דף מספר 2275
9/6/2017
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2275

 

דף מספר 2275 ט"ו בסיון תש"עז 9 ביוני 2017

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

בלילה של השני ביוני באשמורת אחרונה,

התחולל בחדר האוכל של הקבוצה מחול שדים ורוחות.

רוחות ללא שם ושדים אנונימיים רקדו את מחול "התולה התולש והנתלשת"

יש להניח שעוד לא תם הסיפור המופלא  ויתכנו אירועי מחול נוספים לנוכח קהל שוחר מסתורין...

 

???     הסבר לאניגמה בגוף העלון

הודעות לדף

 

מזל טוב

לאיתמר וגל לב

לרותי ואילן

ולכל המשפחה

להולדת הבת הנכדה

***********

בשעה טובה בריכת השחייה נפתחה

 

שעות פתיחה: יום א' – ה'  6:00  עד 12:00  (בוקר)

12:00-15:00 (סגור מנוחת צהריים)

15:00 19:00

 

יום שישי – 6:00 עד 19:00   רצוף

שבת: - 8:00 עד 19:00    רצוף

***********


חוג העמקים

*

חוג ספרות

ביום א', בית שטורמן, 19:30

פרופ' אריאל הירשפלד

" בערוב היום":  שירה על שקיעת השמש,

איבן גבירול, עגנון, גורי, אגי משעול

***********

במלאת 30 לפטירתה של יונה ברקאי נעלה לקברה ביום שישי 16.6.17 בשעה 16:00.

בשעה 17:00 נתכנס לאזכרה במועדון .

חברי וחברות הקבוצה מוזמנים, ומי שיש ברצונו להעלות קווים לזכרה של יונה, מתבקש להתקשר לשרה'לה: 052-4734435.

משולחן המזכיר - יאיר קארו

משולחן המזכיר

 

כחום היום

הקיץ החם לא תמיד עוזר לקיום המשפט – סוף מעשה במחשבה תחילה.

כך אנו עדים לאירוע תו"ת – תלה ותלוש, המתנהל על קיר הכניסה לחדר האוכל.

אני פונה למעורבים לחדול לא לתלות ולא לתלוש עוד דבר. זהו אירוע הפוגע ברבים.

אמנם רוח רפאים נקלטה בעדשות המצלמה – וערוץ 900 מייחל לסרטון הרפאים – אבל מוצה.  

הקיר בדרכו לשימוש אמנותי/ציבורי מוסדר כשאר לוחות הזכוכית  -  ומלחמת ההנצחה צריכה להסתיים לאלתר.

הגברה והיל"ה -  מחסן ההגברה עבר למשכנו החדש (זוהר קיבל עיטור "המעביר המהיר" ותודת הצוות המטפל) .

הדרך להשמשת ביה"ס הישן  לצורך פרויקט היל"ה פנויה, כמו גם סלילת האספלט בכביש בצפון מערב גבע.

יש מכרזים – יש זוכים – בקרוב ההודעות המסודרות על המועדים והכללים.

קלפי 1 – קלפי 2.

קלפי 1 -  השבוע 9.6.2017 נציגי צבור להנהלת קהילה ונציגי ציבור בקרה.

קלפי 2 -  אתרי בנייה 2009 בתאריך 23.6.2017.  

לקראת אסיפה 19.6.2017  יום שני במועדון 20.00

1.      הסדרת מסלול צעירים / מועמדות בהגיע גיל 30 – כתבה מפורטת בהמשך .

2.      ועדת ביקורת מוצעת ( תשמש כוועדת ביקורת קבוצת גבע כמו גם גבע אחזקות): 

      יו"ר צקי גפן , דובי פלג , אורלי ברזק , עליזה ידין , דוד ברעם ,  יותם אורן.

3.      הילה לנדאו – ליו"ר ועדת חינוך .

4.      רינה ידין – קדנציה נוספת יו"ר וועדת פרט.

כל הנושאים עולים מהאסיפה להצבעה בקלפי המתוכננת לתאריך 7.7.2017 .

ערעור על הצעת המזכירות + רשות הבינוי לבניה חדשה תכנית 2009

לרשות הבינוי הוגשה בקשת ערעור בכתב  על ידי יפתח רונן בשם מספר דיירים בשכונת הדרים.

בנוסף, למרות ששבנו ובדקנו ומובהר שוב כי התב"ע מאושרת מ – 2013 איננה התב"ע שגבע מבקשת לבנות לפיה וכי גבע הגישה תב"ע ב – 2016  לגביה ישנן השגות וטרם קיבלה אישור, ביקשו המערערים באסיפה לקבל תמחור גם של החלופה של בניה בדרום. פנינו למתמחר שערך את התמחור עד כה, להגיש תמחור גם לחלופה זו.

עקב הערעור ועל מנת לתת לחברים לממש זכות מהותית לערעור ולמצוי הערעור - יש לדחות מועד הקלפי שנקבע ל 23.6.2017 למועד מאוחר יותר. הכוונה, וכך אף הודעתי לנציג המערערים ולרשות הבניה, היא לאפשר דחייה של לא יותר מחודש להשלמת הבחינה של הערעור והעלאת הנושא לקלפי לא יאוחר מסוף חודש יולי (כולל אפשרות של צירוף חלופה נוספת ובלבד שעברה ביסוס תמחירי ועומדת בדרישות תב"ע ודרישות אחרות לעניין בניה חדשה). הודעה נמסרה בפגישה עם המשפחות הנוגעות לנושא הבניה טרם הפרסום בדף.

שבת ברוכה – בריכה קרירה – קיר חד"א רגוע -  חופשות וטיולים - שער צהוב פתוח לרווחה: יש חיים

בברכה - יאיר קארו

סיום מסלול צעירים ומועמדות בגיל 30

סוגיית מסלולי הצעירים ובכללם "שנת בית" עוברת בחינה מחודשת ביחד עם ועדת צעירים.

הנושאים הנבחנים נחלקים לשאלות תקנוניות מצד אחד ושאלות תקציביות ארוכות טווח מאידך. 

להלן נושאים מרכזיים המצריכים בחינה, הסדרה והחלטה.

1.     אי הלימה בין תקנון מסלול צעירים ( גם בשל עדכונים חוזרים ונשנים)  לבין תקנון האגודה השיתופית למשל לגבי מצב מתמשך של "מועמד שאינו במקום".

2.     מסלול צעירים מסתיים בגיל 30. עם זאת נוצרים מצבים שבגין אי הסדרת "שנת בית ומימושה", צעירים עוברים את גיל 30 ועדיין לומדים במסגרת "מסלול צעירים".

3.     לקראת גיל 30 נשלח מכתב רשמי מאת המזכיר לכל בן, ובו עליו לרשום את החלטתו (אם לקליטה או עזיבה) ולחתום. עולה שחלק מהבנים לא עונים או לא ענו בשנים האחרונות, או ענו בנוסח "אנו נשוב בעתיד". עקב זאת, הסטטוס לאחר גיל 30 עמום ויוצר מצבים עמומים ופרשניים.

4.     גיל 30 משמש כבסיס לחישוב צבירות הזכות לקרן חיים (והזכאות הסופית לבנים/בנות שאינם עוד מועמדים/חברים נקבעת ביחס לגיל זה ועל פי כללי תקנון הקרן). מאידך בקבלה למועמדות/חברות גיל 30 הוא הגיל שביחס אליו מחושבת ההשלמה לצבירה לביטחון סוציאלי וקרן חיים.    

5.     עלות שנת בית הפכה לגורם תקציבי משמעותי המכביד על ביצוע משימות שנקבעו על ידי הקהילה.

6.     צמצום התחייבויות כספיות ארוכות טווח – מניעת מצבים של התחייבויות בעקבות שנת בית לעשור קדימה – ללא קביעת מועדי מימוש וצבירת התחייבות כספית משמעותית של גבע. 

הנוסח המובא בזאת להחלטה, עוסק רק בשאלת הסדרת גיל 30 כגיל שבו מסתיים מסלול צעירים.

גיל 30 מהווה נקודת חיתוך חדה וברורה  בין סיום מסלול צעירים לבין הסטטוס שלאחריו:

מועמדות / עזיבה.  (ראה סעיפים 1 – 4 ברשימה שלמעלה ).

נוסח זה עבר דיון בוועדת צעירים, שלושה  דיונים במזכירות כולל חוות דעת ועריכה משפטית , ועוסק

כאמור רק בשלב הראשון של הטיפול בנושא  - הסדרת המעמד אחרי גיל 30.

הצעה לדיון והחלטה:

בהגיע הבן לגיל 30- מסתיים עבורו מסלול צעירים ומועמדותו מכוח היותו בן/בת  הקיבוץ.  

בתוך כך אחת ההשלכות שיש לחדד - סיום מסלול הלימודים בגיל 30.

מסלול הלימודים (וזכויות לתנאי לימודים) מוגדרים ע"פ נוהל צעירים (2013) כתקופה בת עד 4.4  שנים.לכן,בנים ילדי 1987- 1992 (כיום בני 25-30) שעשו שנת בית - יוחרגו מההצעה  ויהוו "קבוצה סגורה" לצורך כך. המשמעות- בני אותה קבוצה מוחרגת,יהיו זכאים לממש את זכותם ללימודים גם מעבר לגיל 30 ובת אישה החלו ללמוד מוקדם יותר כפי שמורה נוהל הצעירים התקף (2013).

בנים/בנות ילדי 1993 ואילך- שבצעו או מבצעים שנת בית-  יוכלו לממש את זכויות מסלול לימודים (ותנאי לימודים) עד גיל 30 בלבד. זאת מהטעם שבניגוד לילידי השנים המוקדמות  יותר, יש להם זמן להיערך ולסיים לימודים עד מועד פקיעת מסלול צעירים- גיל 30.

כלקחים של שינויים קודמים,  נערכה על ידי יו"ר ועדת צעירים בדיקה שכללה רשימת בנים  שעשו/עושים שנת בית וטרם מיצו זכויותיהם .

רשימות הבנים/בנות המוחרגים תשלחנה להורים בדואר בכתב לצורך ביקורת ובקרה.

בכל מקרה של תקלה  - אי הבנה – לפנות ללא היסוס לרינת גלילי יו"ר ועדת צעירים .

השאלות הנוגעות לארגון מסלולי הצעירים ובכלל זה המשך/סיום מסלול "שנת בית" יעלו  

בהמשך.    

הנוסח להחלטה מצריך אישור אסיפה וקלפי :

 

לכב' ...........

             שלום רב.

הנדון -  מעבר גיל 30  – סיום מסלול צעירים וסיום המועמדות. .

עם הגעתך לגיל 30  בו מסתיים מסלול הצעירים, והיות ואינך מתגורר בגבע דרך קבע ,נוצר המצב הבא:

1/ על פי תקנון מסלול צעירים  - המסלול מסתיים בהגיעך לגיל 30 .

2/ על פי החלטת אסיפה  : האסיפה מסמיכה את המזכירות לסיים את תקופת המועמדות של בני משק שהגיעו לגיל 30, בהתאם להסדר צעירים,  וזאת לאחר שליחת מכתבים אישיים ליידוע בדבר ההחלטה ומתן אפשרות לבנים שיהיו מעוניינים בכך להציג עניינם בפני המזכירות טרם קבלת החלטה.

משמעויות :  

1.  עומדת בפניך אפשרות להציג עניינך בפני המזכירות.  לשם כך עליך להודיע בכתב עד לתאריך  XXXX/XX/XXעל בקשתך זו.  

2.  באם לא תפני/ה בכתב ימשך התהליך והמזכירות תדון בסיום תקופת המועמדות שלך.

3.  כמו כן לא תמשך הצבירה לקרן-חיים ,  והסכום הצבור- שמור לרשותך.

4.  לא תתקיים צבירה אחרת מכל סוג, ואין צבירת ותק..

5. מרגע קבלת מכתב זה : במידה ותבקש לחזור לגבע , יהיה זה על פי התנאים וההסדרים שיהיו בתוקף בעת הבקשה.  

בברכה  - מזכיר/ת גבע ...............

לפרטים נוספים :

בנוגע לתהליך עצמו :  מזכיר/ת גבע ( XXXXX)  או מרכז/ת ועדת צעירים ( XXXXX) .

בנוגע לצבירות כספיות -  מרכז הועדה לביטחון סוציאלי ( XXXXX)

 העתק :         תיק אישי

                     מרכז/ת ועדת צעירים

                     מרכז/ת רישום אוכלוסין .

*****************************************************************

בניית בתים חדשים בתחומי גבע

בהצעה שהוצעה  לחברים והובאה לאסיפה, קיימת הצעה לבנות בית במקום

שהוא עומד כעת  מועדון-חדר-אוכל ומטבח של המתנדבים.יאיר הבטיח לצוות המתנדבים, במידה והתוכנית תבוצע יבנה בניין (מועדון-חדר אכל מטבח) חדש למתנדבים.

צוות המתנדבים.ברנדה לנדס, אנדרס מירנדה והני שווגלר

מעט מנהל הקהילה - דורון חורב

משלחן מנהל הקהילה


מקבץ נתונים סטטיסטיים לעניין צריכת חשמל

שלום חברים,

לאחר תקופה ארוכה שבה מופעל מודל החשמל, להלן נתוני צריכה השוואתיים:

הקצבת חשמל לחודש על פי מספר נפשות

מספר דיירים

הקצבת קוט"ש שנתית לבית אב, בהתאם למודל הקודם

הקצבת קוט"ש בחודש

עלות חודשית בש"ח בהתאם למודל החדש

1

5000

        417

        229

2

7000

        583

        320

3

9000

        750

        412

4

9000

        750

        412

5

9500

        792

        435

6

11000

        917

        504

7

11000

        917

        504

8

11000

        917

        504

נתוני צריכה לפי חודש החל בתחילת השנה

חודש

סה"כ מספר הבתים בהם נמדדה צריכת החשמל

מספר בתים בהם נרשמה צריכה מעל התקציב

מספר בתים בהם נרשמה צריכה בגבולות התקציב

מספר בתים בהם נרשמה צריכה מתחת לתקציב

ינואר

221

139

62

20

פברואר

222

115

75

32

מרץ

215

140

56

29

אפריל

224

7

116

101

מאי

228

17

106

105

 

 

חודש

סה"כ מספר הבתים בהם נמדדה צריכת החשמל

מספר בתים בהם נרשמה צריכה מעל 500 ₪ ועד 1,000 ₪

מספר בתים בהם נרשמה צריכה מעל 1,000 ₪ ועד 1,500 ₪

מספר בתים בהם נרשמה צריכה מעל 1,500 ₪

ינואר

221

107

30

3

פברואר

222

106

12

0

מרץ

215

93

45

2

אפריל

224

7

0

0

מאי

228

18

0

0

 

מניתוח הנתונים אנו למדים:

1.     ישנה תנועת אוכלוסייה, ובתים שנכנסים לשיפוץ או חוזרים משיפוץ משפיעים על מספר הדירות הנמדדות.

2.     ציבור החברים לוקח אחריות על צריכת החשמל, נפרד מאמצעים זוללי חשמל או מנצל אותם באופן שקול.

3.     לעונתיות מרכיב מרכזי בצריכת החשמל.

4.     ככל שהמודעות לעלות צריכת החשמל גוברת, כך הציבור נוהג בחיסכון.

5.     אנו צופים, שבמהלך החודשים יוני, יולי, אוגוסט, תעלה צריכת החשמל בשל הפעלת מזגנים.

ולסיום, אין זו חוכמה לחיות, כל אחד מאתנו עושה זאת, העניין הוא לעשות זאת באופן ראוי וכדאי.

ולבואה של שבת מנוחה, שנדע ליהנות גם "במחיר חשמל", עבורנו ולא עבור קירות הבית.

דורון חורב, מנהל קהילה

סוניה קרמר ז"ל, לזכרה

בית גבע אבל על מותה של חברתנו

סוניה קרמר ז"ל

ומשתתף באבל המשפחה

 

סוניה קרמר נולדה ב: יום הכיפורים 1921 בריגה לטביה–

 נפטרה : 29.5.2017 חג שבועות 2017 בגבע.

וכך סיפרה סוניה על מסלול חייה:

"היינו  משפחה גדולה. גרנו בדירה של שלושה חדרים בעיר העתיקה בריגה שבלטביה. ארבעה ילדים. אמא, אבא וסבתא.

אחותי הגדולה הייתה בת 7, אחי בן שלוש וחצי, ואחריהם הגענו שתי בנות תאומות "בלתי צפויות".

אמא בשום אופן לא רצתה ללכת לבית החולים (זה היה ב-1921) והלידה התרחשה בבית הצפוף הזה בלי אמבטיה, בלי מקלחת, בלי מים חמים...

הגיע רופא ואחות מיילדת. הלידהעברה בשלום . שתי בנות שהמשקל של שתיהן יחד היה פחות משלושה קילוגרם! לידת תאומות הייתה תופעה נדירה בשנים ההן. אני ואחותי התאומה נולדנו  ביום הכיפורים ב-1921.

גדלנו בצפיפות, אבל בבית חם, באהבה וכבוד להורים. אבא היה שען. הוא היה נכה. גרנו בקומה שניה ותמיד שר כשעלה במדרגות הביתה. באותו זמן אמא כבר הכינה "סמובר" על השולחן וכולם התיישבו לאכול ארוחת ערב. תמיד אכלנו את כל הארוחות ביחד. לכל אחד היה מקום קבוע בשולחן הגדול המרובע בסלון שלנו.

אי אפשר היה שלא  להתרגש מטוב הלב של אמא שלנו. היא אף פעם לא הרימה את הקול שלה. הייתה מאוד מסודרת, והטיפול בנו  היה יוצא מן הכלל.

הייתה לה גישה נהדרת לחינוך של ארבעת ילדיה. רק כשגידלתי את הילדים שלנו, יכולתי להעריך את הכישרון שלה לגדל ילדים. להעניק תשומת לב לכולם. והכל בשקט, בסבלנות בלי גבול. למרות הצפיפות בדירה שלנו היא הייתה מקבלת אורחים. הדלת אצלנו הייתה פתוחה לכל אחד. מי שהיה במצוקה במשפחה הגדולה שלנו ידע שאמא שלנו תמיד תעזור. היא לימדה גם אותנו לעשות אותו דבר בלי לדבר על זה. וכל זה בלי פסיכולוגים ובלי אוניברסיטאות.

אבא אמר שילדים צריכים ללמוד בבית ספר בשפה שהם מדברים בבית. הוא היה פעיל בארגון בתי ספר ביידיש בלטביה ואני הייתי מאוד גאה שאבא שלי משתתף בכל מיני ישיבות. אבא לא הסכים שנלמד בבית ספר דתי יהודי. כי היה אתאיסט.

בסיום בית הספר היסודי אבא רצה שאהיה היורשת שלו, שאני אלמד את המקצוע שלו – להיות שענית. זה היה מאוד נדיר בשנים ההן – אישה שענית!

לא למדתי בבית ספר תיכון  וזה חסר לי מאוד, אבל בכל הזדמנות למדתי אצל מורים פרטיים.

ביוני 1940 ברית המועצות כבשה את הארצות הבלטיות. וביוני 1941 גרמניה התחילה בהתקפה על ברית המועצות.

לאה אחותי התאומה, שלמדה באקדמיה לאומנות התקשרה ואמרה שיוצאים מהאקדמיה לחזית. וביקשה שאבוא לפגוש אותה.

נפרדתי מאבא ומהגיס שלי ואבא אמר לי(אלה היו המילים האחרונות ששמעתי מפיו)"לכו ילדות שלי לכו, אני רוצה שאתן תישארו בחיים". גם את גיסי לא ראיתי יותר. אני נישקתי אותם ויצאתי.

את לאה לא פגשתי באותו יום.

עד פה דבריה של סוניה .

 

פורטרט של סוניה     ציירה לאה אחותה התאומה של סוניה

במלחמה עבדה סוניה בקולחוזים ברוסיה. שם טיפלה בפליטים רוסיים, עבדה בחקלאות והגישה  עזרה ראשונה לפצועים. היא עברה מקולחוז אחד לאחר. גם שם עבדה בתנאים קשים ביותר.חפרה שוחות נגד טנקים

באדמה הקפואה. בקולחוז אחר עבדה בבניית סוללות למסילות  הרכבת עד שהגיעה לנובוסיבירסק  בקור המקפיא של חורף 1943.ב-23 ליולי 1945 חזרה לריגה ונפגשה שוב עם לאה ועם אחיה.ממשפחתה הגדולה והמורחבת נותרו 14 איש.

סוניה מספרת על פגישתה עם משה – לימים בעלה משה קרמר.

"על מוישל'ה שמעתי כבר מזמן מרוחל'ה חברתי. וכשראיתי אותו יום אחד בצומת רחובות בריגה, עדיין במדים כבר התאהבתי בו. הוא חזר מהחזית ביפן והצטרף לחבורה שלנו. אני התיידדתי איתו. היינו חברים.  וב-1 בפברואר 1948 התחתנו."

"שני ילדים נולדו לנו. אסתר הבכורה נולדה ב-23 ליולי 1949 וכשהיא הייתה בת 8 הבאתי לה מתנה – אח קטן – יאשה (יעקב). הוא נולד ב-19 במרץ 1957.

ב-23 ליולי 1971 הגשנו בקשה לעלות לישראל. היה פחד גדול לדבר על ארץ ישראל. אנשים פחדו אפילו לדבר יידיש. ילדינו ידעו שהם יהודים כמובן.

בשביל מוישל'ה שלי ארץ ישראל הייתה כבר מטרה. מכיוון שאחיו יוסף ואחותו פועה עלו כחלוצים ב1934-5.

לאחר שלושה חודשים קיבלנו את האישור לעלות לישראל. 4 ימים היינו בדרך לאחר פרידה קשה מהבת עם הנכד ובעלה וכן פרידה מאחותי התאומה.

בתחנת הרכבת ירד השלג הראשון של החורף.

הגענו לגבע בלילה.

למחרת בבוקר התעוררתי לגן עדן...

בגבע סוניה עבדה  כ"פקק" במקומות שונים : כמחליפה בכל בתי הילדים, ובמכבסה, היא גם עבדה בהגשה עצמית  בחדר האוכל בבוקר עד שקבעה מקומה במתפרה.

יהי זכרה ברוך.

*******************************************

לאמא שלי

ושוב זה קרה לי...

לפני כשבועיים ביקרנו ביום שישי אצלך בבית סביון, כהרגלנו ישבנו אצלך בחדר, הקשבנו למוסיקה שכל כך אהבת, פתרנו תשבצים מהעיתון, ואז נפרדנו לשלום עד לפעם הבאה...

נסעתי לחו"ל בענייני עבודה בהרגשה בטוחה שאת חזקה למרות גילך המופלג, וכשאחזור נמשיך לבקרך בכל יום שישי...

אך הפעם היו לך תכניות אחרות...

הלכת מאתנו כפי שחיית את חייך – בשקט, ברוגע, ללא דרמות. פשוט הפסקת לנשום, וזהו...

אמא, את אישה מדהימה, אמנם ללא השכלה פורמלית, אך בעלת חוכמת חיים אדירה שבזכותה היית הכל– החל מלהיות אמא טובה, דרך להיות מומחית למדעי החיים והרוח וכלה בלהיות רופאה שאבחנותיה לא נפלו מאלו של רופאים שלמדו עשרות שנים. היית בעלת עולם רוחני עשיר – מוסיקה קלסית וספרים. זכרת את תאריכי ימי ההולדת של כולם ודאגת להתקשר במועד. היית יסודית - סידור התמונות באלבומים,קיטלוג מאות המכתבים מאחותך התאומה, ניהול הרשימות ביומן ועוד.   

את אישה בעלת יושר נדיר, פשטות ואוהבת אדם. את מאלו שאף פעם לא היו להם שונאים או יריבים. מנות האהבה שקיבלו הסובבים אותך לא ניתנות למדידה ולכימות. קיבלת את כולם כפי שהם, ללא תנאים וללא דעות קדומות.

תכונות שקשה למצוא בימינו...

אך תכונתך הבולטת מכל – הצורך לעזור לכל.

כל חייך סייעת ועזרת לאנשים קרובים, כמו גם לזרים לחלוטין: אם זה לאחותך התאומה בהגשמת חלומה להיות פסלת, אם זה לאבא בהגשמת חלומו לעלות לישראל ובשנים שחלה והיה זקוק לעזרה, ואם זה בנתינה האין סופית לעולים החדשים כשסייעת להם להתאקלם בארץ לא פשוטה זו.

אחת הדוגמאות אפשר למצוא באוסף הזיכרונות שרשמת בדייקנות וברגישות המעוררות התפעלות. אחרי שנאלצת להפסיק את לימודיך לפני המלחמה רשמת:
"אחרי המלחמה חשבתי להמשיך בלימודים. התחלתי ללמוד ולא יכולתי. הייתי צריכה לעבוד. רציתי שלאה תמשיך את הלימודים שלה באקדמיה לאומנות, להיות פסלת. ועד היום לאה מודה לי וכל הזמן אומרת: ללא עזרתה של סוניה, לא הייתי יכולה לגמור את האקדמיה!"

מה שמדהים הוא שעשית זאת מכל הלב, ללא ציפייה לתמורה כלשהי,  ולא כדי שאחרים יעריכו את מעשיך, ואפילו לא לצורך סיפוק עצמי. פשוט עשית, כי היה זה חלק בלתי נפרד ממך.

והעובדה – הדעיכה שלך החלה מאז שכבר לא היית צריכה לעזור לאבא, כבר לא היית צריכה לטפל באחותך, וגם העולים כבר לא הגיעו...

היה עצוב לראות את המבט הכבוי שבעינייך בתקופה האחרונה.

אבל כשהנהנת בראשך לצלילי מוצרט בעיניים עצומות ונתת חיוך מלבב כשהיינו נכנסים לחדרך, אפשר היה לראות עד כמה העולם הפנימי שלך נשאר על כנו, עד כמה נשארת את עד נשימתך האחרונה...

זהו, תם עידן הנפילים במשפחתנו.

התייתמנו מאמא/סבתא/סבתא רבא גדולה מהחיים – אישה חכמה ופשוטה כאחד, בעלת יושר פנימי אין סופי ולב ענק.

אך לפני הכל, היית רעייה נפלאה לאבא במשך 59 שנים, והיית אמא מכוונת ומחבקת, ובו בזמן משחררת ולא מלחיצה.בזכותך אני אדם טוב יותר.

ואני אומר פשוט – תודה שהיית אמא שלי!

בנך יאשה

****************************

"התרצי תה וריבה מתות גינה?"

בביישנות מחייכת ואומרת "כן".

סוניה מניחה לפני צלוחית קטנה עם כפית של פעם. גם הצלוחית היא של פעם.

אני טועמת וטעם של ילדות מציף אותי... אלפי שנים מאז טעמתי טעם כזה של ריבה. ריבה של בית.

אני נמסה לתוך עצמי.

דמעות ממלאות את עיני.

הם מסתכלים בי. "בוכה?" שואלים

"כן."

הרזומה שלי לא משהו ועוד בקושי טעמה מן הריבה וכבר בוכה. מה יהיה איתה?

בחדר הצנוע שהוא בעצם בית חם ועוטף עומדים סוניה ומשה והם מאותתים לי להיכנס פנימה... לחייהם

והשאר היסטוריה: אני בעקבות סוניה וצעדיה ההחלטיים לביקור יומי אצל פועה או חנה בביתן בהתחלה, ואחר כך בבית סביון. אני מחקה אותה אוחזת במגש בחדר אוכל – כמו שהקיבוצניקים מחזיקים במגש. יושבת לצידה בקלנועית ורואה את הקלות בה היא נוהגת... כן, היא אשתו של נהג משאית! בטח שאני יודעת!!!

אנחנו הולכות לקנות פקעות לקראת החורף אצל שרה באופנטיק וגם חזיות קונות שם. רגע למכבסה ועוד רגע לכיסא שלה במתפרה לסיים שם משהו.

היא יודעת על הספרים שקראתי וממליצה לי על אלו שהיא קוראת.

היא מלמדת אותי על חברי הקבוצה. על חברותיה הקרובות. על הקשרים של משפחת ידין/קרמר וקרמר/מהנעים. מי הבן של מי... מי האמא... ואיפה היא עכשיו...

וסיפורי משפחה מצחיקים, וסיפורי משפחה עצובים

ודברים שבנות מדברות עליהם ודברים שלא מדברים עליהם.

אני אוהבת אותה יותר ויותר. החודשים עברו לשנים והשנים הפכו להרבה יותר שנים ולילדים שלי יש סבתא!

מתן ומיכאל מגיעים לבקר אותך מיוזמתם כאשר יאשה ואני אינם.

וכשיונתן התאהב בג'ודית האמריקאית ואמר שאבא שלה נולד בריגה – אתם יודעים כבר למה אני כל כך שמחתי!

הסוף ידוע מראש: את כבר התחלת את תהליך הפרידה מאתנו לפני מספר שנים. האטת את הקצב, פחות נחישות בצעדיך מיעטת לדבר.

נתת למוזיקה פנימית כלשהי, לשטוף את מחשבותיך.

ואני יכולה לספר על השינויים שעברו עלי מאז הכנסתם אותי לחייכם. בזכותך ובעזרת הדברים שאת לא.

את היית לנו כור גרעיני של כח, של חום וקירבה. אישה טובה ורחומה. שקולה, רגישה ומעשית גם יחד. את כל כך ידעת להקל על קשיים. ונגעת בי.

ראיתי את נשימותיך האחרונות, הרפויות והשטחיות. זכיתי להיות על ידך עוקבת אחר התנודות הרפות של הסדין הדק שכיסה אותך עד נשימתך האחרונה...

כל כך הרבה כאב יש בי כעת. כל כך הרבה צער.

אני אוהבת אותך סוניה.  היי שלום 

דורית.

***************************************

קצת על סוניה ועלי

הכרנו בשלהי שנות ה-90', תחילתו החזקה של הקיץ הארץ ישראלי.

את האירוע עצמו אמנם אני לא זוכר, אבל אילו היינו שואלים אותך..

או-הו.. כל פרט ופרט, מי היה, מי לא היה, למה לא היה. הכל.. כי כזו היית.. סבתא.

סבתא שאוהבת ודואגת, כשרונית ומצחיקה ושלא נדבר על הריבות הנפלאות שהיית מכינה.

קשה לסכם את "עידן סוניה", אין סוף סיפורים, חוויות, סופ"שים שלמים אצלך בחופשי בקיץ שכוללים את הבריכה הגדולה של גבע, המאגנום והטילון שמחכים במקפיא, וכמובן את החום ואהבה אין סופית שנתת לנו, את תחושת השייכות והקבלה שנתת למשפחה שלמה להיכנס לך לחיים.

מתוך שלוש סבתות היית לי יחידה, ולמזלי זכיתי להכיר אותך שנים רבות.

נוחי על משכבך לשלום סבתא סוניה, העיקר שתנוחי.

אסיים בציטוט מאחד משיריה המופלאים של חווה אלברשטיין – "געגועים"

ובשבת בבוקר אין למי לצלצל

ולספר איך עברה ההופעה

ואבא לא שואל: היה קהל?

ואמא לא אומרת: את נשמעת עייפה...

ולא עוברים בבית בדרך לצפון

ולא עוצרים שם בדרך חזרה

והמרפסת שממנה נופפו לי לשלום

תלויה כמו עריסה ריקה

אני לא בוכה, אני רק מתגעגע"

******************************************

הספד לסבתא סוניה- 1.6.2017

כי אמיתית היא ולא סמל, 
ולא דגל ולא אות. 
העבר מאחוריה - 
היא צופה אל הבאות. 
היא גם סבתא וגם אמא, 
גם נכדה וגם נינה. 
בקיצור, היא מתחדשת 
כמו עונות שנה. 
אשת קיץ, אשת חורף, 
אשת חיק ואשת ריב, 
אך בלב עמוק מתחת, 
שם תמיד אביב.

בחורף 1921 נוסד קיבוץ גבע, והרחק מכאן נולדו התאומות סוניה ולאה. בשנת 1971 התלכדו ונשזרו חייו של קיבוץ גבע בחייה של סבתא סוניה. בחרתי לספר לכם זאת דווקא כאן ועכשיו מכיוון שלכול אדם ישנה השראה, ההשראה הזו מגדירה את האדם. שני הסיפורים המופלאים הללו, סיפורו של קיבוץ גבע וסיפורה של סבתא סוניה, הם ההשראה שלי, הם זיכרונות הילדות בהם אני נזכר ועליהם אני חושב בערגה כול פעם שאני נותן דרור למחשבות. מילות השיר של דידי מנוסי בהם פתחתי תמיד מציפות בי את אותם רגעי ההשראה, שספגתי מנופיה ומצליליה של גבע ומאישיותה של סבתא סוניה.

לא בכדי אני סופד לסבתא ולגבע יחד. לכתה של סבתא סוניה מסמל אצלי סופו של סיפור, שהופך כעת לפרק, שנחתם בדברי הימים. סבתא סוניה היתה סמל עבורי, ראיתי בה את התקומה מהאפר, ראיתי בה סמל לדור התקומה האגדי שהולך ונעלם, ראיתי כיצד אישה אחת קטנה יוצאת דופן מרכזת בתוכה את העוצמה, את הערכים והכי חשוב את הטוב שיש בבני האדם. סבתא סוניה היתה עבורי השראה לערכי אהבת הארץ, אהבת האדם, יושר ויושרה. אישה טהורה ללא ריב וללא מדון. סבתא סוניה היוותה עבורי את ההשראה לראות את טובת האחר הרבה לפני טובתך אתה.

סבתא, השנים האחרונות לא היטיבו עימך. הלכת ושקעת לאיטך בעולם משלך ודמותך האיתנה דעכה, אולם אין בכך די בכדי להשכיח את הזיכרונות העוצמתיים שמלווים אותי אותנו, ממך ומסבא משה. אני מדבר על הרגעים הקטנים, ארוחות הערב המשותפות בביתכם, "החדר", הערבים בחגים ובסופי השבוע  על המדשאה מול הבית, הבילוי בבריכה, חופשות הקיץ, מלחמת המפרץ הראשונה, המפגשים של המשפחה המצומצמת והרחבה על הספסל בכניסה לבית, כשכולם היו מתכנסים ואנחנו הנכדים לא ידענו נפשנו מרוב אושר. כול אלו היו ואינם עוד, נותרו זיכרון עז ומכונן מעין כמוהו.

לסיום אומר סבתא, כי לאנשים יש חלומות, אנשים רוצים לזכות בפרסים, אני סבתא הגשמתי את החלום הגדול ביותר וזכיתי בפרס הנדיב ביותר, זכיתי להיות הנכד שלך!!

סבתא אזכור אותך, אוהב אותך ואנצור אותך בליבי לעד!!

נכדך אבי

****************************

אני מודה לכל בית גבע על כך שטיפלתם באמא שלי עד רגעיה האחרונים.

גבע הייתה הבית בשבילי וכזו תישאר לתמיד.

תודה לכולכם!

יעקב

 

בבית סביון עם חלימה

תודות לשבועות ; תערוכת ספרים

תודה ופרידה

שבועות עבר בהצלחה יתרה ועל כך תודה גדולה להרבה אנשים, אשר קצרה היריעה מלציין את כולם.

לכל מי שלקח חלק בחג המוצלח שלוחה תודה גדולה!

שיתוף הפעולה היה מרשים ומחמם את הלב.

בזאת אני מסיימת שנתיים וחצי של ריכוז ועדת תרבות. אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה שליוו ותמכו, לצוות ההגברה הנאמן והחרוץ ולכל מי שלקח חלק קטן כגדול בכל הקשור לפעילות התרבותית בגבעה, שנדע להמשיך כך.

שבת שלום ומבורך,  נעמה רז

 


שיר הרפתנים - שבועות 2017 from kibbutz geva on Vimeo.

ריקוד האימהות - שבועות 2017 from kibbutz geva on Vimeo.

********************************************************************

לכבוד שבוע הספר החל השבוע

 

תתקיים בגבע ביום שני כ"ה בסיון 19/6  בחדר האוכל

בין השעות 16:00-19:00

התשלום במזומן (אפשר עם כרטיס אשראי או המחאה)

כולם מוזמנים,  ע. הספריה

מהנעשה בספריה

"ככל שהספר טוב יותר כך הוא משאיר יותר מקום לקורא"

 הולברון ג'קסון

 שבוע הספר 2017 – תשע"ז

מהנעשה בספרייה

לקראת שבוע הספר (7.6 – 17.6 ) ברצוננו לשתף אתכם בנעשה בספרייה.

הספרייה פתוחה בימים א' – ה' בשעות היום משעה 8:00 – 12:00

ביום ה' בערב בין 18:30 – 19:30

בימי שישי וערבי חג בין 10:00 – 12:00

ומעט נתונים מספריים:

המספרים מתייחסים לדוחות מהמחשב מתאריכים 2.6.16 – 2.6.17 .

בספרייה מקוטלגים 25,950 פריטים (לא כולל ספרי אנגלית וספרים בשפות אחרות).

מנויים – 468 חברים (אנשי גבע ובני משפחותיהם ומחליפים מבחוץ. מתוכם 135 מנויים פעילים)

כמות ההשאלות בתאריכים הנ"ל:  1521

להלן רשימת הספרים המבוקשים ביותר: (בסדר יורד)

החיים אחריך – ג'וג'ו מויס

עושה כרצונו – אסתי ויינשטיין

הנערה שהשארת מאחור – ג'וג'ו מויס

תשרין – אימן סיכסק

ללכת בדרכך – ג'וג'ו מויס

אהבתה של סלטנאת – שרה אהרוני

רשימת המשאלות – לורי נלסון ספילמן

אחד ועוד אחד – ג'וג'ו מויס

השחקניות – אורלי קראוס-וינר

קלריסה – שטפן צוויג

סנטרל פארק – גיום מוסו

החברה הגאונה: ילדות נערות – אלנה פרנטה

אבני הסליחה – לורי נלסון ספילמן

 

מתוך הרשימה-  4 פריטים – סופרים ישראליים, 9 פריטים – ספרות מתורגמת

נתון זה – של ירידה בקריאת ספרי מקור תואם את תפישתם של המבקרים (מוסף ספרות ידיעות אחרונות), שטוענים ש"הספרות הישראלית  איבדה את הבכורה... איבדה את כוחה המסחרי, נוכחותה הולכת ומתמעטת בטבלת רבי המכר... זו אחת התקופות הגרועות ביותר של הספרות העברית במשך כמה וכמה דורות, וזה מפחיד..."

קריטריונים לבחירת ספרים

ביקור בחנות "סטימצקי" והתרשמות מההיצע המוצג שם,

עיון וקריאה במוספי הספרים של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות",

התחשבות בהמלצות ובקשות חברים ורצון להענות להעדפות שונות של קוראים ולסוגות שונות של ספרים: מתח, דרמה, יומנים, ביוגרפיות, כלכלה, מדע בידיוני, מכתבים, מסעות, נובלה, רומנים,צבא ובטחון, מעט שירה ועוד.

 

כתבי-עת בספרייה

עיתון 77 – כתב-עת לספרות, אמנות, חברה ובקורת

אריאל – כתב עת לידיעת א"י

פסיפס – כתב עת לשירה

קתדרה – לתולדות א"י ויישובה

מומלץ לעיין בהם!

"ארון תצוגה"

בארון מוצגים נושאים שונים , בהתאם לאירועי השנה ונושאים נבחרים ע"י הספרניות.

ב"פינת המציאות" כל הזמן מתחלפים ספרים, חברים מביאים, לוקחים ונהנים...

עזרה בהכנת ביבליוגרפיות לכל המעוניין – פרטים אצל הספרניות

בקשה:  נא להימנע מהבאת ארגזי ספרים ישנים עד להודעה חדשה!!!

נשמח לייעץ ולעזור ככל שנוכל.   הארות והערות יתקבלו בברכה.

דפנה ונירה

וארז גולן, שתורם כל שבוע מס' שעות במסגרת שירות לאומי.

בצער נפרדנו החודש מחברתנו, יונה ברקאי ז"ל, ספרנית ותיקה שעבדה במשך שנים רבות עם אליהו נחשון- מייסד הספרייה, ועם פנינה נצר, טובה אורן ונחמן רז זכרונם לברכה. תרומתה הייתה רבה כמעט עד יומה האחרון. גם כשנחלשה ראייתה מצאה עבודה מתאימה ואין דומה לה בעטיפת הספרים המדויקת!

יונה חסרה לנו מאוד! 

 

קייטנת אקים בגבע - זהר ברג

קייטנת אקים בגבע

מזה כ-17 שנה מתקיימת בגבע קייטנת איל"ן כל קיץ. בקייטנה לוקחים חלק נערי ונערות ט'-יב' וחברי גבע נוספים שמתגייסים לטובת העניין.

לאור שיקולים שונים, החלטנו השנה לארח לראשונה את ילדי עמותת אקים, ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בגילאי 10-17. כולם מתגוררים באזור ושייכים לסניף אקים עפולה, בית שאן והעמקים.

הזמנה:

ביום שני, 12/6 בשעה 20:00

תתקיים ההצגה "חלומות פשוטים" בדשא חד"א

כחלק מההכנה לקראת הקייטנה, אנו מזמינים את כל הציבור להצגה מיוחדת במינה, בה כל השחקנים הינם בוגרים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ( תסמונת דאון ופיגור ). רוב השחקנים מתגוררים בדיור המוגן בחפציבה וחלקם גרים בבית שאן ובישובים שונים בעמק.

ההצגה רצה כבר כמעט 3 שנים ומוצגת ברחבי הארץ בפני קהלים שונים וגדולים (בתי אבות, בתי ספר, ישובים, מוסדות אקדמיים, צבא וכו'. )

הורים יקרים- חשוב מאוד שתלוו את ילדיכם להצגה על-מנת שתוכלו לתווך להם ולשמור על שקט וכבוד במהלך ההצגה (עד כיתה ו' הכרחי ליווי הורים).

זהר ברג

המתנדבים בקיבוצים - ברנדה לנדס

עם פרוץ מלחמת ששת הימים  הגיעו לארץ ולגבע מתנדבים מחו"ל. אלה היו ה"חלוצים" של גל המתנדבים ששטף אז ועדיין זורם גם היום .

מתנדבים

לא כתבתי אולי שנה וחצי על קבוצות המתנדבים שהיו בגבע.

בתקופה הזו  הגיעו מתנדבים מארצות שלא היו בעבר. תמיד יש מתנדבים מארצות הברית, דרום אפריקה דרום קוריאה וגרמניה מקסיקו וקולומביה, אבל בזמן האחרון נוספו יפן, הונגריה, רוסיה סין ושוויץ אקוודור ניקארגויה, ובראזיל. מעט מתנדבים מגיעים מסקנדינביה. שמחנו לראות שוב את אלקס משוודיה שהיה  פה לפני שנתיים. יש בכלל תופעה של מתנדבים חוזרים. יוהנס  מגרמניה גם הוא פה שוב, ובעוד שלושה שבועות מגיע אדם מארצות הברית , ווויקטור מקולומביה שלשניהם  זו פעם שנייה כמתנדבים פה בגבע.

 

יום, יום, אני מתפלאת  מהם. הרצון לעזור אחד לשני ולקבוץ, האהבה שלהם למקום. 

אני בקשר עם  מתנדבים רבים לשעבר. הם לא שוכחים את תקופת ההתנדבות שלהם. רבים טוענים שהתקופה בקבוץ הייתה תקופה  הכי משמעותית בשבילם  עד כה בחייהם.

ההזדהות שלהם עם ישראל היא חזקה מאד, ובחו"ל  מהווים כשגרירים.

המתנדבים חיים פה כמיני קבוץ, עם תורנויות ואסיפות, חוץ מהעבודה בענפים.  אנו מוסיפים הרצאות וטיולים.

לפני כמה חודשים אנדרס הצטרף לצוות.  הוא עושה הכל בהתנדבות אחרי עבודה.  הוא מוסיף הרבה וכל מתנדבים אוהבים ומעריכים אותו. אנדרס הכניס הרבה פעילויות בערבים. קומזיצים עם  ארוחות ערב של  "פוייקה" עם מרשמים מדהימים, ארוחת ארבע בגבעות סביב גבע. הוא התחיל ערבי סרט על יד המועדון.

 בדיקות הניקיון האסיפות ועוד..לפני שבוע ראינו ( ובכינו קצת) בסרט "האריה". חוץ מזה הוא פעיל בעבודה השוטפת,   הוא עוזר  . זה תענוג לעבוד אתו!!!

 

 הני עדיין מכינה למתנדבים  את כל הציוד, עוזרת מאד  בקבלת המתנדבים החדשים, מכינה עוגות ועוד. גל רכס, עוזרת לנו פעם בשבוע עם ניקיון, קניות ועבודות במשרד.תודה לגל

 

                                                                           ברנדה

ליום האישה ; סדנת ניהול תקציב

מוקדש ליום האשה הבינלאומי

לא יכולנו להתאפק ולחכות ליום האשה הבינלאומי כשאוצר כזה נמצא בידינו. אז אנחנו מפרסמים את הפשקוויל הזה ושתדענה הנשים את מקומן: במקומות נסתרים , רצוי מאחורי הטנדר הלבן...

 

**************


העתקת קישור