דף מספר 2249
23/12/2016
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2249

 

דף מספר 2249 כ"ג בכסלו תשע"ז 23 בדצמבר  2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 


מגזרת נייר – יאיר נשר

אירועי חנוכה

 

את חג החנוכה נציין השנה בחמישה אירועים המפורטים בלוח שמימין:

ביום ראשון ה- 25.12, בשעה 16:00 יערך מרוץ הלפיד המסורתי, ובסיומו בשעה 17:00נערוך וטקס הדלקת נר ראשון בבית ד'- ו', ולאחריו כתובות אש והפרחת נרות לאוויר.

הכול תלוי בתנאיו של מזג האוויר ובהסכמתו.

ביום שלישי ה- 27.12, בשעה – 20:30, יערך קונצרט חליליות במועדון לחבר.

ביום חמישי ה- 29.12, בשעה – 20:30 יערך קונצרט עם הכנרית ג'לה פארגו, בחדר האוכל.

ביום שישי ה- 30.12, בשעה 21:00, בחדר האוכל נארח את צמד הסטנדאפיסטים:

גרייניק ואלתרמן – "ילדים סורגים"

בשבת ה- 31.12, בשעה 11:00, במועדון לחבר, הצגת הילדים:

"הנעליים של אדון סימון" של תיאטרון אורנה פורת

הודעות לדף

 

מזל טוב

לורד אבן צור ולכל המשפחה

להולדת הנין, נכד ללימור ורפי

 

מזל טוב

להגר וניצן מזור

לשרה ומנחם ולכל המשפחה

להולדת הבן-הנכד

 

מזל טוב

לשלומית ומיכה קארו

לאיריס ועומר

ולכל המשפחה

להולדת הבת - הנכדה

****************

מהנוי

גשמי הברכה הביאו גם לפניות רבות בטיפול בנזקי החורף- רטיבות, נזילות, הצפות וקשיים נוספים.אנו ניתן מענה לכל הפניות  אך יש להיאזר בסבלנות כי הטיפול מצריך ימי הפוגה בגשמים ולעיתים זמן נוסף כדי שהמפגע יתייבש ואז יטופל כראוי.

בברכה ותודה ונקווה לשנה גשומה

ערן וענף הבניין.

 ****************

ביום א' כ"ה בכסלו 25/12/ נקיים במועדון לחבר

אזכרה

לרגל יום ה-30 לפטירתו של גדי ארצי ז"ל

****************

ריכוז ו.קשישים

ביום א/ 1.1.17, נטע מסיימת את ריכוז ו. קשישים.

לטיפול בנהגים להסעות  בריאות, ניקיונות בתים, נא לפנות למענית עד להודעה חדשה.

(בבקשה לא לפנות לרוחל'ה או רינת.)

תודה ורק בריאות נטע דנצינגר

****************

שלום לכל החברים

אני אספן של מוזיקה שנים רבות, אשמח לקבל או לקנות מחיר סמלי תקליטים או דיסקים שיש בביתכם ושאינם בשימוש עוד, אנא פנו אלי.

תודה מראש

נתי רכט 0505470009

לזכרו של אחיק שמחוני ז"ל - יפתח רונן

אחיק שמחוני ז"ל 1930-2016

 

בחרתי להתחיל את דברי על אחיק, בציטטה קצרה מראיון שנערך עם מיכה אפרתי ז"ל לספר שנכתב לחג השישים של גבע בשנת 1981 - על הקמת בקרה:

"עתה ( בשנת 1964 ) התלכד צוות שהיה מוכן לקחת את העניין על עצמו:

 גדעון גולן, אמי גטריידה, אחיק שמחוני ושרה לוין "..

כשם שאי אפשר לתאר את גבע ללא בקרה, אי אפשר להזכיר את מקומה של בקרה בגבע, מבלי לחשוב על אחיק: יזם בעל בעלתושיה וגם ידע טכני ועסקי.

בשנת 1975  אמר אחיק בראיון לעיתון המקומי:

המפעל לא יהיה רק מכשיר כלכלי. המפעל ייבחן ביכולתו החברתית וביכולתו לתת את התשובה האישית לחבר. האדם במפעל חייב לשמש כמודד הראשון לכל החלטה טכנולוגית וכלכלית !

אכן , הדברים שאמר אחיק אז, מעידים על יכולתו להרחיק ולראות ולשאת, את מה שהיום אנו מנסים לנסח בפורומים ניהוליים שונים – את הדבר הפשוט אך חמקמק הנקרא חזון!

אחיק חוזר היום אל אדמת גבע מכורתו.

 ראוי לנו לקבל אותו בכבוד וביקר השמורים למתי מעט, אותם בעלי החזון שאר הרוח ומרחיקי הראות.

בזכותם יש לנו בקיבוץ גבע מפעל מפואר, המפרנס מזה שנים  מאות עובדים וכמובן את כלל חברי גבע.

עם לכתו של אחיק, אנו נפרדים מאדם יוצא דופן  בראייתו למרחק, אדם "שהיה מוכן לקחת את העניין על עצמו" להעיז לפרוץ גבולות לבנות ולהוביל מהלכים ששינו את פני גבע לעשרות שנים לעתיד.

בשם מפעל בקרה , בשם כל העובדים אני מביע את צערנו על הסתלקותו ואת תנחומינו לשרה'לה, ליוסי ולרוני ולכל המשפחה.

יפתח רונן  

בעקבות האסיפה - יאיר קארו ; נציג ציבור - חייק פורת

בעקבות אסיפה ולקראת המשך

ביום שני 19.12.2016  בשעה 20.00  נקבצו למועדון מספר בעלי תפקידים מבחוץ ובהם דורון חורב יהודה בכר ויוסי כץ.

מזג האוויר הסוער לא מנע מעוד מספר חברים ( 10  בדיוק )  להגיע לאסיפה במקום לשמוע על רצח השגריר הרוסי בתורכיה – דבר שממילא אפילו אסיפת קבוצת גבע כבר לא תוכל לשנות.  כוס תה חם קיבלה את פני הבאים ,  ולא עלתה בקשה לחלק מספרי ברזל או לנקוט בנהלי חירום לאיתור נעדרים.

לקהל שהתכנס באווירת חנוכה לא חיכו לביבות אבל נמסרו ההודעות הבאות:

1  ניתוק מערכות גז בבתי צעירים – לאחר שנמצאו בלתי עומדות בתקני הבטיחות הנדרשים  . הודעה מלאה בהמשך בדף..

2 עדכון לגבי נושא המים והחשמל  -   בתחום המים, היקף הנושאים לטיפול כתוצאה מפניות חברים וכתוצאה מבעיות שעולות בתהליך ההפעלה "על יבש – ללא חיוב " מצריך דחיית מועד ההפעלה  ( ללא קשר להתאמות שיש לבצע במודל )

 על רקע אי בשלות המערכת להפעלה בטווח של 2-3 חודשים.  במהלך חודשים אלו ממשיכה ההפעלה של המערכת ללא חיוב, לאיתור נזילות  - דליפות  - מדים לא תקינים ועוד נושאים טכניים ( המצריכים הסדרה בכל מקרה גם לחובבי היום הקובע) . במקביל בדיקת המודל עצמו נמשכת בהתייחס להערות ופניות חברים.  בתחום החשמל – המצב טוב בהרבה  , היקף הבעיות מצומצם יחסית ולמעט עדכון הנובע בעיקרו "מתקציב דודי חשמל " המערכת על סף בשלות להפעלה , כאשר בכל מקרה בתחילת ההפעלה בחיוב המתכוננת ל-1.1.2017 ידוע וברור שיהיו שגגות ובעיות כבכל מערכת שעולה לאויר.  אבקש להמתין בסבלנות לסיום הבדיקות המחודשות של תחום חשמל-מים.

3 לאחר מכן הועלתה בקשתו של חייק להמשיך לקלפי לצורך הצטרפותו כנציג ציבור ( חסר נציג אחד )  למזכירות גבע .

האסיפה אישרה בהצבעה העברת הנושא לקלפי שמועדו יקבע בהמשך.

4. עדכון תקנון בקרה – הנושא הוצג על ידי יוסי כץ יו"ר הדירקטוריון.

הודגשו השינויים שהתקבלו בעקבות הערות חברי גבע בישיבת הועדה הכלכלית  - כל השינויים הללו נתקבלו והוכנסו להצעת העדכון.

התקיים דיון מעניין ונשאלו שאלות שונות על ידי החברים ותשובות ניתנו על ידי יוסי כץ , יהודה בכר באשר לנושאי הניהול הרלבנטיים ועל ידי יאיר באשר לנושאים המשפטיים שליוו את הצעת העדכון.  

האסיפה הצביעה פה אחד על אישור העדכון המוצע והעברתו לקלפי שמועדו יקבע בהמשך.

על סדר היום עדיין שורה ארוכה של נושאים  - חלקם מרכזיים חלקם "אומנתיים" אבל כולם צורכי זמן ומאמץ  לדון להחליט להתקדם ולבצע.

נרענן הזיכרון ונעדכן שוב  - רשימה חלקית: רפורמה ברישיונות נהיגה, אמנת שירות בניין, נהל מכרזי דירות, תכנית חסכון 50 לילד ( של המדינה )  - קליטה עלות ומשמעות , תכנית בינוי 2017, רפורמת התקציבים האישיים , בדיקה חוזרת מודלים מים וחשמל,  רפורמה במסלולי הצעירים והתאמתם ליכולות הכלכליות של גבע,  חלופת האגודה  ,  ועוד בלי עין הרע.... 

   עברנו את חג ה – 95 בשלום ותודה למארגנים ולמשתתפים הרבים.  

שבת שלום – יאיר

*************************

נציג ציבור

חברי גבע .

הצגתי את מועמדותי לתפקיד נציג ציבור במזכירות . אחרי שנות התנזרות שגזרתי על עצמי (ושהבטחתי לרותי ) אני סבור שלניסיון בעשייה הציבורית יש  מקום בימים של סימני שאלה ואי וודאות חברתית בשאלות ונושאים שיעלו בעתיד הקרוב והרחוק שוב על הפרק , ונצטרך בשום שכל, איפוק, רגישות וצניעות להתמודד איתן.

חושב שמכאן והלאה כל חבר/ה המציגים את מועמדותם לתפקידים מסוג הנ"ל , גם יציגו לציבור את עיקרי הנושאים בהם הם מתכוונים לעסוק ולקדם כנציגי ציבור .

להלן תחומים אותם ארצה לראות מקודמים ע"י המזכירות :

א . המשך תהליך בדיקת שינוי אורחות החיים בגבע -  אין לנו כקהילה  את ה"פריבילגיה" שלא לעסוק בכך . אולי באופן שונה ואחר , אולי בלו"ז נאות וסבלני , אולי עם דגשים והסדרים אחרים , ואולי ואולי , אבל חייבים להתניע שוב  את התהליך  באופן מבוקר סדור וחברי  ובעיתוי נכון .

ב. בינוי – קשור באופן מסוים לנושא הקודם , אבל מחוייב בתשובות ותכניות עתידיות לחברים ש"נפלו בין הכיסאות" וצעירים רבים המחפשים תשובות , ובית זה חלק מהן .

ג. אוזן קשבת ופה שואל לחברים שההתמודדות מול המערכות הציבוריות בגבע קשה להם מסיבות שונות .

ד. גיבוי בעת הצורך , וביקורת בונה בעת הצורך לבעלי תפקיד שגם כך מלאכתם לא קלה והם מתמודדים יום יום עם נושאים לא פשוטים , שמעסיקים בסופו של יום את הציבור כולו .

אשתדל לעזור כמיטב יכולתי וניסיוני .

שבת שלום, חייק פורת

 

מתווה הגז ; משאל ארוחת צהריים בשבת - דורון חורב

"מתווה הגז"

ברצוננו לשתפכם בהחלטתנו בעניין הפסקת השימוש בגז בבתי צעירים.

ההחלטה הינה החלטה משותפת לוועדת צעירים ולרשות הבינוי, ומובאת בזאת גם לעיון ולידיעת המזכירות.

לאחר שנפגשנו עם מתקין גז מוסמך, בחנו הנושא בהיבטיו המשפטיים, בדקנו את אופן ההתנהלות של צעירים בנושא גז עם בעלי המקצוע בגבע, ודנו בעניין בוועדות כאמור, הגענו לידי החלטה ולפיה, החל מיום 1/1/2017, נתחיל לפעול לניתוק מערכות הגז בכל דירות הצעירים, והצעירים יוכלו להשתמש במערכות חשמליות בלבד לחימום ולבישול.

הקיבוץ, באמצעות ענף הבניין פועל בעזרת מתקינים מוסמכים ועל פי חוק הגז. בבתי צעירים התחלופה היא רבה, ומצאנו בתי צעירים בהם בוצעו פעולות הכרוכות בסיכון רב לדייר ולסביבתו, חלקן של הפעולות ביצוען אינו חוקי (על פי חוק הגז). נורות אדומות נדלקו, שכן רק נס הוא שלא נגרם אסון עד כה. מערכת גז כמוה כ"פצצה מתקתקת" ובמצב הדברים כיום,אין הקיבוץ יכול לערוב לביטחון הבנים בשימוש בגז.

ההחלטה אותה קיבלנו נהוגה במקומות אחרים לגבי אוכלוסיות שונות כגון מבוגרים בדיור מוגן וצעירים. במקומות בהם מתקבלות החלטות מסוג זה, הן מתקבלות בהבנה ובשיתוף פעולה, והצעירים מוצאים פתרונות חשמליים מספקים לצרכיהם.

משתמשים שאינם "צעירים"-אלה מתגוררים באופן זמני בדירות צעירים כגון: נקלטים, משפחות צעירות, חברי גבע ועוד, לא ינותקו ממערכות הגז כל עוד ישהו בדירת הצעירים הזמנית. בעתיד הקרוב יהיה נכון לשקול ולהחליט לגבי הקצאת בית צעירים שיוקצה לצרכי גבע באשר הם, שבו יפעלו מערכות הגז על בסיס קבוע בהלימה לכלל המבנים בגבע המיועדים לחברים ומועמדים .

להבנה ובברכה,

רינת גלילי – יו"ר וועדת צעירים

כרמלה גלילי – יו"ר רשות הבינוי

דורון חורב - מנהל קהילה

*************

ארוחת שבת צהריים בחדר האוכל

בהמשך לפניות חברים באשר לנחיצותה של ארוחת שבת צהריים בחדר האוכל, אבקש להעביר הדיון אל ציבור החברים.

להלן מספר נתונים לעיונכם:

·        בארוחת שבת צהריים נרכשות בממוצע כ 140 מנות, בסך כולל של כ 1,700 ₪.

·        מספר המנות הנרכשות אינה מבטאת את כמות הסועדים, וחלק מהמנות נקנה עבור חברים האוכלים אותן בביתם.

·        כ 80 חברים מבצעים תורנות במהלך השנה, לקיום ארוחות שבת צהריים.

אשמח אם תמלאו את דעתכם בעניין, באמצעות הספח המצורף, ותשלחו אותו אלי עד סוף דצמבר 2016, על מנת שאוכל לבחון כיצד לקדם את הטיפול בעניין.

בתודה מראש על שיתוף הפעולה,

דורון חורב  \..מנהל קהילה

.......................................................................................................................................

שם מלא

יש לסמן V  בשורה המזוהה עם דעתך

מדובר במסורת חשובה וערכית ועל כן יש להמשיך לקיים את ארוחות שבת

 

יש להמשיך ולקיים את ארוחות שבת

 

יש להפסיק את ארוחות שבת

 

מדובר במעמסת תורניות וכדאיות כלכלית נמוכה, ועל כן יש להפסיק את ארוחות שבת

 

אחר

 




 

הערות או בקשות אם ישנן:

חתימה:

 

איגרת מהגיל הרך - רובי סינה

הגיל הרך

בחינוך הגיל הרך אנו נמצאים בתקופה של שגרה, לאחר המעברים בין הבתים ותהליך הקליטה בספטמבר.

השבוע חגגנו את חג גבע ה- 95 והעלייה על הקרקע. את החג ציינו בביקור חוויתי ב"צריף ראשונים" עם הפעלות לגן אורנים וגן גני בעזרת חברים מתנדבים.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לענת לביא על העזרה בארגון. כמו כן השתתפו בהדרכה, במשחק ובהפעלות השונות בחדרי המוזיאון: דובי פלג, אורית לב, יונה רבי ואבשי בן-יהודה.  ולמירה ידין וצוות המתנדבים שארגנו לנו ארוחת בוקר טעימה וחגיגית. לכולכם תודה רבה.

 

את השנה התחלנו עם 34 ילדים בגן גני, 19 ילדים בגן אורנים, 18 ילדים ברותם ניצן, 15 ילדים באורן לילך ו7 ילדים בבית התינוקות, עם צפי לקליטה של עוד 9 תינוקות לאורך השנה. מבחינת כ"א, בסוף השנה שעברה, סיימו לעבוד אצלנו במערכת כ- 30% מהעובדות. שינוי זה, הצריך טיפול אינטנסיבי, בניית צוותים מחדש והתגייסות של כל המערכת למשימה. ללא ספק, השנה חשוב לחזק ולייצב את הצוותים וגיבוש המערכת. אחת הדרכים בהם אנו מגבשות את המערכת היא על ידי פגישות קבועות אחת לשבועיים של צוות הגננות בו אנו מעלות ביחד נושאי עבודה שוטפים ומערכתיים.

ניהול מערכתי- חידשנו את פגישות ההנהלה הפעילה של החינוך אשר נפגשת פעמיים בחודש ומשקפת עבורנו את הדרוש טיפול בטווח הקצר והארוך. חברי הצוות: רינת גלילי (ממלאת מקום יו"ר), ענת לביא, זוהר ברג אורה רכס ואני.

הצוות קשוב לצרכי המערכת ונותן מענה לאתגרים שעולים מהשטח בראייה רחבה עם

השקה לסוגיות קהילתיות וערכיות. חשוב לציין שיש שיתוף פעולה מלא בין הנהלת החינוך לוועדת החינוך, שכן ההנהלה הפעילה היא למעשה הזרוע המבצעת של החלטות הוועדה.

היועצת החינוכית שלוותה את הגיל הרך, סיימה את עבודתה בגבע. בשבועות האחרונים אני פועלת לאיתור יועצת שתסייע באופן שוטף בסוגיות חינוכיות, התפתחותיות, עבודת הצוותים ועוד.

חשוב לי לציין את עובדות הגיל הרך המסורות והמקצועיות, שמשקיעות הרבה מחשבה בעבודה יום יומית מתוך התכוונות ואחריות רבה.

עוד אציין אנשים נוספים אשר מלווים את המערכת :

·        אלדד בן-ארי - מלווה את הגיל הרך בנושא הפיננסי.

·        שוש זיק - ספרנית ספריית הילדים.

·        ורד ידין - אחראית על הקשר עם משרד הכלכלה.

·        עליזה ידין וצוות הנה"ח.

·        יואב גלילי וצוות המטבח- שמביא לנו אוכל מידי יום.

·        גל אלוני - מלווה את הגיל הרך בנושא התזונה.

·        הדס שטנר- חשבת שכר.

·        אלון קרל וענת לביא - תומכים בכל הקשור לכ"א.

·        דורון חורב- קשוב ומעורב בנושאי החינוך השונים כמנהל הקהילה.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל הילדים וההורים, העובדים והחברים בגבע הרבה אור וגשמי ברכה! המשך עשייה וחג חנוכה שמח.          

 

רובי סינה- מנהלת הגיל הרך.

כנס חליליות - צלילה ; תודות לחג גבע - נעמה רז

כנס ארצי לנגני החלילית ,  חנוכה בקב' גבע

בימים ג',ד', 27-28.12.16, יתכנסו בגבע כ-43 נגני חליליות חובבים ליומיים של נגינה  בהדרכת טובי המורים בארץ.

הפעילות תעשה במועדון לחבר, במקלט חדר האוכל ובחדר הזיכרון .

על האירוח אחראית צלילה והשותפות לנגינה דליה, רינה ושגית.

ביום ג' יגישו המדריכים ונגנים נוספים המגיעים במיוחד, קונצרט למשתתפי הכנס וחברי גבע. הקונצרט יערך במועדון (מצורפת מודעה) מספר המקומות מוגבל.

נאחל למשתתפים עשייה מוזיקלית פורייה ולנו, אירוח נדיב ומספק.

צלילה

***********

תודה לכל מי שטרח ועמל והביא להצלחת חג גבע ה-95.

כרגיל הרשימה ארוכה, אז קחו אוויר:

ליאיר נשר, איריס ויוחאי רז, והמתנדבים נצקי וג'סטין- על קישוט חדר האוכל. הכול תחת פיקודה של לילך רז שגם עיצבה וביצעה את כל החלונות.

לשירה קפלן, על המודעה הכללית היפה.

לאביב רון על המודעה למסיבת החג.

לכל מי שעזר/ה בארוחת הבוקר החגיגית בניצוחה של מירה ידין.

על הערב החגיגי באולם: קודם כל ליואל פרנס, הוגה הרעיון ומפיק העל.

לאורי ברזק, ענת לוין, זוהר ברג, לילך רז, רינת שוורצמן ואיימי אלוני- כרגיל צוות מנצח.

לגלי בן ארי ולנערי ונערות השכבה והזח"ט- על ההשתתפות, העזרה וההיענות. יישר כח!

כמובן תודה ענקית לכל הזמרים והנגנים והצוות הטכני ולכל מי שלקח חלק קטן כגדול.

ובל נשכח את מארגני מסיבת הריקודים ובראשם אלון רם.

תודה גדולה גם לרות לב (ק), על הכנת ההתכנסות המסורתית בבית העלמין, שמפאת תנאי מזג האוויר תידחה למועד חדש, ועל כך תבוא הודעה.

פנינו לחנוכה רווי האירועים, אז נא להישאר מעודכנים.

שבת שלום

נעמה רז        וועדת תרבות

דוד איתיאל וארווין דורון - דוד שטנר

דוד איתיאל וארווין דורון

כשהגעתי בתחילת שנות השבעים לאוניברסיטת תל אביב, פגשתי בשמחה את דוד איתיאל- אתקין, איש יטבתה וגבע, שהיה כבר בשנה השלישית ללמודיו. בשיחות חטופות בקפיטריה ובגינת הבית בו למדנו, שמעתי ממנו סיפורים והגדרות מחיי גבע "בימים ההם". פעם שאלתי אותו: איך התקבלת לאוניברסיטה ללא תעודת בגרות? במקום תשובה מהירה, הוא משך אותי החוצה מבית גילמן בו למדנו, הצביע על הגבעה הסמוכה, בית מנהל האוניברסיטה שלנו ואמר: שם יושב ארווין. כשרציתי ללמוד פה, נסעתי הנה, באתי למשרד מנכ"ל האוניברסיטה, ארווין ידידי מימי הנח"ל , הוצאתי אותו החוצה, הצבעתי על כל הסטודנטים והסטודנטיות ואמרתי לו "כשכל אלו עשו בגרות, אני בניתי קיבוץ חדש". ארווין סידר מייד שיקבלו אותי ללמוד.

ארווין דורון, יליד גרמניה, לימים ראש אכ"א ונציב קבילות החיילים, היה קרוב בליבו למקימי יטבתה ודוד איתיאל שלנו בתוכם.

דוד שטנר

 

יטבתה

זכרונות מהסולם 10

זיכרונות מהסולם

 

לפנות ערב השמש עדיין לא שקעה וכל המראות שאתה מכיר נראים אחרת. כבר אמרתי שגג בית הספר היה העמדה הצפונית.

יכולתי לראות את מגרש הכדורגל החדש ואת השערים החדשים שעשה אושר הנגר שהִגיע לא מזמן לגבע, הוא הצליח להימלט מצבא  פולין החופשית.

אושר עשה את השערים במו ידיו מעצי אורן שכרת בחורשת האורנים.

למרות שעבד בגרזן ובמשור יד הקורות יצאו  ישרות  וחלקות  להפליא. 

המגרש היה מחוץ לגדר ,ובגדר עשו פשפש (שער) על מנת לאפשר לקהל לזרום למגרש ולצפות בכוכבי הכדורגל שלנו לובקה ואריה זבולון.

צריך לזכור עוד משהו, זוהי תקופת מלחמת העולם השנייה, השיעור הראשון בכיתה ב' (1942) התחיל בסקירת התקדמות הצבא הרוסי, שכּולנו הערצנו, וקווינו שהוא יביס את הגרמנים.

אבל אני עוד על הגג, ומהגג אני יכול לראות את סבא גרינהוט יוצא מחדרו בבית פישקו, אז עוד לא קראו "בית פישקו" הוא עוד לא היה בגבע.

סבא גרינהוט היה דמות מיוחדת, הוא היה סבא של מורדי וגדי. ואבא של אולגה.

הוא לא בא ממזרח אירופה כמו יתר הסבים, הוא היה לבוש אחרת התנהג אחרת , בקיצור הוא בא מווינה.

ובכל זאת איך הגיע לגבע, הוא בא בעקבות בִּתו אולגה וחתנו ווייס שהיה החשמלאי של גבע.

ב-1935 הגיע החשמל לגבע . אם יש חשמל צריך חשמלאי, זק היה החשמלאי באותו  זמן.  אתקין עמד לנסוע לווינה, הוא קיבל מזק רשימה של אביזרי חשמל שיביא אתו בדרכו חזרה לגבע. בווינה נפגש אתקין עם וייס שהיה חשמלאי והיה לו לעזר רב.

וייס עלה לארץ ללא המשפחה בא להגיד שלום לאתקין , והחליט להישאר בגבע.

עם חלקי החשמל הגיעו  גם המילים שלא שמענו קודם כמו:קורצלוס שלטר ושטקר .

ווייס היה בגבע כמה חודשים וביקש שיביאו גם את אשתו אולגה  ובנו מורדי בן ה-14.

מספרים שהיה דיון נוקב באסיפה לפני שאושרה בקשתו . (המישקיסטים טענו שאין כסף) נדמה לי שאף אחד בגבע לא הצטער על כך, עד סוף ימיהם היו דמויות מאד ססגוניות.

לאחר שנים ראיינו את ווייס איך הגיע לגבע, הוא אמר בערך ככה:

אנחנו בוינה שמענו אומר ,הרבה חלוצים בארץ חסר.

אבל נחזור לסבא גרינהוט,

ביום שלישי היה סרט, כולנו חיכינו ליום הזה, ביום הזה כאילו עברנו לעולם אחר, יכולנו להתבסם מנופים שלא ראינו וליהנות מיופים של השחקנים.

אבל למי שישב ליד סבא גרינהוט  היה ערך מוסף, ריח הטבק מהמקטרת שלו.

היה לו כיסא קבוע, הייתה לו תלבושת שהתאימה למעמד , וכמובן עניבה תואמת.

והכל בגובה העיניים, עם חיוך לבבי מילה פה מילה שם, עברית הוא לא ידע, הוא דיבר גרמנית ואנגלית, בקיצור דמות  מיוחדת.

אשתו נפטרה ב-1946 ואז כמנהג המקום העבירו את האלמן מחדר של 14 מ"ר לחדרון של 6 מ"ר, היות וכל  בתי המגורים היו זהים, קרה שהשומר שהעיר בארבע בבקר את המטפלות לבית התינוקות, טעה ודפק על הדלת של סבא," אסתרקה" קרא השומר," היא כבר הלכה" ענה סבא בלי להתבלבל.        

ארבעה דורות סבא גרינהוט אולגה מורדי ואבנר

 

זהו עד הנה על הסבא המופלא הזה , אותנו ילדי כפר קטן בעמק יזרעאל ,הוא תמיד סיקרן, וגרם לנו להתעניין באיש הזה שהיה תת-קצין מכובד בממלכה האוסטרו הונגרית, וחי בשארית ימיו בגבע עם בני משפחתו.         (נפטר 1-1-1960 )

זה קרה בגבע

פברואר תחילת שנות השישים, הגשם ירד ללא הפוגות, שדות התלתן שיוועו לקוצרים .

אך כמנהג הימים ההם, החרמשים לא עלו  על  שדה התלתן אלא לאחר כמה ימי שמש, התלתן צמח לו והגשם ירד, והמתבנים התרוקנו, אפילו

חבילת  אחת של קש או חציר לא נשארה. בכל החצר נשמעו  געית הפרות הרעבות.

זה היה ביום שישי , בסיום קבלת שבת, מרכז המשק אז ,מיכה אפרתי

עבר בין שורות השולחנות והזמין את הצעירים : מחר שבת יוצאים לקצור תלתן.שבת בבקר החרמשים מוכנים, האלונקות להוצאת הירק  אל קצה השדה מוכנות והזחל די-פור רתום לעגלה מטרטר בנחת, הוא את שלו יעשה.

 

בסך הכול זו הייתה חוויה  שלא תשכח, אפשר לומר שמחת היצירה.

דנדי

 

מתיתיהו והחזיר - מאיר שלו

מתתיהו והחזיר / מאיר שלו

פורסם בידיעות אחרונות, חנוכה תשס"ג

 רוב הקוראים היו פעם בכיתה גימל, חלקם אפילו יותר משנה אחת ורובם השתתפו אז במחזה של חנוכה. לא אחת שמעתי מעלים זכרונות מאותה התנסות ותמיד שורה רוח של ענווה יתירה על הזכרונות האלה.

והנזכרים מצטנעים ומספרים שבחג החנוכה הם היו בסך הכל נר גימל או נר דלת, ותו לא 
ובכן, אין בדעתי להפחית מערכי. לא הייתי נר גימל ולא נר דלת ולא שום זוטה אחרת. הייתי מתתיהו בכבודו ובעצמו. לא שחוננתי בכשרונות משחק יוצאים מהכלל או בנוכחות בימתית מחשמלת - ההיפך הוא הנכון. הייתי ילד קצר קומה וראייה וניפנופי החרב שלי עוררו גיחוכים הן בקרב הקהל והן בקרב המתיוונים.

אבל הייתה לי סגולה שכל מחנכת עם יומרות בתחום הבימוי חיפשה בשחקניה הקטנים

ידעתי ללמוד על פה. הרבה, מהר, ובלי שגיאות.

אותה שנה נשרו כל המועמדים הטבעיים לגילומו של מתתיהו במהלך החזרות זה אחר זה, קנאים אתלטיים ורושפי עיניים שכמותם, הם זינקו בהתלהבות דתית על המזבח  נעצו את חרב הדיקט שלהם בכהן המתיוון, בלעו רוק של מבוכה ונשארו עם הפרצוף של

""שכחתי מה אני צריך להגיד עכשיו".

יום לפני הבכורה הבינה המורה שלי, שעדיף מתתיהו לא הירואי במיוחד אבל עם כל המילים הנכונות בפה, וקידמה אותי מתפקידי המקורי לתפקיד עתיר הטקסט של אבי המכבים 

אגב- כיוון שזמן רב עבר מאז, אני מוכן לגלות שתפקידי המקורי היה החזיר ששכב על המזבח, קאסטינג שגרם לי עוגמת נפש רבה,,אבי שרצה להקל מיסורי, אמר לי: "לא נורא, מאיר, לא רק מתתיהו התנגד לפולחן הזה, גם החזיר התנגד, אם כי מסיבות שונות" 

למחרת ערכנו חזרה גנרלית בנוכחות המנהלת, ואני דיקלמתי בשטף את המונולוג של מתתיהו

שימעו אלי בני ואחי 

מי לאדוני, אלי 

יהודים אנו, יהודים 

נשמור את תורת אבותינו 

ננתץ את מזבחות האלילים 

נהרוג את המתיוונים 

ננוס אל ההרים 

ונילחם למען האלוהים

המנהלת העירה למורה שלי ש"מתתיהו נראה קצת נעבעך עפעס"

אבל ההצגה נועדה לשעות הערב של אותו היום, בנוכחות כל ההורים, ונעבעך או לא נעבעך, התפקיד הראשי היה שלי. 

לפנות ערב הלכתי עם אמא שלי ועם אחותי הקטנה לבית הספר

אבא שלי נשאר בבית, בטענה הקבועה שהוא כבר למד בבית ספר פעםאחת ואינו מרגיש צורך לשוב על התהליך מחדש. בכניסה לאולם נפרדתי מהן עליתי אל מאחורי הקלעים ועטיתי את בגדי מתתיהו.

באותם ימים רווחה במערכת החינוך הסברה שנכבדי המגזר היהודי בתקופת אנטיוכוס לבשו בגדים של ערבים. המורה התקינה לראשי כאפיה ועקאל, ואת הזקן החשמונאי המפואר

שהיא הכינה מסלילים של ליפה, היא הצמידה אל הכאפיה בשתי סיכות ביטחון, ליד האוזניים 
האורות באולם כבו, המסך נפתח ואני עליתי על הבמה

במערכה הראשונה ישבתי עם חמשת בני והשמענו קינות רמות ביותר על המצב הפוליטי והרוחני בעירנו מודיעין. אז יצאתי מהבמה לקול תשואות רמות של אמי ואחותי והכהן המתיוון נכנס עם החזיר- הוא הילד שרק אתמול היה מתתיהו. הוא נשא נאום קצר, הניף את המאכלת, ואז זינקתי אל הבמה וחרבי בידי. 
הספקתי לצעוק "שימעו אלי בני ואחי, מי לאדוני אלי!" ואז קלטתי שכולם הקהל, הכהן, הנרות והחזיר - צוחקים בקול גדול. השפלתי את מבטי וראיתישהזקן שלי נשמט ממקומו והוא תלוי רק על סיכה אחת, באופן מגוחך שאינו הולם את מעמדי ההיסטורי.

ניסיתי להחזיק אותו בידי האחת ולדקור את המתיוון בידי האחרת, אבל אז קרה דבר נורא

יד ארוכה וחזקה, ידה של המורה הבמאית, נשלחה דרך סדיני המסך ואחזה בגלימתי

היא סחבה אותי אל מאחורי הקלעים, הידקה את הזקן למקומו, נעצה את סיכת הביטחון

דרך הכאפיה, דרך הליפה ודרך האוזן שלי, סגרה אותה והדפה אותי בחזרה לבמה. 

כל התהליך הזה ארך כשניה וחצי, ובטרם הספקתי להבין מה אירע לי

מצאתי את עצמי ניצב מול הקהל בברכיים פקות ובאוזן מפולחת. התדהמה והכאב

היו ללא נשוא. חשתי כל סנטימטר של חיוורון בעור פני וכל פעימת כאב בתנוך אזני.

פערתי את פי ואמרתי "יהודים אנו, יהודים... אמא... האוזן..." ופרצתי בבכי גדול. 

השתררה מהומה גדולה. אמא שלי הסתערה מהאולם אל הבמה, המורה נמלטה

ואני, מצידי ברחתי הביתה. מאז שכחתי חלק גדול מהטקסטים של חנוכה

אבל אני זוכר היטב את המילים של אבא שלי. הוא שלף לי את הסיכה מהאוזן

זרק את הזקן ואמר : "אתה רואה, מאיר, לפעמים יותר טוב להיות חזיר "

ספרים חדשים בספריה- נובמבר/דצמבר 2016

ספרים חדשים בספרייה – נובמבר-דצמבר 2016

ספרות עברית

סעיד- כהן רן

 

מיהו סעידהקטן, שהוברח לבדו אחרי הפרעות ביהודי בגדד אל מעבר לנהר  שאט־אל־ערב לאיראן? מיהו הילד העירקי שהגיע לבדו לישראל הצעירה והוא רק בן עשר? איך הצליח ילד דובר ערבית, להיטמע ולהתערות באופן מלא כל־כך בלב ליבו של הנוער הישראלי של שנות החמישים? איך צמח עד שהיה מִבן מיעוט נרדף בגולת־בבל למנהיג של ציבור בישראל?

הסיפור המרתק הזה מחיה את דרכו של סעיד כהן הקטן עד שהיה לרן כהןהמוכּר כחבר כנסת ואף כשר בממשלת ישראל. לא סוד הוא שחייו הציבוריים של רן הובילו אותו הרבה יותר גבוה מבחירתו לתפקיד מזכיר הקיבוץ שאליו הגיע כפליט קטן, אבל בעיניו התפקיד הזה הוא בלי ספק פסגת התערותו בחברה הישראלית.

רן כהן משקף את מיטב המורשת שהביאה עמה יהדות עיראק לישראל.סעיד הוא יצירה מלהיבה המהווה נדבך נוסף ביצירותיהם של אינטלקטואלים ילידי עיראק, אשר עלה בידם לנתץ חומות של התבדלות ולהרבות גוונים בחברה הישראלית, ובכך מפליאים בתרומתם ליצירת תרבות עשירה, רבת־פנים וחיונית.  

סמי מיכאל

סיפור ישראלי מרתק שמוסיף נדבך מרנין של בריחה, עלייה וקליטה נפלאה בארץ. רן זכה במה שאנחנו, ילדי חברות נוער בקיבוצים, לא זכינו, הוא היה למזכיר הקיבוץ ומנהיגו, חבר כנסת ושר שלאורך כל הדרך ניהל מאבקים חברתיים ומדיניים מרשימים שהביאו לו ולנו גאווה רבה. סיפור עוצר נשימה של מאבק והצלחה

אלי עמיר

המסע בעקבות האלמן שרצח את נשותיו – אסנהיים עומרי

שטוקהולם - ידלין נועה

והכלה סגרה את הדלת - מטלון רונית

לילה ארוך בפריז - אלפון דב

תלוי איך מספרים - זילברמן דורית

החיים: שניים-עשר סיפורים ונובלה  - אלמוג רות

כתר הברזל - אפלפלד אהרון

 

טר שטיין, גיבור הספר, הוא דמות יוצאת דופן בגלריית הדמויות של אהרן אפלפלד. הוא צלח את מסלול ההכשרה בצבא האוסטרו־הונגרי בהצטיינות, פיקד בעוז על חיילים בקרבות, ובסופו של דבר אף זכה בעיטור הגבורה הגבוה ביותר, כתר הברזל. עתה, לאחר שפרש מהצבא, נתון פטר לעצמו, שרוי באווירה נינוחה. כל דבר במקומו והכול מתנהל בעצלתיים.

ואולם, אצל אפלפלד כמו אצל אפלפלד, מתברר עד מהרה, כי הסדר, השקט והביטחון, אינם אלא אחיזת עיניים. מתחתם רוחשים כוחות הרסניים, אפלים, המחפשים מוצא. אלה אוצרים עוצמה ומבשרים התפרצות חובקת כל.

על הרקע הזה מנסה פטר להבין את חייו ואת חייהם של האנשים היקרים לו: הוריו, אחותו האהובה והמוכשרת שמתה בדמי ימיה, חבריו בצבא, הצעירה הנוצרייה ששירתה בביתם והוא היה כרוך אחריה, ואחרים. פטר דולה מזיכרונו תמונות ובוחן אותן באור חזק וממוקד המוציא אותן מפשוטן.

כתר הברזל הוא רומן שעניינו התמודדות אמיצה ומיוחדת עם שכול, בדידות, סביבה עוינת וגורל מתעתע. הוא גם ספר על דרך התגבשותו המיוחדת של אמן. שכן עבור פטר, הצבא, על המשמעת הנוקשה שלו, ייסורי הגוף והנפש, הוא גם מסלול הכשרה מצוין למי שמבקש להכשיר את עצמו להיות סופר של אמת.

כתר הברזל הוא הישג אמנותי מרהיב של סופר ישראלי, שצוין בכתב עת יוקרתי בארצות הברית כ"אחד מחמישים הסופרים מעוררי ההשראה הגדולים בעולם". (יגאל שוורץ)

ארול אחד, מאיר אריאל – ביוגרפיה  - קלדרון נסים בשיתוף עודד זהבי

מי היה מאיר אריאל אמן מחאה או ליצן משתומם? נסיך בר־מזל או מי שהכול נופל לו מהידיים? מוזיקאי שיש לו קהל קטן מאוד או אמן יוצא דופן שזכה להוקרה מיידית בקרב מוזיקאים? זמר־יוצר ש"צולל חופשי ללא מצנח", אובד דרך ורדוף מחשבות מוות, או "חתן מרחף" מלא שמחת חיים

מאיר אריאל של קלדרון "נמשך בחבלי קסם אל ההליכה הווירטואוזית, המסוגננת, על פני הבורות והתחתיות של עצמו" - מילדותו במשמרות, דרך הנסיעה לדטרויט, שירות צבאי בזמן מלחמות, התלבטות בין חיי הקיבוץ לתל אביב, ועד לבריחה הסופית לפרדס חנה. קלדרון משרטט את מפת נפשו של הזמר־יוצר על בסיס הארכיון העשיר שהשאיר אחריו והדברים המפורטים והמרתקים שסיפר בראיונות.

בביוגרפיה משולבים ראיונות שערך קלדרון עם כ־120 מחבריו ובני משפחתו של מאיר אריאל בתחנות חייו השונות, בצד ניתוחים מוזיקליים של המלחין פרופ' עודד זהבי. את הספר חותם שלום חנוך, שזוכר במילים שלו את מאיר אריאל.

ספרות מתורגמת

גוף הדמים של הרוזנת מרגיט  - בתיאני סשה

הבריחה - באלדאצ'י דיוויד

אדם זר - קובן הרלן

מחבואים - גרדנר ליסה

הקורא ברכבת של 6:27 - דידילורן ז'אן-פול


אילו היו הוריו של לוקיון מץ מואילים לחשוב עוד קצת לפני שהעניקו לו את שמו הנורא, אולי הכול היה נראה אחרת. כבר שלושים ושש שנים שלוקיון מבקש להימנע מהדי הצחוקים ששמו, המתחרז עם המילים "מוקיון ולץ", מעורר. בזמן הזה הוא לומד שמוטב לו להצניע את נוכחותו ולא לאחל לעצמו דבר ממה שיש לעולם להציע; לנהל את חייו מתוך שגרה קבועה ואפרורית של עבודה מתסכלת תחת רגלו הגסה של בוס מתעמר, ולאכול ארוחות ערב דוממות בחברת דג הזהב שלו. 

רק פעם אחת ביום, ברכבת הבוקר של השעה 6:27, הוא מרשה לעצמו להזדקף אל מול העולם, לצאת להגנתן של מילים ולהקריא בקול 

עמודים אקראיים מתוך ספרים, שהצליח להציל יום קודם לכן מפיה של מכונת הגריסה הרעבתנית שהוא מאכיל במקום עבודתו. הנוסעים הקבועים כבר הסכינו עם המופע המאולתר הזה, והם נוהגים בו בכבוד מהול ברחמים ששמור למשוגעים לא מזיקים. 

אלא שהכול משתנה כשיום אחד הוא מוצא ברכבת דיסק און קי ובו כתב יד שמעורר את סקרנותו, ולא רק את סקרנותו שלו! 

הבן המושלם - שילפי סומאיה-גוודה

את מתה - ג'יימס פיטר

אי סבירות האהבה - רוטשילד האנה

 

לא מכבר סיימה אנני מקדי מערכת יחסים ארוכה והיא לכודה בעבודה ללא אופק, כשפית של משפחת סוחרי אמנות יהודים בלונדון. תוך כדי חיפוש מתנת יום הולדת למאהבה החדש בחנות יד שנייה מוזנחת, לוכדת עינה בין גיבוב הגרוטאות ציור ישן ומלוכלך והיא רוכשת אותו. אנני מזדרזת לשוב לביתה כדי להכין ארוחה זוגית מפוארת, אבל הגבר לא מגיע והמתנה נשארת אצלה ומעלה אבק.

הציור שרכשה נקרא אי-סבירות האהבה, יצירת מופת אבודה של אנטואן ואטו, מן הבולטים והמשפיעים בציירים הצרפתים של המאה השמונה-עשרה. עד מהרה אנני נשאבת לתוך עולם האמנות ומגלה שהיא נרדפת על ידי גדודי מתעניינים שיעשו הכול כדי לזכות בתמונה שמסמלת בעיניהם את תקוותיהם ואת חרדותיהם הגדולות ביותר. בחיפושיה אחר זהות התמונה, אנני חושפת כמה מהסודות הכמוסים בהיסטוריה האירופית – ובעשותה זאת, היא לומדת על עצמה ועל האפשרות להיפתח שוב לאהבה.

הרומנטיקן - מריו ורגס יוסה

כציפור על התיל – מבחר שירים - ליאונרד כהן

מזל קטן- פיניירו קלאודיה

הייתה כאן פעם משפחה - קלג ביל

הארי פוטר והילד המקולל - רולינג ג'יי קיי

אגם הזאבים - ורדון ג'ון

בוצ'רס קרוסינג - ויליאמס ג'ון

שפת הבדידות - סנדק ריאן-פיליפ

תרבות בעמק

 

 

קפה ביקלס פתוח בחצר הפסלים משעה 10:00

שיחי גלריה יתקיימו בשישי ובשבת בשעה 11:00 בתאריכים:


 

**************

אני שמחה להזמין אתכם לפתיחת התערוכה בגלריה בעפולה:

" בית אמא" | 

תערוכת אמנות על מלאכת האמהות ועל הבית ממנו באנו.

22/12 | 20:30 | בגלריה העירונית בעפולה

ביום חמישי נקיים אירוע פתיחה חגיגי של התערוכה המיוחדת הזו

התערוכה עוסקת בדמות האם המקומית- באמנות הפלסטית ובשירה

בתערוכה יצירות מאת גדולי האמנים בהיסטוריה של האמנות הישראלית והעכשווית-

מנחם שמי, ביאנקה אשל גרשוני, נפתלי בזם, מאירה שמש, טל שוחט, דרורה דומיני, עידית לבבי גבאי, ורד ניסים, יחד עם אמנים מקומיים ונפלאים כגון שקד כהן, אורן בן שלמה, אמירה פודי.

התערוכה היא פרי שיתוף פעולה יחודי לעמותת הליקון לקידום השירה בישראל לתנועת תרבות ועיריית עפולה. משוררים ואמנים מעבדים את חווית האמהות כילדים, כהורים וכמתבוננים.

בפתיחה יקריאו שירה מרחבי הארץ : סיגל בן יאיר, אבישי חורי, שקד כהן.בערב יתקיים מופע מוסיקלי מאת חברות אנסמבל "בואנה",ישאו דברים- עידית לבבי גבאי(המכון לאמנות באורנים), ראש עיריית עפולה יצחק מירון.

*************************** 

 

הקונצרט בחינם לחברי גבע

מחיר לאורחים 20 ₪, ילדי אורחים בחינם

 

דברים טובים

 

קמח ביצה שמרים סוכר ריבה תפוחי אדמה (ובצל)  במילים אחרות – חנוכה !

ואם העניין תלוי בנו הרי שהמצרכים הללו יספיקו לארוחות של כל שמונת ימי החג.  כמה  זיתים ו-8 עגבניות יגוונו אולי את התפריט אבל לא חייבים. בריא זה לא, טעים זה כן.

החלטנו בכל זאת להתפשר והוספנו גם לביבות מתוקות עם גבינה וחמוציות. שיהיה...

לביבות מתוקות עם גבינה וחמוציות.

 

המרכיבים

500 גרם גבינה לבנה קשה

2 ביצים טרופות

3/4 כוס (150 גרם) סוכר

3/4 כוס (105 גרם)  קמח תופח

1 כפית תמצית וניל

1 כפית קליפת לימון מגוררת

3/4 כוס חמוציות מיובשות

לטיגון: שמן קנולה

לעיטור אבקת סוכר

אופן ההכנה

1.מערבבים היטב את מרכיבי הלביבות מאחסנים במקרר כחצי שעה.

2.יוצקים מעט שמן במחבת (שכבה דקה בלבד) ומחממים היטב.

3.בידיים מקומחות, יוצרים מהתערובת לביבות, מניחים במחבת ומטגנים כדקה מכל צד, עד שהלביבות מזהיבות. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.

4.בוזקים אבקת סוכר ומגישים, מומלץ לצד ריבה, דבש, סילאן וכדומה (אפשר לשמור עד יומיים במקרר ולחמם בתנור לפני ההגשה)

 


העתקת קישור