דף מספר 2217
20/5/2016
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
דף 2217

 

דף מספר 2217 י"ב באייר תשע"ו 20 במאי 2016

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 ל"ג בעומר/ מילים: ש"ל גורדון

נרעישה היער, כדרור שם נעוף

נשיר עם ציפור ונצפצף: צוף צוף צוף!

נשרוק עם חסיל ונזמזם עם הזבוב

נרקוד עם צפרדע שוכנת הסוף

כל עשב כל פרח יביע שם אומר

היום ל"ג בעומר, היום ל"ג בעומר

היערה היערה בקשת וחץ

נקומה נצאה - שם פרח ונץ

יציצו מעל, מצמרת כל-עץ ,

שם ירק וזהר ורוחב אין-קץ

הודעות + חוג עמקים + קבלת שבת

 

מזל טוב

לרועי  וברית

לנישואיכם

ברכות לרון ורחלי וייס

ולכל המשפחה

 

*************

התרמת דם

התרמת דם תתקיים ביום רביעי 25.5

בין השעות: 16:00-19:00 .

מצפים לכמה שיותר תורמים

בברכה  ע. המרפאה


*************

 

לכל החברים שלום

הקיץ הגיע  ואיתו בעיית היתושים תופיע...

אנו מבקשים מכל החבר/ה לשים לב לחצר הפרטית שלו ולבדוק שאין מים עומדים במיכלים כגון: חבית, פח, בקבוק וכו'.

וזאת כדי למנוע דגירה של יתושים

בברכה – מחלקת תברואה

*************

 

תוכנית חוג העמקים לשבוע שבין 22-29/5

*

חוג ספרות

יום א' 22/5  בשעה 19–– עיח"מ

שי זרחי

עיון בסיפור קצר "הסתלקות" של יעקב שבתאי

****************

התנועה הרפורמית - מ.א. הגלבוע - חוג העמקים

תיקון ליל שבועות

במסגרת החוג ליהדות נקיים ב-8/6/16, יום ד'

ערב מיוחד בחדר-האוכל בקיבוץ גבע

19:00 – התכנסות וכיבוד קל.

19:30 – קטע שירה.

19:30 – הצגת "הצוואה" , תיאטרון העמקים

20:20 – הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, משמעותו של תיקון ליל שבועות

20:45 – הופעה: "לנטוע שמים", אריאל הורביץ ושרה ב"ק

כניסה חופשית, כולם מוזמנים!

אלי גורן, 054-6633322

טללית שביט, 052-5253579

****************

הנכם מוזמנים לקבלת שבת פרשת "בהר" בהנחיית הרַבָּה טללית שביט

 

" וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל ישְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ". (ויקרא כה, י-יא)

חג יובל / דודו ברק , שייקה פייקוב

אור ירד על הגליל 

מתמוגג לו הכרמל 

הגלבוע שר בגיל 

שר גם עמק יזרעאל 

 

הכינרת צהלה 

הירדן שוטף בהיר 

מרקדת השפלה 

וירושלים שיר 

 

חג, חג, חג יובל 

על כל ארץ ישראל 

על כל ארץ ישראל 

חג יובל

**********

נקבל את השבת בשירה ובהדלקת נרות, נקדש על היין והחלות, נברך את הילדים והילדות, ונשוחח על פרשת השבוע.

יום שישי י"ב אייר 20/5/16 בשעה 18:00 במועדון

כולם מוזמנים: ילדים, הורים, סבים וסבתות!

 

תרבות בגבע


נפתח בהתנצלות: בטעות נשמט שמה של רינה ידין מרשימת התודות לפסח. רינה עבדה עם הילדות ששרו את הקושיות ועל כך שלוחה לה תודה גדולה.

ימי הזיכרון ויום העצמאות מאחורינו

תודה ענקית לכל עורכות הטקסים, לצוות יום העצמאות שהרים ערב יפה ומרגש, תודה לכל מי שעזר בגדול ובקטן.

שנדע להמשיך ככה...

נעמה רז, בשם ועדת תרבות

************

 

ביום רביעי , י"ז באייר, 25.5.2016,  בשעה – 19:00

ניפגש בחורשה של איקסי (מאחורי הבריכה)

נחגוג את ל"ג בעומר  וניפרד מהטיולית

 

נדליק מדורות, נתכבד ונכבד,  נראה תמונות וסרטונים, נשמע סיפורים ונשיר שירים


תודות ובקשה

יש לי יום יום חג....

יום העצמאות חלף וברצוננו להודות למספר רב של אנשים שלקחו חלק בהפקה, תכנון והשתתפות בערב החג, ותרמו להצלחתו:

קישוט חדרהאוכל - אורלי ברזק ומשפחתה, אלעד גל, ניצן מזור, יסמין וענת לוין.

החלון המרהיב - שרסטין רם, איריס מינדל רז וזיו רז.

המודעה – אביב רון.

תפאורת במה - דגנית לב וימית.

ליואבי, צוות חדר האוכל והמטבח על האוכל הטעים והסידור המקסים.

לשכבה הבוגרת והזח"ט על סידור השולחנות והכיסאות על הדשא ולבנות הזח"ט על העזרה בפינות היצירה.

לכל החברים והחברות שאפו עוגות טעימות, לנטע דנצינגר, עליזה ידין  ונגה לנדאו שתפעלו את עמדת הכיבוד.

טקס נעילת יום הזיכרון - זמרים, קריינים ודגלנים בראשותה של צלילה לקס ובהנחייתו של דני שמעוני.

למשתתפי הטקס - שגית אלוני על ההנחיה, לילדי גן גני וגן אורנים על הריקוד, למדליקי המשואות, לבנות ד'-ו' על הריקוד, לילדי בית זמר על השיר, לחבורת הזמר בהנחייתה של נעמה רז, להדר בן יוסף וילדי הזח"ט על מופע הדגלנות,ולחנה לימור על הופעתה.

לאנשים הטובים שמאחורי הקלעים -  אורי ברזק על כתיבת הטקסטים, ליוצרי הקליפים – שירה קפלן, טל גולן (שגם צילם את הערב), ענת לביא וגלית אורן,  ולעפרי ברעם על עזרה בעריכה. לאמיר חר"פ ואיתי לב על ארגון המשואות.

על ההגברה והתאורה לזהר ברג, ינון גרייצר, יניב ידין ועוזריהם הנאמנים.

לנעמה רכזת ועדת התרבות על הגיבוי והעזרה.

תודה תודה לכולם על הנכונות והמאמץ לתרום למען שמחת החג של כולנו.

צוות החג: ימית אלכסנדר גוריון, גלית אורן, הילה לנדאו, נועה רב, נטע דנצינגר ומאיה לרון.

*********

על הקישוט, ועל כבוד הזולת

בועדת תרבות אנו מייחסים חשיבות רבה גם לקישוט האירועים התרבותיים שאנו מארגנים, ולא רק לתוכנם. אני קיבלתי על עצמי את ריכוז החומרים והציוד, כמו גם את ליווי המקשטים ואת הסיוע להם, ואני מזמינה את כל מי שמעוניין לקחת חלק בקישוט אירועים, בעיצוב של מודעה או של חלון תצוגה, לפנות אליי או אל נעמה רז.

בכל קישוט, בכל מודעה ובכל חלון תצוגה משקיעים המעצבים שלהם זמן, מחשבה והרבה תשומת לב לכל פרט. זוהי גם הזדמנות לחברים מכל רובדי הקהילה, לתרום מכישרונם ומטעמם לנוי המקומי שבליבו של הקיבוץ, הוא – חדר האוכל.

כבר שנים רבות שחלון התצוגה עומד ללא זכוכיות, וכך ניתן לראות מקרוב פרטים קטנים ולהשתמש בכל שטחו ומימדיו. לצערי קורה מדי פעם, שחברים נוטלים לעצמם את החופש להזיז דברים בחלון התצוגה, להוסיף לו או לגרוע ממנו, והכול לפי טעמם שלהם. צר לי על כך מאוד, אמנם אני בטוחה שכוונתם טובה, אך מי שעיצב את החלון נפגע מכך אישית, ולטעמי מעשה שכזה אינו מכבד ואינו מכובד. אני מבקשת בכל לשון של בקשה, אם למישהו יש השגה כלשהי על עיצוב החלון, הוא מוזמן לפנות אליי או אל נעמה, ורק אנא אל תגעו בחלון או במודעה ללא רשות.

בתודה מראש על ההתחשבות לילך רז  

 

פורים בגנון שנות הארבעים

רבותי נברך - בארי צימרמן

רבותי נברך / בארי צימרמן

ארבע וחצי בבוקר / אסתר עדיין רצה אל המטבח / ממלאת את הסיר הגדול במים / מרתיחה ביצים קשות לגדודי הרעבים / אביגדור עדיין מתיישב בכבדות בפתח דירתו / נועל נעלי עבודה / השמש מתנערת בכבדות מתוך שמיכת ענני סתיו / במטעים הרחוקים מאדימים עלֵי האפרסמונים / הקלמנטינות מכְריסות / גדודי חלומות נוטשים את בעליהם / מתאבכים לאי שם / באור הכחלחל המתלקח במזרח / בנציון החצרן עדיין מתנדנד על עגלת האתון / בדרכו מן ה"רמפה" של המטבח אל משק הילדים / עמוס ככרות לחם מעופשות / שרה המטפלת עדיין צועדת ביידיש אל מטבח הילדים / רוח סתווית נוגעת בפניה / מברישה אניצי דשא / מנקה איצטרובל

זה היה הקיבוץ שלי / לא עוד / אבל אם תלכו אל השֶׁסֶק הגדול / ותפנו בנתיב השמאלי / יימצא לכם, בסוף המשעול / הקיבוץ שהיה שלי / עטוף בעלי הזמן / בתוך ירוֹקֶת השָנים / מעוֹן הורי, בית גידולִי 

שם שרה א' ושרה ב' ושרה ג' / נחות בין ברושים תמירים / בין שאר שָׂרוֹת ושָׂרִים / תחת מצבות שוויוניות, מסותתות / בנות עיירה יהודית, חלוצות ובונות / עובדות הלול והמטבח ומחסן הבגדים / מטפלות ומקפלות / שם אביגדור ויצחק ומיכאל / חלוצים ובונים / משכימי קום לעבודת השדה / מקימי בתים, מותחי גדר / פייבל וקויפצ'ה, אלחנן וצבי / רבי זכויות, עתירי מכאובים / צעירים ומורדים / מגש הכסף עליו ניתנה לנו אדמת היהודים

כי מה שהקימו היה יותר גדול מצירופם יחדיו / הספר שכתבו היה חשוב מסך דפיו / דור יתומים מאם ואב / שותֵי מים במשׂוּרה ואוכלי לחם נִקֻּדִים / המציא ביידיש נקודה עברית / סוף פסוק לנדודי היהודים / משעה לשעה, מבוקר אל בוקר / במרתון של התגברות / על קְנָאות וגעגוע / על שְׁרָבים וריבים / על יום קטנות / על האכזבה בהתהפך חזון המלוכה לשיגרה של חיפוש אתונות

ובערב יום עצמאותנו / בחיל ורעדה / אני אומר להם תודה

לג בעומר, בר-כוכבא ובר יוחאי

ל"ג בעומר ובר כוכבא


ל"ג בעומר חל בי"ח באייר והוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) בספירת העומר ומכאן שמו. החג הוא חג של הילולה ושמחה בלב ימי האבל הנהוגים בתקופת ספירת העומר שבין פסח לשבועות. מקור החג איננו בהיר לחלוטין, אבל קיימות שתי מסורות שונות, הקשורות למסורות על תקופת מרד בר כוכבא ברומאים במאה השניה לספירה. משתי מסורות אלה התפתחו מנהגי ל"ג בעומר המוכרים לנו היום.

המסורת המקובלת ביותר נשענת על המסופר בתלמוד

אמרו: שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא " וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה"

על פי המסורת שהתפתחה מן הטקסט הזה מקובל להניח כי תלמידיו של רבי עקיבא הם החיילים שהשתתפו במרד בר כוכבא כנגד הרומאים (132-135 לספירה). בתקופה שבין פסח לשבועות מתו כולם במלחמה, או במחלה (אסכרה). לכן הימים שבין פסח לשבועות הם תקופת אבל בעם ישראל. אבל בל"ג בעומר פסקה המגיפה, או לפי המסורת האחרת ניצחו חייליו של בר כוכבא בקרב, ולכן מקיימים בל"ג בעומר יום של שמחה לזכר אירוע זה. רבי עקיבא היה דמות מרכזית ונראה כי תמך במרד.

בעקבות מרד בר כוכבא הוצא רבי עקיבא להורג בידי הרומאים, כאחד מ"עשרת הרוגי מלכות", אבל בתקופת ספירת העומר מסמל, על פי מסורת זו, לא רק את מותם של תלמידי החכמים אלא גם את אובדן עצמאות ישראל שכמעט הושגה כאשר בר כוכבא היה נשיא ישראל כשלוש שנים, טבע מטבעות וכנראה גם כבש את ירושלים לזמן קצר. בימינו קיימת ביקורת רבה בחוגים שונים על המרד בטענה שהביא על העם קטסטרופה וחורבן. בעקבותיו,בעצם, חרבה הארץ והעם יצא לגולה בת 2000 שנה.

בשנים האחרונות נחפרו באזור בית גוברין מחילות מסתור רבות ששימשו, כנראה, את צבאו של בר כוכבא. ההשקעה הרבה של בני זמנו של בר כוכבא בבניית המערכת התת קרקעית הזו מעידה על ההכנות הרבות שהיו לקראת המרד והשותפות של שכבות העם הרבות בהכנות למרד ובמרד עצמו. כן נמצאו בעת האחרונה במערות מדבר יהודה מסמכים ומכתבים שנכתבו על ידי בר כוכבא [שם הוא נקרא 'בר כוסיבא', ומכאן אולי השיבוש 'בר כוזבא' שמופיע באגדות חז"ל]. מכתבים אלה מעידים על עמדתו כמנהיג רב יכולת והשפעה בתקופה בה היה מנהיג המרד. נביא כאן איגרת שכתב בר כוכבא לקראת חג הסוכות, שבה הוא מצווה על אנשיו לספק לו את ארבעת המינים:

שמעון (בר כוכבא) ליהודה בר מנשה(מכתב של בר כוכבא).

שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח עימהם שני אנשים... כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות והתקן ושלח אותם למחנה, מפני הצבא הרב. היה שלום.

מרד בר כוכבא הסתיים במצור קשה על העיר ביתר בהרי ירושלים שהיתה הבסיס של הלוחמים. המצור הביא לחורבנה של ביתר ולחורבן אזור יהודה כולו. בעקבות מרד בר כוכבא נדד המרכז היהודי מיבנה שבשפלת יהודה לבית שערים ולציפורי שבגליל. 

ל"ג בעומר בגולה

סביב המסורת על מרד בר כוכבא ועל חיילי בר כוכבא התפתח בעם ישראל במהלך הדורות בגולה המנהג של יום חופשה מלימודים בבתי המדרש , ויציאה של נערי ישראל אל הטבע עם קשת וחץ, על פי הכתוב בקינת דוד "ללמד בני יהודה קשת" (שמואל ב' א', י"ח)

 

ר. שמעון בר-יוחאי

מה פשר החגיגות והמדורות?

רבי שמעון בר יוחאי נולד להוריו שרה ויוחאי לאחר שנות עקרות ארוכות. שמו נקרא "שמעון" כי שמע ה' לקול תפילותיה של אמו. אחד מרבותיו של רבי שמעון בר יוחאי היה רבי יהודה בן בבא. התלמוד מספר, שבין גזרות הרומאים הייתה כלולה הגזירה, שלא להסמיך רבנים חדשים. מטרתם בגזרה זו הייתה, לעצור את רצף העברת התורה מדור לדור. רבי יהודה בן בבא הצליח להסמיך חמישה תלמידים (וביניהם רבי שמעון בר יוחאי) במקום נסתר בין ההרים, שבין 'אושא' ל'שפרעם'. הדבר התגלה לרומאים, אשר מיהרו לשלוח חיילים על מנת ללכוד אותם ולהרגם. רבי יהודה בן בבא המריץ את תלמידיו להימלט על נפשם ולהציל את התורה. הוא עצמו, לא יכול היה לברוח עקב גילו המבוגר ולכן נותר במקומו. הרומאים, שהבינו כי אחרו את המועד, כילו בו את זעמם ורצחו אותו באכזריות 

במשך 13 שנים מחייו שהה רבי שמעון עם בנו אלעזר במערה, כשהוא בורח מגזרת המיתה שנגזרה עליו, על ידי הרומאים. (הגזירה נגזרה, בעקבות דברים שהשמיע בגנות השלטון). בשנים אלה עסקו הוא ובנו בלימוד התורה וסודותיה.

ביום ל"ג בעומר, י"ח באייר, בשנת ג' אלפים תתק"כ (בשנת 160 לסה"נ), נפטר רבי שמעון בר יוחאי. טרם פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו, מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' – שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית.

על פי רצונו של רבי שמעון בר יוחאי, הפך יום פטירתו, ליום שמחה והודיה, על השפע הרוחני הגדול שזכינו לקבל בו. הדלקת נרות, אבוקות ומדורות, מהווים כעין נרות זיכרון לרבי שמעון וכן באים להזכיר את האור הרוחני המיוחד, שנגה כל אותו יום..

בחו"ל נהגו לצאת עם התלמידים אל מחוץ לעיר ושם לשחק בחץ וקשת. מנהג זה בא להזכיר, שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת בשמים – אות וסימן לכוח התורה שהיה בו והגן על עם ישראל (על פי המסורת היהודית הופעת הקשת מרמזת על פורענות שהייתה צריכה להגיע, אולם היא נמנעת רק בזכות הברית שכרת הקב"ה עם נח – שלא להביא עוד מבול לעולם

 

העתקת קישור