהגתו של הרב שיק החלו חסידי ברסלב להתיישב ביבנאל, תחילה בדרכי נועם ולאחר זמן מה במקל חובלים.  אירועים אלה יכולים להוביל חלילה , למלחמת אחים.

גיוס לצבא הגנה לישראל:

אחד העימותים המרכזיים הוא העימות בין הציבור הישראלי לבין החרדים. הכעס עליהם  גדול  בשל העובדה  שרובם אינם עובדים, אינם משרתים בצבא וחיים כטפילים על חשבון המדינה. אין זה מתקבל על הדעת  שהחרדים אינם משרתים בצבא, מצפצפים על חוק גיוס חובה ובעזרת מניפולציות ושיטה קואליציונית קלוקלת,  משיגים לעצמם תקציבים וטובות הנאה במיליארדי שקלים, שיוצאי צבא אינם זוכים להם. בחור ישיבה אינו משלם מאומה על לימודיו, מקבל במשך שנים הקצבות וטובות הנאה, וחי יחד עם משפחתו על חשבון המדינה. בחור ישיבה כזה משלם רק 10 אחוז ארנונה, בעוד שבחור יוצא צבא המקריב את דמו אינו זוכה לתשלום שכר לימוד באוניברסיטה ואף לא להנחה כלשהי בתשלומי ארנונה גם בעת לימודיו. תלמידי ישיבות שאינם תורמים דבר וחצי דבר למדינה, זוכים להטבות מפליגות לעומת סטודנט ששירת בצבא, שבתום שירות של  שלוש שנים לומד באוניברסיטה על חשבונו וחשבון הוריו, ולאחר סיום לימודיו תורם לחברה את חלקו בתחום שבו התמחה. אנו ובנינו ששירתנו בצבא איננו יכולים ובוודאי לא רוצים לסבול מצב מפלה זה.  קבוצות קטנות ביותר של החרדים שכן מתגייסים לצבאנו, זוכות ליחס מחפיר מצד החרדים עצמם, בשכונותיהם ובקרב חבריהם לשעבר.  איני מסוגל לשמוע את הטיעונים המגוחכים של  עיתונאים ומובילי דעת קהל למיניהם,  הטוענים שאי אפשר, כביכול, להכריח את החרדים לשרת בצבא באמצעות חקיקה. חוק שירות בטחון קובע חובת גיוס לכל מי שמגיע לגיל 18 בנים ובנות, דתיים וחילוניים. לגבי יוצאים מן הכלל של חייבי גיוס, נקבע במפורש חוק. ההקלה ההיסטורית שלה זכו מספר קטן של תלמידי ישיבה על ידי בן גוריון [ 400 תלמידים] הלך והתרחב במשך השנים עד שהפך לפטור כולל לכל החרדים באמצעות הקואליציות שהשם המתאים להן יותר הוא גועליציות.

לא ברור לי גם מדוע יכולות בנות דתיות  לפטור עצמן משירות חובה רק על סמך תצהיר שהן מנהלות אורח חיים דתי. לשירות לאומי מתגייסות רק אלה שמוכנות להתנדב.  יש לחייב כל מי שמקבלת פטור מן הצבא לשרת שירות לאומי. בשבתי על כס המשפט הובאו לפני לא פעם בחורות שקיבלו פטור משירות צבאי על סמך תצהיר כוזב ונתפסו נוסעות בשבת ומבלות בחופי ים בבגדי ים שאינם עולים בקנה אחד עם אורח חיים דתי, המונע , לטענתן, שירות בצבא.  לצערנו משרתים היום בצבא פחות מחמישים אחוז מחייבי שירות וכבר יש בינינו כאלה המציעים לבטל את שירות החובה ולהקים צבא של שכירים בלבד. מה יהיה אז על כור ההיתוך של המדינה, ומי ימנע שביתות של צבא שכיר??? אם החרדים ישרתו בצה"ל כמו כל אזרח, כפי שמחייב חוק שירות חובה, תיפתרנה כמעט כל הבעיות האחרות מאליהן, בשל חברות קרובה ואחוות לוחמים שיצמחו מן השירות המשותף בצבא.

חינוך:

גם בתחום החינוך נכשלנו, אסור היה בשום פנים ואופן להקים מערכת חינוך נפרדת למגזר החרדי. חובה עלינו לנהל מערכת אחת של חינוך יהודי ממלכתי, שבו סממנים יהודיים כראוי למדינת היהודים. אם החרדים חפצים במערכת חינוך נפרדת עליהם לממנה בעצמם כפי שהם עושים זאת בכל מדינות העולם, לא על חשבון המדינה ולא על חשבונם של  האזרחים העובדים, ומממנים אותם.

משפט:

לאחרונה גוברת המחלוקת בין הרשות המבצעת והמחוקקת לרשות השופטת בעניין סמכויות בג"ץ, בעיקר לגבי ביטול חוקים של הכנסת. מחלוקת כאלה היו גם בעבר, ואף היו שרי משפטים [השר לשעבר דניאל פרידמן ] שניהלו את המחלוקת בסגנון חריף יותר. אין כל פסול במחלוקות אלה, אפשר וצריך לנהלן באופן ענייני וסולידי ולהגיע לפתרונות. האיזון בין שלוש רשויות השלטון צריך להישמר, ויש למנוע מצב שרשות אחת, תחוש שרשות אחרת פולשת לתחומה ופוגעת בסמכותה.

בעניין ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון, גם בית המשפט עצמו  מסכים שהכנסת מוסמכת לחוקק מחדש חוק שבוטל על ידו. הוויכוח הוא באיזה רוב צריך הדבר להיעשות האם ברוב רגיל של 61 חברי כנסת,  או ברוב מיוחד, או מיוחס, שלמעלה מזאת. יש להדגיש שהטענות שמעלה שרת המשפטים בנושא זה הן רציניות ואינן תלויות על בלימה. יש צורך ללבן אותן. 

גם הטיפול של המדינה באוכלוסיה הבדואית, הוא רופס, חובבני ורשלני. אין מחילים עליהם את הוראות החוק ככל שהדבר קשור לחוקי תכנון ובניה. אלפים רבים של צווי הריסה שניתנו על ידי בתי המשפט לאחר דיונים ממושכים,  נגד הבדואים, מונחים כאבן שאין לה הופכין. עניין זה חל למעשה על המגזר המוסלמי כולו.  בנושא הביגמיה שחל עליה עונש של חמש שנות מאסר, אין מוסדות המדינה פועלים על פי החוק. לרוב הבדואים  יותר מאשה אחת, לעיתים  עד ארבע נשים. התוצאה היא שבמשפחות אלה נולדים עשרות ילדים. המספרים מגיעים לחמישים וששים ילדים, שעבריין הביגמיה זוכה עבורם לקצבאות ילדים מן המוסד לביטוח לאומי. תמוה מדוע נמשכת הפקרות זו ואין המדינה מחילה עליהם את חוקיה.  הפעלת החוק בנושא זה הייתה מביאה לקיצוץ דרסטי בהענקת קצבאות ביטוח לאומי מכספי הציבור, עבור מפרי חוק אלה.

שקופים:

לדאבון הלב יש בינינו קבוצות של אוכלוסיות שקופות ודי להזכיר 3שלוש מהן: האחת , אזרחי דרום תל אביב הסובלים מזה כעשור, מפלישת אלפי מסתננים סודנים, אריתראים ועוד – מחפשי  עבודה,  שהשתלטו על שכונותיהם והפכו את חייהם לגיהינום, תוך ביצוע עבירות שכרות, גניבות, פריצות ועבירות מין. נשים וילדות  פוחדות לצאת מביתן עם רדת החשיכה ואף בשעות היום.

השנייה, היא אוכלוסיית  הנכים.  החיים  על קצבאות חודשיות המגיעות למחצית  מסכום השכר המינימלי. סכום זה אינו מאפשר חיים בכבוד לאדם רגיל, קל וחומר לנכה הזקוק לתרופות, הסעות ומימון יתר הפעולות הנובעות מנכותו.

השלישית, היא אוכלוסיית הזקנים. בסוגיה זו אנו חווים חוויות מבישות של תקיפת זקנים הן בבתיהם והן בבתי אבות סיעודיים על ידי מטפלים [זרים בדרך כלל] . חלק מתקיפות אלו הסתיימו אפילו במוות. לא נראה כי המדינה פועלת בתוקף על מנת למגר תופעות נוראות אלה. ולעניין נגע האלימות אשר זיהם את חברתנו נדרשת כתבה שלמה העוסקת באלימות בלבד.

שחיתות:

לדאבוני, אנו חוזים בלא מעט שחיתות בגופים ציבוריים וברשויות מקומיות.

הגענו למצב עגום שבו נשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, ראשי ערים ואף רב ראשי, נידונו לתקופות מאסר ארוכות. אנו חסרים מנהיגות שתשמש דוגמה והשראה לאזרח מן השורה. אין מנהיגות מאחדת ומובילה. מנהיגותנו הססנית ומגמגמת ואינה מסוגלת להחליט ולפתור בעיות כדבעי. לדוגמא:  הצבת המגנומטרים  בהר הבית לאחר רציחת שני שוטרי מג"ב והסרתם זמן קצר לאחר מכן בשל לחץ והתנגדות הציבור שמתוכו יצאו הרוצחים.  או: המתווה בכותל שעליו המליצה הממשלה, והסכימו לו נשות הכותל ואף הרפורמים.  לאחר קבלת המתווה ובלחץ המפלגות החרדיות , שאינן נותנות ורק לוקחות, בוטל המתווה ומאז חורקים היחסים ונקרע  קרע  בין מדינת ישראל והיהדות הרפורמית בארצות הברית, יהדות המהווה אחוז גבוה מיהודי אמריקה, ותומכת במדינת ישראל בכספים ובדרכים אחרות. 

בחלק ממשרדי הממשלה  אין שר,  וראש הממשלה מחזיק במספר תיקים. משרות חשובות כגון ראש המוסד, ראש המועצה לביטחון לאומי , מזכיר ממשלה, נציב שירות המדינה ועוד, לא  מאוישות בזמן ומבעוד מועד. ראש הממשלה עסוק זמן רב מדי בעניינים אישיים,  בהישרדות פוליטית ובהגנה על עצמו  מחקירות משטרה  נגדו ונגד אשתו.  חשוב לציין שמחד גיסא עומדת לראש הממשלה ואשתו  זכות החפות כל עוד לא הועמדו לדין ולא הורשעו. מאידך גיסא, לא ייתכן שראש ממשלה בישראל שנושא באחד התפקידים הקשים בעולם, יתפקד לאורך זמן כשעננות שחורות מרחפות מעל ראשו – תיק 1000 , תיק 2000 ותיק 3000. 

טענתו המגוחכת של ראש הממשלה  ש"רוצים להפיל את הליכוד" היא הסחת דעת מכוונת וזריית חול בעיניים.  הטרוניות והתלונות של הציבור הישראלי, אינן כלפי הליכוד אלא כלפי ראש הממשלה בלבד.

השיטה הקואליציונית הנהוגה בארצנו, מאז הקמת המדינה, היא קלוקלת ואפילו גובלת בשחיתות. כל מפלגה דורשת אתנן ומחיר גבוה כדי להצטרף לקואליציה, והמפלגות הדתיות הפכו שיטה זו לאמנות. התוצאה היא בזבוז של מיליארדי שקלים מכספי הציבור.  אין הבדל בין הצעת משרות ותשלומים המובטחים למפלגות הדתיות על ידי המיועד לראשות הממשלה, עבור ישיבות ותלמידיהן, לבין הבטחות דומות של המיועדים לשמש ראשי ערים ורשויות מקומיות, כתנאי להצטרפות לקואליציה עירונית.  על מעשים אלה הועמדו לדין ראשי  ערים ואף נשלחו למאסר, [ראה מקרה ניצב בדימוס ישראל סדן, ראש עירית חדרה לשעבר].  במקרה זה ובאחרים דוגמתו, היה מדובר בדברים פעוטי ערך לעומת התשלומים המשולמים למפלגות המצטרפות לקואליציות הממשלתיות. אין הדבר שונה עקרונית ממתן שוחד.

כדי למגר את כל הרעות החולות האלה, דרושים לנו מספר דברים:

[א]  חוקה שתקבע את העקרונות המרכזיים לניהול מדינת ישראל. איני מתעלם מן הקשיים הקיימים בכתיבת חוקה למדינת היהודים שדת ולאום בה, חד הם.

בהגיע המדינה לגיל 70, ראוי  לכתוב חוקה ולהשלים את מה שהחסירה הכנסת הראשונה שלא השלימה את תפקידה כאסיפה מכוננת.  יעדה של אסיפה זו היה לקבוע "חוקה" עד 1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו השלטונות הנבחרים של המדינה. לצערנו לא נעשה הדבר.  אילו הייתה לנו חוקה, חלק מן הרעות החולות שהזכרתי לא היו קיימות.

[ב]  חובה עלינו להפריד את הדת מן המדינה כפי שקבע הרצל בספרו "מדינת היהודים". הדבר יחסוך צרות ועימותים , וכספים רבים מספור למדינה. יש סיכוי שההפרדה תעלה את קרנה של הדת היהודית.

[ג]  מנהיגות. הגיעה העת שראש הממשלה האחראי על ניהול ענייני המדינה יחזור להיות מנהיג מזן המנהיגים הראשונים: דוד בן גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, ומנחם בגין. אלה – אמנם לא דיברו אנגלית מלוטשת, אולם היו מנהיגים ישרים והגונים, צנועים באורחות חייהם, ומהווים דוגמא ומופת לאזרח מן השורה. כולם הצליחו  לעשות דברים גדולים למען המדינה.  אנו זקוקים למנהיג בעל חזון שיפיח רוח חדשה בעם, שיוביל לאיחוד ולא לפירוד, שתהא לו תכנית מחושבת מראש וסדורה שיוכל להשלימה במהלך הקדנציה שלו.

ועד שנשלים משימות אלה, ונשוב להיות מדינת "אור לגויים"  כפי שהיינו,

שתתחדש עלינו שנה טובה - שנת בריאות ביטחון ושלום!

אהרן אמינוף, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת.

************


הנשיא וייצמן בביקור בגבע

************

 

 

העתקת קישור