דף מספר 2260
10/3/2017
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2260

 

דף מספר 2260 י"ב באדר תשע"ז 10 במרץ 2017

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.ilהערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. טז לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר. יז וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל-עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב;

שושנת יעקב   צהלה ושמחה 

בראותם יחד תכלת מרדכי

תשועתם היתה לנצח 

ותקוותם בכל דור ודור

ברוך מרדכי היהודי

להודיע שכל קוויך לא יבושו 

ולא ייכלמו לנצח כל החוסים בך

ארור המן אשר ביקש לאבדי 

ברוך מרדכי היהודי


פורים לילדים- לו"ז אירועים ותורנויות

חגיגת פורים לילדים

בשבת ה- 11.3.2017

10:30- נצא לתהלוכת התחפושות המסורתית   מבית ד-ו עד לחדר האוכל.

10:45 – תצוגת תחפושות בחדר האוכל הקטן

11:00- הצגת סבים – "זנב ודבש".

11:30 – פתיחת תחנות ההפעלה.

11:45   ייפתחו דוכני האוכל בתשלום,

אנא הביאו כסף מזומן.

*********

פורים שמח!


לכבוד פורים תעלה הצגה בהשתתפות סבתות וסבים מקומיים: 'זנב ודבש'

כדאי ממש! מתאימה לכל המשפחה! רישמו לפניכם

שבּת י"ג באדר  11.3 בתום תצוגת תחפושות שעה 11:00 בחדר האוכל

 

* הספר 'זנב ודבש'

מאת יוסי אבולעפיה ואפרים סידון

מומלץ ביותר!

**************

תורנויות בתחנות פורים ילדים – 11/3, יום שבת.

·        שימו לב לשינויים בתורנויות - כולם זזו חצי שעה מאוחר יותר ממה שנאמר בהתחלה, עקב שינוי בלו"ז.

9:45- דוכן איפור פנים ברחבת ד'-ו'/ שירה קפלן ומיכל גוריון- כולם מוזמנים להגיע ולאפר את הילדים לקראת התהלוכה.

10:30- תהלוכה מ ד'-ו' לחד"א

10:45- תצוגת תחפושות בחד"א הקטן

11:00- הצגת סבאים

11:30-תחנות נפתחות + מתנפחים +סנפלינג

11:45- דוכני אוכל נפתחים (תשלום במזומן בלבד!)

 

רכבת

Just Dance

ג'ימבורי קטנטנים

בימבות

בריכת דגים +באולינג

 

השחלת טבעות

קליעה למטרה- ליצן

קליעה למטרה -פרחים ופרפרים

קליעה למטרה- בוב ספוג

11:30

גילי גוריון

שירי ענבר

רז ברוד

אפרת פורת

שקד ידין

רעות בן שושן

אורטל

אורנה ווילסון

אביב רון

12:00

אופיר אורן

ענבל גל

נועה רב

גל לב

הלל מרומי

אורלי ברקין

עדי שור

נעמה רז

שרון מפציר

12:30

יעל לנדאו

קרן לב

עתליה לב

יובל ליבנה

נגה לנדאו

אמנדה

אורית אורן

הדס

רוני אשוח

13:00

 

עדי רצין

זיוה רכט

גל רכס

נאוה ויינר

נדב יפלח

ליאת צביר

חגית גוריון

הילי לוי

אביב פורת

 

במידה ויירד גשם, הפעילות תצטמצם לתוך חד"א ולא יהיו כל התחנות. הורים רלוונטים יקבלו על כך הודעה.

 

פורים ילדים- דגשים

כפי שכבר נכתב, פורים ילדים יתקיים ביום שבת, 11/3, בין השעות 11:00-14:00 על דשא חד"א ובתוך חד"א.      כמה הבהרות: ביום זה לא תוגש ארוחת צהריים בחד"א. נא להתארגן בהתאם. (יהיו דוכני אוכל בתשלום מזומן).על מנת לשמור על בטחון הילדים הכביש הפנימי שבין דשא חד"א לבין מגרש המשחקים יהיה סגור לתנועת רכבים. במחסום המכבסה החסימה תהיה קשיחה (טרקטור ועגלה)- לא יתאפשר מעבר לכלי רכב.חסימה שנייה תהיה ליד המזכירות. לא יתאפשר מעבר לשטח שבין המזכירות למחסום המכבסה.

לכל מי שחונה בחלק הצפוני של בית סביון – תהיה אפשרות יציאה דרך המדרכה של בית סביון ומועדון לחבר, לשער המערבי (שכ' צעירים). אם מזג האוויר ישתנה ולא תהיה פעילות על הדשא הגדול, המחסומים יוסרו. לשאלות בנושא  יש לפנות לרן לוסטיג.  050-9166608כחלק מההפנינג יהיה מתחם בימבות לילדים, לכן כל הילדים מוזמנים לבוא עם כל סוגי הבימבות/ אופנועים וכו'..

שיהיה לכולנו פורים שמח ומבדח,     
  צוות החג.


משולחן המזכיר - יאיר קארו

 

משולחן המזכיר

אסיפה – קלפי – עדכונים.

יום שני 6.3.2017 נענו קרוב ל – 30 איש להודעות ב"מקומי" והגיעו לאסיפה רבת נושאים .

נשאלה שאילתה (יונה אורן) לגבי דודי שמש מדיניות התקנה ומדיניות תיקונים.

תשובה  :  מדיניות התקנת דודי שמש נבדקת . תיקון דודי שמש נמשך כסדרו. דורון לקח על עצמו לחדד עובדה זו לענף הבניין.

סגירת חדר האוכל בשבת : נמסר מידע על ידי דורון/אלון בנוסף לפרסום בדף.

התקיים דיון , כולל תקוות לימים אחרים והחזרת עטרה ליושנה , וגם אמירות והבנה שמציאות 2017 איננה מציאות 1957.  גבע משתנה.

האסיפה העבירה הנושא לקלפי שיערך 17.3.2017

הסדר בריאות: מענית הציגה ההתאמות בתחום הבריאות ( פורסם בדף )  הנגזרות מ"איחוד התקציבים".

התקיים דיון והערה אחת נרשמה לבדיקה בנוגע ל"מרשם כרוני של תרופות ללא מרשם".

הסדר הלוואה לרכישת רכב לעובדי חוץ  ( פורסם בדף) .

אלון מסר מידע על מצבת עובדי החוץ , אופי ההסדר המוצע, והצורך בהפחתת הלחץ על צי המכוניות של גבע  ותכנית ההיסעים של גבע.

התקיים דיון קצר ובהצבעה : 20 בעד -  אין מתנגדים. אושר לביצוע.

הקצאת הדיסקו ( פורסם בדף) .

נעמה ורינת הציגו עמדת ועדת תרבות וועדת צעירים לגבי הצורך במקום זה.

יפתח הציג הצורך במרכז ישיבות והדרכה בעבור בקרה.

התקיים דיון רב משתתפים ונשמעו בנחת עמדות שונות.

גם הובעה תקווה שככל שההחלטה בקלפי תהיה להשאיר מקום זה לצרכי קהילה – אכן תתרחש  במקום דינמיקה ציבורית משמעותית.

האסיפה העבירה הנושא להכרעה בקלפי שיערך 17.3.2017 (  ההצבעה תהיה בקשה מול בקשה  : בעד להשאיר כמבנה ציבור מול בעד להעביר לצרכי בקרה).

קלפי :  יום ו'  17.3.2017  יתקיים קלפי על שני נושאים  :

1/  סגירת חדר האוכל בשבתות.

2/ הקצאת הדיסקו למבנה ציבור / צרכי בקרה.

עדכונים ביחס לתאריכים  הנוגעים להליך ההצבעה על חלופת האגודה ( שימו לב לתאריכים החדשים) .:

1.      מפגש עם דגן לוין ודגן יראל :  מימון ועוד . יום א'  2.4.2017 19.30 חדר האוכל.

2.      מפגש צעירים  - חלופה למי ולמה ?  יום ד'  5.4.2017  מועדון לחבר 20.00

3.      אסיפה מיוחדת לחלופת האגודה לצורך העלאת הנושא לקלפי 17.4.2017

4.      קלפי חלופת האגודה 28.4.2017 .

שבת בהירה חמימה ורגועה.

יאיר.

תשובה לרשימה "חלופת האגודה - יאיר קארו

על רשימה וכתבה הנוגעות לחלופת האגודה.

חברה העבירה אלי את הכתבה של עו"ד חגי מירום בעיתון "ידיעות קיבוץ" לגבי חלופת האגודה.

קראתי, מעניין, חגי חד כתמיד,  ומה לכתבה  ולקבוצת הגבעה היא גבע עד עצם היום הזה ?

שתי אמירות מרכזיות ישנן ברשימתו של חגי.

א.               סכנת הפגיעה של ביצוע חלופת האגודה בפנסיה לותיקים .

ב.                שיוך קנייני( החבר מול מנהל מקרקעי ישראל)  חזק משיוך חוזי ( החבר מול הקיבוץ)

ואמירה מרכזית אחת חסרה בה : מה עתיד המשפחות הצעירות  ? היכן יבנו ? איך יבנו ? על איזה מגרשים ?

אני ממליץ לשוב ולקרוא את סדרת הכתבות בדף גבע על  "חלופת האגודה " ,  הדברים כבר נענו שם בפירוט. לכן בפעם הזו תמצית.

1.                 חלופת השיוך הקנייני ( החבר ישירות מול מנהל מקרקעי ישראל) אפשרית רק בקיבוץ מתחדש אשר השלים גם את "הפרצלציה "( חלוקת המגרשים)  שכן החבר המגיע למנהל צריך להגיע  עם אישור מתאים שזהו המגרש המיועד לו בחלוקת המגרשים.

אשמח לקבל תצהירים חתומים שמית של חברי גבע המוכנים להתנבא כמה חודשים/שנים ייקח התהליך בגבע לעבור לקיבוץ מתחדש ולבצע פרצלציה של המגרשים.

ועד אז אודה אם גם יחתמו על תצהיר הכולל קביעות מנומקות על שיפור במדיניות הממשלה , מהפך חיובי במדיניות המנהל ,  הקפאת מחירי הקרקע , הישארותנו באזור עדיפות א ,  הקפאת הריבית במשק ועוד.

 איננו יודעים – אנו צריכים לשקול ולהעריך את המצב הנוכחי מול שורת תרחישים עתידיים אפשריים.  

ועד שיגיעו מכתבים חתומים שמית על הערכת המצב האופטימית הזו -  כדאי לזכור, לפחות לפי מה שניתן להעריך כרגע כסביר , שגם אם נעבור בשלום את התהליך הארוך והמורכב הזה "קיבוץ מתחדש + פרצלציה"

אנו עלולים להגיע לסופו כשכל או חלק מהתרחישים הפחות אופטימיים התרחשו השמאות של שווי הקרקע עולה משמעותית , הוצאנו מאזור עדיפות א'  "ואין סוסים באורווה גם לא חמורים בפינת חי " .

אפשר להתעניין אצל יהודה בכר מה קרה לקיבוץ עברון שסווג מחדש ביחס לאזור עדיפות לאומית, אפשר להתעניין במושב ה"זורעים" מה קרה למחירי המגרשים בעשור האחרון.  

2.                 פנסיית גבע  מופקדת  מזמן בקרנות בניהול הועדה לביטחון סוציאלי ונקבעה על 5000 ש"ח צמוד ( היום שווה ערך  5100 + ).  

הכספים האלה כבר מופקדים ( גם קרן חיים – קופות גמל ! )  ותהליך ההפקדה לפנסיות צעירות נמשך.

 קראתי בעניין את רשימתו של מנחם מזור בדף גבע.   אתייחס לשני נושאים בלבד – כי      כתבתי למעלה שהפעם – תמצית.

א.               טענת "מתווה ההצבעה הכפולה המתחכם ".

ב.                הדרישה התקיפה לקבלת המידע על העסקה, פרטי פרטיה ומשמעויותיה.    

על פני שלושה פרקים "בדף גבע" תיארנו את הידוע לנו ברגע זה לגבי חלופת האגודה  : סיכונים מול סיכויים  של ביצוע ואי ביצוע ( לא הצגה חד-צדדית,  הצגה מלאה ככל שהמידע ישנו בידנו)

אפשרויות שונות לרכישת מגרשים  (  0 , 200 , 316  , 366 , 416 , 450 ) , הערכות לשווי העסקה ועוד שורה של נושאים.

גם  את העובדה כי אין לנו בשלב זה מספיק מידע בנוגע למימון ותנאיו והשלכותיו הסברנו היטב , וגם הוספנו כי עוסקים בזה רבים וטובים בתק"ם  בארגוני הקניות  בבנקים ובמשרדי ממשלה.

גם את ההערכה כי ככל שנדחה ההחלטה העקרונית אנו נחשפים לסיכון גובר של שינוי בתנאים הקיימים שעלול להרע את המצב הקיים – כל זה כבר נכתב ונאמר.

את פרטי הפרטים שמנחם מבקש , היינו שמחים לתת , אלא שאינם בידנו.  אפשר כנראה יהיה להשלים זאת רק לעת הגעה לחתימה על הסכם החלופה, כי אז נדע, קרוב לוודאי, יותר על המימון העומד לרשותנו ובאיזה תנאים , מה שווי הקרקע על פי הערכת שמאי ממשלתי ועוד שורה של פרטים ומידע שניתן לבררם רק בתוך התהליך של הגשת חלופת האגודה למנהל מקרקעי ישראל ולהחליט האם בכלל החלופה רצויה לנו ואם כן באיזה מתכונת !!  אבל איך נוכל לברר זאת מבלי האישור העקרוני לחלופת האגודה ( רוב 2/3 מסך בעלי זכות הבחירה )  כאשר ההידברות עם הגופים הללו (  מנהל ועוד )  היא רק לאחר שרשם  האגודות השיתופיות אישר כי אסיפת/קלפי גבע הצביעה בעד חלופת האגודה ?   לכן קל לרשום בדף גבע בקשות ( מוצדקות )  ודרישות תקיפות למידע ומשמעויות , אבל קשה יותר לתת מענה שלם  בפרט שכדי לתת תשובה לציבור נדרשת הפעולה המקדימה   - להצביע בעד אישור עקרוני לחלופת האגודה.

הצוות העוסק בכך שקל האם נכון יהיה להצביע הצבעה עקרונית מסוג זה כאשר המידע אינו שלם  , ומאידך אותו צוות ער לסיכוני הזמן המתקצר , לפקיעת מועדים  שקבעה הממשלה ( שאינה קשובה לאוושת השער הצהוברעשי פתיחתו עם שחר וסגירתו לעת ערב)  ולבסוף אותו צוות ער לכך שהמידע הנדרש לקבלת ההחלטה הסופית ניתן יהיה להשלימו רק בתוך תהליך ההכנה ( שיארך חודשים )  לחתימת העסקה על חלופת האגודה.

לכן מה ראוי יותר ?  הצבעה אחת חד פעמית ברוב של 2/3  וזהו  ,  או אולי דווקא "המתווה הכפול" הצבעה 2/3, שממילא נדרשת, והצבעת אשרור נוספת, שמחייבת לחזור לעת חתימה ולקבל אישור קלפי נוסף כאשר כל או לפחות רוב המידע הנדרש ומשמעויותיו קיימים בידנו.

ובכן לא התחכמות "פן לא תעבור ההצבעה ברוב 2/3  ולכן הבה ניתן סוכריה ממתיקה – מרדימה ", אלא כורח המציאות והכרח ( גם כדי לתת לכולנו ובוודאי למנחם עצמו את התשובות שהוא מבקש )  הנגזר מהתהליך שעלינו לעבור.  לכן אף בררנו שעצם האישור העקרוני ברוב 2/3 אינו התחייבות בלתי חוזרת שאחריה כפוי עלינו הביצוע של החלופה  ,  אלא רק שער כניסה לתהליך – שער שמבלי לחצות אותו אין מידע מלא ואין תשובות נוספות, ומבלי לחצות אותו אנו עלולים ליצור מצב קשה מאד למשפחות הצעירות שחיות אתנו ( או מבקשות לבוא לחיות כאן אתנו ) ולבנות כאן את בתיהם  ומשפחותיהם.  

 בבקשה – 10 חברים המבקשים שהצבעת אשרור תהיה אף היא ברוב של 2/3  מבין המצביעים בעד ונגד, יואילו ויפקידו בידי מכתב חתום שמית.

הקלפי יכריע בהצבעה מקדימה ברוב רגיל  האם האשרור יהיה ברוב 50%  או 2/3 מבין המצביעים בעד ונגד.

עוד נביא בהמשך מידע משלים ככל שיצטבר בידנו  לשורה של שאלות ( ויש שאלות )  ונושאים שעדיין בבירור.

בברכה  - יאיר .

הודעות לדף

 

מזל טוב

ליורם ובתיה אלוני

להולדת הנכד

בן לתומר וסושה

 

***************

תודה מכל הלב!


לכל המברכים והמברכות להולדת בננו מאי

רצינו להודות אלפי תודות לאמירה ידין ושירי ידין על הליווי המקצועי ומעל הכל על הסבלנות, זה אינו מובן מאליו.

וכמובן לבנות מ"לה ללדת" על היוזמה והעזרה בבישול ואפיה בימים הראשונים

יישר כוח תבוא עליכם הברכה 

מאיתנו

אילן, סיון, עידן ומאי ארבל

***************


תכנית חוג העמקים

לשבוע שבין  1117/3

*

טיול חוג יהדות

יום ג'14/3

בעקבות אורי אילן (ר. פרטים בהמשך)

*

חוג יהדות

יום ד' 15/3 גבע

ד"ר עירית אמינוף

חייו הסוערים של רבי עקיבא

*

ערוץ 98

ימי ג' 9:00

ימי ה' 20:30

יוקרן החלק השני של חג העליה

***************


חלוקת הצמידים לפורים

תיעשה בימים שלישי 14.3 וחמישי 16.3 בשעות 17:00-19:00

בחדר האוכל

יהיה ניתן לקבלם גם בשעות היום אצל נעמה במזכירות החל מיום שלישי.

בברכה, נעמה רז

***************

עדכון

מכאן ואילך קופת הבית תפתח פעמיים בשבוע בימים שני וחמישי בין השעות 9.00 ל 12.00  (ולא כפי שפורסם קודם)

***************

מערכת הבריאות

לחברים שלום,

מספר הבהרות ובקשות בעקבות השינויים אצלנו ובקופת חולים:

כרטיסי חניה- כפי שפורסם-החזרים עבור כרטיסי חניה יהיו עבור חניות בבתי חולים ולנסיעות בריאות שאושרו מראש או על פי מסמך רפואי בדיעבד. את כרטיסי החניה יש להביא למענית לאישור. יש לרשום את שם החבר על הכרטיס ולשים, רצוי במעטפה, בתיבת הדואר התלויה ליד דלת משרד "בריאות", או בתא הדואר שלי .

·        טיפולי פזיוטרפיה- כידוע, בכדי לקבל מקופ"ח החזר על חלק מהוצאות טיפולי הפזיוטרפיה, מקבלים החברים חיוב על הטיפול ובהמשך, מקבלים החזר חלקי מקופ"ח, ישירות לכרטיס האשראי שלהם. כדי שנוכל לזכות על ההפרש יש לדעת את סכום הזיכוי שהתקבל. עד לאחרונה נשלח מסמך לחבר ובו הפירוט הנ"ל. לאחרונה, מטעמי אקולוגיה ורצון של קופ"ח לצמצם שימוש בניירת, הפסיקו לשלוח מסמכים אלה בדואר והם מופיעים בגיליון האלקטרוני האישי של כל מבוטח באתר של ה"כללית". כדי להיכנס לגליון זה יש צורך בסיסמה. חברים שנעזרים בטיפולי הפזיוטרפיה, ובכלל, מוזמנים לפנות לרוחל'ה לקבלת סיסמה והסבר על המשך התהליך בכדי שיוכלו לקבל זיכוי על ההפרש (בין החיוב בתקציבם לזיכוי בכרטיס האשראי)

ולסיום: משנכנס אדר מרבים בשמחה ואני מוסיפה- גם בטיולים, ומשום כך אעדר גם בשבוע הבא  (12-16/3). בעניינים דחופים ניתן יהיה לפנות למרפאה, וביום שישי גם אלי.

שבת שלום וחג שמח,

מענית

ממש"א - אלון קרל

10.03.2017

 

פעילות התנדבותית וקריאה לדגל

(לצורך נוחיות, נכתב בלשון נקבה)

מידי פעם ולאחרונה לא מעט, יש מחסור בעובדות בגיל הרך. מצב זה, מסתבר, אינו רק מנת חלקנו בגבע, אלא ממש תופעה במגזר הקיבוצי ובענף הגיל הרך.

בקרוב ייערך כנס של מנהלות מש"א ומנהלות הגיל הרך והחינוך, אשר יעסוק בפתרונות אפשריים להתמודדות עם המצב שנוצר, התארגנות עצמאית של מנהלות מש"א וחינוך.

מסתבר שקיימות מספר אפשרויות שעוד לא מוצו, למשל מחו"ל: מתנדבים או נוער נעל"ה. כמובן גם בארץ, פנייה למקורות גיוס שלא מוצו עדיין, מגזרים חדשים.

בכל מקרה המצב הקיים אינו מאפשר המשך התמודדות סביר וגורר משאבים רבים, וקשיים רבים לא פחות.

העבודה בגיל הרך, נמשכת 6 ימים בשבוע, תחילת כל יום ב- 07:00 וסיומו ב – 16:00

נשמח לשמוע מחברים וחברות המעוניינים להשתלב בעבודה בגיל הרך.

השילוב יכול שיהיה ליום חלקי, מהבוקר – 07:00 חצי יום, או המחצית השנייה עד 16:00.

אם יש בכן מישהי המעוניינת בעבודה מאתגרת (וחמודים)

מוזמנות ליצור קשר ולהצטרף לשורות הגיל הרך

************************

עובדי חוץ, העושים שימוש בהסעות נהגי הבית

שימו-לב!

האסיפה מיום 06.03.17 אישרה את הסדר ההלוואה לקניית רכב לעובדי חוץ.

תנאים טכניים ופרטי ההסכם, פורסמו בדף גבע האחרון,
ובאתר גבע, מדור עלון, דף מס' 2259, ברשימתו של יאיר קארו.

************************

דרושים 3 חברים לדירקטוריון חברת בקרה

צוות איתור ברשות יוסי כץ, מזמין חברים להציע מועמדות.

הפרסום יהיה לשבועיים ימים, עד 24/03

המעוניינים מוזמנים לפנות למש"א בקיבוץ.

(פרטים נוספים יפורסמו במדור דרושים באתר גבע)

 

סוף שבוע נעים ושבוע חדש וטוב לאחריו

אלון קרל, מש"א גבע

עקב בצד אגודל - מיכה קארו
עקב בצד אגודל
תגובה קצרה ל 2 רשימות בשבועיים האחרונים המתנגדות ל"חלופת האגודה"
א. הלוואי ויכולנו לעצום את עינינו בשלווה מתוך שהננו סמוכים ובטוחים שמנהל מקרקעי ישראל
לא ימשיך "להיכנס לעצמותינו" ומשום כך לא לדון בנושא "חלופת האגודה"
כאמור "הלוואי" וזה היה המצב.
נבחן עקב בצד אגודל את הרשימות ולהלן כמה ציטוטים מהרשימה הראשונה :
1. הממשלה מקשה בבירוקרטיה על יישום חלופת האגודה (הממשלה דרך מקרקעי ישראל)
משמע אכן מנהל מקרקעי ישראל אכן לוחץ ומתערב וימשיך בכך בדיוק כטענת תומכי החלופה.
2. ח"כ ברושי הדגיש בשאילתה שלו כי "מתווה חלופת האגודה לבנייה בקיבוצים קיבל את
תוקף בג"ץ מיולי 2016. קיבוצים רבים לרבות בעוטף-עזה מעוניינים בחלופה זו, אך ההחלטה
עדיין לא יושמה".
* משתמע כי: קיבוצים רבים לרבות בעוטף עזה מעוניינים בחלופה זו .
* חלופה זו קיבלה תוקף בבג"צ.
3. סגן שר האוצר ענה על השאילתה של ח"כ ברושי במקום שר האוצר הממונה על מנהל
מקרקעי ישראל, ואמר: "בניה בקיבוצים יכולה להתאפשר רק במקרים בהם הקיבוץ הצטרף
להסדר חלופת האגודה והשלים את העסקה, לרבות תשלום בגינה וחתימת חוזה חכירה.
* עונה סגן השר , מי שהשלים עד תום את "חלופת האגודה" יכול לבנות ע"פ מתווה זה.
4. מוסיף סגן השר, לשם קידום בניה במקביל להתארגנות לביצוע שיוך על-פי אחת מהאופציות הקיימות, ניתן להתקדם על-פי הסדר הביניים הקבוע בהחלטת מועצה מס' 1473".
* משמע, בעיית הבנייה היא בתחום הסכמי שיוך בקיבוצים שהופרטו.
בהמשך מובאות תלונות של יו"ר התק"מ ניר מאיר וח"כ ברושי נגד מנהל מקרקעי ישראל ממ"י)
בדיוק כטענות תומכי חלופת האגודה להוצאת ממ"י מחצר הקיבוץ.
להלן התייחסות בדגש "לאישור הכפול" שהוא עיקרה של רשימה השנייה :
1. השוואה בין "אישור כפול" בהליך "גבע לאן" לבין "חלופת האגודה":
גם אם נניח בצד את כל הנושאים "שהדליקו אש זרה" בחצר ופרמטרים נוספים שלפתו כעניבת
חנק לוח זמנים מופרך, והידועים היטב למי שהיה ותפקד היטב כיו"ר צוות הפנסיונרים, הרי נחרט
עמוקות בזיכרוננו שה"אישור כפול" "בגבע לאן" היה תחת לחץ לוח זמנים שהוכתב ע"י גורמי פנים
(משמע, לא הייתה חובה או נגרם נזק לאופציה כלשהי לו גם נדחה תאריך ההחלטה. הפוך מכך,
בזמנו נדרשה דחייה ומתינות ובודאי בעת בדיון שינוי אורחות חיים במובן הרחב ביותר, כפי
שמזכיר הכותב. במקרה "חלופת האגודה" לא אנו קובעים את לוח הזמנים אלא גורם חוץ הוא
זה שקובע וכדי שתשארנה כל האפשרויות בידנו עלינו לעבוד לדאבוננו לפי דרישה חיצונית זו.
2. להצעתך בנושא ההצבעה השנייה , לדעתי אין מניעה עקרונית ששוב תבוצע ברוב של 2/3.
3. ושוב לעניין ההצגה המאוזנת- כאיש הקיבוץ השיתופי אני מצפה שתעלה ברשימתך את
הסיכונים העתידיים בחתימה / אי חתימה על "חלופת האגודה" לגבי הקיבוץ השיתופי וכן
גם הסיכונים באי חתימה לקיבוץ "מתחדש" שגם הוא "סיכון עתידי"...
סיכום, לדאבוננו ההחלטה קשה, אך לשמחתנו ההליך פשוט לכן, אצביע בעד "החלופה" בהצבעה הראשונה ואחליט סופית כמו אחרים, רק בהצבעה השנייה המכרעת, בסיום הגשת המידע ולא
אמהר להחליט ללא נתונים נוספים.
ושוב, הלוואי ויכולנו לעצום את עיננו בשלווה... (כי העולם ממתין רק לנו).
כל טוב
מיכה .ק.

חדר האוכל לאן?

אל תשליכנו לעת זקנה - או סגירת חדר-אוכל בשבת בצהרים

אני קוראת לכל החברים רגע לפני ההצבעה – עצרו. סגירת חדר-האוכל בשבת היא רק התחלה של תהליך המכוון להפיכת גבע מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט. אז אם זה מה שאנו רוצים ורק אחר-כך נעשה את כל מה שמתחייב מהשינוי.

אני מבינה את כל החברים שעדיין נותנים תורנויות שרצונם להיות חופשיים ולעשות לביתם.

חשבו עלינו המבוגרים שנתנו עשרות שנים תורנויות ולא שעה וחצי פעם בחודשיים, אלא חצי יום כל חודש. האם לא מגיע לנו לעת זקנה שנוכל לארח את אורחינו בביתנו הקיבוצי. שנוכל ליהנות מחברה ולא לשבת לבד בבית? אם רוצים לחסוך בהוצאות ומספר האוכלים לא רב – מדוע 2 חברות בקופה, מספיק אחת. במקום שכירה ששכרה רב, מדוע לא חברה, כפי שהיה.

חישבו על כך ונקווה לטוב

מרים גיל

*********************

 

חדר האוכל שבת – לסגור או לא לסגור

1.                  תורנות התורנות במכונת הכלים מאד קצרה: פחות משכעתיים. היום חברים עושים אצת התורנות הזאת פעם ב-4 חדשים.

אני מוכנה להצטרף לרשימת התורנים.

כמו שכמה חברים טענו באסיפה, התורנויות לא צריכות להיות סיבה לסגירת חדר האוכל בשבת.

2.                  ישנם חברים מבוגרים אשר חיים לבדם וחשוב להם לצאת מהבית לחדר האוכל בשבת.

3.                  בקיץ מכינים הרבה יותר מנות לשבת ויותר חברים מגיעים לחדר האוכל.

יש 20 מתנדבים בגבע רוב השנה. אין להם מקום לבשל ארוחה טובה במטבח שלהם. גם היום המתנדבים מכינים ארוחות בוקר וערב. להוסיף גם ארוחת הצהרים זה כמעט בלתי אפשרי.

שוחחתי עם כמה משפחות צעירות שטענו שהם רוצים את חדר האוכל בשבת אבל טיב האוכל יגרום להם להצביע נגד.

ברנדה לנדס

*********************

שוחחתי עם יואב גלילי ראש ענף המזון:

1.            הנתונים שנמסרו באסיפה ע"י מנהל הקהילה ומנהל מש"א לא היו על דעתו של יואב.

2.            יואב לא הוזמן לישיבת המזכירות שדנה בנושא.

3.עובדת שכירה בשבת לומדת יום בשבוע ועבודת שבת לא עולה 10000 שקל אלא חוסכת עשרת אלפים ₪ שממילא היינו צריכים לשלם לה.

4.לפני שהועלתה ההצעה דבר יואב עם תורני שבת ובהסכמתם אפשר להוריד את מספר תורני השבת מששה לשלושה.(1 בהגשה, 1 בקופה את הכלים הגדולים להשאיר ליום א'. השכירה תעזור לכולם)

5 .ארוחות הבוקר עולות הרבה יותר מארוחות שבת בצהרים לחבר גבע בשבת פחות עובדים בח=א

כתב: אלי גורן

 

מימין- יובל גוריון, אהרונצ'יק חזין, לייבוש רם

 

הדיסקו לאן? - ו. צעירים

מבנה "הדיסקו"– לאן?

בעקבות דיון באסיפה בנושא ה'דיסקו'-שינוי יעוד או השארת הנכס לצורכי הקהילה?

מחשבות לקראת הכרעה בקלפי (ב- 17.3.2017- פורים).

מעט היסטוריה וקצת על המצב

ה'דיסקו'- בשמו ההיסטורי, הינו מרחב ציבורי חברתי תרבותי של גבע.

בשנת 1972 עלו קבוצת צעירים נמרצים במעלה המדרגות, בנו, שיפצו, הביאו ספה מפה, גרוטאות נאות משם ועיצבו את ה"דיסקו" שהיווה לאורך שנים אבן שואבת למפגשים חברתיים ותרבותיים.

שנים רבות עברו עליו, והוא לוקה בבעיות "זקנה" המצריכות חידוש ו"מתיחת פנים" בסכום צנוע. לצורך כך, הוקצו כספים ייעודיים של ועדת תרבות במסגרת תכנית שנתית 2017. לאחר השיפוץ יתאפשר להשתמש במקום לצרכיה קהילה ולאירועים פרטיים

(ללא ריקודים).

למה להשאיר את "הדיסקו" בקהילה?

א.      מחסור במרחבים חברתיים ותרבותיים-גבע צומחת דמוגרפית: בתינו הומים בתינוקות, קליטה של בנינו ומשפחותיהם בהווה ובעתיד, משפחות מתרחבות, צעירים ונוער תוסס שמחפשים להיות בייחד.

ב.       לאירועים ציבוריים ופרטיים.

ג.       לזמן מפגשים חברתיים מגבשים באופן בלתי אמצעי.

ד.       נכס ציבורי שיימסר מהקהילה- לא יוחזר אליה!

היערכות לקראת שיפוץ

באחריותנו לארגן קבוצת צעירים, נערים, הורים וחברים שייקחו חלק בשיפור המבנה. הכוונה לרענן את פני המקום באמצעות כוחות מקומיים ככל הניתן (למעט שיפוצים מקצועיים),לצבוע קירות, להכין ספסלים ושולחנות ב'נגריית נוער גבע' בניצוחו של אנדרס... לתפור כריות למושבים ועוד.נארגן יופי של מקום מזמין וחמים!

הפעלת 'הדיסקו'

ü     עדיפות ראשונה למטרות ציבוריות.

ü     אירועים פרטיים יערכו על פי החלטות גבע ל"שימוש מוסדר למבני ציבור". 

ü     ילדים ונוער בפיקוח מבוגר אחראי. מגיל 18 באחריות עצמית.

ü     יקבע נוהל שמירה – וניקיון המבנה ותכולתו.

אנו חברה חפצת חיים בואו נשמור ונטפח את נכסי התרבות שלנו נשמח בהם למענינו ולמען שרשרת הדורות הבאים.

נעמה ורינת בשם ועדת תרבות וועדת צעירים

חלופת האגודה- מראית עין של שיוך - חגי מירום

חלופת האגודה: מראית עין של שיוך

עו"ד חגי מירום (לשעבר חבר יפעת), ידיעות הקיבוץ

   3.3.2017  

מספר קיבוצים (כגון גבת, אלונים ובית העמק) החליטו בשנה האחרונה על אימוץ 'חלופת האגודה' כחלופת שיוך הדירות שלהם. ספק בעיניי אם החברים שהחליטו ידעו או הבינו מהן בעיותיה וחולשותיה של חלופה זו, ומכאן באות הערות אלו.

שיוך דירות החברים על פי חלופת האגודה אינו שיוך קנייני אישי. התהליך אינו מסתיים ברישום הזכויות של החבר ישירות מול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), אלא ברישום הזכויות במזכירות הקיבוץ כזכויות 'חוכר משנה'.

  ההבדל בין זכות קניינית לזכות חוזית הוא משמעותי. על פי חלופת האגודה החברים זוכים לזכויות חוזיות בדירתם, ואילו בחלופת השיוך הקנייני החברים מקבלים את הזכות לשיוך דירתם ישירות מהמדינה כרכושם הפרטי. אין מדובר במצב זהה או דומה.

ביסוד חלופת האגודה עומד הרצון להגן על הקיבוץ, בעוד שהשיוך הקנייני מגן על זכויות החבר, על ביטחונו ועל הורשת הנכס כקניינו האישי ליורשיו. ¬אף כי יש יתרון כלשהו לקיבוץ בחלופת האגודה בכל הקשור להיקף התשלומים הכולל לרמ"י לעומת השיוך הקנייני, חלופת האגודה גוזלת ונוטלת מהחברים את אופציית התשלום הנדחה שקיימת בהחלטה 1411 ובהחלטה 1456.

אימוץ החלטה 1456 מאפשר לחברים ותיקים לדחות את התשלום ולהעביר את חובת התשלום לצאצאיהם, שיקבלו את הדירות בירושה, וכל עוד לא ימכרו אותה לא יהיו חייבים בתשלומי המִנהל (למעט 3.75 אחוזים). זוהי זכייה אישית חשובה מאוד, מפני שהיא מאפשרת לכל החברים לשלם סכום לא גדול לרשות מקרקעי ישראל, ואילו בחלופת האגודה ניטלת מהם הזכות לדחיית התשלום.

חלופת האגודה קובעת חובה על הקיבוץ לשלם למִנהל 'בהינף אחד' את מלוא התשלומים כדי לזכות בהנחה של 12 אחוזים מגובה התשלום. משמעות הדבר היא שכל החברים משלמים כאן ועכשיו. יש להניח שקיבוץ הבוחר בחלופה זו יצטרך לגייס מיליוני שקלים אם ירצה לשלם מידית גם עבור יתרת השטחים לבנייה, יצטרך הקיבוץ לשאת גם בעלויות אלו. המימון, קרוב לוודאי, יבוא מהלוואות שיינתנו לקיבוץ. 

רמ"י טרם פרסמה 'הוראות ביצוע' של חלופת האגודה, וכיום קשה להעריך את משמעויותיהן. ידוע כי התנועה הקיבוצית נמצאת עמה בחילוקי דעות על הוראות הביצוע. אם כך הדבר, מדוע מיהרו קיבוצים לבחור בחלופה בלתי מבוארת? הוראות הביצוע עלולות להיות בעייתיות, ובכל זאת ממהרים קיבוצים שונים לאמץ להם את החלופה הבלתי גמורה הזאת.

ל'חלופת האגודה' צורף נספח המשמש הסכם בין הקיבוץ לרמ"י, והוא קובע תנאים ומגבלות חמורים. תנאים אלו מצמצמים אף יותר את חירויות החבר הזוכה לשיוך, בעוד שהתנאים על פי חלופת 1456 גמישים יותר.

זאת ועוד. חלופות השיוך הקנייני מעבירות את הנכס על שמו האישי של החבר, וכל הדירות המשויכות לחברים מוּצאות ממאגר נכסי הקיבוץ; ואילו חלופת האגודה משאירה אותן כנכס של הקיבוץ. יש קיבוצים שניסחו תקנונים פנימיים המעקרים את יתרונות חלופת השיוך (1456), וגם מניסוחים אלו על החברים להיזהר. 

חוק המקרקעין קובע כי עסקת מקרקעין מסתיימת ברישום (אצל רשם המקרקעין או לכל הפחות ברמ"י). 'שכירות המשנה', לפי חלופת האגודה, תהיה רשומה כהסכם בין הקיבוץ לבין חבריו. ספק אם זו זכות המאפשרת רישום 'הערת אזהרה' להבטחת זכויות החבר ויורשיו בקרקע ששויכה לו לכאורה, וכן ספק אם היא מאפשרת קבלת הלוואה לחבר תמורת שעבוד דירתו כשהקיבוץ יטען כי הוא הבעלים הרשום.

 

  מתגובות לכתבה.... 

.

חלופת האגודה חולפת לה לאיטה ונמוגה

א בן דוד

7/3/2017

http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

וטוב שכך כי היא באה למנוע שיוך קיניני לחבר וזכות להוריש את ביתו לשאיריו.

חלופת האגודה איננה מיושמת ואיננה בת ביצוע כלכלית מוסרית וחברתית. 

עו"ד מרום צודק בכל מילה . ישנן מספיק חלופות טובות ממנה וזולות ממנה בסופו של יום אשר יבטיחו לחבר את זכויותיו הטבעיות כבעל דירה ורכוש להוריש ליורשיו .

והתנועה מוליכה בנסיון למנוע את זכויות החבר והחברה . 
http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

.

 

עוזי בן צבי

6/3/2017

http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 


חטא האגודה, הוא בדיחה גרועה, והחברים שמצביעים עבורה, אין להם מושג ירוק על מה הם מצביעים, אבל, עוד מים רבים יזרמו בוולגה ובדנייפר, ובתוכם מפוזרים המיליונים שנגוזו...אבל מי יכה על חטא?
http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 

 

 

http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 

 

 

סוף סוף יצא המרצע מן השק

בועז שדה

5/3/2017

http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 

סוף סוף האמת נאמרת בפומבי וללא מסכות. זאת על-ידי סמכות מקצועית משפטית שאינה קשורה היום לממסד הקיבוצי.
מי שעדיין לא הבין, חולפת האגודה היא שיוך דירות חוזי משודרג של החבר מול הקיבוץ, רק שבגין חוזה נדרשים החברים להעביר (לשלם) מאות אלפי שקלים לחשבון הקיבוץ בכדי שזה ירכוש את הקרקע מרמ"י.
חברי הקיבוצים, רק שיוך קניני מלא שלכם מול המינהל יבטיח לכם את עתידכם הפרטי-כלכלי וישמר על זכויותיהם המלאות בביתכם !!!
http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

סוף סוף אמירה בהירה ומוסברת...

עוזי בן צבי

5/3/2017

http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 

זמן רב אנחנו (מתנגדי חטא האגודה), טוענים שהחלטה זו, איננה יישימה, וגרוע מכך, מנשלת את החברים, לא רק מבית קנייני, אלא גם תפגע בפנסיות שלהם.
הקיבוץ, כקיבוץ, נדרש לגייס מיליונים רבים לשטח המבונה, והרבה יותר מיליונים לחלקות הלא מבונות...
מדהים שאיש לא קורא את האותיות הקטנות...עוד הערה חשובה, ב"אגודה" החבר בונה את הבית על חשבונו, הקרקע נשארת של האגודה, מה ייקרה בעתיד? מה ייקרה שהחבר יעמיד למכירה את הבית שבנה? מה יגיד בית המשפט? למישהו יש ספק כלשהו שההחלטה תהיה חדה וברורה, בנית בית? על קרקע שקיבלת רשות לבנות את אותו הבית כחוק? הבית הוא שלך, והאגודה תהיה חייבת לקבל הר כגיגית.
http://www.kibbutz.org.il/htm-webaxy/sal/ta2.gif

 

 

 

 

זכרונות מהסולם12 - דנדי

 

זיכרונות מהסולם

 

השבוע הלך לעולמו יוסף קראוס (יוסקה קראנו לו)

ב-1943  אמצע מלחמת העולם השנייה הגיעו לארץ ילדי טהרן. הם הגיעו לאחר מסע ארוך ותלאות רבות, וחולקו בין הקיבוצים המושבים ומי שהיה מוכן לקלוט.

לגבע הגיעו כעשרה נערים ונערות, הם נקלטו מיד בחברת הילדים ובכיתות, במחזור ה' היו הרוב וגם במחזור ו' ביניהם אחותו של יוסקה, לאה.

 

מחזור ה' יוסקה קראוס בשורה הראשונה שני משמאל

כרגיל אחרי העבודה אני עולה בסולם לגג ב-ס. היום נרשמתי בתור לרכיבת אופניים, כך שמהגג אני יכול לראות מתי יסיים הילד שלפני את תורו, וכבר יורד ומתחיל ברכיבה, את התור ניהל יוסף קראוס, הוא גם היה ראש "ועדת אופניים" וגם תחזק  את האופניים, הוא ידע לעשות משלוש פנימיות מפוצצות פנימית אחת טובה.

כל הילדים המתחילים ברכיבה רכבו רק על רחבת בית הספר, עד שעברת טסט אצל יוסקה, ואז יכולת לרכוב עד הכביש הראשי.

מי זוכר עדיין את  "ראשי השולחנות", אני מתאר לי שלכל אחד מאתנו ישנה עדיין שריטה קטנה או גדולה מהימים ההם.

כאלה שלא אוכלים עד היום גבינה לבנה . או סלק וחצילים ואפילו עוף מכובס.

לא היה ראש שולחן כמו יוסקה, הוא לא ויתר על שום דבר, הייתי אחד מהחניכים שלו, בתקופה ההיא הוא היה סיוט בשבילי, בשנה שלאחריה עברתי לשולחן אחר והוקל לי .

השנים עברו מחזור ה" גמר את ב-ס ויוסקה התקבל לחברות בגבע והחל לעבוד בענף הפלחה, תוך זמן קצר היה לאחד העובדים המרכזיים, כמה שמחתי שהתאפשר לי להיות בן זוגו לעבודה במכבש החבילות.

מלחמת העולם הסתימה, והוריו של יוסקה  שניצלו מהתופת עלו לארץ ,אבא שלו היה סנדלר והתמקם ביפו.

יוסקה כמו בן טוב עזב את הקיבוץ ובמשך כמה שנים עבד עם אביו בסנדלריה, בביקוריו  המעטים אמר שהכול  בסדר.

בסוף שנות השישים  פתחה בקרה חנות בתל-אביב, אחיק שמחוני שהיה המנהל, הציע ליוסקה שייקח על עצמו את ניהול החנות, לזה הוא לא יכול היה לסרב . יוסקה למד את נושא השיווק , ועשה זאת בהצלחה רבה עד צאתו לפנסיה.

יוסקה  קראוס היה דמות מיוחדת, בשבילי הוא היה כעין מורה דרך.

דנדי

 

קריאה אחרונה

נסגרת ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ח

 

קריאה אחרונה !!!

לימודים מקצועיים, תארים אקדמאים ותארים מתקדמים, בשנת הלימודים הקרובה.

חברות וחברים המעוניינים לצאת ללימודים, בשנת תשע"ח הנכם מוזמנים לפנות, לוועדת השכלה.

הועדה תומכת ומעודדת לימודים, בעיקר עבור שדרוג מקצועי ותנאי עבודה, קידום בתפקיד,הגדלת כושר השתכרותה וסבה מקצועית.

ההרשמה תיסגר בסוף חודש מרס - 2017

מומלץ ורצוי לקרוא את תקנון הלימודים- 2016, נמצא באתר גבע.

חברים שלימודיהם יאושרו, יידרשו לחתום על התקנון, טרם יציאתם ללימודים.

את הבקשות ניתן להגיש: במייל beeri.hila@gmail.com

או לתא הדואר של יעל והילה לנדאו.

 או לתא הדואר בכניסה למשרד משאבי-אנוש.

בברכת שנת לימודים פורייה ומבורכת,

הילה לנדאו, בשם הנהלת מש"א

****************************************

 פסח ויום העצמאות קרבים ובאים וצוותים מארגנים עדיין אין!


ועדת תרבות לא תוכל לעשות זאת לבדה!

לכן, אנו קוראים לכם להרים את הכפפה ולהתנדב כדי שכולנו נוכל ליהנות ולחגוג.

ניתן לפנות לנעמה רז או להירשם דרך הקישורhttp://tarbut-geva.vp4.me/geva

תודה מראש, ועדת תרבות

 

 

מכרז לדירה

הכרזה

       לדירת דרומית בבית מס' 96

דירת נועה חזין

בית מזרחי לבית יוסי וחנה לימור/דני ודובי פלג/אילנה לוסטיג

 גודל הדירה  כ- 50 מ"ר פונקציות: שני חדרים, פ.מטבח+מבואה גדולה תא שירותים ומקלחת

 הדירה מיועדת לחבר או מועמד יחיד(ה) / גרוש(ה)

לזוג / זוג עם ילד(ה)

הדירה במצב מצוין וייעשו בה התאמות קלות בלבד.

 מועמדים המבקשים להשתתף במכרז מתבקשים להעביר בקשתם במעטפה חתומה למזכירות או לרשות הבינוי במשרד הבניין.

מומלץ לבקר בדירה ולהתרשם ממנה. מפתח יינתן על ידי הרשות

        מס' טלפון של כרמלה 054-4700056

 מועד סגירת המכרז 21 מרץ 2017

תכובדנה רק מעטפות שתגענה למזכירות/לרשותעד מועד זה.

בברכה, רשות הבינוי.

על הגבעטרון

זה פרק לי את כל הדמעות שהיו לי לשנה הקרובה

ישבנו כל המשפחה בתיאטרון הבימה חלקה באולם וחלקה בשמים והתענגנו כמו שכבר שנים לא התענגנו.

ירדנה ארזי והגבעתרון עומדים כמו נסיכים של זמן ומצמררים לנו את הנשמה.

זה לא פשוט לשאת את התענוג הזה.

הגבעטרון מאז ומתמיד בקרו אצלנו במשפחה בימי שישי אחרי ארוחת הערב. 
הם הופיעו כמו חלוצים רוסים שסיימו שעה לפני לחלוב את הפרות.

היום . אחת וחצי בצהרים 
הבימה מלאה עד הכסא האחרון באנשים כל כך יפים וכל כך של כאן
)
גם אשכנזים וגם ספרדים(
רובם לבושים בלבן
לרובם יש טלפון ישן שלא מקבל כל חצי רגע הודעה

הבמה מוצפת אור של עמק
הם עולים הקבוצה מגבע , אין מסתנן אחד  
הם נעמדים פעורי חיוך מלאי חיוניות ופוצחים "בים השיבולים" 
ואני רוצה למות , אבל זה ממש לא הרגע
האולם מתמלא בחציר
הרמוניה שאי אפשר למצוא היום אפילו לא אצל הדג נחש

אחרי שלושה שירים עולה לבמה מלכת אסתר בכבודה ובעצמה 
איזה ירדנה ארזי היא  
יפה עד השמים . לבושה כל כך צנוע אבל יפה כמו בז'ורנלים
בחצי רגע היא הופכת לחברה הכי טובה שלנו הקהל
היא מתחברת בחצי שנייה לחבורה וביחד הם לוקחים אותנו בעד היד לסביבה הכי יפה שנשארה לנו בארץ

ירדנה היא אחת מהזמרות הכל כך מיושבות שלא סיגלה לעצמה שום מניירה
היא בטוחה ומוסרת את הקול הנהדר שלה בלי חצי תנאי והלב שלנו קופץ משמחה לא מתוכנן  
מלא אנשים מהקהל , אנשים באמת העלו לה לבמה זרי פרחים נהדרים הם מסרו לה את הזרים עם בלי סוף אהבה נישבע שגם אני הייתי עולה אבל לא היה לי זר

אייל גפן

 

קצת ציניות בתוך ים ההצלחה והמחמאות לא הרגה עוד אף אחד.

אז מִנְחָה לכבוד פורים וגם לכל הקנאים …

"הקיבוץ מת מצחוק"

המופע המשותף של ירדנה ארזי והגבעטרון מספק את כל מה שאפשר לצפות לו: רפטואר מוזיקלי של ארץ ישראל הישנה והטובה, בדיחות בניחוח חציר ומפגש בין שני מוסדות תרבותיים מיתולוגיים. יאיר ניקוליבסקי הגיע ל"הוי ארצי מולדתי" עם פיגור של 40 שנה אחרי הקהל, אבל צמצם פערים כל הדרך אל הגורן

יאיר ניקוליבסקי | מערכת ערוץ התרבות | פורסם 16/03/16 


אחד הדברים החשובים ביותר ביציאה לבילוי היא בחירת הפרטנר. לא תובנה חדשה, אמנם, אבל כזו שמתחדדת כשהחבר אותו בחרת לקחת איתך למופע המשותף של הגבעטרון וירדנה ארזי מחליט שהוא מעלה באותו רגע את טווח הגילאים בטינדר, שכן הוא לא ייתן לעובדה ששניכם מורידים את הממוצע באולם ב-40 שנה לפחות להפריע לו בחיפושו אחר סטוץ. אבל המופע של הגבעטרון וירדנה ארזי מחזיר לתקופה בה לא היה טינדר, או Happn, או סקס באופן כללי. רק מוזיקה יפה, ערכים נעלים וילדים שישארו מצולקים לנצח מחוויותיהם בקיבוץ.

היכל התרבות בפתח תקווה כבר תסס מהתרגשות כשהגבעטרון עלו לבמה. מספיק היה מבט אחד בקהל שמילא את האולם עד אפס מקום כדי להבין שלמעשה מדובר בשירונים מהלכים, אנשים שלפחות 34 אחוז מתאי המוח שלהם מוקדשים למילים של כל השירים שאי פעם שמעתם בערוץ 1 בשלוש לפנות בוקר. לא ידעתי בדיוק איך אני משתלב ביניהם. מצד אחד, הרגשתי בבית - הרי בילדותי הייתי במקהלה; מצד שני, הרגשתי זר - בכל זאת, מדובר היה במקהלת ביה"ס "טל" בראש העין, והיא קרסה לאחר שהאודישנים בוטלו וכל מי שרק רצה יכול היה ליהנות מחיי הזוהר של הלהקה; מצד שלישי הרגשתי את מרפקו של חברי, שלחש לי בהתלהבות: "יש לי התאמה עם רינה, 67".

שני אייקונים ישראליים על במה אחת | צילום: רפי דלויה

ים זרי הפרחים שמסביב

עוד לא הספקתי להזדעזע כמו שצריך מהאינפורמציה, וההופעה כבר החלה - כשירדנה עדיין מאחורי הקלעים, משאירה את הסיפתח לחבריה מקיבוץ גבע. בניגוד לכוכבי רוק מזדקנים אחרים, הגבעטרון לא באו לשחק משחקים וישר הפציצו עם ה-להיט שלהם - "ים השיבולים". כשהמקהלה סיימה לשיר לקול מחיאות הכפיים של הקהל, קיבלה לידיה את המושכות רחל, שהיא כנראה דוברת הלהקה, כמו גם האישה עם הדיקציה הכי מושלמת שאי פעם שמעתי.

תוך הגיית הברות שלא ידעתי שקיימות בשפה העברית, רחל סיפרה כי שתיים מהנשים שעל הבמה, ניקה ברזק ותמי בן יעקב (או בשמותיהן הקיבוציים "ניקה" ו"תמי"), הן חברות הלהקה המקורית - כלומר, זאת מ-1948. הקהל פרץ שוב במחיאות כפיים סוערות, ואני שמתי לב שלברזק, לעומת שאר החברים שאחזו במיקרופונים סטנדרטיים, יש מיקרופון מובנה – מה שגרם לי לתהות האם זו דרכה של הלהקה לתגמל אינדיבידואלים מצטיינים. בכלל, הרבה שאלות בנוגע למאבקי אגו עולות לראש כשרואים להקה שחבריה צועדים יחד כל כך הרבה שנים, במיוחד כשמדובר בלהקה קיבוצית – כזו שלמעשה מפגישה בין שני מוסדות אשר עקרונותיהם מבוססים על שוויון ושיתוף. לא מפתיע בהקשר הזה שגם למארגני המופע חשוב להבליט את עובדת היותו "מופע משותף" של הגבעטרון וירדנה ארזי, כנראה כדי שלא יהיה מי שיקופח חלילה. כמו ברפת, כך על הבמה.


והאמת שמה שלא הצליח לקיבוץ כרעיון, דווקא כן מצליח לירדנה ארזי והגבעטרון. אז נכון שכבר מהרגע שירדנה עולה לראשונה לבמה ברור מי הכוכב הגדול יותר בין שני האייקונים הישראליים האלה (בערך כל רבע שעה על השעון עולה מישהו אחר לבמה כדי להביא לה זר פרחים, בעודה מנסה בכל כוחה לשכנע כי היא "כל כך מתרגשת"), ונכון שלעיתים הגבעטרון נופלת לתפקיד להקת הליווי של ארזי, אבל בסך הכל מדובר במופע שמצליח לספק לשני הצדדים נפח שווה מבחינת חשיבות. כך, למשל, הקהל הנרגש זוכה לביצוע הרמוני במיוחד של "חופים", לא לפני שארזי מספרת שזה היה הסולו הראשון שלה בלהקת הנח"ל – שהגיע רק אחרי שחתמה קבע. סיפור נחמד שהוא רק אחד מני רבים אותם מספרת ירדנה על הבמה תוך שהיא חושפת את אישיותה הכובשת

היי הציפ

אוקיי, אולי לא "כובשת", אבל בהחלט חיננית להפליא. תחשבו על זה שאתם מצטרפים לארוחה אצל חבר, וההורים שלו מנסים באופן מאוד מתאמץ להיות חביבים ו"מגניבים". הוא כנראה יסבול ויהיה נבוך, אבל אתם תהנו מהעובדה שלא מדובר בהורים שלכם ותמצאו את הבדיחות הלא מצחיקות חמודות ממש. כך גם במקרה הזה – רק בלי החבר הנבוך (אם הוא היה נבוך הוא לא היה שולח לרינה הודעת "בא לך אפטר פארטי?" באותו רגע). ירדנה למעשה בונה בדיחה מתמשכת ארוכה במיוחד, כזו שהיא חוזרת אליה לאורך המופע כולו, ובה היא כביכול מנסה להתקבל לגבעטרון. הלהקה, כמובן, משתפת פעולה - והשיא מגיע עם ההצהרה שידונו בצירופה אליהם באסיפת הקיבוץ מיד אחרי שיסכמו על קניית טרקטור חדש.

אך המומנטום הקומי לא עוצר שם. ירדנה יורדת מהבמה - כפי שתעשה עוד מספר פעמים במהלך המופע - והגבעטרון פוצחים במחרוזת שירים קצביים יותר, שנפתחת ב"היי הג'יפ" וממשיכה ל"ציפ ציפ" (או "ציפ ציפ ציפ ציפ ציפיי ציפיייי", כפי שהוא מוכר לקהל הרחב). "אולי יש מישהי בקהל שקוראים לה ציפי ובמקרה גם יש לה ג'יפ", אומרת נציגת המקהלה רחל, והקהל מתמוגג. משם הם ממשיכים ל"סבתא בנגב" ו"שושנה שושנה" (אגב, ירדנה מבצעת חיקוי לא רע בכלל לשושנה דמארי לפני הביצוע שלה ל"עגילי דמאר"), כשהתחושה היא שעוד רגע האולם כולו הולך לשתות חשיש ביחד, או לפחות לרקוד על הכיסאות.

מאוחר יותר, כשירדנה חוזרת לבמה, היא מגלה לקהל כי אין לה רישיון נהיגה - מה שמתברר כקישור ל"שיר העגלון" (כי אין רישיון = נסיעה במונית = נסיעה בכרכרה = עגלון, מסתבר). די במהרה השיר מתגלה כפלטפורמה לביטוי כשרונו המיוחד של אחד מחברי הגבעטרון: נגינה על שיניים, בעזרתן הוא מדמה דהירת סוס. והאטרקציות לא נגמרות כאן: כאשר ירדנה נשארת לבדה על הבמה כדי לבצע את "הכינור הנאמן" בעל המקצב הצועני, נגן השיניים מתפרץ לפתע וסוחף אותה לריקוד חושני. התחושה היא שעוד רגע האולם כולו הולך להתעלס בשיחים מאחורי חדר האוכל, או לפחות לרקוד על הכיסאות.

נגן השיניים בריקוד אופייני | צילום: רפי דלויה

כך זה ממשיך למשך שעה וחצי, ומי שאוהב את הגבעטרון ואת ארזי לא יתאכזב. נדמה כי הם מבצעים בערך כל שיר מהרפטואר שלהם, ועוד: "היא רוקדת", "חפץ חיים", "אתה לי ארץ"  ו"דרישת שלום" מצד ארזי; "אל הדרך", "הוי, ארצי מולדתי" (כשם המופע) ומחרוזת שירים רוסיים מצד הגבעטרון (ירדה אפילו מצטרפת ושרה ברוסית). שום דבר לא מתפספס. לבסוף, כשהמשתתפים עולים להדרן ושרים את "בת שישים" (לא לפני שהם מוצגים אחד אחד, במה שנשמע כמו קריאת דף נוכחות בחדר מורים - אפילו לנגנים הצעירים קוראים מוטי ואתי), אי אפשר שלא לשים רגע את הציניות בצד ולהודות שמדובר בערב שיצליח לגרום לכם להתגעגע לארץ ישראל של פעם גם אם לא חייתם בתקופתה - או לחלופין, גם אם אתם לא אשכנזים. נכון שהתחושה מתנפצת כשהחבר שלצידך עוזב קצת לפני הסוף כדי לפגוש את רינה 67 בשירותים - אבל היא עדיין מצליחה לרומם את הרוח ולו ל-90 דקות מהנות במיוחד. היי הג'יפ!



לא תתאכזבו. ההרכב המלא | צילום: רונן אקרמן

הזמנה לסרט

כולם מוזמנים לערב מרגש בהפקתה של גלית אורן שעובדת כרכזת פרויקטים של סניף אקים עפולה, בית שאן והעמקים. 

הקרנה מיוחדת ומרגשת של סרט שמקרב לבבות ומעלה מודעות לקבלת האחר.


יום ג', 14/03/2017, בשעה 19:30, אולם בית  ציזלינג , עין חרוד מאוחד.

הסרט עוסק בצעירים ישראלים בעלי תסמונת דאון ואחיהם היוצאים לטיול תרמילאים בצפון הודו- על רקע נופי ההימלאיה ובליווי מוזיקה מקורית של אהוד בנאי. הכנסות הערב מוקדשות לתמיכה וסיוע לבעלי תסמונת דאון ומשפחותיהם. בתום ההקרנה ייערך פאנל עם הבמאי, היוצרים וקבוצת האחים. 

מומלץ לרכוש כרטיסים מראש כדי להבטיח מקום.

לרכישת כרטיסים מוזלים לחצו על הקישור או צרו קשר עם גלית אורן - 052-3749302

 https://www.eventer.co.il/myherobrother

קורס להכשרת דובר/ת קיבוץ - מודעה

הקורס להכשרת דובר/ת קיבוץ

 

הקורס יחשוף בפני המשתתפים את עולמות הדוברות והתקשורת ויכשיר אותם להתמודד מול אתגרים תקשורתיים הנוגעים לחיי היומיום בקיבוץ ובקהילה תוך הבנת הזירה התקשורתית הכוללת.  בין היתר יכשיר הקורס את משתתפיו בעבודת דוברות לרבות ייזום מהלכים תקשורתיים חיוביים על הקיבוץ בכלי התקשורת וניהול מצבי משבר תקשורתיים.

במהלך הקורס ניגע בסוגיית הקשר עם העיתונאים ומערכות חדשות, תוך הבנת האינטרסים השונים בקשר בינינו לבין המדיה, נבדוק מהן הסיבות בגינן נרצה לעודד חשיפה תקשורתית ובאילו מקרים נעדיף להישאר "מאחורי הקלעים" וכיצד עלינו לנהל ולהתנהל במצבי משבר תקשורתיים,ניפגש עם דמויות מפתח בעיתונות הארצית, המקומית והקיבוצית ונאסוף כלים מעשיים לביצוע התפקיד.

נושאים שיועברו בקורס:

         למה לי תקשורת עכשיו?

·        תפקידו של דובר הקיבוץ ותפקיד דובר התנועה הקיבוצית

·        התנועה הקיבוצית – אתגרים הסברתיים

·        התקשורת הישראלית ויחסינו איתה כאזרחים וכקיבוצים

·        אני בתקשורת משמע אני קיים?!  יחסי דובר עיתונאי, מהו סיפור, איך מספרים אותו, למי ומתי?

         משמעות ודרכי השימוש בכלי תקשורת פנימיים וחיצוניים לחיזוק הקהילה

·        הבדלים בין פרסום, יחסי ציבור ודוברות – יתרונות וחסרונות

·        חיזוק התקשורת הפנים קיבוצית- העברת מסרים, ניהול אתר

·        ניהול משבר תקשורתי - תקשורת הפנימית וחיצונית- עקרונות וסימולציה

         בניית ה"סיפור" וכתיבת הודעה לעיתונות

·        תקשורת ויזואלית: חשיבות התמונה והסיפור בתקשורת העכשווית

·        החיים במרחב הוירטואלי: שימוש מושכל במדיות חברתיות לצרכים פנימיים וחיצוניים

במהלך הקורס ניפגש עם אנשי מקצוע מ"השטח" שיסייעו לנו, לצד ההרצאות המקצועיות, להבין את מהות הקשר בין התקשורת לקיבוצים וכיצד ניתן להיעזר בתקשורת לצרכים פנימיים של כל קיבוץ וקיבוץ.

מנחי הקורס: יאיר פז, דובר התנועה הקיבוצית ,אימרי מזור, ניהול משברים תקשורתיים, זוהר סוסנקו, יועץ הדיגיטל לתנועה.     

הקורס יתקיים בבית התנועה הקיבוצית, ליאונרדו דה וינצי 13, תל אביב

אוכלוסיית היעד: מנהלי קהילה, חבר/ה בצוות צח"י,  חבר/ת קיבוץ שהקיבוץ מעוניין למנות אותו/ אותה כמי שייצג את הקיבוץ מול התקשורת הפנימית והחיצונית בשגרה ובחירום .

משך הקורס:  4 מפגשים. 9:00-15:00 תאריכים: 8.5.17, 15.5.17, 22.5.17, 29.5.17

עלות הקורס למשתתפ/ת : 1,000 ₪. למשתתפ/ת שני מאותו הקיבוץ: 800 ₪

לפרטים והרשמה: hr@tkz.co.il   שלומית צימרינג, פיתוח הון אנושי,

תרבות בעמק

 

 

*****************

 

*****************

 

*****************

 

על הקבוצה והמופע:

קבוצת התיאטרון "חולות" היא קבוצה מעורבת של מבקשי מקלט (ששוחררו לפני כשנה וחצי ממתקן חולות בצו בג"צ לאחר כליאה של כשנה וחצי) וישראלים/יות שחברו יחד במטרה להציג את הבעיות הקשורות לטיפול הממסדי בבעיית הפליטים בישראל. במהלך התקופה בה היו מבקשי המקלט כלואים במתקן חולות, התנסתה הקבוצה בטכניקות שונות מ'תיאטרון המדוכאים' של הבמאי וההוגה הברזילאי אוגוסטו בואל, במטרה לעבד סוגיות אישיות וחברתיות הקשורות לחייהם של פליטים החיים בישראל. תאטרון מחוקק חולות, מאפשר חשיבה ביקורתית ודמוקרטיזציה של סוגיות חוקיות ומשפטיות. המופע, המבוסס על עדויות וסיפורים אישיים, מציע קריאה מחודשת של אמנת הפליטים (שישראל היתה בין היוזמות לכינונה באו"ם) ויחסו של הממסד הישראלי אליה, מתוך שאיפה לעורר דיון ציבורי ומשפטי שיוביל לשינוי חוקי וערכי כלפי מבקשי המקלט בישראל.
לאחר ההצגה מתקיים תאטרון פורום, שהוא למעשה סדנה משותפת לשחקנים ולקהל, מעין דיון אינטראקטיבי בפעולה, בו מוזמנים/ות הצופים/ות להחליף את הדמויות השונות, להיכנס לנעליהן, על מנת לחפש פתרונות למצבים המוצגים בהצגה.

ההצגה היא חלק מפרויקט משותף של אבי מוגרבי וד"ר חן אלון. הסרט 'בין גדרות' של הבמאי אבי מוגרבי מתעד את התהליך ממנו נולדה ההצגה.

במאי ומנחה: ד"ר חן אלון

שחקנים, יוצרים-שותפים: יונתן יוהאנס אסטיפאנוס, ליאת בולצמן, יניב בלחסן, אוואט אשאבר טספאמיקל, דוויט צגאי, שחרית ירושלמי, נורלדין מוסא, איברא מנאן, גוויטום ברהנה מרוואט, ליאת שבתאי, רוני לבנון, דורון לב, רותם גולדנברג, חסאן שאקור.

מור ליפשיץ,

"אֹהל"

תנועת תרבות- עפולה

דברים טובים


פורים,אסתר, אחשוורוש ואוזני המן. פשוט אי אפשר להפריד בין אלה ובין שאר הליצנים, האלזות והחיילים (אלאור עזריה – כך שמענו...) של החג הזה. וכך אומר מיקי שמו שהוא קונדיטור מוכשר מאין כמוהו והמתכון שלפניכם הוא שלו:"עם כל הכבוד להמצאות וחידושים אזן המן היא עדיין העוגייה המבוקשת ביותר בפורים. אני משלב בבצק אבקת סוכר, וכך הוא יוצא נימוח ונמס בפה, וגם מקפיד על כמות נדיבה של מלית"

 

החומרים לבצק:

 גרם (3 כוסות) קמח420

200 גרם חמאה רכה בטמפ' החדר

120 גרם (1 כוס) אבקת סוכר

ביצה גדולה 1

1 חלמון

כפית תמצית וניל

כפית אבקת אפייה

 1/8כפית מלח

החומרים למלית

120 מ"ל (1/2 כוס) חלב

25 גרם חמאה

כפית דבש1

150 גרם (3/4 כוס) סוכר

11/2כוס אגוזי מלך טחונים דק

130גרם (½1 כוסות) פרג טחון טרי

קליפה מגוררת מ-1/2 לימון

1 חלבון

לקישוט

אבקת סוכר

אופן ההכנה

מכינים את המלית

:1 מחממים חלב עם חמאה, דבש וסוכר בסיר קטן עד שהסוכר נמס ומביאים לסף רתיחה. מנמיכים את הלהבה, מוסיפים אגוזים ומערבבים כדקה.

מסירים מהכיריים, מוסיפים פרג וקליפת לימון ומערבבים. מוסיפים חלבון ומערבבים היטב. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה לפחות.

2. מכינים את הבצק

1.מערבלים את כל חומרי הבצק בקערת מיקסר עם וו גיטרה 3-2 דקות במהירות בינונית עד לקבלת בצק אחיד וחלק. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה

2  מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים 2 תבניות בנייר אפייה

3 ,מרדדים את הבצק על משטח מעט מקומח לעלה בעובי 1/2 ס”מ.

4. קורצים עיגולים בקוטר 8 ס”מ, מניחים כפית מלית במרכז כל עיגול, סוגרים למשולש עם פתח קטן למלית ומהדקים.

מניחים בתבניות במרווחים של 2 ס”מ.

אופים כ-15 דקות עד הזהבה.

מצננים היטב וזורים אבקת סוכר. מאחסנים בכלי אטום מחוץ למקרר עד שבוע.

גיוונים:

מוסיפים לבצק כף פרג שלם (לא טחון). מקבלים בצק מנוקד מקסים, המרמז על המלית שבתוכו.

מוסיפים לבצק 1/2 כפית קינמון.

מלית פיסטוק – מעבדים 3/4 כוס פיסטוקים קלופים (לא קלויים) עם 90 גרם (3/4 כוס) אבקת סוכר, 50 גרם חמאה רכה, כפית מי ורדים וכף קמח במעבד מזון לתערובת חלקה ואחידה.

מלית אגוזים – מחממים 300 מ”ל (11/4 כוסות) חלב, 100 גרם (1/2 כוס) סוכר, 50 גרם חמאה וכף דבש בסיר קטן עד שהסוכר נמס. מביאים לרתיחה, מוסיפים 3 כוסות אגוזי מלך טחונים דק ו-1/4 כוס פירורי עוגיות ומבשלים כ-2 דקות תוך כדי בחישה עד הסמכה. מצננים לטמפ’ החדר.

 משאירים במרכז כל אוזן המן פתח קטן כדי שהבצק לא ייסדק בזמן האפייה: טיפ: משאירים חור קטן במרכז כל אזן המן כדי שהבצק לא ייסדק בזמן האפייה


 

העתקת קישור