דף מספר 2256
10/2/2017
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2256

 

דף מספר 2256 י"ד בשבט תשע"ז 10 בפברואר 2017

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 גיך

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.

בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ."

מסכת ראש השנה, א

 שער

הודעות לדף

 הודעות לדף

 בית גבע אבל

על לכתה בטרם עת

של בִּתנו חברתנו רקפת שטנר ז"ל

 משתתפים באבל המשפחה

**************

 לוגו עמקים

תכנית חוג העמקים, לשבוע שבין 12/2/2017-18/2/17

*

מועדון הזמר עם שרה'לה שרון

יום א' 12/2 20:30 בית שטורמן

בהשתתפות חבורת הזמר של אלוני-אבא

*

חוג ספרות

יום א'12/2 19:30 בית שטורמן

הסופר חיים באר: עיון ב"חנותו של מר לובלין"

מאת ש"י עגנון

*

חוג בטחון

יום ב 13/2 20:30 בית שטורמן

אל"מ ד"ר שאול אריאלי

הערכת מצב כללית

*

חוג יהדות

יום ד' 8/2 גבע

ד"ר אוריה כפיר: אבן גבירול- משורר על הקצה

 *

טלויזיה קהילתית ערוץ 98

מוקרן חג העליה כל חודש פברואר כל יום ג' ב 09:00

ויום ה' 20:30

**************

 תינוק4

מזל טוב

למתי ואילנה לוסטיג

ולכל המשפחה

להולדת  הנכד

בן לאור וסיגל

ת2

מזל טוב

לרוני והלל מרומי

לכרמלה ויובל גלילי

ולכל המשפחה

להולדת הבת הנכדה

 **************

לאיריס (ידין) וליאור הרלינג

ברכות חמות בהגיעכם לקליטה בגבע

איחולי הצלחה מכולנו!  ו. קליטה

**************

 ענברלוי

ענבר לוי מכתה ט' זכה במקום הראשון בתחרות ניווט ספורטיבי

אשר נערכה בזיכרון יעקב ב2.2.17. כל הכבוד!

**************

 גיל3

בשעה טובה מחדשים את טיולי הגיל השלישי

ביום חמישי 23/2/2017 נצא לטייל עם אסתר שמואלי מאילניה

נושא הטיול – על הרכס בימי מסיק

המבדד בהררית

יודפת – תל יודפת ומרכז  המבקרים החדש.

פרטים נוספים בשבוע הבא

מחכים לכם, דובי, יונה ושושי

***********

לגבי טקס הנטיעות שתוכנן להתקיים בשבת

יבואו פרטים  על לוח המודעות וב"מקומי"

*****************

טקס נטיעות של הגיל הרך

יתקיים ביום א' 12/2 בשעה 10:30 , בשטח דרומית לחדר האוכל

מוזמנים כל הסבים והסבתות (של כולם) בגבע

אם ירד גשם הטקס יידחה,

צוות הגיל הרך

 

משולחן המזכיר - יאיר קארו

 שולחןהמזכיר

משולחן המזכיר

לקראת אסיפה וקצת מעבר לכך.

בעודנו מתמודדים עם קור ינואר המכה גם במוני החשמל , ולומדים כי גם בכפר יחזקאל השכנה המונים מגיבים באופן דומה לקור, מתרחשים גם כמה אירועים מחממי לב דווקא.

תנועת אוכלוסייה :

גיא רבי וספיר רבי אליאסף הצטרפו לכוחותינו 1.2.2017. גיא מועמד ספיר שנת אורחות .

איריס ידין הרלינג וליאור הרלינג מצטרפים  לכוחותינו 1.3.2017 . איריס מועמדת ליאור תושבות לשנה לסיום סטאז ואחר כך לקליטה.

נעה חזין יצאה לשנת חופש 1.2.2017

לבאים וליוצאים ברוכים בצאתכם ברוכים בשובכם ובהצלחה.

תודות על שירות ארוך :

לציבי מלכי שעמד בראש ועדת הקלפי – שנים רבות  ולדיתה לנדאו – שבלעדיה לא היו לנו לא מסגרות לא זכוכיות ולא משקפיים, לאסף גוריון על שרותו רב השנים בקו החזית,תודה בשם כל חברי גבע על שנים רבות ומסירות לאין קץ לשירות הציבור.   בריאות ושמחת חיים להמשך.

רב" ש

גונן פירסטנברג אושר במזכירות כרכז בטחון שוטף גבע ונכנס לתפקידו  יום א' 12/2/2017

סלולר גונן  פירסטנברג 0507643139

אסיפה יום ב 13.2.2017 שעה – 20.00 במועדון לחבר.

כדאי להגיע – כי ראינו שמי שמגיע משפיע !!

סדר יום :

1/  שאילתות והודעות.

2/ פרויקט הילה  - גבע/מועצה .

3/ ועדת קלפי – בדרך לקלפי.

הסבר פרויקט הילה :

התקשרות המוא"ז עם קבוצת גבע לקידום בינוי לטובת פרויקט הילה

כללי - פרויקט הילה הוא פרויקט חינוכי , להגשה לבגרות של בני נער הנצרכים לסיוע מתוגבר .  הפרויקט מתבצע במסגרת פעילות חינוך של המועצה ובמימונה המלא .  בגבע ישנה קבוצת "הילה" המונה 45 חניכים כאשר יובל שבילי והגר בן-יוסף מדריכים וסיוע בהוראה מגיע ממרכז סקרנות.  

 המועצה מבקשת להרחיב הפרויקט ל – 70- חניכים. בדיקת שטחים מורשים לפרויקט זה – מעלה ביה"ס הישן  כאתר מועדף.

כדי לחדד הרשאות פעולה והסדרה כספית ברורה נערכה פגישה עם נציגי המועצה ומנהלת "הילה" במועצה.  חוזה משפטי הוכן לחתימה לאחר אישור אסיפת גבע.

עיקרי המהלכים עד כה. :

 בהמשך לפגישה באגף החינוך במועצה ביום 17/1/2017, ובהמשך פגישת התנעה שהתקיימה בגבע ביום 25/1/2017, יחד עם הקבלן, נציגי המועצה ונציגי גבע,

1.      גבע תחליט במסגרת הליכים פנימיים, האם לאשר הבינוי המתוכנן במבנה ביה"ס בגבע, ולשימוש במקום לטובת פרויקט הילה.

2.      למועצה נשלחה טיוטת הסכם התקשרות בין הצדדים – מוא"ז, גבע, ובו מוגדרות ההבנות שבין הצדדים באשר לדמי השכירות (4,500 ₪ בחודש לפני מע"מ),  תפישת ההפעלה, אחריות המוא"ז ואחריות גבע, וכמובן, שהמבנה הוא בבעלות גבע.

3.      ההסכם נמצא במו"מ בין הצדדים והסכמה עליו בחתימה ( לאחר אישור אסיפת גבע)  מהווה תנאי להמשך ההתנהלות מול המוא"ז לקידום הבינוי במבנה.

4.      לעניין שיפוץ המבנה, נבדקו ביטוחי הקבלן והוסכם על דרכי הגישה לשטח העבודה ועל הזזת מקבץ הפחים הסמוך למבנה המיועד לבינוי.

5.      כאשר גבע תאשר את התקדמות המתווה במסגרת זו, יועתק ציוד ההגברה מהמבנה המיועד למבנה אחר. כרגע נדונו לעניין זה מבנה הווידאו ומבנה בית גוריון.

6.      מיד עם השלמת כל האמור לעיל, תפנה גבע למועצה ותיתן אור ירוק לביצוע הבינוי.

ועדת קלפי :

ציבי מלכי סיים כהונה רבת שנים בראש הועדה.   

מכרז שהוציאה מש"א גרף התלהבות רבה ו – 0 מועמדים.

עדה רון – חברת ועדת קלפי ניאותה לעמוד בראשה הועדה והרכב הועדה מובא לאסיפה לאישור קבוצתי.

 הרכב מוצע : עדה רון – יו"ר , יונה אורן, שוש זיק, אילנה לב, יצחק גפן.

תמיד נשמח למצטרפים נוספים לפעולת הספירה הקפדנית  - המרגשת  והמאומצת.

אמנם חברים פונים ומבקשים עוד מידע ועוד כתבות ועוד הסברים ועוד דיווחים – אבל היו מספר שבועות אינטנסיביים ולשבת זו – זה יספיק.

 שחור

שבת שלום לכולם  -  וסבלנות במעלה הדרך.

יאיר קארו .

חלופת האגודה פרק 2

חלופת  האגודה

פרק 2 -  דינמיקה ,משתנים , וסיכון מול סיכוי.

בפרק הראשון של הסקירה התרכזנו בעיקר בהחלטות השונות של הממשלה ורשות מקרקעי ישראל היוצרות את "חלופת האגודה" כמו גם מועד פקיעתן.

נזכיר החלטת ממשלה 1527 על אזורי עדיפות לאומית פוקעת 31.12.2017  ( החלטה 667 ככל שלא תכוסה על ידי החלטה 1527 פוקעת  31.7.2017  ).

החלטת רשות מקרקעי ישראל 1490 על איחוד אזורי עדיפות א1 ו א2 לאזור עדיפות א   וחלופת האגודה 1488 מתאריך 28.9.2016 .

עולה השאלה : מה יקרה בפקוע ההחלטות הללו , או ליתר דיוק מה עשוי/עלול להתרחש בפקוע ההחלטות הללו שהרי אנו יכולים רק לנסות להעריך מגמות.

עולה גם השאלה: מה באשר לשווי הקרקע, כפי שנקבע בשומה האחרונה, מהי המגמה ?   

לשם כך אין לנו אלא לנסות ולהעריך, תוך מבט ארוך טווח לאחור, ( כי המבט ארוך הטווח לעתיד פסק משפסקה הנבואה ) תרחישים שונים.

צריך להביט כ – 30 שנים לאחור כדי לקבל פרספקטיבה מלאה יותר של המתחולל בתחום הקרקעות , החקלאות , הדיור , התשתיות  , המיסוי ועוד.

בעקבות המשבר הכלכלי של 1985 ( ממשלת האחדות הלאומית פרס-שמיר ותכנית האוצר לייצוב המשק)  נקלעה התנועה הקיבוצית למשבר חובות שנבע מאשראי חופשי מול כושר החזר אפסי בחלק מהמקרים.

התוצאה :הסדר הקיבוצים להחזרת החובות, וזעזוע כלכלי עצום ממדים שהשלכותיו מורגשות עד היום והן כוללות את המעבר של למעלה מ – 80% מהקיבוצים ל"קיבוץ מתחדש".

בנוסף המעבר לתעשייה מחקלאות והחלשת הזיקה לקרקע במובן של עיבוד חקלאי קלאסי , כמו גם צמיחה מהירה של מרכזים עירוניים וצמיחה מהירה באוכלוסיית ישראל כל אלה יצרו לחץ על קרקעות המדינה המוחזקות בידי קיבוצים ומושבים.

גם משבר המים יצר לחץ להקצאה מופחתת של מים ועליית מחירי המים , כל אלה מהלכים שנמצאים גם היום בתנופה. כדי לא להאריך נביא כמה דוגמאות משלל תחומים המלמדים על הדינמיקה כלפי ההתיישבות העובדת.  

1/ ענף הפרדסנות -  מי זוכר את החגורה הירוקה ?  איננו !  נשארה חלקת קלמנטינות ססגונית שאבשי מצלם מדי פעם.

2/  חוק החלב – המסדיר מכסות חלב עד שנת 2020 ואחר כך ? ובינתיים סגירת רפתות קטנות במושבים והליכי מיזוג של רפתות גדולות.

3 / חיסול ענף גידולי הירק .

4/ רפורמה במשק הפטמים ו"חוק הביצים" ( זוכרים שהייתה כאן פעם מדגרה, היכן שהיום מחסן טיולים).

5/ ענף המדגה שחוסל כמעט כליל ממש לאחרונה ברמה הארצית.

6/ שדות הכותנה שהצטמצמו מאד.

7/ חוק המים החדש: צמצום הקצאת מים באגודות המים והעלאת המחיר לקו"ב להשקיה , תהליך שמתרחש בימים אלו ממש ( ולוחץ על הגד"ש והמטעים) .

8/ פתיחת השוק לייבוא סחורות חקלאיות, הורדת מיסוי על יבוא חקלאי, והגלובליזציה ( יבוא בשר קפוא מדרום אמריקה , ויבוא עגלים מאוסטרליה , ועוד ) .

9/ משבר העגבניות והורדת הסובסידיות לחקלאות.

10/ בעקבות פניות לבג"ץ של העמותה לצדק חלוקתי והקשת הדמוקרטית המזרחית , שינוי דרמטי במדיניות הקרקעות של הממשלה ורשות מקרקעי ישראל שגלי ההדף שלה הם בין השאר "חלופת האגודה".

11/ הסדרת שימושים חורגים -  אכיפת חוקי המדינה ביחס לשימושים מותרים בקרקע חקלאית (פרשת המרכזים המסחריים בגעש ויגור לדוגמא).

12/ הפקעת קרקעות חקלאיות לצורך הגדלת שטחים עירוניים : לאחרונה ההפקעות הגדולות בדרום  ,תוך תשלום פיצויים ,  הפקעה גדולה בעין-הנציב  לצורך הרחבת בית-שאן ועוד.

13/  פיתוח תשתיות תחבורה – תוך הפקעת קרקע בתשלום , ממש מתחתנו רכבת העמק , מחלף גידעונה ובכל עמק יזרעאל לאורך תוואי הרכבת.

14/ הכרזה על עפולה כ"מטרופולין צפון " שיוצר גלי הדף בתחום הנדל"ן ושווי הקרקע.

15/ מיסוי :רק לאחרונה שינוי משמעותי לרעה במיסוי הקיבוצים ( המתחדשים דרך מס הכנסה , השיתופיים דרך ביטוח לאומי).

16/ החמרת התנאים לקבלת אשראי בנקאי.

17/ עצירת הבנייה בקיבוצים המתחדשים בשל אי הסדרת הרכישה/חכירה/שימוש בקרקע מול המנהל ( מה שהוביל לבסוף גם לחלופת האגודה באגודות שיתופיות חקלאיות ) .

18/ שינוי חקיקה בנוגע להליך הפקעת קרקעות , המאפשר למדינה/רמ"י הפקעה תחת פיצוי ללא המתנה להליך משפטי בבג"ץ שיעכב הפקעה.

19/ עליה במחירי הקרקעות ( ובעקבות כך מחירי הדיור )  בכל המדינה , ( למרות תכנית למשתכן של משרד האוצר ) .

אפשר להוסיף עוד ועוד – אבל התמונה והדינמיקה ברורים , והם ברובם במתאם לא רע לירידת כוחה הפוליטי של ההתיישבות העובדת.

כל אלו הן מגמות יציבות ארוכות טווח ואפשר להעריך שאינן עומדות להתהפך.

נסכם עד כה באופן הבא :

א/ המדיניות כלפי ההתיישבות העובדת , נמצאת חזיתית כמעט בכל תחום  במגמה מתמשכת של הרעת תנאים.

ב/ הלחץ בתחום הדיור בכל המדינה , המחלחל לצפון  ,לעפולה ולעמק יזרעאל יוצר ( גם כשהשער הצהוב סגור בלילה) עליית מחירי הקרקע.

ג/ ככל שתחסר קרקע לפיתוח עירוני, פיתוח יישובי , פיתוח תשתיות  : המדינה / רשות מקרקעי ישראל יפקיעו .

בתוך כל הדינמיקה הזו  יש גם נקודות אור מסוימות שמהוות הזדמנות השווה בחינה של ממש – אלא שכולן ארעיות ורגישות למימד הזמן.

1/ אנו עדיין בסביבת ריבית ( עולמית ) נמוכה ואינפלציה מרוסנת . זה משפיע לרעה על הכנסות מפיקדונות ( פנסיה )  ולטובה על תנאי אשראי בריבית נמוכה יחסית..  

2/ שווי הקרקע באזור שלנו עדיין נמוך יחסית ( אבל זוחל בהתמדה כלפי מעלה , ללא קשר למה שאנחנו עושים על הגבעה).

3/ מוצעת לנו "חלופת האגודה " בתנאים יוצאי דופן ( רכישת זכויות בקרקע במחיר 10%  משוויה)  כאשר אנו מדורגים באזור עדיפות לאומית א – אבל תחת אילוצי זמן ואי-ודאות שתעיק כל העת.

4/ הממשלה עדיין תחת החלטה 1527 של עידוד הטבות בניה  - אבל מועד תפוגה 31.12.2017.

5/ רמ"י תחת החלטה 1490 המעניקה לנו תנאי אזור עדיפות לאומי א  אבל יכולה לשנות מדיניות  בהמשך.

6/ התנועה הקיבוצית כמו גם האוצר והמערכת הפיננסית בישראל עוסקים במציאת פתרון מימוני נוח לבצוע חלופת האגודה -  האם יצלח ? נדע בהמשך .  

סיכונים/סיכויים עיקריים :

מצב של דחיית חלופת האגודה :  

סיכון:

1/  שינויי מדיניות בתחום הקרקעות שיוציאו אותנו מאזור עדיפות א  ( משמעות כספית קשה מאד ) .

2/ הפקעת קרקעות לצרכי המדינה ( סבירות נמוכה בטווח קצר . ואולי עסקה טובה אם יופקעו בתשלום טוב ליד גבעת המורה) .   

3/  פקיעת החלטת ממשלה 1527 על הטבות לבינוי ויצירת מצב חדש ללא הטבות.

4/ החמרת המעורבות של רשות מקרקעי ישראל בקרקעות.

5/ עלייה משמעותית במחירי הקרקע, כך שכאשר ( לעת קיבוץ מתחדש למשל , או שינויי מדיניות ממשלה/רמ"י ) נצטרך לקבל היתרי בניה /לרכוש את זכויות הבניה המחירים יהיו גבוהים בהרבה ( כלומר אין סוסים באורווה ולא חמורים בפינת חי) .

6/ שינוי הכללים  והרעתם פעם נוספת על ידי הרשויות , אל מול קיבוצים שיתופיים שלא הסדירו נושא הקרקעות בחלופת האגודה ( וראינו שהשיתופיים אינם מוגנים וחסינים  - מיסוי ביטוח לאומי כמשל)  ואז מחיר הקרקע והחלופות שיוצעו , מי מוכן לנחש ?

7/  הקפאת בנייה כתוצאה מאי הסדר הקרקע – ועצירת הצימוח הדמוגרפי ( וללא קשר למקורות לבניה עצמה – שללא חלופת האגודה יהיו קשים יותר ויותר להשגה ).

8/ השארת הדור הבא של גבע ( צעירים ונקלטים)  חשוף למחירי קרקעות גבוהים ( שעלולים להיות קריטיים ליכולת לבנות אפילו במצב של קיבוץ שיתופי אם רמ"י תשנה מדיניות ובוודאי תחת קבוץ משתנה ).  

9/ עליית הריבית הבנקאית מהשפל ההיסטורי בו היא נתונה  8-9 שנים והרעת תנאי המימון.

סיכוי :

1/ אי הגדלת החוב ואי הכבדה על התקציב השוטף.

2/ יציבות התנאים הקיימים לאורך זמן – כך שקבלת החלטה בעתיד תתאפשר בתנאים של היום.

3/ תקווה צנועה להטבת תנאים נוספת (  צריך אמונה גדולה לשם כך ) .

מצב של ביצוע חלופת האגודה:

סיכון:

1/ עול כספי של עסקת הרכישה שינוע כנראה בטווח של 10 – 17  מיליון ₪  תלוי בחלופה שתיבחר (  ראו רשימה קודמת חלופות ג-ד ) , ותלוי בהחלט האיכות תנאי המימון ( שאינם ידועים כעת ),

2/ הכבדה על התקציב השוטף וגידול בחוב ( עדיין לא ידוע ההחזר השנתי הנדרש שייקבע על ידי תנאי המימון ) ,  .   

3/ הפרת חוזה הרכישה על ידי המדינה/רמ"י ( זה נראה בלתי סביר אבל .. – נכתב למען ההגינות התיאורטית).

סיכוי :

1/ רכישת הקרקע במחיר אטרקטיבי שספק אם נראה כדוגמתו שוב.

2/ הוצאת רשות מקרקעי ישראל משטח המחנה , ופישוט רוב תהליכי תכנון בנייה העתידיים .

3/ אבטחת שטחי בניה במחיר זול מאד לשנים רבות קדימה ( תלוי בהיקף הרכישה)  , לצעירים ולנקלטים לצרכי צימוח דמוגרפי ,תוך הפחתת משמעותית של סיכוני אי-הודאות והחשיפה לדינמיקה השלילית המתמשכת  כלפי ההתיישבות העובדת.  

4/ יצירת נכס בר- שיעבוד שיאפשר קבלת מימון נוח יותר לבניה עתידית.

5/ יצירת נכס ( שווה ערך נכס)  בר-הורשה .

המשך יבוא :  מה בטיפול ובבירור ?   הערכת טווח מחירים לחלופות השונות.

צוות הטיפול בהכנת חלופת האגודה להחלטה ( רענן – אלדד – מוקי – אלי מזרחי – יהודה בכר – דורון חורב – יאיר ).

רשם וריכז - יאיר

מעט מנהל הקהילה - דורון חורב

מעט מנהל הקהילה

מנהלקהילה

בהמשך לפניות רבות של חברים לבדוק את מדידת החשמל, פנינו לחברת ארד דליה  המספקת לנו את מוני החשמל ואת מערכת המנייה כולה, בבקשה להגיע לקיבוץ  ולערוך בדיקה לתקינות המערכת.

החברה בדקה באופן מדגמי מוני חשמל, ממסרי תקשורת ועיבוד תכנה (ממצאי הבדיקה בהמשך פרסום זה). בנוסף על כך, נבדקו צרכנים שונים בבתי חברים, וחושבה צריכתם למול המניה.

השאלה המרכזית שנשאלה הייתה, " אף פעם לא היה לי פער כל כך גדול בין התקציב לבין הצריכה בפועל, איך קרה שעכשיו הפער כל כך גדול ? "

להלן חלק מההסבר, במודל הקודם ניתן תקציב חשמל בקוט"ש, כאשר בחורף ובקיץ ניתן תקציב גדול ובעונות המעבר תקציב קטן. כך נוצר פער קטן בין התקציב לבין הצריכה, משום שגודל התקציב הלם את הצריכה בהתאם לעונת השנה.

במודל החדש המרנו ההקצבה בקוט"ש להקצבה בש"ח, ואנו מחלקים אותה באופן שווה על פני כל חודשי השנה. לפיכך, בחורף ובקיץ הפער נדמה כגדול יותר, משום חוסר ההלימה שבין גובה התקציב לבין הצריכה על פי העונה.

להלן הנתונים:

מספר דיירים

הקצבת קוט"ש שנתית לבית אב

בהתאם למודל הקודם

הקצבת קוט"ש בחודש

עלות חודשית בש"ח בהתאם למודל החדש

1

5000

        417

        229

2

7000

        583

        320

3

9000

        750

        412

4

9000

        750

        412

5

9500

        792

        435

6

11000

        917

        504

7

11000

        917

        504

8

11000

        917

        504

 

החודשים דצמבר 2016 וינואר 2017 היו קרים מהממוצע, ועל כן חברים הפעילו אמצעי חימום וצרכו יותר חשמל. לפיכך, אם בחודשי המעבר שנמדדו (אוקטובר, נובמבר) כ 80% מהחברים צרכו בגבול התקציב ומתחת לו, הרי שבחודשים דצמבר וינואר, כ 80% מהחברים צרכו למעלה מהתקציב.

אם נבחן את רמת הצריכה בכל ארבעת החודשים שנמדדו, נמצא שבחישוב שנתי רוב החברים עומדים בתקציב החשמל ואף חוסכים. בפרסומים הבאים נציג נתונים סטטיסטיים לגבי הצריכה.

מצורפת לנוחיותכם טבלה של שיעורי צריכת החשמל של צרכנים שונים (נלקח מאתר חברת החשמל).

 טבלה

אם תרצו לחשב את צריכת החשמל בביתכם, אזי:

מוצר חשמלי עליו כתוב שהספקו הוא 1,000 וואט, בכל שעת עבודה שלו הוא צורך 1 קוט"ש.

עלות 1 קוט"ש היא 55.29 אגורות.

כך לדוגמה, אם הפעלתם רדיאטור שהספקו 1,000 וואט, למשך 10 שעות ביום, ו- 10 ימים בחודש,הרי שצרכתם 100 קוט"ש בעלות 55.29 ₪, בגין הפעלתו באותו חודש.

הטבלה נלקחה מאתר חברת החשמל בכתובת: http://www.powersaver.co.il/infopage.asp?page=219

ולסיום, סירה ובה חמישה ספנים עוגנת במרחק מה מהחוף.

עם אור ראשון, הספנים מנסים לשחרר את העוגן, אך ללא הצלחה.

הם מנסים לבד ויחד, מעל מקום העגינה ובזווית לו, ומכל רוחות השמיים,

אך עדיין ללא הצלחה.

לבסוף, חותך אחד הספנים את החבל הקשור לעוגן, והסירה מפליגה לדרכה.

לפעמים, עלינו לשחרר את העוגנים הכובלים אותנו למקומנו.

לשבת של שלום ומנוחה, דורון חורב, מנהל הקהילה

לשם מה חלופת האגודה? - אלי גורן

חלופת האגודה לשם מה?

1.      אלה שמציעים את חלופת האגודה טוענים שכדאי עכשיו לקחת הלוואה של 17 מליון שקל ולהחכיר בחכירת משנה את הקרקע המיועדת לשיכונים לחברים. וזאת יתאפשר רק אם נפריט את הדירות בעתיד.

2.      הפרטת דירות יכולה לבוא רק אחרי שגבע תעבור לשכר דיפרנציאלי.

3.      גבע יכולה לעשות הסכם עם החברים על נחלאות רק כאשר תבוצע הפרטת דירות.

4.      הפיכת גבע לדיפרנציאלית תעלה לגבע כ-7או   8 מליון שקל בשנה יותר , כדי לשמור על רמת החיים של היום.

5.      כיום קרנות הפנסיה שנפתחו לוותיקים מעבירות 5.5 מליון שקל בשנה, 4 מליון עוברים כדי למלא את קופות הפנסיה של הצעירים. ומליון ו 1.5 מליון לתקציב השוטף.

6.      כ -3 מליון שקל נשלם למס ההכנסה לשנה מעל התשלום שאנחנו משלמים היום.(לפי ההחלטות החדשות בתקציב המדינה).

7.      כאשר נעבור לשכר דיפרנציאלי ונרצה להשאר באותה רמת חיים  נצטרך להרוויח עוד כ-7 או 8 מליון שקל יותר מאשר היום לשנה.

8.      הפרטת דירות לוקחת שנים רבות. 15 או 20 שנה ותדרוש עוד כ-20 מליון שקל כדי להשוות את ערך הדירות בין הקטנות לגדולות.

9.      מנהל מקרקעי ישראל או המדינה רשאים להפקיע מאיתנו קרקע מכל סוג שהוא. "חכירה לדורות" כמו היום, חלופת האגודה שהיא חכירת משנה, או קרקע שרכשנו אותה ולא חלופת האגודה אינה מגינה עלינו מפני הפקעת קרקע ע"י המדינה.

10.   הלוואה של 17 מליון שקל תדרוש להחזיר כמליון שקל בשנה. זה שווה לפי רווחיות לייצור של בקרה 10 מליון שקל נוספים בשנה.

11.  כיום אנחנו יכולים לבנות חופשי בלי להשקיע פרוטה בקרקע. ניתן גם לקבל משכנתאות מבנק איגוד(כפי שנאמר בשיחה)

12.  אינני רואה שום הגיון בחלופת האגודה . כיום אינני יודע כלום על מחירי הקרקע בעוד 15 שנה.

קבלת חלופת האגודה זה סיכון שאסור לקחת אותו . יש לנו דברים חשובים יותר של פתוח המשק והגדלת הריווחיות של גבע במקום לקנות ניירות שאולי נזדקק להם בעוד 20 שנה. (הנתונים קרובים למציאות,לאחר התייעצות עם מומחים.

יש לי חשק לצעוק "משוגעים תרדו מהגג"

אלי גורן.

מן העיתונות

פורסם בידיעות הקיבוץ 3.2

כתבה
שבת
העתקת קישור