דף מספר 2228
5/8/2016
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2228

 

דף מספר 2228  א' באב תשע"ו    5 באוגוסט 2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

מי מכיר? מי יודע?

 

תל יזרעאל

תמונה מתוך אלבום תמונות נדיר צולם בין השנים 1890-1900 על ידי תייר אמריקני, והוא פיסת היסטוריה מדהימה שכל ישראלי חייב לראות. בתמונות תוכלו לראות את נופי ארץ ישראל, שצולמו בשחור לבן ונצבעו בשיטת פוטו כרום.   

http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=25776

הצילומים באתר הקונגרס האמריקאי

   

הודעות לדף

 

מזל טוב

לצביה דורון

ולכל המשפחה

להולדת הנין

נכד למיכאל ואילנה

 

*************

שנת שירות

לבנות ולבנים הצעירים שלנו שמתנדביםותורמים לחברה:עזרה לקיבוצים בעוטף עזה, בפנימיות, בכפרי נוער ובקהילות שיתופיות לבעלי צרכים מיוחדים,

ברכות חמות, גאים בכם מאוד, מאוד!

שבו משנת שירות: גיל רז, עומר ורותם אלוני.

יוצאים לשנת שירות:דותן רם ונעמי שבילי (התחילו השבוע), עדן אלוני, אלין פרנס ועינב גוריון(יצאו בשבוע הקרוב) ובמחצית השנייה של אוגוסט מצטרפת קבוצה נוספת...

עשו חייל, תחוו חוויות משמעותיות וחזרו בשלום.      מחבקים, ו. צעירים

*************

לאורי ברזק, ברכות להצטרפותך לועדת רכב

יישר כוח

*************יום הילד


יום הילד השנה יתקיים ב – יום חמישי 25/8 .פרטים בהמשך

ועדת-תרבות

*************

נמסר מהפיזיוטרפיה

נעמה הפיזיותרפיסטית תעדר מהעבודה בין התאריכים 14-לאוגוסט עד 1 לספטמבר

                                                                                                               רותי פורת

*************

חוברת זכרון של נחמן בן-יוסף ז"ל נמצאת במזכירות

משולחן המזכירות - יאיר קארו


תמצית מישיבת מזכירות מס' 11-  2.8.2016

1.     דיווח שוטף   : יאיר מסר סקירה קצרה על חלק משורת נושאים שנמצאים בטיפול ובהם : הכנת מתווה "לטיפול בתאונות/מחלות" , מיפוי דירות על ידי רשות הבינוי  , עדכון קצר מפעילות ועדת צעירים ,  תחילת תהליך הבחירה של הועדה לביטחון סוציאלי , שימוש במקרקעין , חובות חברים וצעירים , התקדמות לבחירת נציגי ציבור ברשות הבינוי , הסכם האורווה  ועוד.

2.     ועדת חובותיאיר עמית מסר דוח תקופתי של ועדת חובות לגבי הטיפול והשליטה בחובות חברים וצעירים.

3.     ועדת קליטה  -  זיוה רכט מסרה דוח מספרי ושמי על כל המועמדים המיועדים  לחברות – 10 במספר , על כל הנקלטים ( חלקם מועמדים ) שאינם עולים לחברות בהצבעה הקרובה – 28 סה"כ מהם 10  מיועדים להצבעה ל-מועמדות.  ועל 14 איש הנמצאים ברשימת מועמדים לקליטה. 

א.     התקיימה הצבעה אישית על כל נקלט ברשימה של 10  נקלטים העוברים להצבעה למועמדות שתיערך במחצית ספטמבר . 

ב.     רשימת  14  הממתינים בתור לקליטה  - מלמדת כי עוד רבה המלאכה.

שבת שלום – יאיר

**********


צילום אבשי בן-יהודה

 

מנהל קהילה - דורון חורב

משולחן מנהל הקהילה

לחברי קבוצת גבע שלום,

ברצוני להודות לכם על האמון בי, ועל קבלת הפנים החמה, הלבבית והמרגשת לה זכיתי.

בימים אלה אני שוקד על למידת הנושאים שתחת אחריותי.

במסגרת למידה זו אני נפגש עם בעלי תפקידים במזכירות, מנהלי ענפים וראשי וועדות.

אני מתוודע לאורח החיים בגבע, לשיטות העבודה הכתובות ושאינן כתובות, לאתגרים השונים שבסדר היום, להחלטות ולתקנונים, למבנה התקציב, ולנושאים רבים אחרים.

כמי שמגיע "מהחוץ", מאורח חיים דומה אך שונה, וכמי שחווה לאורך שנים תהליכים חברתיים מורכבים בקיבוץ בו הוא חי, בתקופה הקצרה לשהותי בגבע אני מתרשם מהדברים הבאים:

·        חברים אוהבים את גבע ואכפת להם מהמקום ומאיכות החיים בו, ולפיכך הם רואים את זולתם ולא רק את עצמם,

·        ישנה נכונות רבה של חברים למעורבות ולתרומה לקהילה, והדבר בה לידי ביטוי בשלל פעולות התנדבות של חברים רבים בעשיה ציבורית, בשותפות בוועדות ובנכונות להושיט כתף,

·        החברים שומרים על אורחות החיים המקובלים בגבע, אורחות חיים שמלכדים את הקהילה ושומרים עליה,

·        השיח בגבע הוא בעיקרו שיח ערכי ומיעוטו שיח של זכויות,

·        חברים שהגיעו לגיל פרישה ממשיכים לתרום לקהילה מיכולתם ומניסיונם העשיר, הן בעבודה והן בעשיה ציבורית,

·        בעלי התפקידים בכל המגזרים, הן בהנהגה, הן בענפים והן בוועדות, הם אנשים ערכיים ואיכותיים, הלוקחים על עצמם אחריות לקידום התחום עליו הם אמונים, מתוך ראיה ארוכת טווח של שיפור השירות ואיכות החיים של החבר, ובהתאמה לזמן הזה,

כל אלו הם ברכה לגבע ואין להקל בהם ראש, מעטים הקיבוצים שאני מכיר אשר זוכים לכך, ואני מאמין שעוצמות אלו הן שיאפשרו לחברי גבע ביטחון ואיכות חיים טובה גם בעתיד.

תהליך הלימוד בו אני נמצא יארך כחודש ימים, ובסופו אקח אחריות מלאה על ביצוע כל המטלות שבמסגרת תפקידי.

עד שאלמד להכיר טוב יותר את החברים בשמם, ומשום שלבטח ישנם נושאים שחברים מבקשים להביא לפתחי כבר עתה, אנא שלחו אלי מכתב בציון הנושא ושם מלא של הפונה כדי שאדע לחזור אליכם במענה. פניה אלי על אם הדרך אובחדר האוכל למשל, תקשה עלי לזכור מי הפונה ובמה מדובר, ולצערי פניה שכזו עשוי שלא תענה וחבל.

אשמח לקבל פניות בכתב לתא הדואר שלי במזכירות, בסמס ל- 052-8795-265, או במייל ל kehila@kvgeva.co.il, ואשתדל לתת להן מענה בהקדם.

אעשה כל מאמץ כדי להיות ראוי לאמון שנתתם בי,

תודה,

דורון חורב, מנהל קהילה

ממש"א - אלון קרל


 

05/08/2016

 

להלן מכרזים לתפקידים בגבע, חדשים ותזכורת לאלו הפתוחים, עדיין.

חברים המעוניינים, מוזמנים להציע שמות של מועמדים.

חדש

רשות הבינוי

בעקבות התפטרות כלל חברי ועדת הרשות, בתקופה מוקדמת, ובהמשך לבחירתה של כרמלה גלילי לתפקיד יו"ר רשות הבינוי, ועל פי תקנון הרשות, לעניין חברי הועדה, נציגי הציבור

מבוקשים מועמדים לתפקיד נציג ציבור ברשות הבינוי, סה"כ נדרשים שמונה ( 8 ).

בשל דחיפות ומורכבות הנושאים, שעל הרשות לטפל.

מכרז זה יהיה פתוח לכל השבוע הבא, בלבד, עד ל – 12/08.

********************

הועדה לביטחון סוציאלי

לאחר שנים רבות, בהם לא הייתה תחלופה בועדה, מה שמרמז על פעילות מבורכת ואחראית של חברי הועדה, הוחלט לנהל מכרז.

בשלב הראשון

1.     יובא לבחירה תפקיד יו"ר הועדה, בחירה בקלפי. המעוניינים מוזמנים להגיש מועמדותם.

2.     יובא לבחירה רכז הועדה, מינוי בהנהלה כלכלית. המעוניינים מוזמנים להגיש מועמדותם.

בהמשך יובאו למכרז ובחירה שלושה ( 3 ) נציגי ציבור.

********************

עדיין פתוחים וממתינים למועמדים

(כל אלו פורסמו ב – 29/07/16)

1.     הנהלת מוסך – 1 נציג ציבור, בחירה בקלפי.תאגיד השקדים (מכון קילוף פיצוח) – 1 נציג ציבור, בחירה בהנהלה כלכלית

2.     מזכירות גבע – 3 נציגי ציבור, בחירה בקלפי

3.     הנהלת משאבי-אנוש – 1 נציג ציבור + 1 נציג מעובדי החוץ

סוף שבוע נעים ושבוע חדש וטוב לאחריו

אלון קרל, מש"א גבע

 

גזירות כחלון - ניר מאיר
                                                                                                                 
מכתב גלוי לארז ביטון - עירית אמינוף

מכתב גלוי לחתן פרס ישראל – ארז ביטון! / ד"ר עירית אמינוף, עפולה.

לא קראתי את הדו"ח של הוועדה בראשה עמדת.אני בטוחה שאתה וחבריך לוועדה, הקדשתם מחשבה רבה לנושא בו דנתם, והתייחסתם בכובד ראש לסוגיה שלשמה כינסו אתכם.אין לי ספק שגם בין המסקנות, יש כאלה הראויות לעיון.

לעומת זאת, קראתי בעיון מרבי את כל הראיונות שנערכו עמך וראו אור מעל דפי העיתונות, את כולם,בכל העיתונים.נדמה היה לי שאינך חי בארץ הזו.איני יודעת מנין נשאבו ידיעותיך על מה שלמדנו ומה שלא למדנו, אבל, מר ביטון,צר לי לאכזב אותך ולומר, כי כולנו למדנו את שירת ימי הביניים של תור הזהב בספרד,כולנו יודעים מי הם שלמה אבן גבירול, שמואל הנגיד יהודה הלוי, ואבן כלפון ואחרים רבים, אנו מכירים את יהודה אלחריזי ובני דורו,כולנו למדנו על גירוש ספרד.חשוב להדגיש שהיו גם גירושים רבים אחרים,שאודותם לא המלצת ללמד, על גירוש אנגליה ידעת? על הגירושים ברוסיה הלבנה בעת המהפיכה הבולשביקית, שמעת? על גירוש היהודים מקזחסטן שמעת? המפורסם שבהם הוא ללא ספק גירוש ספרד ואין אחד מאתנו שלא למד זאת. [אתה ואני קרובים מאד בגיל, מפה כנראה שגם אתה למדת את כל אלה].

רובינו  מודעים לחלקים מן ההיסטוריה של היהודים ברחבי האימפריה הפרסית, למדנו זאת גם בתנ"ך גם בהיסטוריה.  כל הציבור בארץ חזה בהתרגשות בסדרה הנפלאה על פי ספרו של אמנון שמוש -מישל עזרא ספרא ובניו אודות יהדות סוריה וכתר ארם צובא.רבים מאיתנו מכירים ונוטלים חלק בסהרנה, חגיגת יוצאי כורדיסטן. כל העם הזה חוגג את יום המימונה של יהדות מרוקו, מאז שסם בן שטרית דאג להכיר אותה לכלל עם ישראל ולהכניסה אל לוח השנה. אפילו יום חופש מלימודים נקבע ביום זה. כולנו אהבנו את ג'ו עמר, והתרגשנו עד דמעות לשמוע אותו שר על הגיבור נתן אלבז,ועל ברצלונה.רובינו אוהבים מאד את התזמורת האנדלוסית והולכים למופעים שלה בכל מקום ואתר בארץ, אמת היא–שלא כולנו אוהבים להשתטח על קבריהם של צדיקים ושל פחות צדיקים.

ודווקא את מעפילי הספינה אגוז אנו כן זוכרים ומזכירים, הלוואי שהיינו זוכרים ומזכירים כך את מעפילי הספינות מאירופה אשר טבעו וטובעו על ידי צוללות גרמניות, רוסיות ועל ידי הבריטים במהלך המלחמה, לפניה ואחריה.

אותן אתה זוכר??? האם המלצת ללמד פרק זה בתולדות היישוב בארץ?

אתה יודע על  80 ספינות המעפילים אשר ניסו להגיע לחופי ישראל, שכל אחת מהן היא סיפור הירואי בפני עצמו?השמעת על הספינה פאטריה, שמעת על סטרומה?שמעת על סלבדור? ידוע לך מה קרה לספינה  מפקורה?  ודאי שמעת על אקסודוס המפורסמת ש4.500 מעפיליה לא הורשו לנחות בחופי ישראל ב- 1946 וגורשו חזרה לצרפת וגרמניה באניות גירוש,  השמעת על ספינות המעפילים פאן יורק ופאןקרסנט?,  על הספינות ג'יפו, רים , פנצ'ו? כל אלה טבעו בחופי הים התיכון ובהם מאות רבות מאד של מעפילים שלא ראו את חופי הארץ, רק הספינה אגוז חשובה בעיניך? משום שיצאה ממרוקו? אכן כל44 נוסעיהטבעו בים, והיה זה אסון גדול, אבל הארץ הזו לא שכחה,

אגוז זכתה לאנדרטאות הנצחה באשדוד, בחצור הגלילית ובהר הרצל. קרבנותיה זכו ללוויה ממלכתית,להעלאת עצמותיהם ממרוקו, ולקבורה בהר הרצל גם למתיה וגם לנעדריה.אגוז זכתה להנצחה בשמות רחובות ואירועים, ומה לא?

אותה אתה מבקש שנלמד, היא ספינה של עולי מרוקו, מה על כל היתר? ביקשת גם שיזכרו אותן ואת האלפים שניספו בהן בדרכם לארץ ישראל?או אולי הן חשובות פחות, כולן של אירופאים...

 

על הגירה אתה מלין? ההורים שלנו שהגיעו בשנות השלושים של המאה הקודמת מאירופה, לא היו עולים חדשים?! לא ישבו בשער עליה? האם קיבלו משהו מן המדינה? רק נתנו ונתנו, כי לא היתה מדינה, ולא היה מה לקבל. אפילו ימי עבודה לא היו להם, הם בכו על כך? הם הקימו ועדות? הם זעקו בראש חוצות על קיפוח?

אבל לא על קיפוח, ולא על תלונות שווא, ולא על ניכור בין אשכנזים למזרחים,שכבר מזמן התפוגג בארצנו , אני כותבת אליך, אלא על השימוש שלך בשתי מילים שהרעימו אותי במיוחד.

לדבריך, אתם המזרחים נתונים בגטו וכולם יורקים עליכם.

איך אתה מעז ארז ביטון לומר זאת? אתה בגטו?

אתה שה"יורקים" העניקו לך את הפרס הגבוה ביותר שיכולה מדינת ישראל להעניק? כן כן האשכנזים הנוראים הם שהעניקו לך את הפרס הזה. אתה יודע מהו גטו באמת?האם תרצה שאפנה אותך למספר ספרים שיבהירו לך מה זה גטו? כמו גטו ביאליסטוק, גטו וילנה, גטו לודז', גטוווארשה, גטו אופולה, גטו טרלוב, הגיטאותבטרנסניסטריה? ועוד עשרות ואולי יותר של גיטאות שאיני בקיאה בהם די.

אולי אם תתוודע לעובדות אודות התופעה המצמררת הזו הקרויה גטו, שוב לא תרגיש חופשי להשתמש בה לגבי מצב המזרחים, האם לא רעדו שפתיך כשהשתמשת במושג זה?

הרחקת לכת מר ביטון, בשימוש שלך במילהשואה.שואה היא לא עוד מילה שאפשר  להשתמש בה על כל צעד ושעל.  טרם הייתה תופעה בהיסטוריה של המין האנושי כמו השואה,אז אתה, ארז ביטון, משווה אותה לתופעות יומיומיות שגרתיות ובנליות בארצנו?

היכן הבושה?

אתה מכנה את עצמך ניצול שואה, רק בגלל העובדה שמישהו החליט לפצות את ילידי צפון אפריקה שנולדו עד שנת 42 על כך שהגרמנים חדרו למרוקו ושהו בה והיו מי שנפגעו. אתם מקבלים קיצבה, אתם זוכים לתרופות חינם עד סוף חייכם, אבל האם יש לך זכות לומר על עצמך שאתה ניצול שואה? אתה מבין את פשר המילה?אתה יורד לעומקה???בא ואספר לך על קצה הזרת, מהי שואה

שואה היא שסבא וסבתא רבא שלי, הי"ד, ילידי 1860 במרכז פולין,  נשלחו אל תאי הגזים של מחנה המוות סוביבור בהיותם בני 83. בסוביבור טרם הצליחו להחדיר בשלב זהאת הגז "ציקלוןבי", על כן השתמשו בגז מן האגזוסטשל מנועי הטנקים הגרמניים. כך נחנקו למוות נורא בתאי גזים מצחינים, סבא וסבתא רבא שלי עלבניהם, נכדיהם, ניניהם ומשפחתם העניפה וכל יתר בני עירם הקטנה.

שואה זה שסבתי מרוסיה הלבנה, הי"ד,  נורתה עירומה אל הבורות, יחד עם עוד עשרות ומאות נשים צעירות וזקנות, כשהיא מחזיקה בנכדה הפעוט [בן דודתי] על ידיה. שואה זה שסבי הי"ד נשרף בחיים יחד עם כל הגברים הצעירים והמבוגרים שבעיר,בבית הכנסת אשר הוקף והוצת, בהיכנס הנאצים לביילורוסיה ב-יוני  1941.

שואה זהשדודתי ובעלה, הי"ד, אשר הצטרפו לפרטיזנים ביערות וילייקה ברוסיה הלבנה נרצחו – נטבחו  על ידי הנאצים, או הפרטיזנים, או הרעב והקפאון, ובנם הפעוט אשר הופקד אצל סבתו [סבתי] למשמרת

נורה יחד עם סבתי אל הבורות.

שואה זהשדודי הי"ד, שהיה קצין בצבא הפולני הושמד יחד עם כל היהודים שבצבא הפולני ולא נודעו עקבותיו.

שואה זה שגדלנו אחי אחותי ואני בארץ ישראל,[בשנות השלושים והארבעים,ללא קרובי משפחה:לא סבא לא סבתא לא דודים ודודות ולא דודנים משום סוג. אין אנו יחידים יש רבים כמונו בארץ.

שואה זה שהורי שהיו בשנות השלושים לחייהם, קמו בוקר אחד בתום המלחמה הגדולה, ופתאום "תפסו" שהם יתומים בעולם הזה ולא נותר להם בן משפחה אחד, כי הם עלו ארצה כחלוצים בראשית שנות השלושים  ומשפחתם נותרה בפולין ורוסיה. הם עלו כדי לבנות בית יהודי לכל יהודי העולם ביניהם גם עבורך ועבור כל רעיך מארצות האיסלם.ואתה מעז לקרא לעצמך ניצול שואה??!  

אתה חושב שהמסעות של בני הנוער לפולין[שאני מתנגדת להם בכל צורה ואופן]דומים למסע שורשים? אתה משווה אותם למסעות טיול והכרת שרשים לספרד ולמרוקו?! צריך תעוזה לשם השוואה כזו, תעוזה וגם חוצפה, הייתי אומרת.מאחר שהתוודעתי אל אישיותךבשנים האחרונות, אני יודעת שצלחה דרכך ולמדת במוסדות טובים [שהאשכנזים הנוראים הקימו בעמל רב], איך בחור עם הגיון כשלך אומר דברים כאלה? האם המטרה מקדשת את כל האמצעים??? ארז ביטון?!

התביישתי לקרא את דבריך אודות האשכנזים והתרבות המערביתאשכנזית, זו אשר הביאה אותך למה שהינך היום, ונתנה כלים בידיך ובידי חבריך להתריע, לזעוק ולצעוק על קיפוח תרבותי.

אני אשכנזיה מכל כיוון אפשרי, אבל ילדי כבר לא אשכנזים טהורים,  ונכדי כבר בטח לא, הם תערובת נפלאה של בני הארץ הזו.

לא הכל מותר וצריך להגיד,  ולך באופן ספציפי, ארז ביטון, אין על מה להלין. נהפוך הוא, זכית מידי הממסד האשכנזי- מערבי  לכבוד מלכים,ועליך ועל החוברים אליך אומר אבטליון:

" חכמים הזהרו בדבריכם

שמאת חובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים,

וישתוה תלמידים הבאים אחריכם וימותו

ונמצא שם שמים מתחלל"

[אבות פ"א  מי"א ]

טיולי מאורות - אוגוסט 2016

טיול ערב בין הגשרים – מורשת וטבע לאור הירח

יום רביעי, 17/08/16 (טיול ערב – לילה)

סרט + טיול לילה לאור הירח בנופים קסומים של נהר הירדן.

 

נתחיל באירוח קפה ועוגה בקיבוץ גשר – עם הסרט:

"ימי גשר – סיפורו של קיבוץ במלחמת השחרור".

הבמאי איציק הדר מתעד בסרט מרגש את קרבות ההגנה ופינוי הילדים באפריל 1948, המפגש בהשתתפות הבמאי.

כאשר ירד החושך ... יעלה הירח (כמעט מלא ) - נצא למסלול הליכה קל ונוח, 3 ק"מ.

נרד אל חופי ירדן, על המים ממש נגלה כיצד נאלצו חברי גשר להציג דרכון בדרך לעבודה... נספר מה עשה כאן צלאח א-דין ב-1074... מי פוצץ הגשרים וזכה לקבל את עיטור הגבורה...

נבקר במשטרת  גשר הבריטית אשר נכבשה ע"י חברי קיבוץ גשר ב-27 לאפריל 1948 ובאנדרטת מתנדבי חו"ל (הלוחמים, לא השוודיות).

 

נלך במסלול רגוע לאורך פסי רכבת העמק חיפה-דמשק בין הגשר השחור (נהר הירדן) לגשר הלבן (נחל תבור) ילוו אותנו בריכות הדגים, עופות הלילה, נוף הגלעד וכוכב הירדן, עם זוהר הירח והבריזה הנעימה של ערב.


ציוד: נעלי הליכה, מים, תכשיר נגד יתושים.

מדריכה: חדוה הדר

מחיר: 150 ₪ למשתתף (כולל הדרכה, מפגש, הסעה, כיבוד ושתיה, ארגון וליווי)

***********

...טיול המתאים לסבים- סבתות ולנכדים (מגיל 8  ומעלה)...

ולכל מי שמתעניין...

ביקור בשעות אחר הצהרים

במרכז הארצי להצלת צבי ים, וסיור לאורך חוף הים

 

25.08.16יום שלישי,

המרכז הארצי להצלת צבי ים הינו המרכז היחיד מסוגו בארץ, שנועד להגן על צבי הים שנפלטו אל החוף, להעניק להם טיפול רפואי, לשקם אותם ולהחזירם אל הטבע.

 

נצא לסיור במרכז הארצי להצלת צבי-ים, שבו מטפלים אנשי רשות הטבע והגנים בצבים פצועים וחולים.

במרכז ההצלה, הסמוך למכמורת שבעמק חפר, נסתכל בצבים, נשמע את סיפורם ואת הבעיות שעמם מתמודדים .

 

מכאן נמשיך לסיור לאורך חוף הים באזור בית ינאי להיכרות עם עולמם המופלא של צבי הים בישראל ועם הקשיים שהפכו אותם לבעלי חיים בסכנת הכחדה. נשמע על בית הגידול הייחודי שלאורך חופי הים בישראל ועל הצבים.

הגעה בנעלים סגורות. 

מחיר (כולל הסעה, הדרכה מקומית, כיבוד ושתיה, ארגון וליווי):

למבוגר – 150 ₪

ילד אחד (עד גיל 12) – 130 ₪   / שני ילדים(עד גיל 12) -120 ₪ לאחד

**** שימו לב!  זו לא הפעילות של החזרת צבי ים שבקעו לים.

*************

 "על הדבש ועל העוקץ"

נעמי שמר - הסיפורים הלא מוכרים מאחורי השירים ...

 

29.08.16 , יום שני בערב

ב"מרחב" / מרכז חברתי  בקבוץ בית השיטה

סיפור חייה ויצירתה של נעמי שמר

הצדדים הלא מוכרים באישיותה לצד הרבדים המפתיעים ביצירתה.

נחשפים הסיפורים שמאחורי השירים

אירועים בחיי המדינה הבאים לידי ביטוי בשירתה

ההרצאה מלווה במצגת שירים קליפים ותמונות

רועי רימשון, בן קבוצת כנרת, עוסק בחקר יצירתה של נעמי שמר, לצד עבודתו החינוכית. מרצה בארץ ובחו״ל בפני חברות וארגונים, חוגי בית ומוסדות ציבור.



שתיה חמה וכיבוד קל מובטחים!!

מחיר: 50 ₪ ₪ בהרשמה מוקדמת  -ההרשמה מחייבת!

בערב האירוע: 65 ₪ למשתתף

===========================================

בקרוב...בקרוב...בקרוב....בקרוב..:

04.09.16, יום א' : "נשים פורצות דרך בגליל המערבי"- טיול יום הדרכה : עדי זרחי

22.09.16 , יום ה': "מאפיות וסליחות" טיול  ערב/לילה  הדרכה: אסתר סעד

תרבות בעמק



אוגוסט במשכן לאמנות

קפה ביקלס - ימי שישי ושבת בחצר הפסלים, פתוח בשעות המוזאון.

מתוקים, פשטידות וארוחות קלות תוצרת בית.

שימו לב.

הקרנת הסרט ביום שלישי 16.8 בשעה 20.30 ולא 20.00 כפי שנכתב בטעות.

בית הקפה יהיה פתוח במבואה של האודיטוריום ,לפני הסרט.

רצוי להזמין כרטיסים מראש. 

אם תהיה הרשמה גדולה נקיים הקרנה נוספת בשעה 18:00(מקומות לא מסומנים)

לאחר ההקרנה פגישה עם הבמאי ועם גיבורי הסרט ובני המשפחה.

מי יאהב אותי עכשיו?

שלישי 16.8 שעה 20:00

 

שיחה עם היוצרים וגיבורי הסרט בתום ההקרנה

כרטיסים: ימים א' - ה' 09:00 -16:00   מחיר: 35 ₪

04-6531670,  04-6486038   בית הקפה - פתוח במבואת האודיטוריום

 

מבאך ועד פיאצולה

שבת 27.8 שעה 11:30

"המעולים שבנגני כלי הנשיפה בישראל" (הארץ)

"חמישיית כלי הנשיפה תל אביב"

חליל-צד, קלרינט, אבוב, קרן-יער ובסון

בתכנית: יצירות אהובות מאת באך, ויוולדי, מוצרט, רוסיני, פיאצולה ואחרים

כרטיסים: ימים א' - ה' 09:00 -16:00

70 ₪  במכירה מוקדמת

90 ₪  ביום הארוע

04-6531670,  04-6486038    מים א' - ד' 7-10.8

ימים א' - ד'  14-17.8

שעה 10:00


ימים א' - ד'  14-17.8

שעה 10:00

סדנאות עם חומרים שונים ומגוונים.

סיור בתערוכה המרכזית של המשכן

לגילאי 4-10 בליווי הורה 

מחיר: 50 ש"ח לילד

הרשמה מראש:

עדה בלאו - 052-2358507


העתקת קישור