דף מספר 2239
14/10/2016
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2239

 

דף מספר 2239 י"ב בתשרי תשע"ז 14 באוקטובר 2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


אסיף

מילים:איתמר פרת

לחן: נעמי שמר

אסוף את המעשים 

את המילים והאותות 

כמו יבול ברכה כבד משאת. 

אסוף את הפריחה 

אשר גמלה לזיכרונות 

של קיץ שחלף בטרם עת. 

 

אסוף את כל מראות פניה היפים 

כמו את הפרי ואת הבר. 

האדמה היא אפורה מתחת לשלפים 

ואין לה עוד לתת לך דבר. 

 

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו 

ואין יותר נדרי ואסרי 

רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו 

עוד יחונן את עפרה בתום תשרי

מאגר תמונות גבע

חדש – אתר ארכיון התמונות של קיבוץ גבע

באתר צילומים מכל שנות גבע.

kibbutz-geva.co.il

 בצילום: שיכון ותיקים

תוכנית חג סוכות

 

ביום ראשון, ה- 16.10.2016

נציין את ערב החג הראשון של סוכות

 

ב- 20:15 אחרי ארוחת הערב, יוגשו קפה ועוגה ברחבה שליד חדר האוכל

ב- 20:30 תיערך תכנית קלה מתוצרת בית, על הבמה שעל הדשא.

 

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם

– ספר ויקראפרק כ"גפסוקים ל"ט-מ"ג

בכלל חג הסוכות הוא חג השמחה, כפי שמודגש עוד בתורה הקוראת לאדם "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ". כפי שניתן לראות שמחה זו היא לא רק שמחה אישית, היא שמחה לאומית-קהילתית והמטרה היא להרחיב את מעגלי השמחה לשכבות חברתיות רחבות ככל האפשר.

הסוכה גם היא יסוד חשוב ומשמעותי של החג. כל אדם מצווה לעזוב במשך שבעה ימים את ביתו ולעבור לסוכה שהיא בית ארעי- לאכול ולישון בה. כאמור במישור הבסיסי נועד המעבר הזה לאזכר את ההגנה לה זכו בני-ישראל בדרכם במדבר אבל חכמים רבים שמו את ליבם ליסוד הנפשי של הדברים. כך למשל מתאר רבי יצחק עראמה, מחכמי ספרד בדור הגירוש (סוף המאה ה-15) את חג הסוכות:

"חג הסוכות, אשר בו יעזבו האנשים כל עניני הכסף וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה, אשר אין בה רק ארוחת יום ביומו, ועל הרוב מיטה ושולחן וכיסא ומנורה – שהיא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה, שהוא דירת-ארעי".


 

 

הודעות לדף

 

רעי אלוני סיימה שירות לאומי אזרחי,

גאווה רבה והצלחה בהמשך

 

ו. צעירים

*************************************

לחברים שלום

מהתאריך 18.10.2016 ועד 8.11.2016 אעדר מעבודתי.

במקרים דחופים ניתן לפנות לרוחל'ה לוסטיג.

מאחלת לכולם שנה טובה והרבה בריאות,

מענית

*************************************


עפיפוניאדה בגבע - יום שבת ה 22/10/2016

אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעפיפוניאדה ה29 של קבוצת גבע.

העפיפוניאדה תתקיים ביום שבת ה22/10/2016 החל מהשעה 16:00 על מגרש הכדורגל והשדה שדרומית לו.

למי שאין עפיפון מוזמן להגיע בשבת ב10:00 לרחבת בית זמר לקבל קיט של עפיפון ולקשט אותו במקום (מספר הקיטים מוגבל).

אבות וסבים - נשמח שתכינו עוגות ותביאו אתכם להפנינג ב16:00.

מוסיקה, מים וקרטיבים עלינו.

מוזמנים לפנות אלי בשאלות/בקשות

ברג זהר, רכז חינוך בלתי פורמאלי-6633360

הרצאה בסוכות

מסע אברהם אבינו בא"י – פנטסיה היסטורית

 

בן-גוריון התנ"ך והנגב:מה הוא לא ידע?

היבטים גיאוגרפיים, היסטוריים ומורשת באזור בו חי ופעל אבי האומה

מרצה:ד"ר צבי קרגיל מרצה בכיר במחלקה לתולדות ישראל וחוקר א"י באונ' בן-גוריון ואונ' תל-אביב

יוםרביעי 19.10 ב' חוה"מ סוכות

בשעה 19:30 במועדון לחבר

ברכת כפר יחזקאל לראש השנה - אמיר כהנר

ברכת אמיר כהנר... מכפר יחזקאל לראש השנה.

"אל הגבעה שלנו אנו עולים". חמש מילים קצרות שהיו הסמל לנתק ארוך.

 

תצ"א 1937 גבע כפר יחזקאל

חמש מילים שנאמרו ביום גשום ובוצי, ב-16 לדצמבר 1921, על ידי קבוצה קטנה של חולמים לקבוצה קטנה של הוזים. או שמא היה זה ההיפך, וההוזים הם שדיברו אל החולמים?

כך או כך, היתה שם הפתעה, ואכזבה, ותרעומת, ויש גם מי שסחב את זה יותר זמן מן האחרים. אך כשהאיר הבוקר - והבוקר שאחריו והבקרים שאחריהם - החלה השמש לשרוף את עורפם של אלה כמו של אלה, היתושים נעצו את חדקם הארוך מבלי שיעדיפו דם שיתופי יותר או פחות, השכנים הערבים העוינים פגעו גם במי שנתן כפי יכולתו וגם במי שקיבל על פי צרכיו, אותה המדינה קמה עבור שני הישובים בשני צדי הוואדי, אותן המלחמות פגעו, אותן הממשלות תמכו ואותן תמורות חברתיות השאירו מאחור...

ומשני צִדי הוואדי התחילו גווים לכאוב, ומשני צדי הוואדי המשיכו פרות לחלוב,

ובכל אחד מן היישובים משני צדי הוואדי אהבות פרחו, ושנאות שככו,

וגדרות נמשכו, וחשבונות בנק דעכו...

ומבלי שנשים לב, לאט לאט, כמעט במשך 100 שנה, נקשרו הישובים בחבלים עבותים זה לזה. מוטות החופה הוחזקו משני צדי הוואדי, בתי הספר אוחדו, תינוקות שהתעוררו בצד אחד נמו את שנת הצהריים בצד השני, קלאבקרים חרשו עוד ועוד שבילים של קבע בין הישובים, לרוחבו של הוואדי, ולאחרונה, כמו לתת לזה ברכה ממשלתית, גם קיבלנו כביש שהוא רק שלנו, עם טיילת יפה לצדו, כדי שנשמור יחד על כושר וכדי שנשמור יחד על אינטימיות תחבורתית...

גבונים יקרים, אנו הטבונים שמחים על הזמנתכם, ובאמת שמרגישים פה כמו בבית. נאחל לכולנו שנה מאושרת, רגועה מחד ומלאת הפתעות טובות מאידך, ושנזכה כך לחגוג גם במאה השנים הבאות. שנה טובה!


 

למי שלא גר בבית חדש - רחלי וייס

למי שלא גר בבית חדש,

למי שלא גר בבית חדש, שיש בו בידוד, חלונות גדולים ואוויר מפולש,עם דוד שמש  חדש על הגג קשה לראות בבקשה לקחת משתנים אלו בחשבון  בתקצוב החשמל " אומנה " . יש בי הבנה לעובדה שעיסוק בפרטים הקטנים מתיש. אך אין  זה מתקבל על הדעת שלא די שהחבר לא זכה לאיזון משתנה הדיור, הוא גם נדרש בשל כך להוצאות חשמל גבוהות יותר . דווקא, זה  דורש תיקון במיוחד לאור זה שכולנו חיים מאותו גובה תקציב.

לא נדרש הרבה – נדרשת יצירתיות קלה, שכל ישר, הבנה שיש צורך לעסוק באיזון המשתנים ובעיקר רצון. 

רחלי וייס

 


פתח לנו שער - דליה זבולון

פתח לנו שער

לפני כשנה הוקרנה כתבה בטלוויזיה על  הכפרים המזדקנים בסין. בכתבה צולם כפר שכל צעיריו עזבו ונדדו לערים הגדולות ובכפר נותרו הזקנים בלבד. אחת הזקנות מצאה פתרון יצירתי מופלא ויצרה בובות בגדלים שונים אותן מיקמה ברחבי הכפר – על ספסל בגן הציבורי, בשדות, בתחנת הרכבת , כדי שלא תחוש בדידות קשה. המראה היה מדהים וקשה.

כן – זה בסין הרחוקה ואנחנו לא שם אבל...התמונה הדמוגרפית שלנו לא מראה על שינוי מגמה מספק. טוב עשתה וועדת קליטה וזיווה מרכזת הוועדה,  בהצביעם על נושא זה כמרכזי וחשוב לגבע, ופעלה לחזק ולעדכן את הקליטה.

תהליך זה הוא שילוב של פניות ורצונות של בני גבע לבוא  ביחד עם ההבנה שלנו שקליטתם היא צורך אמיתי.

יש קולות אחרים בגבע ביחס לנושא זה, כאשר הגורם העיקרי לטוענים נגד הוא הגורם הכלכלי. מחשבים כמה "עולה" לקלוט, האם "נרוויח או נפסיד" ובוחנים זאת דרך החור שבגרוש. בעניין זה (ואינני מבטלת אותו לגמרי) יש לזכור שההשקעה בהון אנושי היא משתלמת ביותר, מדובר באנשים צעירים, בני גבע, ברובם בעלי מקצוע, אחרי שלמדו כבר ושנים רבות של עבודה ותרומה לפניהם.

להזכירנו – הקיבוץ מראשיתו ראה בשיבת בניו הביתה תנאי הכרחי לקיומו (עזיבה נתפסה כדבר קשה) והגשמה בו הייתה אחד מערכיו החשובים.

נכון – היום הכול השתנה (חוץ מ...) והסיבות והנימוקים לחזרה מגוונים אך אין בכך משהו פסול.

לצערי את פתרון שכונת הבנים פסלו בגבע וכך גם את האפשרות לתושבות.

לכן עלינו לקלוט את בנינו הרוצים לבוא,  כחברים.

אחד הפתרונות הטובים לחיזוק ישובים בפריפרייה הוא " לעבוד חזק" על חזרת בני היישוב אליו (זו גישתם של סוציולוגים מוכרים בארץ), אחרת היישוב ישקע.

גם אנחנו פריפרייה.

לאור כל אלה  כל חבר יכול לצאת קצת מ "אזור הנוחות" שלו, להסתכל על התמונה הגבעית בכללה, בנקודת הסתכלות ומבט שונה קצת מכפי שרגיל, לצאת מדפוס המחשבה הקבוע שלו ובקיצור – להתחדש.

שנה טובה, דליה זבולון

רכבת העתיד - אורי ברזק

מראש הגבע, העמק משתנה לנגד עינינו. אנשים רבים באים ומצטרפים. עתיד הולך ונבנה, רכבות חולפות בשריקה ומזכירות לנו שהזמן לא עומד מלכת. שנה חדשה עומדת בפתח ואיתה הזדמנויות ליצור עתיד חדש לעמק כולו.

מזה שנה נפגשת קבוצת אנשי חינוך מכל רחבי העמק – ממושב ברק שבמערב ועד בית השיטה שבמזרח, ורוקמת חלום אזורי משותף – בית ספר דמוקרטי לילדי הגלבוע. אנו, אורה רכס, הילה לנדאו ואנוכי, זכינו לקחת חלק בקבוצה זו ולרקום את החלום האזורי למציאות. יחד הקמנו עמותה הנקראת 'אלי-מרחב' (מתוך שירו של שלונסקי 'לא אורחת גמלים ירדה לכרוע'), יחד אנו מעצבים את דמותו של בית הספר החדש, ויחד עם המועצה האזורית אנו נערכים להקמת בית הספר בשנה הקרובה.

בחיפוש אחר מקום לבית הספר, סימנו את גבע בתור המקום המתאים ביותר להקמת בית ספר יסודי אזורי חדש. בית ספר קטן בסגנון של פעם. בית ספר המשלב קשר ייחודי בין מבוגר לילד, קשר ייחודי בין למידה ומרחבי טבע, קשר מיטיב בין דור נכדים לדורות של הורים וסבים.

עבור גבע נפתחת השנה הזדמנות להרחיב את הבשורה החינוכית שהביאה לאזור עם הקמת מרכז 'סקרנות', ועם הרחבתו לפרוייקט קידום-נוער, הפועלים כאן מאז שנת 2009. מי ייתן ותהייה זו אבן שואבת לאנשים הרוצים לטפח ולהפריח את ניצני המעשה החינוכי שלהם.

מתחילה לה שנה עם תקווה להמשיך ולעשות יחד, דברים חדשים ומלאי תקווה. נאחל כי נשכיל להכנס בשער הזה ונצא בו אלי-מרחב, נחולל בשורה משמחת ומרחיבת לב לנו ולאיזור כולו. מי ייתן והניצן של היום יפרח וייצבע באלף גוונים חדשים את שדותינו.

שנה טובה!, אורי ברזק

 

חניה על המדרכות - אסנת

חניה על המדרכה

 

.הפעם החונים התחשבו וחנו ממש צמוד לפחי האשפה על מנת שקלנועיות או הולכי רגל יוכלו לעבור.לגבי רכב חירום;אין סיכוי.

מצב זה נמשך כמה שנים ומחמיר,דיברי נימוס ובקשות חוזרות לא עוזרים.

אני מציעה לנקוט בפתרון אחר,ללא דברי נימוסים. זאת לא חנייה. נמאס לראות רכבים שונים, גם של חברי גבע על הדשאים על מדרכות, כבישת שטחים "לחנייה פרטית". יש חניות מוסדרות, לכו כמה צעדים.


אסנת

זכרונות מהסולם 6 - דנדי

זיכרונות מהסולם

 

והפעם על הרפת ומה שמסביב

לפנות ערב היינו הילדים עולים בסולם לגג וצופים לעבר עמדת ההרבעה ברפת, לראות אם יש פעילות. היה שקט. היום קשה אולי להבין עד כמה הייתה הרפת מרכז פעילות לנו הילדים המעטים שגדלו בכפר קטן בעמק יזרעאל.

החורף היה התקופה הקשה עבורנו, עדיין לא היו מדרכות, וכל השבילים היו מלאים בוץ כך שהיינו כלואים בבתי הילדים.

   כשנולדתי  גם חשמל לא היה. החשמל הגיע ב-1936 הודות ל"זקן מנהריים".

בחורף- הבוץ היה השחקן הראשי. בכניסה לכל בית היו מגרדות לניקוי הנעליים מהבוץ. הרצפה בחדר האוכל הייתה מכוסה נסורת וגם עיתונים שנדבקו לנעליים וכך איכשהו שמרו על הניקיון.

ואז נשמעה הקריאה: יש שביל לרפת.

כשהגענו לרפת הכל  היה אחרת, כל אחד מאתנו רץ לרפתנית שלו, אני רצתי לרוני שמחוני, ומיד התחלתי בחליבה. לכל חולב היו כ-10 פרות לחלוב, זה לא היה קל, כך שהעזרה שלנו הייתה ממשית.

 אני כותב את  הזיכרונות  ביום פטירתו של שמעון פרס, שמעון הגיע לגבע להכשרה, בדרכו לקבוץ אלומות. את חדרי הלינה להכשרה בנו בעלית הרפת ששימשה כמתבן לרפת ,פינו חלק מחבילות החציר, ובנו חדרים ממחיצות  עץ.

חליבת הבוקר התחילה כבר בשלוש, השומר העיר את הרפתנים שבקפיצה דרך פתח בתקרה הגיעו לעבודה.  שרה גרוצקי אחת הרפתניות הוותיקות קיבלה את  שמעון פרס באחד מביקוריו בגבע, היא פגשה אותו בחיוך רחב והזכירה לו, אני עוד זוכרת שלא אהבת לקום בבוקר לחליבה.

אבל חשוב גם להזכיר את הרוח  החדשה שהביאו איתם ה"בן-שמנים" (כפר הנוער בן שמן ששמעון פרס היה אחד מחניכיו). הם הביאו לגבע את ריקודי הזוגות וריקודי העמים כמו 'קרקוביאק' ו'צ'רקסיה כפולה', גם הביאו את  השירים שלא שמעו עוד בגבע ובני גבע ממש התרפקו עליהם.

ויש  להוסיף משהו בקצרה על עבודת  הרפתניות, שרה גרוצקי (אתקין)הייתה אחת מהן.

 הן לחמו על זכותן לבצע כל עבודה ממש כמו הבחורים.


מספרת שרה: בבקר הגיעו הרפתנים מנומנמים, מתיישבים על דרגשי החליבה ומתחילים לשיר תוך כדי החליבה, לרוב ברוסית, או משוחחים על מנת לפתור את בעיות העולם, שהיו ידועות מאמש.

זה ההווי אך אותנו הילדים זה לא עניין, בשבילינו הרפת הייתה כר משחקים אחד גדול ובעיקר המתבן. מחבילות הקש בנינו ארמונות ומנהרות ובדרך גם גרמנו נזקים. וכשהגיע ישראל אבני מנהל הרפת דאז ל"כר המשחקים"  אוי לו לילד שנתפס על ידו .

אירוע שבנס לא ניגמר באסון קרה כשנונל רוזנפלד שהיה אז בן-15 ומוטי אפרתי  עלו על גג הרפת על מנת לצוד יונים לקומזיץ, נונל תפס בידו חוט חשמל שלא היה בשימוש אבל היה בו זרם קטן, הזרם היה מספיק חזק לנעול את כף ידו על החוט. מוטי שהיה איתו ניסה בעזרת קרש להפריד, אבל ללא הועיל.

מוטי לא איבד את עשתונותיו  רץ לזק שהיה החשמלאי בגבע ומיד הפסיק את כל החשמל בגבע.

נונל ניצל ממות ודאי, הוא נלקח לבית החולים, תקופה ארוכה עוד סבל ממחושים שונים  ובכל זאת איך אומרים, יצא מזה.

 

זהו חלק ראשון, בשבוע על הפרים ועל כמעט אסון

דנדי

היה היה - יאיר קארו

היה היה צריף "של אילנה"וראו- איננו עוד!

 

היה בית גם הוא הלך בדרך כל רעוע ומט לנפול.

 

מי ומה יבואו במקומם?

הויכוח כבר ניטש...

צילומים: יאיר קארו

הגיל הנעלם

 

 

צ'יפס, בירה והרצאה משובחת

הזמנה והזדמנות למפגש חברתי

לגילאי 60 פלוס מינוס

מועד:    יום שני 7/11/16   בשעה 19:00

מקום: פאב "כרם נבות" בק. יזרעאל


בתוכנית:      מימוש עצמי

מפגש הכרות עם ניר בנאי פסיכולוג ודרמהתרפיסט "מעברים של זהב "

עם העלייה בתוחלת החיים "נוצרה"תקופת חיים של בת עשרות שנים שמאפשרת הזדמנויות חדשות. תקופה זו יכולה להיות משמעותית אם מנהלים אותה נכון. יש חשיבות גדולה לכך שהמימוש העצמי של כל אדם יימשך גם לאחר הפרישה, ועם ההכוונה הנכונה יכול כל אחד להמשיך ולתרום מניסיון חייו העשיר לסובבים אותו ולהרגיש משמעותי עבור עצמו ועבור אחרים. הרצאה זו באה להציג תכנית ייחודית למימוש אישי בגיל השלישי שמעניקה לכל אדם את הכלים הנחוצים על מנת לחוות תקופת חיים משמעותית ומיוחדת גם לאחר הפרישה.

מומלץ להגיע ולהתרשם !

19:00-19:30 מפגש חברתי  ונישנושי ערב :שניצלונים ,נקניקיות,סלטים, צ'יפס, בירה, משקאות קלים, בר אלכוהולי- בתשלום מינימלי.

19:30-   מימוש עצמי

חשוב: המעוניינים להשתתף במפגש מתבקשים להרשם במשרדנו או באתר העמותה .

בברכת שנה טובה,

שנה של מימוש אישי

מרים ורד- מנהלת

שווה...שווה.. ביותר !

כי גם לנו מגיע ... פאב !!

קיבלנו במייל

קבלנו במייל

 

אני אוהבת אותך, מותק

הקטע הבא אמיתי לחלוטין!

בסמינר של נשים בנושא: איך לחיות במערכת יחסים אוהבת עם בעלך, הנשים נשאלו ,כמה מכן אוהבות את הבעלים שלהן?

כל הנשים הרימו את ידיהן.

לאחר מכן הן נשאלו: מתי הייתה הפעם האחרונה שאמרת לבעלך שאת אוהבת אותו?

חלק מהנשים ענו: היום, כמה מהנשים ענו אתמול, כמה מהנשים ענו: לא זוכרות.

נאמר לנשים לקחת את הפלאפונים ולשלוח לבעליהן את הטקסט הבא

:"אני אוהבת אותך, מותק".

ואז נאמר לנשים להחליף פלאפונים ביניהן ולקרוא את הודעות הטקסט שהגיעו.

הנה כמה מהתשובות ששלחו הבעלים:

1. מי זאת?

2. האם את חולה?

3. אני אוהב אותך

4. מה עכשיו?מה קרה שוב לרכב?  

5. אני לא מבין למה את מתכוונת?  

6. מה עשית עכשיו?אני לא סולח לך הפעם.

?!? .7                                                                        

8.לא סחור סחור ,רק תגידי לי כמה את צריכה?           .

9. האם אני חולם?      

10. אם לא תגידי לי למי ההודעה הזו באמת, מישהו ימות.

11. בקשתי ממך שלא לשתות יותר.

12. תשכחי מזה, לא הולכים להורים שלך בשבת!

13.   את בסדר?

14.  רק אל תגידי לי שאת שוב בהריון

 

תרבות בעמק

 

 

חודש אוקטובר, במשכן לאמנות: מועדים לשמחה!

תאריכים להדרכה בתערוכות החדשות, יפורסמו באתר האינטרנט שלנו

"סודות הסתיו"

ילדים יוצרים, חוה"מ סוכות


סדנת יצירה בימים: רביעי, חמישי וראשון

19,20,23 באוקטובר

הרשמה ופרטים: עדה בלאו

052-2358507

מחכים לראותכם

 **************

הפסנתרנית אורית וולף והכנר סרגיי אוסטורובסקי

יצירות אהובות מאת המלחינים המהפכנים: קרייזלר, סרסטה, ואחרים. "נעימות צועניות" פנטסיות על "כרמן" "קפריציאו וינאי" "טמבורין סיני" ועוד

*************

פסטיבל אמנות בעפולה


דברים טובים

 

 סוכות

לפני שנחתום את פרק הדבש, התפוחים וכל המתוק הזה של ראשית השנה, עוד גיחה אחת לממלכת הדבש.

 

ושתהיה "שנה דבש" כמאמר הבריות בימים אלה.

דובשניות בתוספת טחינה


המצרכים

  100גרם חמאה 

1/4 כוס סוכר חום

3  כפות דבש

גרד תפוז ולימון

 5 כפות טחינה

כפית קינמון

קורט ציפורן

1/4 כוס אגוזי מלך או פקאנים גרוסים

כוס ורבע קמח תופח

לציפוי אבקת סוכר ומעט קינמון

אופן ההכנה

טורפים חמאה סוכר ודבש , מוסיפים את שאר המרכיבים

מאחדים לתערובת הומוגנית 

מכניסים לקירור במקרר לשעה לפחות

מכדררים עיגולים בקוטר 2 ס"מ 

מצפים באבקת סוכר עם קינמון

מניחים על נייר אפיה

מכניסים לאפייה 180-170 כ- 10-15 דקות

הערה – העוגיות הופכות בקלות לטבעוניות-

 מחליפים דבש בסילאן, וחמאה ב1/3 כוס שמן

 

העתקת קישור