דף מספר 2232
2/9/2016
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2232

 

דף מספר 2232 כ"ט באב תשע"ו 2 בספטמבר 2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

רכבת העמק בנסיעת בכורה חגיגית 29.8.2016  - מבט ממחלף בית השיטה


ציור דני פלג


צילום: דדה עינב בית-אלפא

הודעות לדף

 

ביום שישי 2/9 אחרי ארוחת-ערב נקיים קפה חוץ עם

"כך היינו" סרטונים מארכיון הוידיאו

הציבור מוזמן

*****************************

ברכות מכולנו ליציאתה של דניאל רם לש.ש.

 

*****************************

בקשה לכל הקהל הגבעי  במיוחד לאלו המעשנים

אנא זרקו בדלי סיגריות לפחי-האשפה, המפוזרים סביב גבע, וסביב הספסלים.

שמרו על גבע נקייה.

רוחלה רז – עובדת נוי

*****************************

טיפולים פרא-רפואיים

עקב הרפורמה בביטוחים המשלימים של קופת חולים חלו מספר שינויים בהשתתפות קופת חולים בטיפולים הפרא-רפואיים:

1.     קופת חולים לא משתתפת באופן אוטומטי בכל הטיפולים הפרא רפואיים ( ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת,וכד' .) תחילה  יש למצות את הטיפולים בקופת חולים.

2.     החזרים על טיפולים שלא דרך הקופה ניתנים רק למטופלים שכבר התחילו טיפול עד סוף 2016

3.      כל פנייה חדשה לטיפול תעשה רק דרך קופת חולים .

4.     לא יינתנו החזרים לטיפולים שלא דרך הקופה.

בכל בעיה ניתן להתייעץ עם רוחלה לוסטיג במרפאה

בברכת בריאות טובה

אורה רכס  רכזת חינוך מיוחד - יעוץ ילדים

*****************************

אנו משתתפים בצערם של

רחל עוזרי ובתיה אלוני

ולכל משפחת גל

על מותו של אחיהם  ויקטור גולסט ז"ל

*****************************

לידיעת הציבור

בתאריך 13.9.2016 צוות ענף המזון (מטבח וחד"א) יוצא לטיול ענף, ועל כן חדר האוכל יהיה סגור ביום זה.

חברים מתבקשים להיערך לכך מבעוד מועד, ואתכם הסליחה.

בקרה וענפי הקיבוץ מתבקשים לפנות אל יואב גלילי מנהל חד"א, כדי להסדיר את משיכת המזון יום לפני המועד האמור.

בתודה,צוות המטבח וחדר האוכל

*****************************

פריצה – ביטחון

בלילה שבין שלישי לרביעי נפרצו ל – 5 דירות באזור שכון יפה-נוף

נגנבו טלפונים סולולרים, כסף מזומן.

הפריצות נעשו דרך החלונות.

יש לוודא שהחלונות  והדלתות בלילה יהיו סגורים ואטומים כדי למנוע את הפריצה.

הוגשו תלונות למשטרה והמשטרה פתחה בחקירה שמרו על ערנות

אסף גוריון – רב"ש

*****************************


תכנית חוג העמקים לשבוע שבין 4-10/9

ביום ג' 6/9 קפהתרבות מושב ברק

יעל ארד מדליסטית אולימפית ואלופת העולם בג'ודוסיפורה האישי החוויה האולימפית והקשר בין מצויינוצת והשגיות בספורט להצלחה בכל החיים

*****************************

קול קורא מוועדת אבלות:

חברי הוועדה - אורלי ברזק (רכזת הועדה), עומר רז ואורי ברזק.

הועדה קמה במהלך האביב האחרון.

בישיבה שערכנו לפני כשבוע עלו מספר צרכים שאיתם אנו פונים לציבור החברות והחברים.

צוות 'מנוחה נכונה': צוות הפועל במהלך השנים האחרונות ומונה כ-15 חברים. אנשי הצוות נקראים  ללוות לקבורה את באי בית העלמין שלנו. המינימום הנדרש לקבורה הוא שישה אנשים, המספר האופטימלי הוא כ-עשרה. המתנדבים נכנסים מראש, לרשימת הודעות whatsup ומקבלים קריאה לכל לווייה, מי שיכול מודיע שיבוא ומי שלא יכול, גם הוא מודיע על כך (וזה בסדר גמור). כך אנו יכולים לדעת שאנחנו ערוכים לקיים מצווה זו בצורה מכובדת ומכבדת.

אנו רוצים להגדיל את צוות המתנדבים ופונים לכל מי שרוצה (נשים וגברים כאחד) ויכול לסייע, נשמח מאוד להתנדבות.

זו הזדמנות להודות מקרב לב לכל חברי הצוות שנקראים לדגל בכל פעם מחדש ועושים מלאכה רגישה זו באמונה.

צוות 'שבעת ימים': במהלך השבעה יש משפחות שמתארגנות בעצמן ויש משפחות שצריכות עזרה בהתארגנות. אנו רוצים לתת מענה שכזה הכולל, סידורים שונים במוסדות גבע (כולבו, חדר אוכל וכדומה), הכנת ארוחות, אפיית עוגה. לפעמים מדובר בעזרה של יום הלוויה בלבד ולפעמים עזרה אל תוך השבעה או בארגון האירוח ביום השלושים. לא חייבים ללוות לבד משפחה, ניתן לעשות זאת עם שותף או שותפה.

אנו פונים לחברים וחברות שמוכנים לסייע לנו בהתנדבות זו. אנא צרו עמנו קשר עכשיו ונקרא לכם בעת הצורך. אין ערוך לסוג כזה של תמיכה ברגעים הכי קשים. זו תמיכה בקהילה כולה ולא רק במשפחה האבלה.

בתודה רבה מראש ושלא נדע צער, 

חברי ועדת אבלות.

לקראת האסיפה

לקראת אסיפה:

לקראת אסיפה  - יום שני 5.9.2016 שעה 20.00 מועדון לחבר.

סדר יום :

1.     שאילתות והודעות.

2.     אישור שימוש חורג במתקנים – תחנת הדלק.

3.     אישור רשימה שמית להצבעה לקבלה למועמדות בקלפי ( 16.9.20-16) .

רשימת המועמדים/מועמדות :

אלכס ידין, ניצן מזור, הגר מזור, יפתח גביש, רז ברוד, יובל זכאי, גל גולן, גלעד אלוני, סיון אלוני ארבל, אילן ארבל.

********************

תמצית מישיבת מזכירות 30.8.2016

שימוש חורג במתקנים – רמ"י .  תחנת הדלק.

רענן ומוקי מסרו את המידע הבא : על פי כללי המנהל החדשים  על קבוצת גבע להודיע עד 15.9.2016  על בחירתה באחת משלוש החלופות לתחנת הדלק המופעלת בה שנים רבות.  1)  תחנה חיצונית מסחרית – מהלך המצריך בחינה כלכלית והסדרת רישוי ועוד 2) תחנה פנימית – אשר נותנת שירות תדלוק רק לרכב חקלאי  ורכב הרשום על שם האגודה השיתופית גבע (  לא רכבי בקרה – לא רכבים פרטיים  וכולי )  3)  סגירת התחנה. פרטים מלאים בהמשך.  יובא לאישור אסיפה 5.9.2016.

 שי לחג לחברי גבע .

אושר שי לחג  בגובה  100 ₪  לכל חברי גבע שאינם עובדי חוץ  או עובדי בקרה. המזכירות ביקשה כי יחולק שי ולא תלושי קניה. כרמלה גלילי קיבלה על עצמה ההפקה .

בקשת מש"א להפשרת יתרת תקציב ההשכלה לשנת 2016.

אלון הציג בקשת מש"א בתפקידה כוועדת השכלה להפשיר יתרת הסכום בגובה 20,00 ₪  מתקציב  2016  זאת לאחר הקפאת לימודים לשנת התקציב 2015-2016  ואישור תקציב של 85000 ₪ במקום התקציב המקורי  בגובה 180,000 ₪ בקירוב.  הסיבות : שיתוק תהליך התפתחות מקצועית ולימודים אשר ייגרר ( ללא הפשרה )  אל תוך שנת 2017 תשע"ז  , פניית 5 חברות להשתלמויות מקצועיות קצרות של יום בשבוע הנדרשות אצל חלקן לעמידה בדרישות משה"ח במקום עבודתן ולהתפתחות מקצועית אצל האחרות. המזכירות אישרה פניית מש"א.   

מש"א תפרסם בדף השבועי קריאה להשתלמויות מקצועיות קצרות בלבד ( כדי לתת הזדמנות לפונים נוספים) . 

שבת שלום – יאיר

********

גבע, 2 ספטמבר 2016

תחנת תידלוק פנימית.

"רשות מקרקעי ישראל" (לשעבר – מינהל מקרקעי ישראל) שמה עין מזמן על תחנות הדלק בקיבוצים ובמושבים בטענה כי הדבר אינו תואם את האישורים לגבי מה שניתן להקים על הקרקע.

בחודשים האחרונים במסגרת העיסוק ב"שימושים שאינם מוסדרים", נשלח לכל הישובים מתווה להסדרת תחנת הדלק.

המתווה מאפשר שלוש אפשריות בקשר עם התחנה: א) סגירת התחנה. ב) תחנת תדלוק פנימית. ג) תחנת תדלוק מסחרית.

לאחר בחינה של האפשרויות סוכם כי האפשרות הסבירה ביותר עבורינו הינה "תחנת תדלוק פנימית" המאפשרת תדלוק של המיכון החקלאי (טרקטורים וכ"ו) ורכבים בבעלות גבע (רכבים בבעלות בקרה למשל או בבעלות חברים לא יהיו רשאים לתדלק בתחנה).

הוקצבו לנו 90 יום, המסתיימים באמצע ספטמבר, כדי להודיע על החלטתינו ולהמציא מסמכים שונים (ובהם צריכת הדלקים ב-7 השנים האחרונות לפיהם יחושב הקנס שעלינו לשלם בכל מקרה – כנראה סביב 25 אלף ₪) ולאחר מכן תוך שנתיים להסדיר את נושא המקרקעין והיתר הבניה הקשור בתחנה. 

ההחלטה הנדרשת: האסיפה מאשרת כי תחנת התדלוק אשר בגבע תופעל כתחנת תידלוק פנימית. 

בתודה!, רענן, מוקי

ברכות לסיום החופש - רועי לרון ; א.ב. רזק

ילדים וילדות, נערים ונערות -

תם החופש הגדול...

 

חלפו עברו להם במהירות חודשיים והנה אתם שבים אל ספסל הלימודים.

סיימתם חופש גדול עמוס בחוויות, פעילויות וריגושים, בתקווה שבין לבין הספקתם גם לנוח ולצבור כוחות

לקראת שנת הלימודים הטומנת בחובה אתגרים לימודיים, חברתיים ואישיים.

 איחולים לכולכם לשנת לימודים מוצלחת ומעניינת.

 גם בגיל הרך, ילדינו הרכים חווים מעברים, הצוותים ברובם משתנים וכל שינוי מביא עמו ברכה והזדמנות לצמיחה והתבגרות. 

 לצוותי החינוך הבלתי פורמלי ולצוותים בגיל הרך, תודה על הנתינה, המסירות וההשקעה בילדינו ושתמשיכו לקום בכל בוקר עם שיר חדש בלב...

 ואחרונים חביבים... לזוהר ברג, תודה על התמיכה במערכת ובצוותי החינוך הבלתי פורמלי ועל כל העזרה בחופש. 

ולרובי בגיל הרך, שפותחת שנה חדשה בהנהלתה, איחולים לשנה פוריה ומוצלחת.

רועי לרון, יו"ר החינוך

תם החופש


 המובן מאליו

ברכת הורים לסיום חופשת הקיץ - יום הילד תשע"ו.

הדברים מתרחשים כבדרך אגב

כאילו מובן מאליו... הן עובדה,

הכל מסתדר ועומד על רגליו

הכל מתקתק כשעון..... נקודה!

משבע בבוקר ביום ראשון

עד צהרי השישי

במשך חודשיים בחום הלוהט

היו ילדינו בנוהל 'חופשי'.

בארץ הקיץ, בארץ הצבי,

בה הורים מחפשים כל פתרון

של ביניים,

זכינו אנחנו כמעט בלי משים

לאימפריית חינוך, חי-שמיים.

יש בית לפקוד עם קבוצת חברים

יש תכנית שחוברה ברוב אהבה

יש יד של אומן ועין רואה

יש איזון בין הרעשלבין השלווה

הדברים מתרחשים כבדרך אגב

כאילו מובן מאליו... הן עובדה,

הכל מסתדר ועומד על רגליו

הכל מתקתק כשעון..... נקודה!

ואיך זה אפשר ללמד ילדים

שאין זה מובן מאליו,

לחוות סוג של קיץ כמו זה הנשבר

על דלתו של בית הילדים, וכתליו.

שיש ילדים שבלי כל הכוונה

שוטטו מקניון לקניון,

פירות שיעמוםהם פירות העונה

מורכבים ממסך, ממחשב ומPhone

שום דבר לא קורה כאן בדרך אגב

כלום לא מובן מאליו... הן עובדה,

ראו איך הפלא עומד על רגליו

הלב מתלהב ומביע .... תודה!

אורי ברזק

 

צילומים מיום הילד- אבשי בן יהודה

פניה לחברים להגשת בקשות ללימודים - מש"א

פנייה לציבור להגיש בקשות ללימודים קצרים - לשנה הקרובה

בעקבות ארגון מחודש של הנהלת מש"א, שתחת אחריותה תחום ההשכלה, ופניות חברים לקורסים מקצועיים לשנת הלימודים הקרובה (לימודים שאינם אקדמיים), עלה נושא הלימודים המקצועיים בהנהלת מש"א. הנהלת מש"א בחנה את הפניות למול שני נושאים:

1.החלטת האסיפה, שלא להוציא לומדים חדשים בשנה"ל תשע"ז (2016-2017).

2. תקציב וועדת השכלה שאושר לשנת 2016.

נמצא שנשארה יתרה מתקציב שאושר לנושא ההשכלה.

אי לכך הופנתה בקשה למזכירות ונתקבל אישור לניצול יתרת התקציב שאושר.

אנו פונים לחברי קיבוץ המעוניינים לצאת ללימודים קצרים, בעלי אופי מקצועי להגיש בקשה מסודרת.

בשל קוצר הזמן ותאריכי פתיחת הקורסים, יש להגיש את הבקשות בתוך שבוע ימים מפרסום זה.

על הפניות להיות מוגשות באופן הבא (אחרת לא נוכל להתייחס לפניה):

א.    מטרת הקורס.

ב.     היכן מתקיים הקורס.

ג.      משך זמן הלימודים.

ד.     ימים הלימודים, מספר הפגישות ושעות הלימוד.

ה.    עלות הקורס.

קורסים שיאושרו יהיו שלא על חשבון עבודה.

את הבקשות המסודרות יש להפנות לאלון קרל או הילה לנדאו במייל (beeri.hila@gmail.com) או בתא הדואר.

בברכת שנה"ל תשע"ז פורייה,

הנהלת מש"א

לקראת הצבעה למועמדות -ו. קליטה

מוועדת קליטה לקראת הצבעה למועמדות

 

לקראת ההצבעה למועמדות שתתקיים ביום שישי 15.9.2016 ראו בהמשך מספר מילים מהמועמדים להצבעה:

1.                 אלכס ידין – הנה"ח, גבע.

2.                 ניצן והגר מזור – בקרה/רפת, גבע. 

3.                 יפתח גביש – ע.חוץ.

4.                 רז ברוד – ע.חוץ.

5.                 יובל זכאי ע.חוץ.

6.                 גל גולן – ע.חוץ.

7.                 גלעד (גיגי)  אלוני – גד"ש, גבע.

8.                 סיון (אלוני) ואילן ארבל – ע.חוץ + יזמות.

וועדת קליטה והמזכירות ממליצים על המועמדים להצבעה, וזאת  לאחר שנבחנו ועודכנו כל היבטי הזכויות וההסדרים הכספיים לקבוצה.

אלכס ידין

 

שמי אלכס, אני נשואה לדגן ואנחנו הורים לילד מדהים בן שנתיים (כמעט) בשם נועם. את דגן הכרתי לפני כעשר שנים בזמן הלימודים ומאז כל השאר היסטוריה.
לאחר נדודים רבים ומגורים במקומות שונים בארץ, בחרנו לחיות ולהשתקע בגבע. אורח החיים הקיבוצי הינו שונה ממהשהכרתי, נעים ושלו יותר ולכן מתאים בצורה מושלמת לחיי משפחה וגידול ילדים.  נשמח להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה שאנחנו רואים בה בית ומשפחה.

(אלכס השתלבה בהנח"ש גבע בתפקיד תמחירנית )

הגר וניצן מזור


נולדתי וגדלתי ברמת גן. מילדות עבדתי בספארי. השנים חלפו, ניצן הצטרף גם הוא לצוות גן החיות, וכך נפגשנו.

מאז שהגענו לגבע ניצן עובד בבקרה במחלקת פרופילים/מתקנים ואני ברפת. לפני כמה ימים הצטרפתי למשפחת בקרה והתחלתי לעבוד במחלקת מפעילי השקייה.  ננצל הזדמנות זו כדי להודות מקרב לב לצוות הרפתנים על שנה נפלאה ולכל חברי הקבוצה על קבלת הפנים החמה.

יפתח גביש

 

 שמי יפתח גביש, בן 35. אני נשוי לאפרת, בתם של חנה ויוסי לימור, ואב לאיילה בת השלוש (כמעט;-)). אני עובד זו שנה שלישית כמורה להיסטוריה וכמחנך בבית הספר "כרמל-זבולון" ביגור. בעבר עבדתי כמדריך טיולים בחברות שונות, כמדריך נוער בגבע (2005-2006) ושימשתי כשליח של הסוכנות היהודית לתנועת הנוער      "הבונים דרור" במנצ'סטר, אנגליה. אני בוגר תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובפילוסופיה, ותואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון. אפרת עובדת בגבע במרפאת השיניים, והיא בוגרת תואר ראשון בחינוך  מיוחד.  אפרת ואני רואים בגבע את ביתנו. אנו חיים כאן כשלוש שנים, ונשמח להצטרף כחברים מהמניין לקבוצה, ולהיות חלק מהקהילה בה אפרת נולדה וגדלה, ובה חיה כל משפחתה. אנו מאמינים ביכולתנו לתרום ולהיתרם משותפות בקהילה וחושבים שזהו המקום הטוב ביותר לגדל את משפחתנו.

רז ברוד

 

שמי רז ברוד ואני בן זוגה של דורון גלילי ואביו של יונתן (הקטן..). בן בית השיטה, הגעתי לגבע לפני כתשע שנים לאחר טיול גדול באוסטרליה וניו זילנד, התחלתי לעבוד בחינוך בגבע בזכות זהר ברג וכמעט במקביל הכרתי את דורון. עבדתי בחינוך הבלתי פורמאלי בגבע במשך כשנתיים ולאחריהם עלינו על מטוס ונסענו לעבוד בשגרירות ישראל בברלין לתקופה של כשנתיים. לאחר החזרה לארץ מברלין, התחלתי ללמוד ויש לי תואר ראשון בלימודי חברה וממשל, וזאת  במקביל לעבודה בשכבה הבוגרת. היום אני עובד במחלקת שנת השירות של התנועה הקיבוצית אשר מוציאה כל שנה כ 900 משרתי שנת שירות למגוון רחב של משימות., ואני אחראי על הקומונות באזור הצפון.

יובל זכאי

 

שמי יובל, מגיע מעין חרוד מאוחד (שכן קרוב), בן זוגה של עתליה ואביה של תמר בת השנה ושמונה חודשים. הגעתי לגבע לפני ארבע שנים. אחרי שחוויתי קצת מן הארץ ומהעולם. עבדתי כשנה במעגן מיכאל במכון ההטלה, גרתי כשנתיים בתל-אביב, הסתובבתי מעט בארצות הברית וטיילתי בדרום ומרכז אמריקה. חזרתי לעין חרוד לנשום קצת בית. באותה תקופה עבדתי מעט בחינוך הבלתי פורמלי (א'-ג') וכשהגענו לבקר בבריכה בגבע.... פגשתי את עתליה. בעקבותיה הגעתי לגבע.  למדתי לימודי הנדסאי-מים במכללת רופין ובמקביל  "הרחתי" קצת את ריח הרפת בגבע בחליבות בהנהלת צור פלג (שקיבל אותי בשמחה רבה). היום אני עובד בחברת פלסים, כמנהל שירות שדה (פיקוח והתקנה) ומסתובב בכל הארץ. פלסים הינה חברה לייצור ושיווק צנרת פלסטיק בתחום התשתיות והמים, בכל הארץ וקצת בחו"ל. 

גבע הוא קיבוץ מטופח ויפה. ניכר שגבע הוא מקום של בית, ושהאנשים שגרים כאן רוצים לשמור עליו.  

אני מרגיש פה בבית.  

גל גולן

 

שמי גל גולן, בן 32, נשוי לרז, בתם של שגית ושי אלוני, אב לנעם, בת השנתיים וחצי, ולרון בת השנה.

גדלתי בישוב הקהילתי גרנות הגליל, למדתי את בביה׳׳ס מנור שבכברי. בצבא שרתתי בגולני ומאז שחרורי מצה"ל בשנת 2002 אני עובד בתחום האבטחה.  כיום אני מנהל איזור הצפון בחברת G4S.

אני בוגר תואר ראשון בכללה מטעם מכללת עמק יזרעאל. רז סיימה השנה את לימודי ההוראה ותחל סטאז', בשנת הלימודים הקרובה, במקביל רז חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך של הקבוצה. הבחירה בגבע כבית הייתה טבעית עבורי מהרגע הראשון שהגעתי לקיבוץ, מרקם החיים, המשפחה הגדולה, הדרך לגדול ולגדל משפחה קסמו לי. נשמח להיות חלק מהמקום, לתרום ולקחת בו חלק ולראות בגבע את ביתי ובית למשפחתי.

גלעד (גיגי) אלוני

 

היינו כמה שנים בצפון העברנו את זמננו בלימודי תואר ראשון בתזונה, עבודה בגד"ש, ורחצה בחצבאני, אח"כ חזרנו לעמק לעוד שנתיים בהם עבדנו כדיאטנית בבית חולים העמק ואיש מים בנוה איתן, בנתיים הצטרף אלינו אמיתי והתחלנו להתגעגע יותר "הביתה" החלטנו שחוזרים לגבע!

מיד התגייסנו לטובת הדמוגרפיה והבאנו את איתן הקטן! עכשיו גיגי עובד בגד"ש גבע, גל  ואיתן בחופשת לידה,

ואמיתי בקרוב עובר לגנון רותם ניצן

אילן וסיון (אלוני)  ארבל


אנחנו נמצאים בגבע קרוב לשנה ושמחים מאוד על הצעד שעשינו לבוא לגור בגבע. אין ספק שאחרי  מספר שנים בהן גרנו בחוץ התחושה בגבע היא באמת תחושה של בית דבר שלא הרגשנו באף מקום אחר לפני כן!

אילן  בן קיבוץ בית אלפא, עובד כמסגר במפעל שנמצא בא.ת קדמת גליל המייצר ומספק פתרונות לפרויקטים מיוחדים מנירוסטה וברזל. סיון  מדריכת כושר, ופילאטיס מתמחה באימון נשים בהריון ואחרי לידה ומדריכת הכנה ללידה, עובדת בבקרים ובערבים בגבע ובמקביל בעוד מספר מקומות בעמק. עידן ,הבת שלנו,   מתחנכת בגבע מאז שנולדה והיום היא בגן גני.  

תודה גדולה לכל מי שעזר לנו בתהליך הקליטה. 

בהצלחה !!!!

לקראת פרידה - יאיר קארו

לקראת פרידה.

צריף הקרמיקה  - המכונה "הצריף של אילנה "  הגיע לסוף דרכו.

 

בצריף הבא בימים היו בעבר פעילויות רבות -  אבל כיום שבת ממלאכה והמתחם גולש למצב של עזובה.  

פינוי הצריף לקראת הריסתו החל – חלק מהחומרים שהיו בו הועברו למקום אחר והפינוי יושלם בזמן הקרוב.

לאחר מכן ינותקו התשתיות המחוברות לצריף  והצריף כולו ייהרס והמתחם המתפנה יעבור לרשות הבינוי לתכנון מחדש.

לכשנגיע לשלב ההריסה – נודיע על הסדרי התנועה והחניה במקום.

עד אז צלמים חובבי נוסטלגיה והיסטוריונים של גבע מוזמנים לצלם את הצריף.

 

יאיר קארו

לקראת הפעלת רכבת העמק

רכבת העמק יוצאת לדרך בשנית...

 

אל נסיעת ההשקה של רכבת העמק הצטרפו כמה עשרות אזרחים ותיקים שזוכרים עדיין את הקו המקורי - בהם נוסעת שבפעם האחרונה השתמשה ברכבת לפני 81 שנים

 

תחנת כפר יחזקאל

אחיה ראב"ד פורסם:  29.08.16 , 16:42

הנוסעת המבוגרת ביותר הייתה יונה ברקאי, בת 101 מקיבוץ גבע. היא זוכרת שתי נסיעות עיקריות ברכבת - אחת כשהייתה כבת 20, והגיעה מחיפה לקיבוץ בו היא חיה עד היום, ונסיעה נוספת מגבע לחיפה. "'העיר הגדולה' שלנו באותה תקופה הייתה עפולה, אבל אליה הגיעו בסוס ועגלה. כדי להגיע לחיפה ובחזרה צריך היה לנסוע ברכבת.

לשאלת העתונאים שהקיפוה מכל עבר כמה פעמים נסעה יונה ברכבת, היא ענתה "באתי לקיבוץ. בקיבוץ באים לעבוד ולא באים לנסוע ברכבת!"

יונה: אני לא זוכרת שהתרגשתי אז יותר מדי, כי באתי מליטא שבה רכבות היו דבר שגרתי. עכשיו אני מתרגשת יותר כי מאז כמעט לא נסעתי ברכבת. והתחנה כל-כך גדולה ויפה,

כמעט לא מרגישים הרכבת  נוסעת", אמרה. בתה סיפרה כי בכוונת בני המשפחההנכדים והנינים לנסוע בקרוב ברכבת "נסיעה חמולתית" עם הסבתא הגדולה.

 

יונה, הצלמים והשר

רכבת העמק יצאה לדרך - תופעל מערב סוכות ובחינם

לכבוד נסיעת הבכורה המחודשת של רכבת העמק.

 

"יום בהיסטוריה" מציג:רכבת העמק ההיסטורית.

בין השנים 1903 - 1905 נבנתה השלוחה הארץ ישראלית של המסילה החיג'אזית. מסילת רכבת העמק, בת 161 הק"מ, ראשיתה בחיפה, סופה בדרעא שבסוריה והיא עברה דרך צמח, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. בשנת 1912 החלה בניית המסילה המחברת את ירושלים דרך עפולה עם רשת מסילות העמק, אך כשפרצה מלחמת העולם הראשונה שונה מסלול המסילה לטובת צרכי הצבא העות'מני, והמסילה הוטתה לטול כרם ומשם לבאר שבע ולעוג'ה אל חפיר, היא ניצנה של היום.

באוקטובר 1905 יצאה מתחנת חיפה רכבת העמק לדרכה הראשונה

עם חנוכתה בשנת 1905 הפכה רכבת העמק לעורק התחבורה העיקרי באזור חיפה, עמק יזרעאל, עמק הירדן ועמק בית שאן. קו השירות פעל כסדרו פעם אחת ביום, אך בתקופת החג' תוגברה תנועת הרכבות ומחיפה יצאו שש רכבות מדי יום.

לאורך המסילה נבנו שבע תחנות, ומאוחר יותר נוספו להן תחנות רבות נוספות ששירתו הן את האוכלוסייה היהודית והן את האוכלוסייה הערבית.

הידועות שבתחנות: תחנת עפולה, תחנת כפר יהושע, תחנת צמח ותחנת עין חרוד. תחנת גשר- נהריים, ששכנה 246 מ' מתחת לפני הים, היתה לתחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם. מיקומן של התחנות והמרחק ביניהן נקבע בהתאם לקיבולת המים של הקטר, שפעל באמצעות מנוע קיטור.

מכיוון שהמסילה הייתה צרה במיוחד, והקטר פעל על כוח קיטור הייתה נסיעתה של רכבת העמק איטית במיוחד, ועמדה על מהירות ממוצעת של 25 קמ"ש. במהלך השנים התקצר משך הנסיעה ברכבת הודות לשיפורים טכנולוגיים שנערכו בקטר ובמסילה.

פעילותה של רכבת העמק הופסקה בראשית מלחמת העצמאות, במרס שנת 1948 בשל מבצע פיצוץ מסילות ברזל על ידי כוחות ההגנה במטרה לסכל את השימוש במסילה על ידי צבאות ערב. חודשיים מאוחר יותר פוצץ גם גשר הרכבת הסמוך לקיבוץ גשר. לאחר המלחמה חודשה פעילות הרכבת באופן חלקי ומועט ביותר, בקו שבין חיפה לכפר יהושע ועפולה בלבד, ושימשה בעיקר לשם הסעת תלמידים. בשנת 1952 הושבתה פעילות הרכבת כליל.

בניית מסילת רכבת העמק ההיסטורית השפיעה השפעה עמוקה הן על ערי הצפון והן על הקיבוצים והמושבים באזור. בעת הקמת המסילה לא היו ישובים יהודים במסלולה, האזור היה שומם ברובו והביצות בו רבות. ברבות הימים נבנו ישובים יהודים רבים לאורך המסילה: בעמק יזרעאל, בעמק הירדן ובבקעת בית שאן, והאזור הפך לחקלאי ומשגשג. באמצעות הרכבת הובלו צינורות ניקוז לייבוש הביצות, חומרי בניין לבניית ישובים חדשים (ובהם ישובי חומה ומגדל) וכן תוצרת חקלאית של הישובים ששווקה בערים ובריכוזי אוכלוסייה אחרים. כמו כן סייעה בניית הרכבת להתפתחותם המואצת של חיפה ושל נמל חיפה, שהפך למעבר ימי חשוב לנוסעים וסחורות.

 

תחנת עין-חרוד

 


זיכרונות מהסולם - דנדי

מידי פעם אני נשאל, "אתה מוותיקי גבע?"- "ותיקי גבע" להווי ידוע לכל, נקראים בז'רגון הגבעי- המייסדים בלבד.  ואני עונה , "לא, אני מ"הנוער המקומי" ב"גבעית"- מבני המקום. אבל עם חלוף הזמן גם אני נעשה אחד מהוותיקים".

פתאום הסתבר לי שאני זוכר דברים שגם בני גילי כבר לא זוכרים ולפיכך  נראה לי שעלי להזדרז...*

זיכרונות מהסולם

הסולם לגג בית הספר, להלן "הסולם"

בית הספר הראשון בגבע נפתח בחגיגיות רבה, בשנת 1938. עד אז למדו הילדים או בלול שלא היו בו עופות או בכל צריף שהתפנה.

 

בית הספר החדש

הימים היו ימי ה"מאורעות" 193639 הערבים עשו ככל יכולתם להטריד את היישוב היהודי, אם  בגנבות ואם בהצתת השדות.                                              

אבל מה שעשה עלינו רושם מיוחד היה הצתת צנור הנפט.                                                                

צנור הנפט זרם ממוסול בעירק לחיפה עבר מצפון למושב מולדת ,דרך קיבוץ שריד עד חיפה.  הפורעים היו מדליקים אותו ע"י ירייה ברובה,  ומגבע היינו רואים להבה שעולה לשמיים.

זכור לי שהבריטים הביאו תותח, הציבו אותו מול בית הילדים (במקום שהיום נצבת סככת הקלנועיות, בחזית האופנטיק) וירו משם כמה פגזים לכוון הפורעים.

יואב נחשון ואני עמדנו בחלון בקומה השנייה עם אמא שלי,

ויואב שאל " אסתר, תגידי למה לא קר לי והשיניים שלי דופקות?" – נבהל הילד מאימת התותח.

   כמובן עקב המצב הוקמה גדר סביב גבע ו-כשש עמדות הוקמו במקומות אסטרטגיים.

גם על גג בית הספר החדש, ממש בחלק הצפוני, הוקמה עמדה ,אפשר לראות אותה עד היום.

כדי להגיע לעמדה היה צריך לטפס בסולם.  השומרים בעמדות ( השומרים -חברי המשק עבדו ביום ושמרו בלילה)  התחלפו כל מספר שעות, באותו ערב שמר אבא שלי בעמדה ליד הדיר.

הקשר בין השומרים בעמדות היה טלפון ששימש לצרכי בטחון בלבד. אמא שלי רצתה שאבא יגיד לי "לילה טוב" ומה יותר פשוט מלעלות בסולם לעמדה על גג בית ספר.

הגענו לסולם, הייתי אז בן חמש ולא הייתי בטוח שאגיע עד למעלה,לפנינו עלו בסולם בפנים מלאי חשיבות השומרים ובראשם גרישה (אבא של מירה'לה גיל) שהיה אז המ"אז.

כבר היה חושך כשהגעתי לטלפון,נרגש החזקתי בשפופרת ושמעתי את אבי מברך אותי ב"לילה טוב".

לאחר "השיחה" בטלפון ירדנו בסולם והלכנו לגן ,התכרבלתי בשמיכה ונרדמתי מיד.

המשך יבוא.

דנדי

 

קו צינור הנפט (מוצול-חיפה(:

חפירה והנחה של קווי צינור הנפט ממוצול בצפון עיראק לחיפה, מתחם בתי הזיקוק. הפעולה הושלמה ב- 1938; הקו נכנס לארץ ישראל בעמק הירדן למרגלות 'כוכב הירדן', טיפס לרמת כוכב וממנה דרך עמק יזרעאל לחיפה. הצינורות היו יעד מרכזי לפעולות טרור של ערביי א''י בזמן ה'מרד הערבי' ; אורך הקו היה 942 ק''מ .

 

קיבלנו במייל

 

(שלח דוד הכהן עורך באתר כלכליסט)

מאמרו של ח.נ.ביאליק המשורר הלאומי ז"ל, בעניין השבת מוסתר מהציבור כבר 77 שנה.

"ארץ-ישראל בלי שבת לא תבנה, אלא תחרב, וכל עמלכם יהיה לתוהו."

מכתבו של ח.נ. ביאליק לקיבוץ גבע בעניין השבת : 

״בלי שבת אין ישראל, אין ארץ-ישראל ואין תרבות.

ישראל תל-אביב, ט"ו אייר תרצ"ג, 11 מאי 33

לכבוד מר מ'' קושניר קיבוץ גבע שלום וברכה !

דבריך הגיעוני, ואין בהם אפילו מקצת נחמה.
לחינם חסת "על כבודי ועל כבוד אותו דובר" ולא הראית את דברי אלא ליחידים.

אדרבה ואדרבה, דברי לא נכתבו לשם גניזה.

מן הצורך לצווח ככרוכייה יום יום על סילוק השכינה וסילוק הדעת מצעירי ישראל.

ועד שאתה חס על כבודי, מוטב לכולכם לחוס על כבוד קונכם ועל כבוד ארץ ישראל המחוללת בידכם. ואם כדבריך כן הוא, שהמעשים נעשים לא רק על-ידי יחידים, אלא על-ידי רוב מניין ובניין של הצעירים בקבוצות, הרי אוי ואבוי לכולנו שבעתיים.
ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב , וכל עמלכם יהיה לתוהו.

עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, 

אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם א-להים ואין צלם אנוש בעולם. 

אילו היתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. 

כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה,

והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. 

השבת, ולא התרבות של תפוחי –הזהב או תפוחי –האדמה,

היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו.

ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?

לחינם קפצת במכתבך קפיצת – פתאום לעניין אכילת חמץ בפסח.

אני בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דיברתי, 

אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת,

שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, 

אלא כשמירת רוח האדם כולה.

מי ששומר את השבת, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלין לו את כל עוונותיו. בלי שבת אין ישראל, אין ארץ- ישראל, ואין תרבות ישראל. 

השבת היא היא התרבות.

ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, 

סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך.

ואולם מחוץ לכל זה, איכה לא יבינו צעירנו, כי עם ישראל ברוב מניינו ובניינו, 

זה שעל אדמתו אתם יושבים ובכספו אתם נתמכים, 

נתן את ידו לבניין הארץ על דעת כך שתישמר השבת בשלמותה ועל דעת כך שולחתם הנה. הטוב, הנכון הדבר, כי תמעלו מעל בשליחותכם? 
ליבי אומר לי, כי לא יאריכו הימים וסערה גדולה, סערת התמרמרות, תתפרץ מלב כל העם, ואת תוצאותיה מי ישורן?

בכבוד רב,

חיים נחמן ביאליק

הערת המערכת: את הויכוח על השבת שהחל עם יעקב רז וביאליק כבר פרסמנו לפני זמן.  ואיש לא הסתיר את עניין הויכוח שלפנינו.


העתקת קישור