דף מספר 2112 יום העצמאות
5/5/2014
דף מספר 2112 ה' באייר תשע"ד 5 במאי 2014

עריכה והדפסה: נעה ידין ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן, אייל אורן

רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
שער 2112


מיום העצמאות לחג העצמאות / יוסף קלוזנר

אין חולקים בדבר, שיום העצמאות, יום ה' באייר, הוא יום-זיכרון למאורע הגדול ביותר, שאירע לישראל במשך אלפיים השנים האחרונות: ביום זה הוקמה מדינת ישראל...

אבל ליותר מכך ראוי היום הגדול: יום-העצמאות צריך להיפך לחג-העצמאות.

...בשלוש מאות שישים וארבע ימות-השנה, אנו עוסקים בביקורת. אנו מבקרים את סידרי-המדינה, ואת ראשי-המדינה. אנו מונים את הטעויות המרובות שטועים המנהיגים שלנו והשרים שלנו. אנו צוברים ומערימים תילי-תילים של ליקויים, שאנו רואים ומרגישים אותם בכל פינה, שאנו פונים במדינתנו הצעירה...

אבל יום אחד בשנה צריך שיהיה לאומה במדינתה יום של חג באמת. בו, ביום אחד ויחיד זה, הקיטרוג צריך להשתתק, והביקורת החריפה צריכה לפסוק. ודאי, גם יום זה צריך להיות יום של חשבון הנפש, אבל צריך החשבון להיות אחר: הוא צריך להיות חשבונו של מה שהושג, של מה שנשתנה לטוב בכלל ושל מה שניתקן ונשתכלל בשנה האחרונה בפרט. יום אחד בשנה זו, יומו של חג-העצמאות, צריך להביא בפני העם את החשבון של הפסיעות הגדולות והקטנות, שפסעה המדינה לקראת אותן המטרות של התרחבות, התקדמות והתעלות, שהציג החזון הלאומי לעצמו בשאר שלוש מאות וארבע ימות השנה.

...לא הכל ירוד ומנוון. יש גם הרבה שתילים רכים, שיכולים לגדול ולהיות לגפנים אדירות.

ומכאן התביעה שיום-העצמאות ייהפך לחג-העצמאות. חג, שבו נביא חשבון לא רק למה שאנחנו חסרים אלא גם למה שהשגנו.

...צריך יום-העצמאות להיפך ליום הנחמה ועליית הנשמה - לחג-העצמאות. ואז יידע ישראל להעריך את המאורע של התקומה המדינית והרוחנית בכל גדלותו ותפארתו. אז תשוב השמחה למעונותנו והגוי כולו ירגיש בכל נימי-נפשו את דברי הכתוב הנהדר שבאחד ממזמורי ההלל:

            "זה היום עשה ה' - נגילה ונשמחה בו."

תוכנית החג


טקסי הזיכרון

יום א', 4.5.2014, ערב יום-הזיכרון לחללי מערכות ישראל

התכנסות בגן-הזיכרון .

בשעה 20:00 צפירת זיכרון

יום ב', 5.5.2014, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

התכנסות בבית הקברות.

בשעה 11:00 צפירה

************

טקס סיום יום הזיכרון ופתיחת חגיגות העצמאות.

התכנסות בגן הזיכרון.

בשעה, 20:00 זיקוקין של חג.

מסיבת חג "שרים עצמאות ביקב"

בשעה, 21:30 ביקב הגבעה.

(האירוע מיועד למבוגרים בלבד)

ארוחת חג

(מזנונים) תוגש בחדר-האוכל בשעות: 18:15 עד 19:45

חג שמח

משולחן המזכירות - צלילה| מנהל קהילה - איציק מור

משולחן המזכירות

 

אסיפת חברי גבע נערכה ביום ג' 29.4.2014

על סדר היום:

1.      הצגת מועמדים כנציגי ציבור למזכירות.

2.      הצגת מועמדים לאסיפת התאגידים.

3.      מורן רז-שבילי לריכוז הגיל-הרך – קדנציה שנייה.

4.      הצעת תקנון ועדת-פרט

כל הנושאים יובאו למשאל ביום שישי 9.5.2014.

*****************

תוכנית העבודה של המזכירות לתקופה הקרובה

1.      עדכון תקנון טיפול בחובות החברים.

2.      עדכון תקנון קליטה.

3.      עדכונים בתקנון האגודה (המשך לתהליך שהחל לפני שנתיים).

4.      קידום הליך הברור " פני גבע לאן"

בנוסף עוסקת המזכירות בנושאים שוטפים המובאים לשולחנה.

שבת שלום וחג שמח, צלילה לקס

***************

 

משולחן מנהל הקהילה

לכל חברי גבע,

שלום רב!

למרות שמהלך פתיחת חשבון בנק לחברים נדחה ע"י הציבור, שומר בנק-לאומי לכל חבר גבע שיפתח בו חשבון, את ההטבות עליהן הוסכם בהצעה הראשונית עם גבע.

חברים המעוניינים לפתוח חשבון, יפנו לחתום מטה והבנק יפנה אליהם לתיאום מועד פגישה בסניף.

בברכה –  וחג שמח,

איציק מור

 

צביקה גוריון ז"ל | מש"א - אלון קרל

קבוצת גבע

מודיעה בצער על

פטירתו של

צביקה גוריון ז"ל

בן גבע

ומשתתפת באבלה של המשפחה

*************

 

ֹמהנעשה במשאבי-אנוש

הפעם אעדכן לגבי יישום תקנון העבודה, מילוי ואי מילוי תקן עבודה וחובת עבודה.

בהמשך לאישורו של תקנון העבודה החדש ב – 2013, הוחל בהפעלתו השוטפת. אחד מהנושאים בו, הוא חובת העבודה. הביטוי של חובה זאת בא לידי ביטוי כאשר נוצר יתרת חופשה שלילית. מצב של יתרת חופשה שלילית נוצר כאשר נעשה שימוש בכל ימי החופשה העומדים לזכות החבר\ה (16 – 18 או 20 לפי גיל החבר) ונוסף על אלו נעשה שימוש בימי חופשה נוספים, או\וגם כאשר אין ממלאים תקן עבודה מלא ובכל חודש נוצר חוסר בשעות עבודה המתורגם אוטומטית לשעות חופשה.

היו קשיים ביישום התקנון בנושא זה:

 שינוי בתפישת העבודה,

שכחה ב דיווח

 הטמעת התוכנה ע"י המערכת ובניית תקנים מותאמים למצבים שונים

איסוף הנתונים  ועוד.

התהליך מורכב ודרש את הזמן הראוי ליישום.

כיום אנו נמצאים בשלב פגישות עם כל אותם חברים שמצב יתרות החופשה שלהם נמצא ביתרה שלילית, לבירור המצב.  יידוע המצב לכל חבר בנוגע למצב לאחר בחינתו.  בסוף התהליך והפגישות,  העברה לחיוב לתק"א.

אנו פועלים לרישום עבודה מסודר במהלך חודש העבודה ואם נדרש, תיקונים בסוף החודש.

המדריך לקריאת הדוח החודשי : ( מצ"ב תמונה של ד"וח, לדוגמה)

1) "דוח חודשי לעובד" הוא הדוח המסכם לאותו חודש, לאחר תיקונים.

מימין למעלה רשום מחלקה, זהו שם מקום העבודה / הענף.

2) בחלק התחתון של הדו"ח, מימין למטה יש טבלה קטנה, המספרים בה הם ביחידות של שעות.

להלן ביאור הטבלה:

"תקן שעות עבודה" –השעות שעל החבר לעבוד באותו חודש.

מספר השעות משתנה בהתאם לימי העבודה  לחודש, ועל פי מגבלות מאושרות כגון: לימודים, בריאות, גיל וכדומה.

"חוסר/עודף" – ההפרש בין מה שהיה על החבר לעבוד לבין מה שעבד בפועל.

עבד יותר מהתקן המספר יופיע בפלוס, עבד פחות מהתקן המספר יופיע במינוס.

"נטו" – מספר שעות העבודה בפועל, שנרשמו. (לא רשמת, שילמת)

3) בחלק התחתון טבלה אמצעית,  המספרים הם ביחידות של ימים.

"יתרת חופש" – מספר ימי חופשה שעומדים לזכות החבר בסוף החודש.

"זיכוי חופש" – מספר ימי החופשה שנוצלו לאותו חודש. שעות עבודה חסרות מתורגמות, גם הן,  לימים וחלקי ימים של חופש.

הערה - ימים שיש בהם פתיחה או סגירה, בלבד, נחשבים לימים בהם לא הייתה עבודה, עד לסגירתם (רישום של כניסה ויציאה באותו יום)

סייעו בהכנת הכתבה והמדריך לקורא ענת לביא ואיריס מינדל רז


יום זיכרון מכובד

ויום עצמאות שמח

אלון קרל, משאבי-אנוש

סיום קדנציה בגיל הרך - מורן שבילי -רז

לקראת ההצבעה להמשך ניהול הגיל הרך

לחברי גבע שלום,

בימים אלו אני מסיימת קדנציה בת 4 שנים בניהול הגיל הרך.

באתי לתפקיד זה מתוך תפיסה חינוכית ורצון לתרום ולשפר, כבת קיבוץ, כאם וכאשת חינוך. במשך שלש השנים הראשונות השתלמתי יום בשבוע בניהול והדרכה בסמינר הקיבוצים. כל יום עבורי הוא עולם ומלואו של התנסות למידה וצמיחה.

כל שנה ב-4 השנים הללו התאפיינה בנושא מרכזי בו עסקנו במערכת:

בשנה הראשונה שנת תשע"א- לאור הפידבק על הקושי הרב בניהול גנון דו- גילאי של 2-4, בחנו את האפשרות לעבור לעבודה מערכתית על פי שנתונים, בהתאמה לשלבים ההתפתחותיים של הילדים.

ממערכת של 4 יחידות עברנו למערכת של 5 יחידות. ממערכת של 80 ילדים בתחילת התפקיד נגיע השנה למערכת של כ-100 ילדים. השינוי המבני במערכת אפשר לנו לתת מענה חינוכי מותאם יותר לתכנית הפסיכולוגית חינוכית הקיבוצית שעל פיה אנו עובדים.

בשנת תשע"ב- התמודדנו עם התקנות החדשות של ועדת טרכטנברג אשר איימו מאוד על החינוך הקיבוצי. הדאגה היתה משותפת לכל קיבוצי העמק ולהורי ילדי החוץ שבחרו בחינוך שלנו. נלחמנו להמשיך לתת את המענה החינוכי המותאם ביותר. לאחר מאבק ממושך, גם שלנו וגם של ההורים, מול המועצה ומשרד החינוך, הצלחנו לקבל אישור לעוד תקן לגן משרד החינוך.

שנת תשע"ג ושנת תשע"ד-מתאפיינות בניסיונם של משרד החינוך ומשרד הכלכלה להתערב בתכנית הייחודית שלנו ולהטיל את מרותם בנושאים החינוכיים, תקינות וגובה שכר הלימוד. הפועל היוצא הוא ניסיון לטשטש את הזהות הייחודית של המערכות הקיבוציות. לכן אני ביחד עם מנהלי החינוך בשאר הקיבוצים באזור ובכל הארץ, במקביל לעבודת מחלקת החינוך בתק"צ, פועלים ליצירת הידברות והסכמות לגבי ייחודיות החינוך שלנו.

קשר קיבוץ/הורים – מדינה- אני פועלת לקבלת כספי מדינה- המגיעים לנו כחוק, דרך המועצה, מבלי לבטל את החינוך הקיבוצי.

במישור החינוכי, מושם דגש כל העת איך לעשות חיבורים בין המערכת והקהילה .

שתי דוגמאות לכך- מזה שלש שנים, ישנן סבתות אשר מתנדבות לפתוח בבקרים את הגנונים- שלשה יוצאים מורווחים מהדבר- מטפלות, שהן אמהות יכולות להתעכב ולהגיע מעט אחרי שבע למקום עבודתן, הילדים אשר נפגשים עם עוד דמויות אוהבות ומוכרות מהקהילה והסבתות עצמן שזוכות לחיבוק , אהבה והכרת תודה מילדים הורים וצוות. אסתר נתן ותיקת הסבתות, יחד עם נטע ענבר וחנצ'ו לימור שעשו זאת לתקופה מסוימת, וכעת הצטרפה ג'ניס בן יהודה. כולן שותפות אוהבות ואהובות במערכת שלנו.

נשמח כמובן לשתף עוד סבתות בפתיחת הגנים מדי בקר.

בנוסף גן אורנים אימץ את חנה גרייצר, אשר מגיעה מדי שבוע לגן, מקריאה לילדים סיפורים ואף עובדת עימם בחמר (ראו את פטריות החמר שצצו בגינת הגן). וכמו תמיד ילדי המערכת נפגשים מדי יום, בטיוליהם, עם חברי הקיבוץ במקומות עבודתם ובשבילים. תודה לכולם על תרומתכם לחינוך הילדים!

כל המערכת הנהדרת הזו לא היתה יכולה להתקיים ללא הגננות שלנו והצוותים הנהדרים שעובדים במסירות ובאהבה גדולה לילדים ולגבע.

כמו שנאמר: "נחוץ כפר שלם כדי לחנך ילד".

הקהילה שלנו בגבע, נדרשת בתקופה זו להתארגנויות חדשות כגון הפרטת המזון והתייעלות כלכלית. התארגנות זו משפיעה ישירות על מערכת הגיל הרך. אנו נדרשים לאיזון מתמיד בין כלכלה לחינוך קיבוצי איכותי.

אלדד בן- ארי מלווה אותי במסירות רבה בנושאים אלו ובהזדמנות זו ברצוני להודות לו על כך מעומק ליבי.

ולבסוף- בתקופת הניהול, לאורך 4 השנים, נעשו הרבה שינויים והתאמות לצרכים המשתנים. שינויים אלו דורשים גמישות, מחשבה ולמידה מתמדת.

אני יודעת שחלק מהמהלכים נתפסו כמוצלחים בעיני חלק מההורים ועבור האחרים פחות, כדרכו של עולם.

אני מקווה להמשך עבודה פורה, דלתי פתוחה תמיד לכל אחד מההורים- להשמיע, לבקש, להתלונן ולשתף.

חג –עצמאות שמח לכולם!

בברכה, מורן שבילי- רז.

מוטי אפרתי

מוטי אפרתי

 

אָז תִּשְׁאַל הָאֻמָּה, שְׁטוּפָת דּמַע וקסם,

וְאָמְרָה: מִי אַתֶּם?"

"וְהַשְּׁניִּים שׁוֹקְטִים,

יַעֲנוּ לָהּ: אֲנַחְנוּ מַגָּשׁ הכסף

שֶׁעָלָיו לָךְ נתְנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים" (מגש בכסף/ נתן אלתרמן )

מוטי אפרתי מבניה הבוגרים של גבע, היה בדרגת מ"פ כשנהרג בהפוגה השנייה במשלט "חתולה" במבואות שער הגיא.

מוטי התגייס לפלמ"ח וצורף ל"מחלקת משמרות". בקיבוץ משמרות היה מפעל של ההגנה שיצרו בו רימונים. הדבר היה סודי ביותר, לחברה שלו סיפר מוטי שהוא עובד בבננות, וכששב מהעבודה היה מביא אשכול בננות קטן.

מחלקת משמרות הייתה מאוד מפורסמת בפלמ"ח וממנה יצאו שני רמטכ"לים, דדו ורפול. מוטי נלחם בהגנה על ירושלים העתיקה במנזר סן סימון ושם גם התגלה בגדולתו. המצב שם היה לאחר ייאוש, בחדר המנזר שכבו המון פצועים, חלקם במצב אנוש שהתחננו לקבל רימון, העיקר לא ליפול בידי הירדנים.

בפועל הם לא קבלו.

הייתה המתנה ואז הגיעו שני משוריינים ירדנים. מוטי שהיה המפקד במקום הכין את הלוחמים הבריאים, הוא חילק להם שקים מלאים חומר נפץ ופקד עליהם להמתין לפקודה. כשהמשוריין הראשון התקרב עד כמה מטרים מהחלון פקד לזרוק את חומר הנפץ. הזחל נעצר והחיילים ברחו. הזחל השני הסתובב וברח.

כתוצאה מפעולה זו התאפשר להעביר את הפצועים לבית- החולים ומינזר סן-סימון לא נכבש.

עכשיו קצת על מוטי –מוטי היה מ"פ ביום שנהרג. בקרבות לא היה קר רוח ממנו. אגב , השיר שכתב חיים חפר "מוטי מוטי" הוא  לא על מוטי . חיים טוען שהוא לא הכיר אותו. אבל כל מי שהכיר את מוטי אפרתי היה משוכנע שהוא נושא השיר..

מפקדו הישיר היה יוספלה טבנקין מעין-חרוד, ואולי עקב היחסים המיוחדים בין גבע לעין-חרוד והיחס המיוחד למוטי אפשר לחבריו להביא אותו לקבורה בגבע ולא בקרית-ענבים שם נקברו חללי הפלמ"ח מקרבות ירושלים.

דנדי

לאחר שנים החליטו בגבע להפיק סרט על הנופלים במערכות ישראל. היה רק טבעי שנגיע לרפול לשמוע על מוטי. רפול סיפר ברצון ובאריכות על ידידו ממלחמת-השחרור. באותו זמן רפול היה שר החקלאות ואיכות הסביבה.

תקשיבו טוב אמר והישר מבט למצלמה:"אם אני הגעתי להיות רמטכ"ל, מוטי בודאי היה מגיע לזה.

מתוך אתר הפלמ"ח

 

אפרתי מרדכי ("מוטי") בן יוסף וחיה. נולד בכ"א בניסן תרפ"ה בבן-שמן. הוריו עשו אותה שנה בחוה החקלאית של תחנת-הנסיון, בעברם מקבוצת באר-טוביה שנתחסלה, אל גבע, שאך החלה להתפתח. אחד הילדים הראשונים של קבוצת גבע. מוטי הצטיין בתכונות נפש נדירות שבאו לביטוי בהתבגרותו. הוא נמנה עם צנועי הלכת וממעטי הדיבורים, המקרינים סביבם אמון וטוהר. גדל והתחנך בקבוצה.
הצטיין בכל עבודות המשק והתבלט באפיו המוצק, במתינותו ובאחריותו הרבה. עם סיימו את לימודיו לא הצטרף מיד אל הקבוצה, אלא החליט להתנסות תחילה בצורות-חיים אחרות. כעבור זמן קצר הצטרף לפלמ"ח מחלקת משמרות. מיד עם הינתן הצו נחלץ לשירות פעיל. השתתף בפעולות רבות מאד, למן פעולות-חבלה באבו-כביר, סלמה ורמלה ועד לקרבות המרים בפעולות "נחשון" וקרבות הרי ירושלים.
סגולותיו הנפשיות ואופיו היציב הכשירוהו לתפקידים פיקודיים וחיבבוהו על חבריו ועל פקודיו. הוא הצטיין באימוני הנשק והשדאות. לכן בהתבקשו לעזור למדריך השדאות יוסי, נענה לו מוטי ברצון רב. אבל כשנשלח לעבור ולהכשיר עצמו כמפקד כיתה סרב לקבל על עצמו את העול הזה. תכונת נפשו הצנועה לא הרשתה לו לסרב בפומבי, הוא הלך לקורס ובשקט הנפשי שלו הצליח לעשות הכל כדי לא לקבל מינוי של מפקד כיתה. רק לימים כשריחפה באוויר סערת העננים של ימים קשים שוכנע מוטי לצאת ולמלא תפקידים פיקודיים וקרביים.

הוא גמר את קורס המכ"ים בהצטיינות וזכה לפקד על המחלקה לאחר שפוזה מפקד המחלקה מונה למפקד-הפלוגה, כי פוזה סמך עליו מאוד. מוטי השתתף בפשיטות שנערכו על רמלה , תל ליטוינסקי וכפר סלמה בהשתתפות חיילי פלוגה ז'. מוטי יצא לקורס הקצינים הראשון בצה"ל. גם בקורס הקצינים היה מוטי אחד המצטיינים ובגמרו את הקורס החל מבצע "נחשון". ביחוד הצטיין בקרב על קטמון והיה בין כובשי הר-ציון וראשוני הפורצים לעיר העתיקה. מרדכי, שהיה ידוע כ"הולך באש ובלהבה ואינו נפגע", נפל בעלותו על מוקש שלנו בימי ההפוגה, בצאתו לסיור בקו הביצורים של פלוגתו בסביבות לטרון, ביום ב' באב תש"ח.

נקבר בגבע ב-8.8.1948. הוענקה לו דרגת סרן לפי פקודת מטכ"ל.

מספר דדו, איש המחלקה לימים רמטכ"ל:"היה בו משהו מיוחד - בטחון, שקט מידה של עליונות. היתה זו דמות מושכת את העין, שמיד הרגשת בו את המיוחד. מוטי קורץ מן החומר שרמטכ"לים עשויים ממנו".(מתוך אתר הפלמח)

ואף כי על פי עדותו של  המחבר השיר נכתב על "סתם פלמ"חניק" ושמו מוטי אנו מעלים את השיר בגלל התקופה, בגלל החן ומחמת הספק...

מוטי

ביצוע הצ'יזבטרון  מילים: חיים חפר  לחן: שמואל פרשקו

ובכן, הגענו אל הצריף בו גר הוא, מוטי,

ופה אוכל הוא ושותה הוא וישן.

בחור מוכשר, אם הצלחה יש לו כזאתי

אם מדי ערב מחייכות לו שלושתכן...

הוי, מוטי, מוטי האמיץ, זה לב של גבר!

כשהוא חיבק אותי - אח, זה היה חלום!

מתי היה זה?

כשנכנסתי אל החדר,

והוא זרק אותי ישר מן החלון...

מוטי, מוטי, מוטי,

זה לא סתם בחור אדיוטי!

עוד שנה, אם ישתלם,

הוא עלול להיות מם-מם

לו שמעתן אותו, אפילו

איך הוא שר את "את חכי לי",

איך (אם הוא מבסוט רק קצת)

מספר הוא חמל צ'יזבאת,

והלב ממש נצבט...

אך למוטי לא איכפת

אני זוכרת איך שמוטי בא אלינו,

אם הזקן?

לא, עם קרחת חדשה.

חשבתי אז, אולי יביט גם קצת עלינו

אך מה אידיוט כזה מבין בלב אשה?

איזה פרא!

איזה סוס!

אח, מוטי, מוטי!

אנחנו עוד מעט נמות פה, על הסף...

את הגרבים אתקן לו...

איזו שטות היא?

מזמן אנחנו מבקשות זאת מידיו...

מוטי, מוטי, מוטי,

זה לא סתם בחור אידיוטי!

הוא גרבים לא יתן –

בעצמו הוא מתקן.

נתחננה ערב, ערב:

מוטי, חור לך בגרב...

אבל מוטי האהוב

שח: באמת, זה לא חשוב

והלב ממש נצבט ...

אך למוטי לא איכפת!

בנות, צריך למצוא עצה!

נו, נו, נקשיבה!

ובכן צריך למצוא מוצא מתוך הסבך,

אולי נפתח עליו פתאום באופנסיבה?

את רק שכחת שמוטי זה הוא בפלמ"ח!

אולי נתקיף אותו?

הוא לא נכנע, זה מוטי

אולי נחניף לו ונכבוש אותו אז חיש?

אני אהיה לו, כך אומר, כסטן למותן...

אז הוא ישאל אותך: מדוע את טרי-אינץ'?

מוטי, מוטי, מוטי,

זה לא סתם בחור אידיוטי!

כבר כמעט חצי שנה

שלב מוטי לא נכנע...

לחינם נבוא עם ערב,

בודאי יש לו אחרת

ועצוב, נורא עצוב,

מוטי, מוטי האהוב...

והלב ממש נצבט...

אך למוטי לא איכפת!

לוחם של אמא - מתוך ישראל היום

לוחם של אמא (מתוך ישראל היום) דני ברנר

אריק עלה ארצה לבדו והתגייס לחיל השריון • לפני שנה וחצי אובחנה אמו כחולת אלצהיימר - אך הוא נשאר בארץ, על אף החשש שלא תזהה אותו כשייפגשו שוב • ביום העצמאות הקרוב הוא יקבל את אות מצטיין הנשיא

 

אריק עם הוריו בביקורם בארץ  צילוםבאדיבות המשפחה

המאמץ הפיזי והחוזק המנטלי הנדרשים מחיילי צה"ל באימונים, בשמירה על הגבולות ובשדה הקרב הם עצומים, אבל דומה שלעיתים יש מצבים שבהם עומד חייל צעיר בפני מצב קשה עוד יותר. כך קרה לסמל אריק קומפטון (25), חייל בודד בגדוד "רשף" של חטיבה 188 בחיל השריון, שביום העצמאות הקרוב יקבל את אות מצטיין הנשיא.

שנה וחצי אחרי שהתגייס לצה"ל אובחנה אמו של אריק, המתגוררת בארה"ב, כחולת אלצהיימר, ודווקא היא האיצה בו להמשיך להגשים את החלום שלו - להישאר בישראל ולשרת ביחידה קרבית בצה"ל. אריק נעתר לבקשת אמו והמשיך בשירות, אף שידע כי בפעם הבאה שיבקר את אמו בארה"ב ייתכן שהיא לא תזהה אותו בשל מחלתה.

"במהלך הלימודים בתיכון ביקרתי בארץ פעמיים, ומשהו פשוט משך אותי חזרה. אחרי שסיימתי תיכון המשכתי בלימודי הנדסת מחשבים באוניברסיטת קל־פולי שליד סן פרנסיסקו", סיפר אריק, "אבל כל הזמן הרגשתי שזה לא מספיק. חשבתי גם על הצטרפות לתוכנית בארה"ב שמשלבת לימודים עם הכנה לקצונה בצבא האמריקאי, אבל לא השלמתי אותה. חיפשתי משהו אחר". למרות ההלם של חבריו וההתנגדות מצד משפחתו, החליט אריק לעזוב את הלימודים ולעלות ארצה. "רציתי להיות אזרח בישראל וידעתי ששירות צבאי הוא חלק מזה", אמר

אריק עלה לישראל במסגרת גרעין צבר של תנועת הצופים ואומץ על ידי קיבוץ גבע שלמרגלות הגלבוע. "בקיבוץ לא רק שעוזרים לי ומלווים אותי לאורך כל השירות, אלא ממש נותנים לי בית, משפחה, חברים, קהילה. לחייל בודד שנמצא רחוק מהבית זה מאוד חשוב", הוסיף

מייד עם גיוסו לצה"ל החל אריק להצטיין. בטירונות נבחר לחניך מצטיין, ובסיום האימון המתקדם נבחר כחניך למופת גדודי - אך אז בא המשבר. לפני כשנה וחצי גילה אריק שאמו חלתה באלצהיימר וכי משפחתו הסתירה ממנו את דבר מחלתה חודשים ארוכים כדי לא להדאיגו. אריק ראה את את הוריו ומשפחתו פעם אחת בלבד מאז הגיע ארצה, כשהגיעו לטקס קבלת הכומתה, ומאז אובחנה אמו כחולת אלצהיימר, הפכו הגעגועים לבית חזקים יותר. בשיחות הטלפון עם אמו, עוד לפני אבחון המחלה, היא שיתפה אותו בקשייה וכיצד הידיעה שהוא ממצה את עצמו משמחת אותה. "האבחון הגיע אחרי תקופה לא קלה שבה הרגשתי בשיחות איתה ש מאוד לא קל לה. היו לה מצבי רוח, כי היא לא ידעה מה קורה, למה היא לא זוכרת, למה היא פתאום לא מצליחה לקרוא. אחרי האבחון נסעתי לביקור אצל ההורים ואף שקלתי להישאר לצד אמא ולא לחזור, אבל דווקא היא התעקשה שאחזור לישראל", סיפר.

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר כי הוא חש גאווה גדולה באריק, "צעיר יוצא דופן שלא רק שקיבל על עצמו בחירה לא פשוטה כלל, אלא גם עושה את זה מכל הלב. אני מתרגש וגאה בכל האנשים בקיבוצים, המאפשרים לאריק ולאלפי חיילים בודדים מכל העולם להגיע לארץ, להתגייס, לעשות ולתרום.

 

מכתב מקצ'ה - דנדי

דנדי, ידידי ורעי משכבר הימים


העבר מכתב תודה והערכה זה לותיקי הגבעטרון.

מבקש אני בשם חיילי גדוד 48, צנחני 1973, להודות לכם על הופעתכם וחברתכם במפגש שלנו שהתקיים ב – 8.4.14, בגן השלושה (הסחנה).

גדוד 48 השתתף בצליחת תעלת סואץ (במלחמת יום הכיפור) ונלחם, נגד הקומנדו המצרי, לאורך הגדה המערבית בחוף החקלאי, (ארץ גושן) עד מבואות איסמעיליה.

שהיינו במערב תעלת סואץ למעלה מארבעה חודשים.

בחודשים ארוכים אלו (עד הסכם הפרדת הכוחות) התפתחו בינינו (חיילי הצנחנים וחיילי מצרים) יחסים מיוחדים שלא הכרנו לפני כן, כאויבים.

שם בחודשים אלו החל תהליך השלום עם מצרים.

במפגש השתתפו חלק גדול (כ-450) מחיילי הגדוד (לשעבר) וחלק מבנות הזוג שלנו.

היה זה מפגש שמח ומרגש עם אווירה מיוחדת, אתם ותיקי הגבעטרון תרמתם הרבה לאווירה זאת, שהנעמתם לנו בשירה עם קטעי קישור נפלאים.

שוב תודה רבה לכם מכולנו.

ולחברי קבוץ גבע שהתברכתם בקבוצת שירה וזמר כזו, חן, חן,

קצ'ה (מקים ומפקד גדוד 48)

*********

מתוך כתבה בגלי צה"ל

השלום של חיילי גדוד 48 של הצנחנים עם המצרים

3 שנים לאחר הקמתו, גדוד 48 של חטיבת בצנחנים, מצא עצמו מול החזית המצרית.  יהונתן בניה

גדוד 48 של חטיבת הצנחנים הוקם כגדוד מילואים ב 1970 . שלוש שנים מאוחר יותר, במלחמת יום כיפור, הם מצאו את עצמם בתעלת-סואץ מול החזית המצרית. הגדוד השתקע באזור איסמעיליה שנמצא בגדה המערבית של התעלה, לאחר  הפסקת האש באוקטובר.

לדברי מפקד הגדוד, שמעון קצ'ה כהנר, התקופה באזור התאפיינה בעיקר בהמתנה ושגרה,  אבל באופן מפתיע גם בתקשורת עם הצבא המצרי."באזור איסמעיליה בעצם כבר היה שלום בפועל, ישבנו יחד ואכלנו ברווזים והסתכלנו בעיתונים, וישבנו ושיחקנו כדורגל ביחד עם המצרים שהיו אויבים שלנו", סיפר קצ'ה.

פעולות הגדוד הגיעו גם לאוזני מפקד האוגדה דאז, אריאל שרון, מי שלימים הפך לראש-הממשלה. שרון שלח מכתב אל קצ'ה המביע את התרשמותו ממנו ומהלוחמים. את המכתב הוא שמר עד היום. "את גדודך קצ'ה אני זוכר היטב בעיקר מהקרבות הקשים בגדה המערבית בתעלת סואץ בואכה איסמעיליה. נלחמתם ממש עד הפסקת האש, והמשכתם עוד ימים רבים אחר-כך. בימים הקשים והארוכים שבעקבות המלחמה היה גדודכם קרן אור, ימים אלה נזכור כולנו תמיד", נכתב במכתב.

הלחימה במלחמת יום הכיפורים הסתיימה תוך פחות מחודש, אך עבור גדוד 48, היא נגמרה רק באפריל, כשיצאו ממצרים ממש כמו בני ישראל. "התקופה הזאת הייתה כל-כך משמעותית בשבילו שהחלטנו לציין את מלחמת יום-כיפור לא בימים של פרוץ המלחמה ובמלחמה כמו שעשה כל עם ישראל וכל צה"ל ובצדק, אלא דווקא עכשיו באביב, כשזה קרוב לתאריך שיצאנו ממצרים", הסביר קצ'ה. הגדוד מקיים בשבוע הבא מפגש לציון 40 שנה מאותה "יציאת מצרים". המפגש יערך בשמונה באפריל בגן-הסחנה.

רנה אברבנאל- הפרטיזנית מיוגוסלביה - רינה ידין

רֶנה אברבנאל – הפרטיזנית מיוגוסלביה.


חברה טובה המליצה לי על ספר "ימים בסערה" מאת מיכל שלו.

מיכל משלבת בספרה כמה סיפורים על אנשים שלכאורה אין קשר ביניהם עד שלקראת הסוף, במארג רגשי ואנושי, משתרגים הם זה בזה באופן מפתיע.

עוד יותר הפתיע כאשר באחד מדפי הספר מסופר על הדודה שלי רֶנָה אברבנאל, אחות של אבא שלי שהייתה פרטיזנית ביוגוסלביה. הסיפור בספר הוא אמיתי ואותנטי לחלוטין!

יצרתי קשר עם הסופרת מיכל שלו, הצגתי את עצמי ושאלתי איך היא מכירה את הסיפור? מיכל גילתה לי שהיא חיפשה לשבץ בספר סיפור על אישה אמיצה מתקופת השואה ודלתה את הידיעות מספר הפרטיזנים ומידע אישי של חברה קרובה.

הספר כתוב לטעמי באופן מאוד מעניין ומרתק, מומלץ!

והנה חלק מן האירוע ההיסטורי, מתוך הספר.

ב-6  באפריל 1941 פלשו הגייסות הגרמניים ליוגוסלביה,

 

רֶנָה אברבנל

רנה אברבנאל, אחות של אבא שלי ממשפחה יהודית מהעיר פירוט, למדה בבלגרד והייתה פעילה בשומר הצעיר, תנועה מרקסיסטית סוציאליסטית של יהודים הדוגלת בציונות והתיישבות בארץ ישראל.

רנה הכירה את יובן ציורוביץ' סרבי מסומדיה, בכיר במפלגה הקומוניסטית, השניים התחתנו וחיו במונטנגרו והקדישו את זמנם למפלגה הקומוניסטית בה היו פעילים מאד, האמינו בעולם צודק וטוב יותר ושמירת יוגוסלביה חופשייה.

רנה ויובן הצטרפו לכוחות הפרטיזנים במונטנגרו בהנהגתו של טיטו, לימים מנהיג יוגוסלביה, והגבירו את מעשי החבלה וההמרדה ביערות.

בז'בליאק פעלו יחידות הצבא השחרור העממי. שם שהו יובן ורנה שקיבלה עכשיו את השם המחתרתי ראדה.

ביוני 1941 הוחלט להעביר את הלוחמים לבוסניה ובצעדה בת מאות קילומטרים הם חצו את הרי דורמיטור לבוסניה. הפרטיזנים בבוסניה היו מאורגנים, מקצועיים, מצוידים היטב וקבלו תמיכה רבה מהעם הסרבי.

רנה ויובן נשארו לעת עתה במונטנגרו כחלק מגרעין הדרכה בקבוצת מחתרת בעורף האויב.

עד נובמבר 1942 הם הסתתרו ביערות ובנקיקיי הסלעים שבאיזור אוסקו וז'אבליאק, נרדפים ורעבים.

מול הפרטיזנים, לחמו באזור זה הצ'טניקים, שהיו תנועת התנגדות לאומנית למען שיחרור סרביה ובדומה לפרטיזנים הקומוניסטים, ניהלו מלחמת גרילה נגד האויב הגרמני. אולם, בחודשים האחרונים שינו את מדיניותם, הפסיקו להילחם בגרמנים, והחלו לשתף עימם פעולה, והפנו את כל משאביהם ללוחמה בפרטיזנים הקומוניסטים של טיטו ועל השליטה בסרביה.

מלחמה זו הפכה מכוערת ועקובה מדם.

הפרטיזנים שנותרו במונטנגרו ניהלו  קרב נואש כנגד הצ'טניקים.

כאשר התחמושת אזלה, הקור היה נורא והמצב נעשה בלתי נסבל, הם החליטו להסתנן דרך קווי החזית ולחבור לכוחות העיקריים בבוסניה.  בהחלטה משותפת הם סיכמו ביניהם לא ליפול חיים בידי האוייב. בעת חצית הקווים רנה,יובן וחבר נוסף נלכדו בידי מארב של הצ'טניקים, התחבקו והפעילו רימון יד.

שני הבחורים נהרגו במקום, ואילו רנה נפצעה קשה. הצ'טניקים תפסו והעבירו אותה לכלא המרכזי של דראז'ה מיכאילוביץ' בקולשין. הם עינו אותה קשות, אך היא שתקה, ציפתה למוות ולהצטרף לאהובה.

באביב 1943 הוציאו אותה מהכלא אל שדה הירייה. היא נרצחה מעל קניון הטרשים של טרה.

רנה קבורה בקולשין בבית קברות של הפרטיזנים.

לפני כחמש שנים, במסגרת טיול מאורגן לארצות יוגוסלביה, פקדנו, מוקי ואנכי, את קיברה של רנה בקולשין וערכנו עם כל קבוצת המטיילים טקס מרגש  לזיכרה.

יובן הפך לגיבור לאומי ועל שמו נקראת אוניברסיטה בסרביה.

רינה ידין לבית אברבנאל

לדרוך במקום או להתקדם - אלי גורן

"לדרוך במקום" או "להתקדם"

1.                  "לדרוך במקום" זה לתת חינוך לכל הילדים על רמה גבוהה בלי קשר ליכולת הכלכלית של ההורים. "לדרוך במקום" זה לתת בריאות לכל החברים על רמה גבוהה בלי קשר ליכולת הכלכלית של המשפחה.

וכיום לאור המצב בבריאות הציבורית זה קריטי.

"לדרוך במקום" זה לקיים עזרה הדדית ברמה גבוהה לכולם.

"לדרוך במקום" זה להבטיח סיעוד על רמה גבוהה לכולם ועוד הרבה.

2. "להתקדם" זה ליצור מעמדות שמתחילים בפערים קטנים וגדלים במשך הזמן תוך חוסר שקיפות על תלושי השכר.

"להתקדם" זה לתת לחלשים שכל חייהם עבדו לפי יכולתם (ואפשרו לחברים אחרים ללמוד ולהתקדם) להפוך אותם למעמד נמוך.

"להתקדם" זה ליצור פערים בחינוך ובבריאות ובעזרה הדדית.

3.מי  שאומר לכם שאפשר לשמור על חנוך, בריאות, עזרה הדדית מלאה בחברה מעמדות פשוט אינו אומר אמת.

4.. גבע מפרנסת את חבריה בכבוד. ישנם חברים שרוצים בדרך כוחנית, האשמות כוזבות, בטלנות בעבודה. להרוס פה את כל היפה. יש דרכים במסגרת הקיימת לייעל את העבודה בגבע.

5. יש לנו מספיק כח להתמודד עם תופעות אלה, גם בתקנוני גבע וגם בדרך המשפט, ולהעניש את מוציאי הדיבה ולהבטיח לכלל החברים חיים הרבה יותר יפים.

6. בכל הארץ מחפשים היום דרכים בתוך חיים משותפים. מסעדות, קואופרטיבית, גרעיני חברים שיתופיים במקומות שונים בארץ. ועוד הרבה ניסיונות כדי לקיים ערבות הדדית.

הפערים הגדולים במדינה הורסים את הרקמה החברתית בתוך המדינה.

לנו ישנה דרך שאנו חיים בה. צריך להיאבק כדי לשמור ולהבטיח חיים יותר יפים.

 

אלי גורן

תחושות שלי - רוחלה רז

תחושות שלי

אני כנראה שייכת להוזים ולמדשדשים.

אבל אני בהחלט גאה בהיותי שייכת לצורת חיים קיבוצית, שיתופית, העושה מאמצים לשמור על צדק ושוויון ככל האפשר, אם גם ישנם לעיתים קשיים. אבל הקושי, הוא לא סיבה לוותר על דרך חיים זו.

שיטת ההפרטות לדעתי, לא תפתור בעיות חברתיות. הדרך היחידה  לטפל בבעיות היא דרך שיחה ובצורה אמיתית ונכונה. לא לדחות טיפול בכל בעיה שעולה,  אלא לטפל במועד ולפי המסגרת שאנחנו במו ידינו קבענו אותה. לא לאפשר לכך שפורצי גדר שהם בהחלט לא רבים, לשנות לנו את דרכי חיינו. כולנו חייבים להיות שותפים ולא להשאיר באסיפות שידברו מעטים  והם לעיתים לא הרוב שמנסה לשכנע על שינוי  באורחות-חיינו.

ושוב על עניין הפרטת המזון ששינו את כל צורת חדר-האוכל, וגם את הרגשתנו, הרגשת הבית. באיזה בית סופרים את המזון שאנו אוכלים? על כל פרוסת לחם שאנו רוצים להוסיף, עלינו לחזור לקופת המחשב כדי שחס וחלילה שלא נעבור על המותר, ללא תשלום. . . .

לדעתי לא הרווחנו דבר, רק יצרנו אווירה לא נעימה ולא ביתית. אני יודעת שרבים חושבים כך ומאוכזבים שלכך הגענו.

אני רואה בעניין ההפרטות חוסר יכולות לטפל בשמירת המסגרות שהצבנו לחיינו. מסגרות חיבות להיות בכל צורת חיים שיתופית ולא שיתופית .

התשובה היחידה היא תרומה ופעילות של כל אחד מאיתנו. לא כל אחד יכול לתרום באופן שווה, אבל כל אחד ואחד צריך למצות את כל כוחו לטובת החברה ולרווחת חיינו.

בעניין אחר – טוב מאוחר מאשר בכלל לא.

חג הפסח נערך כהלכתו בשיתופם של רבים ובתוכם ילדים וחברים אשר תרמו, ואפילו עלו פעם ראשונה בחייהם על במה. יישר כוחם!

ויישר כוחם של כל התורמים לשמחת החג.

אם נשחה עם הזרם נמצא עצמנו באותו ים עם כולם. אם נבחר אחרת נגיע למקומות "המיוחדים באמת"! מקום שבו לא הרווחה הכלכלית היא הקובעת את דרכי חיינו, אלא טיפול וטיפוח כל שטחי חיינו, הרוחניים והתרבותיים ובבחינת נותר האדם. . . .

רוחלה רז


זווית ראיה - נחמן רז

 "איכה נפלת משמים הילל בן שחר" (ישעיהו י"ד 12)

פסק-הדין במשפטו הארוך של אהוד אולמרט והאחרים בפרשות שוֹנוֹת שחלקן היו "משותפות" להם, נשמע תחילה, אולי חמור מדי, אבל ככל שחולף הזמן, שוקעת ההתרשמות הקשה ודומה עליך כי ספק רב אם אפילו ההיבט המרכזי יעשה פעולה כלשהי.

כשאתה מהרהר מי היושבים באותו "מוסד" כליאה: נשיא, ראשי מוסדות חשובים, בעלי-הון מכובדים, בנקאים, אנשי-פלילים מטילי מורא, סחטנים, "מאכרים" ודומיהם, מתגנבת ללב איזו תחושה כי הכל כאן מותר! אין דין ואין דיין!

  זו התחושה במלואה ובריקונה. . . ובנוסף לכך שפע של מקרי-רצח, דקירות, נקמנויות. . . לכן החל לחלחל ספק גם ביחס לאסופה המשפטית עם תוספת: רעילה ומחוצפת, של כנופית "תג-מחיר", בלב ישובים בצפון ובדרום ובמרכז. והעם רואה, מתרשם (ויש אפילו שמתפעל. . )

והמעשים המעוותים האלה מתרחשים בעיצומו של משא ומתן רגיש ומסובך ובצפייה לפריצת דרך לשלום ולוּ גם איטי ומסובך וממושך. אם אין אמון בהגינותן של מערכות השלטון, הרי זו פִּרצה הקוראת לגנב. רבים מהאוכלוסייה ההיא הם

 משוֹעֵי-הארץ ורוזניה (ואת צה"ל עוד לא הזכרנו).

לכן, ערב יום-העצמאות הנוכחי חובה דחופה להבריא את המערכות האלה, ולתת לכך קדִמויות ודחיפויות מיוחדות יוצאות מן הכלל.

האם יש מי שיעשה זאת? המסוגל לכך? מצער ומדאיג ולא חגיגי.

בין "לדשדש" ל"לטשטש"

כאשר אובד הקשר והמשמעות בין המצִיאות,לבין המטרות הכל מתערבב, וגם – הכל אפשרי.

כדי לא ל"אבד" את הקורא אומר ישירות ובקיצור: אינני מרוצה! ואפילו זה לא פשוט.

יש לי תחושה כי קשיים ומתעקשים מובילים אותנוּ ל"דרך ללא מוצא". כיצד?

קשיים בניהול חיי ציבור הם נושא מוכר, עתיק וידוע בכל חברה ובכל ציבור, ואפילו ביחידה קטנה כמו קיבוץ, שבו "כל יחיד הוא מלך"

 (אף על פי שיש טוענים שדווקא ההיפך הוא הנכון.) על כן, צריך לשוב ולהסביר לעצמנו שוב ושוב: אין לך דגם של ארגון או ציבור מאורגן שבו הארגון הוא כל-כך רב-פנים: מחד – כל חבר חופשי להסכים או לסרב לכל פנייה, בקשה, או צורך, ובכך הוא מעין "מלך", ומאידך באמת אין לך ארגון כל-כך חפשי בו אדם יכול להחליט אם ובמה הוא שייך אליו ובמה לא.

מה שלא יתכן הוא "גם" ו"גם". מחד – לדרוש ולתבוע לעצמוֹ מן הכלל ומאידך לסרב לו מתי ובמה שרק נוח לסרב, או להסכים.

מכאן מובן מדוע נחוצים כל מיני תקנונים הקובעים כללי התנהגות וחיים, כדי לשמור על אורח חיים המקיים את המטרות העיקריות של הארגון, כגון: שוויון, שיתוף, ערבות-הדדית וכדומה. לכן גם כל-כך מרובים דברי הלעג כנגד התקנונים האלה. כאילו הם הגורמים לתחושת העדר-נחת.

המסקנה הברורה ממצב זה היא שכדי לחיות בקיבוץ מתוֹך תחושת הזדהות עם הדרך הזו, ולא לשקוע לתוך הוויה של תלונות ונרגנות אין-סופיות כנגדה, כאילו זה משהו חיצוני, כפוי . . .

לכן-  קשה לחיות בקיבוץ מתוך שמחה וסיפוק למִי שלא שלם עם עצם המטרות הראשיות של של צורת החיים הזאת. במצב הזה אנחנו שוכחים או מתעלמים מן המעשים הנפלאים של סיוע לנזקקים, ומעשים שכולם הם פרי התחושה, הצורך והנכונות לערבות-הדדית, עזרה למי שנקלע לקשיים, ושאר מעשים שבעולם הסובב נקראים: מעשי-חסד, חמלה ואנושיות. אלה – טעמם מיטשטש  וההערכה כלפיהם נעלמת . . . כי אכן יש אפילו שגישה זו מנוצלת לרעה ע"י נזקקים שונים שנקלעו למצבים שהם זקוקים לסיוע, בכספים או בצורות אחרות.

וכיוון, שכאמור, החיים מטִבעם מלאים תופעות של אי-שלמוּת, פגמים וסתירות, ננקטות לא פעם דרכים ל"קיצור-תהליכים", מה שמשאִיר תחושה של אי-צדק שנגרם לאדם ע"י אדם אחר, עפ"ר, כמובן, מאלה שמתפקידם הוא לטפל בצרכי אנשים, ולהיענות למבוקשם..ככל שאפשר, לכל העניינים האלה והטיפול בהם נוח לקרוא "דשדוש", כביכול צעידה במקום אחד, ולעיתים אפילו לאחור. אבל כאן מונח המכשול, לנקוט בצעדים נוגדים את עצם כוונתם של החיים האלה, וכך משיגים את ההיפך ממה מתכוונים. אלה אינם מעשים של "דשדוש" אלא להיפך. וכך צריך להסתכל בהם ולהעריך אותם! אין קיצורי דרך, ואין ביטולי ארוחות. . ..

חג שמח


קציר העומר

קציר העומר 2014

תודות:

הראשונות שאני מודה להן, הן

ענת לוין ושגית אלוני שדרכם אני לומדת את הליכות הטקס והעברת המסורת מכל הלב והרצון הטוב.

מאיר רם ומיקי רובינשטיין על הכנת השטח שתמיד יוצא מרהיב ביופיו!

מיקי רובינשטיין על הקוצרים והשחזת החרמשים.

לקוצרים החזקים – יובל גלילי, יואב גלילי, צפריר ידין, קובי רון, עדי רצין ודור ההמשך הדר ניר.

לקריינים ענת לוין ודוד ברעם.

הרוקדות המקסימות – יולי גלילי, עדן ווסלינג, נוי ידין, עינב גוריון, תמר ברעם,

עדן אלוני ותומר ברנמן.

לצעירים שבחבורה המזמרת: ניקה, ספיק, דנדי, נירקה, נעמה מלכי, דיתה, אבשי וכמובן קובי רון (קמה זו, זו, זו. . .)

ובהזדמנות זו יוצאת אני בקריאה נרגשת לדור ההמשך לשנים הבאות, לבוא וללמוד את השירים מהטובים ביותר!

צוות ההגברה בראשם זהר ברג, שי ידין ורותם אלוני.

כולכם נרתמתם באהבה גדולה.

ואם לא עושים באהבה לא עושים בכלל!

תודה גדולה, יעל ברקין

וכמובן שלא נשכח לאמר תודה רבה ליעל ברקין על ההשקעה וההתמדה

כה לחי!

מבזקי התנועה הקיבוצית

 

במהלך סיור בעמק הירדן פגש נשיא המדינה שמעון פרס את מזכיר התנועה הקיבוצית, איתן ברושי, מנהלת מחלקת החינוך, ד"ר גבי אסם, מנהל מחלקת המשימות גיל מושקוביץ ועו"ד מרב ניב מהמחלקה המשפטית, הנשיא ציין בפניהם, "אני לא מכיר תנועה שתרמה יותר לציונות ולמדינת ישראל מאשר התנועה הקיבוצית". ברושי השיב כי "אנחנו מודים לך על שנות עשייה ועל חברות ומנהיגות המבינה את התנועה הקיבוצית ואת ההתיישבות כולה". המפגש התקיים במרכז התרבות והספורט "בית אייל" בקיבוץ אשדות יעקב בו הושלמו העבודות על ציר הזיכרון של הנופלים והנופלות במלחמת לבנון. סיורו של הנשיא החל בבית אייל ובמפגש עם אורנה שמעוני, מייסדת הבית וממובילות ההנצחה והזיכרון לחללי מלחמת לבנון, והמשיך בקיבוצים השונים של מועצה אזורית עמק הירדן בליוויו של ראש המועצה יוסי ורדי. פרס הוא בן קיבוץ אלומות שבעמק הירדן ומפגש זה עם התנועה הקיבוצית סימל עבור הנוכחים סגירת מעגלים רבים. פרס סיפר "כל פעם שאני מגיע לעמק אני מבין שאין נוף יפה יותר מהטבע הזה שמסמל את ראשית ההתיישבות והחלוציות". במכתב שהוענק לנשיא  מטעמה של התנועה הקיבוצית לרגל סיום כהונתו נכתב  " מזה עשרות שנים אתה מצוי בליבה של המנהיגות הישראלית,  יוצר, חולם ויוזם את מה שבעיניך ראוי  שתהיה המציאות במדינת ישראל ובעולם כולו. מנהיגותך, יציבות דעותיך ובחירותיך המוסריות הפכו אותך דמות לחיקוי עבור אזרחי ואזרחיות ישראל.  הנשיאות, שהיתה פסגת מעשיך יצרה סביבך אהדה וקונצנזוס רחבים ובלתי ניתנים לערעור בישראל ובקהילייה הבינלאומית . בזמן כהונתך חזרה הנשיאות להיות מוסד המעורר גאווה בלב אזרחי ואזרחיות המדינה , בשנים אלה פיתח וקידם בית הנשיא ארגונים, מוסדות ורעיונות רבים שלא היו צומחים ללא ההשראה והתמיכה שהענקת להם. בנוסף, השכלת להשמיע קול שפוי של חתירה לשלום ולצדק שאינו מושפע ומונע מהתרחשויות פוליטיות כאלה ואחרות, קול המשרטט באופן ברור את קו האופק אליו צריכה לשאוף מדינת ישראל..."

 

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תקיים השנה מזכירות התנועה הקיבוצית יום שלם של עיון, סיור ולמידה בקיבוץ לוחמי הגטאות ובתומו תשתתף בעצרת השנתית אותה מקיים המוזיאון ובה ישתתפו שר האוצר, מר יאיר לפיד והרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ. היום יחל בסיור  מטה התנועה בקיבוץ, לאחריו יצטרפו גם חברות וחברי מזכירות התנועה ויחד יעברו כולם סיור מודרך ומעמיק ברחבי המוזיאון ותערוכותיו השונות. עם סיום הסיור תקיים המזכירות מפגש עיוני בנושא זיכרון השואה בתנועה הקיבוצית אותו תנחה מנהלת מחלקת החינוך, ד"ר גבי אסם וישתתפו בו ד"ר ענת לבנה, מנכ"לית מוזיאון בית לוחמי הגטאות, מוקי צור וחברת הקיבוץ טלי שנר. "יש חשיבות עצומה בחיבור מחודש ומעמיק של התנועה הקיבוצית, דרך פעיליה וראשיה, לנושא החינוך לאור לקחי השואה. התנועה הקיבוצית הובילה בעבר את טיפוח מורשת השואה. גם היום יש ביכולתה להוביל את עיצובו של זיכרון השואה והערכים האנושיים והמוסריים המשתמעים ממנה והרלוונטיים למציאות חיינו", אומרת ענת לבנה "אני שמחה על העמקת החיבור בינינו לבין מטה התנועה ומקווה כי הוא יפתח צורות מחשבה ופעילויות חדשות". כמו כן תתקיים עצרת נוספת במוזיאון לזכר השואה והגבורה בקיבוץ יד מרדכי ובה ישתתפו נציגי תנועות הנוער, חברות וחברי הקיבוצים, אורחים רבים מהאזור ובכלל, שר הביטחון, רא"ל במיל' משה (בוגי) יעלון וחבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר האופוזיציה ויו"ר מפלגת העבודה.

ביום רביעי האחרון התכנסו ראשי בינ"ה יחד עם נציגי מטה התנועה הקיבוצית לדיון בפעילות הענפה של הארגון. הפעילות הפכה עם השנים לאחד מדגלי העשייה והאחריות אותם מפעילה ומקדמת התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית. בינ"ה פועלת במוקדים שונים ומגוונים, דרך פעילויות חינוכיות למבוגרים ונוער בנושאי יהדות, החברה הישראלית וחינוך לערכים ואחריות. בדיון הוחלט כי עד תום שנת 2014 יוקמו עמותה וועד מנהל שיוכלו לאפשר את פעילותה הנרחבת של בינ"ה בצורה תקינה ותואמת את ההיקפים הגדלים ומתפתחים שלה. חברי העמותה יהיו אנשים מרכזיים בפעילות בינ"ה ונציגי מטה התנועה הקיבוצית.

עיתון "ידיעות הקיבוץ" מתחדש בכתב חדש –ותיק, נחמן גלבוע, מקיבוץ נחשון, כתב בכיר לשעבר ב"דף הירוק" וב"הזמן הירוק" יחבור בשבועות הקרובים לאחר תהליך קליטה ובחינת כל הגורמים למערכת העיתון "ידיעות הקיבוץ". המהלך הינו מהלך מבורך לו היו שותפים אנשים רבים ומטרתו לאפשר ולקיים הלכה למעשה את איחוד העיתונים ואת מגמת חיזוק העוסקים בתקשורת ובביטוי הלכי הרוח הקיבוציים. נחמן ייכנס ככתב מן המניין למערכת ויהיה חלק מהמשך תהליך חיבורו של העיתון לכלל האוכלוסייה הקיבוצית ברחבי הארץ. זו הזדמנות לברך את נחמן ולאחל לו בהצלחה בדרכו החדשה ישנה.

שיהיה לכולנו שבוע נפלא

עופר נוימן, דובר התנועה הקיבוצית

קיבלנו במייל 1: מאיר שלו

המורה שאני זוכר - מאיר שלו

אני הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי בעיה קשה: הגעתי לשלב  שבו גם אחרים הבחינו בצורך שלי במשקפיים. האמת היא שמיום שעמדתי על דעתי, ידעתי שהראייה שלי אינה חדה. תחילה חשבתי שהעולם נברא מטושטש. אחר כך  החלטתי שזו הראייה הטבעית של בני המין האנושי. אבל אט-אט חדרה למוחי ההכרה, שחבריי מיטיבים לראות ממני. הקדשתי את רוב זמני להסתרת העובדה הזו מכולם, אלא שקוצר הראייה שלי הלך והחמיר.

בימים ההם, שלהי שנות החמישים, משקפיים היו בושה.  קסוקר, אבו ארבע, טיליגנט –כינו את אלה שהרכיבו אותם. ובכלל, נהלל לא הייתה גן עדן לעיוורים ולפיסחים.  מייסדיה, אנשי החזון, חלוצי העלייה השנייה, לא שבו לארץ אבותינו כדי להוליד בה צאצאים ממושקפים. כאלה היה להם די והותר בגולה. הם רצו דור חדש של "איכרים גבוהים, שזופים, עזי-לב וחדי-עיניים."

מכיוון שהחריצות וגם החוסן והגובה שלי לא היו מרשימים במיוחד, הבנתי שמשקפיים יהיו המסמר האחרון בארון המתים שלי, שלא אדבר על הבושה שאמיט על משפחתי. לא היה לי ספק, שאם אופיע במשקפיים על חוטמי, הדודים שלי ימכרו אותי לסוחר הבקר  וסבא שלי יודיע שהציונות נכשלה ויחזור באנייה הראשונה לאודסה. בגלל כל אלה עשיתי מאמצים גדולים להסתיר את קוצר הראייה שלי. בין היתר התמכרתי לקריאת ספרים. את העולם האמיתי קשה לקרב אל העיניים אבל את העולמות המודפסים על הנייר – אפשר.

וכך – ברב שנות ילדותי התהלכתי בעולם הולך ונעלם, ובירכתי בשלום לא רק בני אדם אלא גם שיחים מופתעים.לבד מהשיחים, חשד בי גם המורה שלי, יעקב מאסטרו. כמה וכמה פעמים קרא לי לשיחה ואמר,  שלדעתו איני רואה את מה שכתוב על הלוח. הוא החליט לא ללחוץ עלי יותר מידי,  עד שיום אחד הוא כתב על הלוח מבחן בחשבון ואני זוכר היטב את ההערה שהתלוותה לציון הנמוך: "התשובות חלקן נכונות, השאלות אינן נכונות."

כבר באותו הערב הוא דפק על דלת ביתנו ונכנס בשלום מנומס.  חשתי את הקירות נסגרים עלי. יעקב מאסטרו היה איש עדין ונמוך קומה.  אני חושב שרחש לי סימפטיה מסוימת משום שגם הוא לא התאים לתדמיות של הכפר.  הוא לא ייבש ביצות ולא נלחם בפלמ"ח, ונוסף לכל הצרות היה ספרדי.  נהלל, מיהלומי הכתר של החזון הציוני, הייתה קצרת רוח כלפי אנשים כמוהו.  העובדה שהביא עמו לארץ קבוצה של יתומים קטנים, שאסף אחרי השואה והִצִילם, לא הועילה לשיפור מעמדו. הוא ניגש ישר לעניין, ואימא שלי, נהללית בעלת גאווה, הודיעה לו שהוא טועה.  יעקב נבוך, התכווץ בכיסאו אבל התעקש: הילד זקוק למשקפיים. אימא שלי הסמיקה.

היה לה סומק מיוחד של כעס. היא הלכה לחדר הסמוך, ונשארה שם לאות בוז ומחאה. אבא שלי, לעומתה, התקשה להסתיר את שמחתו. הוא היה עירוני עם עור לבן  דעות ימניות, ומה שהכי חשוב, ממושקף בעצמו.  העובדה שהצליח לפגוע בגנטיקה המושלמת של מושב העובדים הראשון בכלל ושל המשפחה הסוציאליסטית של אימא שלי בפרט, גרמה לו נחת עצומה.

למחרת נסענו לעפולה אל רופא העיניים. ביום שקיבלתי את המשקפיים,  שמתי אותם בכיסי, הלכתי לביתו של יעקב מאסטרו ואמרתי לו: "יעקב." – בנהלל קראנו למורים בשמם הפרטי – "יעקב, בעוד חודש תסתיים שנת הלימודים ואז אני חוזר לירושלים. " וביקשתי ממנו שירשה לי לא להרכיב את המשקפיים עד תום השנה. הבטחתי לו שלירושלים כבר אגיע במשקפיים.  למחרת בבקר הוא הגיע לכיתה והודיע שהחליט להחליף את מקומות הישיבה שלכולנו,  "כי אתם מפטפטים יותר מידי." כך הוסוותה מטרתו האמיתית – להעביר אותי קרוב יותר ללוח. חודש לאחר מכן עקרנו לירושלים. כשהכפר נעלם מעיני (כלומר אחרי עשרים מטר), הוצאתי את המשקפיים מכיסי, הנחתי אותם על חוטמי, ושם הם עד היום.

בחשבון אני מתקשה גם עכשיו, אבל במורה טוב ונדיב אני מסוגל להבחין עד היום, וגם בלי משקפיים."

(מתוך ספרו של מאיר שלו "סוד אחיזת העיניים", עם עובד.)

 

חידון לאוהבי עברית

חידון ידע בעברית

עליכם לבחור את הפירוש המתאים למילה/ביטוי המוצג, מבין האפשרויות המוצעות.

תשובות בסוף הדף

1) מה הפירוש "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו"?

1. אדם לוקח לקברו את מה שהוא חלם עליו תמיד.

2. האדם יוצא מעולם כשהוא שמח שהוא השיג חלק ממטרותיו.

3. שאיפות האדם עולות תמיד על מה שהוא יכול להשיג בחייו.

4. אדם לא יוצא מהעולם עד שהוא השיג את כל מטרותיו.

2) מה הפירוש "בור סוד שאינו מאבד טיפה"?

1. כינוי לאדם בעל זכרון פנומנאלי, שאינו שוכח דבר.

2. בור סוד שנמצא תמיד במדבריות ליד נווה מדבר ולכן המים בו תמיד קיימים.

3. כינוי לאדם שאינו מאבד אף פעם את חפציו.

4. כינוי לאדם ששומר את סודותיהם של אחרים.

3) מה הפירוש "טָבִין וּתְקִילִין"?

1. דבר שהוא טוב ותקין.

2. כינוי לחפצים טובים.

3. שווה בשווה.

4. כסף שמשולם במלואו, על פי משקלו המלא והאמיתי.

4) מה הפירוש "זרה חול בעיניים"?

1. לקח חופן חול וזרק על עיניו של חברו.

2. שם מלח על הפצעים.

3. הטעה בכוונה.

4. התעלם מהמציאות.

5) מה הפירוש "הא ותו לא"?

1. זה ולא יותר.

2. את זה לא.

3. לעולם לא.

4. אף פעם לא.

6) מה הפירוש "ייקוב הדין את ההר"?

1. ניצחון של הסנגור על הקטגור.

2. עשיית דין בלי חמלה ובלי משוא פנים.

3. ניצחון של הקטגור על הסניגור.

4. משפט חקלאי הבא לבטא אזור לא טוב לזריעה.

7) מה הפירוש "בין כסה לעשור"?

1. עשרת הימים שבין ראש השנה (א' בתשרי) לבין יום כיפור (י' בתשרי).

2. כינוי לראש חודש.

3. כינוי לימים האחרונים בכל חודש.

4. הימים שבין צום י"ז בתמוז לצום ט' באב.

8) מה הפירוש "המוציא מחברו עליו הראיה"?

1. התובע דבר מה מחברו, חייב להשיב לו אותו בחזרה.

2. התובע דבר מה מחברו, צריך הוכחה למעשהו.

3. התובע דבר מה מחברו, חייב להתנצל על מעשהו.

4. התובע דבר מה מחברו, עליו מוטלת הוכחת טענתו.

9) מה פירוש המילה "קורט"?

1. כמות קטנה של משהו.

2. קילו.

3. כל משקל שהוא גדול מקילו.

4. אדם קורקטי.

10) מה הפירוש "ברחל בתך הקטנה"?

1. היזהר שלא יתרחש אצלך סיפור רחל ולאה!

2. סיפור חייך מזכיר את סיפור רחל אימנו.

3. תשבע לי בבתך הקטנה.

4. להסביר למישהו משהו באופן ברור שלא ישאיר ספקות.

11) מה הפירוש "קוֹצֵץ בּן קוֹצֵץ"?

1. כלי לקיצוץ בשר עדין מאד.

2. צדיק בן צדיק.

3. רשע בן רשע.

4. גנן בן גנן.

12) מה הפירוש של המילה "לְחַצֵּץ"?

1. לירות חצים.

2. לחצרץ בחצוצרה.

3. לחצוץ דפים.

4. לחצות חצי חצי.

13) מה הפירוש של המילה "תקריש"?

1. שמפו לשיער.

2. מרכך לשיער.

3. ג'לי מיוחד שמתקשה על עוגה.

4. ג'ל לשיער.

14) מה הפירוש של המילה "ציימנות"?

1. חלמנות.

2. צרידות.

3. אנורקסיה.

4. בולמיה.

15) מה הפירוש של המילה "נעימון"?

1. אדם שעושה 'נעים' לבעלי חיים.

2. מכשיר מסאג'.

3. אדם נעים לסביבה.

4. רינגטון.

16) מה הפירוש של המילה "מִרְעָש"?

1. סנסציה.

2. מקום שמועד לרעשים.

3. רעשן של פורים.

4. כלי נגינה בשיעורי ריתמיקה בגן ילדים.

17) מה הפירוש של המילה "מַצְבֵּעַ"?

1. האצבע שאיתה מצביעים.

2. האצבעון ששמים על האצבע בזמן תפירה.

3. לורד/טוש.

4. העט עימו מצביע/ה המורה על הלוח.

18) מה הפירוש של המילה "הדום"?

1. שרפרף.

2. שולחן.

3. כיסא.

4. מיטה.

התשובות

1) "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" תשובה מס' 3. שאיפות האדם עולות תמיד על מה שהוא יכול להשיג בחייו. המקור: קוהלת רבה פרשה א'.

2) "בור סוד שאינו מאבד טיפה" תשובה מס' 1. כינוי לאדם בעל זיכרון פנומנלי, שאינו שוכח דבר.

בור סוד הוא בור מים שכל דפנותיו סוּדוֹת (מסוידות), ולכן אין הוא מאבד אף טיפה של מים. המקור: על פי פרקי אבות, ב ח.

3) "טָבִין וּתְקִילִין" תשובה מס' 4. כסף שמשולם במלואו, על פי משקלו המלא והאמיתי. מארמית: טובים ושקולים (דינרים במשקל המלא). המקור: תלמוד בבלי: "רב אוזיף דינרי מברתיה דרבי חייא לסוף אייקור דינרי אתא  לקמיה דרבי חייא אמר לו: זיל שלים לה טבין ותקילין" (מסכת בבא מציעא, דף מ"ד, עמוד ב').

4) "זרה חול בעיניים" תשובה מס' 3. הטעה בכוונה.

5) "הא ותו לא"  תשובה מס' 1. "הא מה מעלה ותו לא". המקור: תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף מ"ד, עמוד א'.

6) "ייקוב הדין את ההר"  תשובה מס' 2. עשיית דין בלי חמלה ובלי משוא פנים. המקור: וְכֵן משֶׁה הָיָה אוֹמֵר, קּוב הַדִּין אֶת הָהָר, אֲבָל אַהֲרון אוֹהֵב  שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם וּמֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ (סַנְהֶדְרִין, ו).

7) "בין כסה לעשור"  תשובה מס' 1. עשרת הימים שבין ראש השנה (א' בתשרי) לבין יום כיפור (י' בתשרי). המקור: 1. "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהילים פ"א). 2. "אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא" (ויקרא כג).

8) "המוציא מחברו עליו הראיה"  תשובה מס' 4. התובע דבר מה מחברו, עליו מוטלת הוכחת טענתו. המקור: משנה, ב"ב טו, בכורות ב ועוד.

9) "קורט"  תשובה מס' 1. כמות קטנה של משהו.

10) "ברחל בתך הקטנה"  תשובה מס' 4. להסביר למישהו משהו באופן ברור שלא ישאיר ספקות.  המקור: "וַיֶּאֱהַב יַעֲקב אֶת רָחֵל וַיּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים  בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה" (בְּרֵאשִׁית כט,יח) - בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי  יוֹדֵעַ, שֶׁאַנְשֵׁי מְקוֹמְךָ רַמָּאִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מְבָרֵר עִסְקִי  עִמְּךָ: אֶעֱבָדְךָ...בְּרָחֵל - בְּרָחֵל וְלא בְּלֵאָה, בִּתְּךָ - שֶׁלּא  תָּבִיא אַחֶרֶת מִן הַשּׁוּק וּשְׁמָהּ רָחֵל, הַקְּטַנָּה - שֶׁלּא תַּחְלִיף  שְׁמוֹתָן זוֹ בְּזוֹ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, ע).

11) "קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ"  תשובה מס' 3. רשע בן רשע.  המקור: מדובר על המן בן המדתא, מתוך הפיוט לפורים " אץ קוצץ בן קוצץ" לרבי  אלעזר הקליר.

12) "לְחַצֵּץ"  תשובה מס' 1. לירות חצים.  המקור: מתוך הפיוט לפורים "אץ קוצץ בן קוצץ" לרבי אלעזר הקליר.  

13) "תקריש"  תשובה מס' 4. ג'ל לשיער.

14) "ציימנות"  תשובה מס' 3. אנורקסיה.

15) "נעימון"  תשובה מס' 4. רינגטון.

16) "מִרְעָש"  תשובה מס' 1. סנסציה.

17) "מַצְבֵּעַ"  תשובה מס' 3. לורד/טוש.

18) "הדום"  תשובה מס' 1. שרפרף

************

 

מודעה המציעה את עזרת גדוד מגיני השפה בעִברות שמות, כסלו תרפ"ז (1926)

ספרים חדשים בספריה

ספרים שהגיעו לספריה בחודש פברואר – מרץ

ספרות עברית

גן נעמי - ישי שריד

 

שנים מנהלת נעמי את גן הילדים שלה בצפון הישן של תל אביב, לא הרחק מחוף "מציצים". אין זה דבר קל, לשאת באחריות לביטחונם ולרווחתם של ילדיהם של אחרים, הורים שבעבורם הגננת אינה אלא מין שמרטף ששירותיו נקנים בכסף. נעמי עזבה בעל בקיבוץ בנסיבות קשות ויחסיה עם בנה שבגר בינתיים נותרו מנוכרים וכאובים. על אף הקשיים היא מנסה להרעיף על הילדים חמימות ואהבה ולהנחיל להם יצירתיות וזיקה אל היופי. והנה מופיע אדריכל תל-אביבי הדור ומודיע לה שרכש את הבניין ועליה להתפנות ממנו בהקדם.

ספרו החדש של ישי שריד, מחבר הרומן המצליח לימסול, מגולל את סיפורה של שנת לימודים בגן נעמי, שנה שבה הגיבורה הבלתי נשכחת שיצר מנהלת מאבק איתנים נואש על קיומה ועל ערכיה, מתמודדת עם הקרעים במשפחתה ומנסה להותיר מקום לאהבה ולחסד.

בעלת הבית - נועה ידלין

מלאכים - יורם קניוק

שוורץ של הדגים - שמואל רוטברד

יהודים ומילים - עמוס עוז ופניה עוז זלצברגר

 

אילן היוחסין היהודי איננו ביולוגי כי אם מילולי". מה פשר תפקידה המכריע של המילה הכתובה בתולדות היהודים? האם חילונים יכולים להישאר, לאורך זמן, יהודים? באיזה מובן העם היהודי אכן עתיק יומין? ומדוע חשוב כל כך המפגש בין ילדים וספרים? הסופר עמוס עוז וההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר תרים במרחבי ההיסטוריה והספרות היהודית אחר הקשר בין יהודים ומילים. במזיגה של סיפור וחקר, שיחה וּויכוח, תזה היסטורית ושעשוע אינטלקטואלי, בוחן ספר זה את פלא הישרדותו של העם היהודי דרך משקפי קריאה חילוניים והומניסטיים. יהודים ומילים מציע חומר למחשבה על הרציפות היהודית, על קולן החזק של נשים, על תפיסות הזמן היהודיות ועל המתח התמידי בין כלל ישראל לבין האדם היחיד והחד-פעמי. האינטרנט מול מגילת הקלף, אמת ארכיאולוגית מול אמת ספרותית, יראת קודש מול הומור נטול מורא – בכל אלה נוגע הספר. הוא מציג הצעה ישראלית לכינונה של זהות יהודית, ולצדה גם הצעה אוניברסלית בדבר חשיבותם העילאית של טקסטים כתובים לעתידן של תרבויות ושל משפחות. עמוס עוז הוא סופר והוגה. ספרו האחרון עד כה, "בין חברים", ראה אור ב-2012 בהוצאת "כתר". פניה עוז-זלצברגר היא פרופסור להיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת חיפה, מחברת רב המכר "ישראלים, ברלין" (כתר, 2001). • "[הספר] יוצר גן-עדן קטן של משחק וחדווה, של מחלוקת נטולת שנאה ולהט נטול קורבנות" (אינדפנדנט) • "ספר מצחיק באופן שובה לב" (וול סטריט ג'ורנל) • "מסעיר ומהנה... משלב בקיאות גדולה עם מגע בלתי-רשמי. ספר שיעורר מחלוקות ודיונים וללא ספק יזכה לקוראים רבים" (מריו ורגס יוסה) • "מסה גדולה ונפלאה" (יורגן הברמאס)

ימים של בהירות מדהימה - אהרון אפלפלד

אביגיל - אמנון ז'קונט

בית הסודות - מיכל חזון

ככל עם ועם - אניטה שפירא

 

כל עם ועם:ישראל 1881-2000 מבקש לתאר את התנועה הציונית, אץ היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ואת מדינת ישראל, ולשרטט את הניסיון המדיני, החברתי, הכלכלי והתרבותי של היהודים להקים ישות עצמאית הארץ ישראל, בין שנת 1881 לראשית האלף השלישי למניין הכללי. הספר שואף להציג תמונה רבגונית, הכוללת את המרכיבים השונים של ההיסטוריה - לא רק את תולדות המהפכים המדיניים, המלחמות וההתפתחויות היחסים בין היהודים לערבים, אלא גם את התגבשות התרבות, החברה ואף הכלכלה. ישנם ספרים חשובים העוסקים בתולדות הסכסוך, אך הציר המרכזי של הספר הוא דווקא הניסיון לתאר את תהליך בנייתן של אומה ושל חברה יהודית בארץ ישראל על מעלותיה וחסרונותיה. אחד המוטיבים המרכזיים בספר הוא דמותה של ישראל כחברת הגירה. ככל עם ועם אינו ספר מחקר אלא ספר המסכם את המחקר הקיים בתחום לימודי ישראל. החידוש שבו איננו בגילוי עובדות או מסמכים לא יודעים לא ביומרה להציג את החברה הישראלית בהתגבשותה, על מגוון פניה ומגמותיה. המרקם התרבותי והחברתי המשתנה של האומה הישראלית, הצלחותיה וכישלונותיה, מוצג על רקע ההתפתחויות הפוליטיות בארץ ובעולם, כדי להציע לקורא תובנה של מאה ועשרים שנות מאמץ לבניית היישות היהודית בארץ ישראל, מבלי להתעלם בן העימות המשתנה באופיו עם ערביי ארץ ישראל

תחרה וצבע - איילת סווטיצקי

להעיר אריות - איילת גונדר-גושן

ספרות מתורגמת

גל - סונאלי דרניאגלה

השתיין - הנס פלדה

 

במבט רגיש ובסגנון הומוריסטי-מריר מתאר פאלאדה את עולמו של האיש הבודד, האאוטסיידר. יצירת המופת הזאת נכתבה על ידי פאלאדה בכתב צופן עת היה מאושפז במוסד נאצי לפושעים חולי נפש, לשם נשלח לאחר מריבה עם אשתו, שבמהלכה פלט בטעות, לטענתו, ירייה מאקדחו. הטקסט, שהתגלה רק לאחר מותו, מגולל את סיפורו - לעתים באכזריות, לעתים בחריפות ולעתים בהומור - של איש עסקים קטן אשר מאבד את השליטה צעל חייו תוך שהוא נלחם באומץ בחברה שהולכת ונעשית יותר ויותר עריצה. באין מציל הוא מוצא נחמה בטיפה המרה, וזו דוחפת אותו למסע תופת דרך מוסדות סגורים ובתי סוהר.

שנה ליד הים - ג'ואן אנדרסון

זאב בודד - ג'ודי פיקו

החווה - טום-רוב סמית

 

אביו של דניאל מתקשר ומספר לו שאמו עברה התקף פסיכוטי ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. דניאל המום. הוא אורז מזוודה וממהר לשדה התעופה כדי לטוס לשוודיה, שם גרים הוריו. ואז אמו מתקשרת.

"דניאל, תקשיב לי טוב –" היא אומרת, "אני מדברת מטלפון ציבורי ולא נשאר לי הרבה זמן. אני בטוחה שאבא שלך דיבר אתך. כל מה שהאיש הזה סיפר לך הוא שקר. אני לא משוגעת. אני לא זקוקה לרופא. אני זקוקה למשטרה. אני עומדת לעלות על טיסה ללונדון. תפגוש אותי בהית'רו."

דניאל המבוהל פוגש את אמו ומאזין לסיפור שהיא פורשת לפניו, על חבורה של גברים תאבי כוח ומושחתים, על הפשע המחריד שהם ביצעו, על הניסיונות להסתירו, והנורא מכול, על חלקו של אביו בפרשה. עכשיו על דניאל להחליט מי מהוריו דובר אמת ומה עליו לעשות.

אהבה בדרך לונדון - סמנתה יאנג

האדריכל מפריז - בלפור צ'רלס

12 שנים של עבדות - סולומון נורת'אפ

חותמם של הדברים כולם - אליזבט גילברט (מחברת  הספר: לאכול, להתפלל, לאהוב)

לחישת הצללים - יאן-פיליפ סנדקר           

ספר חדש

חלומותיהם החדשים - חיים באר

 

כשגדעון שֹורק פרש מהמוסד אחרי שנים ארוכות של פעילות חשאית רבת־עלילות הוא לא תיאר לו שדווקא אז ייקלע לתסבוכת שתעורר הדים בארץ ובחו"ל. כל מבוקשו היה להגשים משאלה ישנה – לכתוב רומן על ימי החרדה של אל־עלמיין, כשאיום הפלישה הנאצית ריחף מעל היישוב היהודי בארץ ישראל. לצורך הכתיבה נעזר גדעון באלמה וֶבֶּר, סופרת חכמת לב ושנונה שהרומן הראשון שלה היה מיד עם הופעתו לרב־מכר. החיזור ההדדי המתפתח ביניהם, הנע בין חשיפת נסתרות העבר לגילוי רזי הכתיבה, מביא אותם אל מחוזות מפתיעים שלא חלמו עליהם, מעמת אותם מחדש עם פרקי חיים שהדחיקו ומשנה את תמונת עולמם.

דברים טובים

    

    לְמה אדם מצפה שנה תמימה בבבוקר יום העצמאות? לפיקניק כמובן! בחברת המשפחה , עם שירים של פעם ולמנגל על האש: לשיפודים ושאר פטנטים שעושים ארוחת בשרים וירקות למשהו אחר ומיוחד להבדיל מהשניצל והצ'יפס ,סמל האם העובדת והטעם המוגבל (בינתיים) של ילדינו ובעיקר של נכדינו.

אז עצות לשיפודים צמחוניים ואחרים כבר נתנו בשנים קודמות. הגיע הזמן להשחיל על השיפוד גם חומרים אחרים מצאנו הרכב קצת אחר

שיפודי זוקיני ונקניקיות בגריל

מרכיבים

1 פלפל אדום חתוך לרבעים                           

• 1 זוקיני כהה חתוך לחצאי טבעות  

• 1 בצל חתוך לשמיניות

• 3 נקניקיות או צ'וריסו לבחירתכם

• 1/4 כוס חומץ בלסמי

• 1/2 כפית אבקת שום (או שום קצוץ טרי או קלוי)

מלח ופלפל

אופן ההכנה

מכינים שיפודים עם חתיכות של זוקיני, בצל, נקניקיה ופלפל אדום (לפי הסדר הזה).

במידה ומשתמשים בשיפודי עץ, יש להשרותם קודם 30 דקות במים כדי שלא ישרפו.

מושחים את השיפודים בחומץ בלסמי, מפזרים מעל מלח פלפל ו שום.

יש להקפיד שכל הצדדים מכוסים ולהניח על הגריל ל-15 דקות.

מידי פעם להרטיב בעזרת מברשת בעוד חומץ בלסמי.

מגישים כמנת פתיחה.

***********************************

ואחרי מנת הפתיחה אולי הפעם במקום האנטריקוט הבנאלי והעוף המשעמם כדאי לנסות אולי

דג סלמון במייפל על האש

 

המרכיבים

כמה נתחי סלמון נקיים

• 1/2 כוס סירופ מייפל

• 1/2 כוס רוטב סויה

• 1 כפית פירה שום או שן שום קצוצה

 

אופן ההכנה

מערבבים את רוטב הסויה עם סירופ מייפל ועם שן שום קצוצה או פירה שום

משרים את הדגים במרינדה למשך 30 דקות.

מחממים את הגריל (מנגל), מרססים את הרשת בספריי שמן ומניחים את חתיכות הדג.

צולים כ- 3 דקות עם מכסה גריל סגור.

פותחים את המכסה ומחליפים צד. צולים עוד כ-3 דקות.

מוציאים ומגישים חם

**************************

וכדי לתבל גם "אורחים" נוספים על הגחלים כדאי לנסות

גרמולטה - רוטב פטרוזיליה ולימון


מרכיבים

• 2 כפות פטרוזיליה קצוצה,

• 1 שן שום קצוצה דק

• 1 כפית גרדת קליפת לימון טרייה

1. כף שמן זית

מלח ופלפל גרוס גס

אופן ההכנה

שמים את הפטרוזיליה הקצוצה בקערה ומערבבים

 אותה עם השום הטרי הקצוץ.

מוסיפים את גרדת קליפת הלימון ואת השמן.

מתבלים במלח ופלפל ומשתמשים מיד.

מתאים כרוטב לרוב תבשילי הקדרה, במיוחד לאוסובוקו

 

העתקת קישור