דף מספר 2104
14/3/2014
דף מספר 2104 י"ב באדר ב' תשע"ד 14 במרס 2014

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן
רשימת המאמרים
לחצו כאן להצגת כל הכתבות ברצף
הודעות לדף


 קבוצת גבע

משתתפת באבלה של

שושי זיק ומשפחתה

על פטירתה של אמה

נעימה רחמים ז"ל


  **********

הודעות מהמרפאה:


אנו מברכים את מיה לרגל חזרתה לעבודה, בשעה טובה והתאקלמות מהירה.

·       החל מיום רביעי הקרוב המרפאה תפתח לקהל  (לקבלת אחות) בשעות 11:00-15:00.

·       התרמת דם – תיערך ב 7/4/14 יום ב'.

בברכת בריאות, צוות המרפאה

פעילות חוג העמקים


לשבוע שבין 16-23.3

*

 יום ג' 18/3 טיול לפארק-שרון

מתחם התחנה, השפדן

מחיר הטיול,  100 ₪

(יש  מקומות פנויים. חברים מוזמנים

טיול נוסף ב, 25/3)

*

חוג יהדות

יום ד'  19/3/14, גבע, 20:30

דר' אדולפו רויטמן

תפישת מקור הרע בישראל

*

יום א' 23/3 מועדון זמר עם שרהלה שרון

 


פורים פורים


"אשת לוט הפקות"

מסיבת פורים

"סדום ועמורה"

תיערך ביום שישי, 21.3

בשעה, 22:30

בבית גוריון.

D.J                     אורגידו

שתייה חינם

עוד מלא הפתעות

מחכים רק לכם. . . . הגיעו מחופשים.

יהיה מטורף

  


פורים. . . . . פורים. . . . . פורים. . . .

מחסן פורים פתוח:

יום רביעי 19/3,  17:00-18:00

יום חמישי, 20/3 , 17:00-18:00

יום שישי, 21/3 , 12:30-13:30

להורים / לילדים שלום!

אנא, החזירו את התחפושות למחסן התחפושות לאחר פורים

חשוב להוסיף פתק עם שם המחזיר.

בשמחה נקבל תחפושות / אביזרים שאינכם צריכים

                                                                                             תודה, שרה מזור

 

 

 

 

 

                                                                                                      

 

משלחן המזכירות - צלילה

משולחן המזכירות

אסיפת חברי גבע תיערך ביום ג', 18.3.14

בשעה, 20:30, במועדון

סדר היום:

1.                  הפרטת מזון – לקראת הבאה למשאל של עדכון הצעת ההפרטה בנושא עלויות לחבר, מול ההקצבה (26 ₪ ליום) מועד תחילת ההפרטה.

2.                  הצעת המזכירות לציבור לפתוח בהליך ברור הסכמות בנושא "פני גבע לאן "

(ההצעה תובא לאסיפה).

*************************

פירוט:

1.  החלטת אסיפה מיום 10.9.13 בנושא הפרטת מזון קובעת הליך בשלבים:

א.                הצבעה עקרונית על הפרטה ברוב מיוחס. (המשאל נערך ב-13.10.13 וקיבל רוב של 70.63%).

ב.                 שלושה חודשי ניסיון ללא חיוב בפועל של האוכלים ושל מוצרי חינם במרכולית (תחילת יישום 20.1.14).

ג.                   הצבעה, ברוב רגיל של עדכון ההצעה (עלויות) בהתאם לניסיון שנצבר.

החברים קבלו דו"ח ראשון מהנה"ח לגבי חודשים ינואר-פברואר.

הוקמה הנהלת ענף- מזון הפועלת לקידום וטיפוח יישום ההפרטה.

הנהלת ענף- המזון מציעה להקדים את תחילת ההפרטה ל 1.4.2014 מאחר וכל האינפורמציה הנדרשת מצויה בידה. ענף המזון ערוך בנושא. בנוסף, יישום הפרטה בפועל בתחילת אפריל יכלול גם את חג הפסח.

הודעה ובקשה להגשת מועמדות  להצטרפות ל"אספת האחזקות" (הנהלה כלכלית מורחבת).

דרושים חמישה (5) נציגי ציבור. רצוי הבנה עסקית ומוטיבציה לקידום

ענייניה ועסקי הקבוצה.

המעוניינים מוזמנים לפנות לאלון במשאבי-אנוש

2.                  בעקבות הסקר הנרחב "שאלון עמדות" שנערך במרץ 2013, ובעקבות שיחת מזכירות וחברים (18.2.2014) מביאה המזכירות  הצעה לפתיחה בתהליך מקיף של ברור הסכמות בנושא "פני גבע לאן ".

המזכירות רואה בנושא צורך הכרחי בגבע לאור ריבוי מגוון הדעות לגבי החיים בקבוצה.

המזכירות רואה תהליך המשתף את הציבור כולו:

·                    תהליך הבנוי משלבים

·                    בסיום כל שלב יש פרסום מלא של מסקנות והצעות ואישור התקדמות לשלב הבא.

·                    מימון תהליך מעין זה, הנעשה ע"י אנשי מקצוע דורש הקצבה כספית, גם היא בנויה בשלבים.

הצעת המזכירות לשלב הפתיחה כוללת:

"מעגלי שיח" המקיפים את כל חברי הקיבוץ, הבוחנים בדיבור ישיר

(כ-25 חברים בקבוצה) את הנושאים המעסיקים את החברים במובן של מה לשמור,

מה לפתח ומה לשנות לעתיד.

לצורך ארגון שלב "מעגלי השיח" תמנה המזכירות צוות ארגוני מצומצם.

בסיכום השלב הראשון יפורסמו ממצאים לציבור ויהיה דיון לגבי השלב הבא.

לכניסה לשלב נוסף תידרש בחירה בקלפי של צוות שיוביל את המהלך.

צוות רחב הכולל חברים בעלי עמדות שונות, משכבות גיל שונות.

התקציב הנדרש לשלב הראשון הוא כ-10,000 ₪.

פרטים נוספים יימסרו באסיפה.

שבת שלום, צלילה

משלחן מרכז משק - עפר ברזק

משולחן מרכז המשק

ינואר ופברואר יבשים הלחיצו אותנו מאד , וחייבו אותנו לשנות את תוכנית הזריעה כדי  להתאימה לכמויות המים המקוצצות..

התפללנו הרבה לגשם , ואכן הוא הגיע בימים אלו, בכמות משמעותית,  ויקל עלינו מאד

לעמוד ביעדים שהצבנו  לעצמנו.

בגד"ש הִשְקוּ כל החורף תוך זריעה  של הגידולים השונים, וביום ג' האחרון גמרנו לשתול

את העגבניות ממש לפני הגשם, עם צוות מתוגבר של מכונות..

 צילום מאיר רם


אנו משקיעים בתוספת צנרת ומשאבות בשטחי זרעין ובשטחי הבית כדי לנצל את זכויות

המים שלנו בהתאם ל"ראשי השטח".(נקודות קבלת המים).

ב"כרם ד" - השטח מתחת שיכון ותיקים – תוכנס מערכת השקיה חדשה במימון מע"צ.

בשקדים – הפריחה היתה טובה תוך"שיתוף פעולה" עם מזג אויר אביבי ארוך. החנטה

נראית בסדר , אם כי את היבול נוכל להעריך רק בעוד חודש.

ברפת – גמרנו לבנות את הסככות החדשות/ ישנות –י"א ,מתבן ,י"ב . הרחבה זאת מאפשרת לנו לרווח את הפרות והעגלות , ובעתיד גם להוסיף חולבות למערכת כדי להגדיל ייצור חלב.

בדיר עמר רז סיים את עבודתו בדיר – 40 שנה – ועבר לטפל ב"תינוקות" שברפת.

 יעל לנדאו קבל על עצמו את ריכוז הענף, ויחד עם אופיר אורן ינהלו את הענף .


מתוכנן לבנות סככה חדשה לטלאים במקום "סוכת הורביץ הנופלת" בה השתמשנו עד היום..

הלול עובר לעבוד עם "עוף טוב " בשיטת האיטגרציה החל ממאי 2014..

המטעים  של הזיתים , תמרים, פרדס אוחדו תחת ענף השקדים בניהולו של צפריר ידין.

איחוד זה ייעל את ההוצאות והעבודה ויביא גם תמורות חיוביות מכל דונם של עצים.

ב- 31-03-14 – אני מסיים את ריכוז המשק ויוצא לחופשה של חודש. רענן פרנס

הוא מרכז המשק החל מ- אפריל 2014. אני מאחל לו ולגבע הצלחה .

עפר ברזק.

 צילום: דני פלג


לקראת משאל למערך מינוי ואיוש תפקידים - חברי המזכירות

לקראת משאל

מערך עקרונות למינוי ואיוש תפקידים

צורך ארגוני או מזימה של "אליטה שלטונית" ?

ניתן לבחון הצעה לשינוי ארגוני בתחום המוצע, בשני היבטים:

א.מידת הצורך בארגון מחדש.

ב. מה התרומה שבשינוי.

א.הצורך בארגון מחדש.

מערך הוועדות/ הנהלות/ מועצות מנהלים, באגודה השיתופית קבוצת גבע, הוא מסועף ומקיף אנשים רבים, רובם חברים ומיעוטם נשכרו מבחוץ.

המערך כולל  בעלי תפקיד (שזו עבודתם או בנוסף לעבודתם) ונציגי ציבור, אלו ואלו נבחרים ע"י החברים בקלפי!

חברי גבע כולם שותפים באגודה ,מבחירה. מרביתם משתתפים בבחירת נציגיהם בגופי ציבור ובחירת בעלי תפקיד. 

בין 160 ל- 254 מצביעים בקלפי, לפי העניין בנושא המובא להכרעה.

בתחומי הקהילה פועלות 16 וועדות ושלוש הנהלות (פירוט, באתר גבע).

במגזר העסקי פועלות ארבע מועצות מנהלים, הנהלה כלכלית ואסיפת התאגידים.

לכל גוף ציבורי נבחרים בין ארבעה לשמונה נציגי ציבור, משמעות הדבר שמספר החברים המשתתפים בפעילות הקהילתית, עולה על 100. מספר בעלי תפקיד (מנהלי מגזרים/ וועדות וכד') כמובן נמוך יותר בין 20 ל – 30.

מערך כה מסועף דורש ניהול מסודר, מקיף, מקצועי ושקוף, העוקב אחר הצרכים באופן שוטף.

מזה שנים רבות מתקשה ועדת מינויים לאייש את המערך בשל אי היענות של החברים ובפועל אינה פועלת קרוב לשנה לאחר "שמתה מוות טבעי" כוועדות אחרות שהיו בעבר.

ב.היישום בפועל

בתשעת החודשים האחרונים מתקיים הליך אינטנסיבי של מינוי ואיוש תפקידים למען קיום, קידום וטיפוח של המערך הקהילתי והמגזר העסקי.  הדבר ידוע לצבור אשר נקרא אל הקלפי לעיתים מזומנות.

יחידת מש"א מובילה את ההליך. מפורסמים מכרזים לתפקידים, מתמנות וועדות איתור בהרכבים שונים לפי אופי הנושא. בעקבות הפרסומים נערכות פניות של בעלי תפקידים אל חברים להירתם לפעילות והחברים עצמם פונים למש"א לכהן כנציגי ציבור או בעלי תפקיד.

המזכירות אינה מעורבת בהליכים הללו אלא מביאה את ההצעות לאסיפה ולקלפי.

בתשעת החודשים האחרונים נערכו  14  משאלים, חלקם בנושאים ציבוריים כתקנונים ונהלים (12) וחלקם בבחירת בעלי תפקיד ונציגי ציבור לגופים ציבוריים ומועצת מנהלים (25).

לצערנו, מזה עשרות שנים, הגוף היחידי שחברים מדירים רגליהם ממנו, למעט בודדים,  הוא האסיפה, הגוף המכריע לגבי כל נושא. הם מסתפקים בקלפי ומשאירים את הדיון באסיפה לבעלי עניין .

תשעת החודשים הללו מוכיחים כי יישום בפועל של הצעת מש"א קיים, תורם לפעילות קהילתית שוטפת של גופים ומערכות ולהשתתפות מספר רב של חברים בחיים הציבוריים.

נדרש לעגן את כל המערך בהצעה מסודרת הנוגעת בפרטים הקטנים, מגדירה את נושאי האחריות בכל תחום ויוצרת הליכים שניתן לפעול  לפיהם לאורך זמן.

הליכים מוגדרים, מקצועיים ושקופים, הידועים לציבור ומובאים להכרעתו בקלפי !

ביטויים המתייחסים להצעת מש"א (הופיעו בכתבה של רחלי דף מס'  2103  ) כמו יצירת "אליטה שלטונית"(מינוח מקצועי – ציטוט), "העברת מרכז השליטה מהחבר לאליטה שלטונית"(ציטוט)," להחליף את כוח ההמון באליטה שלטת"(ציטוט) 

"ריכוז סמכויות בידי יחידים", "חיסול וועדת מינויים"," פגיעה בחלוקת העוצמה השוויונית וביכולת לממש שותפות בקבלת החלטות"(ציטוטים )

כל אלו הם ביקורת לא עניינית, שאינה נשענת על בחינת העובדות, הפוסלת את ההצעה הארגונית בנימוק שהפרוצדורה היא התוכן והתוכן עלול, רחמנא ליצלן ,להביא לשינוי!

זוהי ביקורת פוגעת ,המכרסמת בלגיטימיות של מציעי ההצעה . ביקורת כזאת ודומות לה הן המרחיקות את החברים מהשתתפות בפעילות הציבורית, ביודעם שהם חשופים לביקורת מסוג זה.

אנו מזמינים את הציבור לתמוך בהצעה המקיפה והמעמיקה של העקרונות למינוי ואיוש במערכת של קב' גבע

שמגישות יח' מש"א והמזכירות למען שיפור וקידום הפעולות בתחום חשוב זה.

אנו קוראים לציבור להמשיך לקחת חלק בפעילות החברתית/ציבורית למען כולנו.

חברי מזכירות קב' גבע

מכתב לחברי גבע - זהר ברג

11/3/2014

מכתב לחברי גבע בנושא מועמדותי לריכוז מערכת החינוך הבלתי פורמאלי

לחברים שלום –

לאחר לבטים לא מעטים ביני לבין עצמי ויחד עם משפחתי אני מציג את מועמדותי לתפקיד ריכוז מערכת החינוך הבלתי פורמאלי.

כחבר בגבע מזה-10 שנים וכאב לארבעה ילדים במערכת זו, אני מכיר עד כמה חשובה המערכת הזו ועד כמה צריך לשמר אותה ולקדם אותה. בין השנים 2006-2009 נבחרתי לתפקיד רכז החינוך הכללי ומשום כך אני מכיר מערכת זו מקרוב, על העניין הרב ועל האתגרים שהיא מציבה למי שמנהל אותה. כיום, בניגוד למה שהיה כאשר אני ניהלתי את המערכת תפקיד ריכוז המערכת הבלתי פורמאלית אינו כולל את ניהול מערכת החינוך המיוחד, ניהול מערך החוגים, ריכוז וועדת חינוך וניהול מערך שיעורי העזר. מה שאומר כי התפקיד היום ממוקד בהרבה מזה שלקחתי על עצמי לפני 8 שנים.

מערכת החינוך כפי שהיא היום, מאורגנת ומסודרת היטב. הצוותים בה וותיקים ויציבים, קיימת מערכת ליווי וייעוץ של מכון פירם, העבודה בנויה בתכנית חינוכית שנתית, תקציבי הבתים מנוהלים בנפרד בכל בית ובית, קיים שיתוף פעולה הדוק בין הצוותים, מתקיימות פעולות ופעילויות מתוכננות היטב לאורך כל השנה והקשר בין המערכת לקהילה ולאירועי התרבות שלה הדוק ומתמשך. המדריכים מחוברים ופועלים בפורומים אזוריים עם מדריכים מיישובים שכנים ובדרך זו גם מתמקצעים כל הזמן. מערכת התקשורת הבין אישית שלי עם המדריכים טובה מאוד. כבר היום ברור כי העצמאות הניהולית של צוותים אלה תאפשר לי לרכז את המערכת בחצי משרה ולהמשיך לעבוד בניהול המדיה הדיגיטלית של מלון בקיבוץ לביא כהכנסה נוספת. כך גם עלות ניהול המערכת תישאר מצומצמת ויעילה. מכיוון שגם עבודתי השנייה תתבצע ברובה מגבע, אהיה זמין מאוד לצוותים, למנהלי הקהילה ומעל הכול להורים ולילדים.

בבואי לתפקיד זה בשנית חשוב לי לסכם מספר לקחים מהקדנציה הקודמת שלי:

כוחות שאני מביא אל התפקיד: מי שמכיר אותי מכיר את המרץ והיוזמה שאני מביא עמי לכל תפקיד. בקדנציה הקודמת הובלתי השקעות רבות במערכת החינוך. חלק מהשקעות האלה מהוות בסיס חשוב למערכת החינוך של גבע עד היום. הבולטת שבהם הייתה הקמת מרכז 'סקרנות'. מרכז זה, שהקמתי יחד עם אורי ברזק ועבר לאחר מכן להנהלת אורה רכס והילה לנדאו, הביא למהפך במערך התמיכה של גבע בתלמידיה ולקידום יכולותיהם מול אתגרי בית הספר. ביוזמתי עבר מועדון זח"ט בצמוד למועדון השכבה הבוגרת. צעד זה מאפשר היום מערכת שיתופי פעולה בין שתי קבוצות הילדים ומעבר רך ופשוט מקבוצה לקבוצה. השקעה זו מאפשרת היום לנהל את גילאי ז-יב כיחידה אחת במחצית מכוח האדם שנדרשה קודם לכן. השקעות נוספות שמשרתות את המערכת עד היום הן הטרמפולינה שנפתחת להנאת הילדים בכל הזדמנות, חדר המרץ בבית זמר, ספריית הילדים של שוש, האומגה וכלוב הארנבות שהחליף את פינת החי המיתולוגית ואפילו הקלאב-קאר שמשרת את המערכת ואת הקהילה כולה כבר 8 שנים.

נקודות ביקורת על עבודתי בקדנציה הקודמת ידועות לי ואני מכיר בהן: אני מודע לכך שהשקעה בחינוך אינה דבר שתועלתו נמדדת מיד במספרים ולעתים נראו ההשקעות האלו כבזבוז כספים. ברור לי שקבלת החלטות שכאלה דורשת שיתוף רחב יותר של וועדת החינוך. כמו-כן ברור לי כי יש מקום לעבודה צמודה מול מנהל הקהילה בכל הקשור להוצאות השוטפות בתקציב החינוך. לכן, בדעתי לעבוד בצורה הדוקה הרבה יותר מול הוועדה ומול מנהל הקהילה בכל הקשור לניהול התקציב השוטף ולהשקעות לטווח ארוך.

בכל הקשור לניהול החינוכי של המערכת, אני מאמין בדרך אותה הוביל אורי כי וועדת חינוך צריכה לעמוד מעל רכז המערכת הבלתי פורמאלית ולא תחתיו. לשם כך, אנו חייבים למצוא יו"ר לוועדת חינוך שיהיה אחראי על סדר היום החינוכי של גבע, ייפגש, יעזור, יגבה ויפקח על עבודת המערכת הבלתי פורמאלית כמו גם על מערכת הגיל הרך. יו"ר חינוך במשרה חלקית מאוד (10% משרה) או בהתנדבות, יהיה כתובת לפניות במידה של קונפליקט מולי או מול רכזת הגיל הרך. תפקיד זה ייתן תחושת ביטחון גם לקהילה וכמובן לי.

לסיכום – אני מגיע אל הקדנציה השנייה שלי כשאני מבוגר יותר, שקול יותר, מכיר את גבע ברמה עמוקה יותר ומודע לדברים מהם עלי להיזהר. אני מקבל מערכת נהדרת ובדעתי להמשיך ולקדמה. אודה על האמון של הציבור להמשיך ולהיות חבר מוביל ותורם בקהילה שלנו.

בברכה, זהר ברג

מילה טובה - רבקה וגדי ארצי

מילה טובה.

דירה נאה היא בין שלושת הדברים שעליהם נאמר על ידי חז"ל

שהם מרחיבים דעתו של אדם.

 גדי ואני רוצים להודות לכל  מי שטרח להכין לנו דירה לתפארת.

ראשון רענן פרנס. מרכז הבנין עד לאחרונה  , ומעתה מרכז משק.

זכינו שהתהליך של השיפוץ יהיה בידיך ובאחריותך. המקצועיות שלך , הירידה לפרטי פרטים, הפדנטיות הבלתי מתפשרת שלך   , עזרה לנו מאד למצוא את עצמנו , בסבך  הקירות הנהרסים והנבנים , ולהבין את האפשרויות והצרכים שיש לחשוב עליהם.ידעת לייעץ לנו , תמיד עצות טובות חשובות ומקצועיות.

מעל הכל נגעה לליבנו הגישה  שבה אתה נוהג בתקשורת שלך עם החבר.

אכפתיות שהיא מעל ומעבר למצופה , סבלנות ורגישות אין קץ  , הקשבה , הבנה גישה, כל כך אנושית וחברית , ששוב ושוב גרמו לנו להתרגשות והתפעלות.

 בכל פניה שלנו  נתת לנו להרגיש שאתה  כאילו מחכה אך ורק לטלפונים שלנו ועסוק אך ורק בבעיה שלנו ,תמיד עונה בקול שקט ורוגע. ומיד  - הזזת את הדברים קדימה.

תודה תודה ושוב תודה.והמון הצלחה בתפקידך החדש.

אנחנו רוצים להודות לאלי שהתקין לנו תאורה למופת בבית, בעצה טובה , ברוח נהדרת שאנחנו מוצאים אך ורק אצל אלי האדם המיוחד הזה.

וכמובן – ליונה רבי  וליובל קארו. כל הדברים המקסימים שהותקנו בדירה נעשו בידכם הטובות והמקצועיות.כל בקשה אפשרית ,לא מכבידה , ומתמלאת באופן מושלם. בעצה מקצועית ,נבונה וטעם מצוין. מה היינו עושים בלעדיכם????  איזו סבלנות ורצון טוב – דוגמא למקצועיות והתייחסות לעבודה. תודה ענקית לשניכם

ואיחולי החלמה ליובל  , שנפצע במערכה על עיצוב הדירה שלנו.

אשרינו שזכינו למפגשים כאלה עם כולכם

יישר כוחכם

בהמון  המון הערכה

רבקה וגדי.

טיול משפחות / אלי אורן

טיול משפחות

בשבת הבאה, 22/3, יתקיים טיול לגליל המערבי, בין כרמיאל למעלות. בתכנית: מסלול קצר בין לבון ללפידות, איזור פריחה של האירוס הנצרתי, ומסלול ארוך יותר, כ3.5 ק"מ, בשביל נוח מהר סנה לפארק הסלעים בכיסרא, דרך חורש ים-תיכוני. מתאים לבוגרי-גן. פרטים והרשמה בתחילת השבוע הקרוב.

אלי אורן.

 

 

 

 

איריס נצרתי

זוית ראיה - נחמן רז

ממקור למקוֹר

לאחרונה נתפרסמה חוברת של "הקיבוץ הדתי" שהיא דיווח על המועצה האחרונה שלהם  שהתקימה לפני זמן לא רב. ובה מאמרים שעניינם  הקיבוץ הדתי. זו תנועה קטנה, הקטנה והצעירה שבתנועות הקיבוציות, מה שמבלִיט את קטנה הוא האחוד שהביא להקמת התק'מ (או התק'צ) שגם אנחנוּ משתייכים אליה. (עצם השיכוּת הזו – ראוי שנדון בה אי-פעם).

אשר לקיבוץ-הדתי יש משהוּ מיוחד בציבור הזה שעושה תמיד רושם על המבקר בישובים שלהם אוֹ באחד מהמפעלים החינוכיים שלהם. למשל, ב"מרכז הרצוֹג", שבעין-צורים שבדרוֹם, שנועד לתת מענה לצרכים תורניים וחינוכיים של חברים ביישוביהם, בעיקר בהרחבת הלימודים בענייני הלכה והגות דתיים, וכן בבתי-הספר האזוריים שלהם (ביבנה, בשדה-אליהו, ולאחרונה גם בסעד, שבדרום). כולם בתי-ספר אזוריים של ילדים מקיבוצי הקיבוץ-הדתי וגם ילדים מיישובי הסביבה מאוכלוסיות דתיות. בחלק מהקיבוצים קיימות גם מסגרות מיוחדות לבנות דתיות המשרתות שירות-לאומי, (ובסביבתנוּ, במעלה גלבוע קימת ישיבה דתית, ועוד.)

שאלות רבות עלו במועצת-הקיבוצים הדתיים שהתקיימה, כאמור, בקיבוץ סעד. בעיות הקשורות בשאלות החינוך לילדי המשקים עצמם: מי אחראי לזה, ההורים, או הקיבוץ, האם רשאית משפחה להחליט בעצמה היכן ילמדו ילדיה, כאן בביה"ס המקומי, או אפשר להן לשלחו לביה"ס לפי בחירה? עלו שם שאלות כלליות ורחבות כגון: היחסים שביניהם לבין חלקים אחרים דתיים בארץ, כולל "חרדים" בדרגות שונות; שאלות רגישוֹת כגון: יחסי בנים-בנות ביישובים ובביה"ס שלהם. שאלת ה"צניעות" תפסה שם מקום ניכר, והם בכלל מתייחסים ברצינות לשאלות שברומו של עולם, ואמונה. ואפילו לשאלת יחסם ל"בני-עקיבא, תנועתם. וכמובן לשאלת ההתנחלות וכל הכרוך בכך.

סיפור מיוחד שם היה קבלה מחדש למסגרתם את הישוב ניר-עציון שהיה בעבר קיבוץ בתנועה הזו והוצא ממנה לפי החלטת התנועה, התייחסותם, כתנועה דתית-ציונית וחברתית לשאלות  היחס כלפי התקשורת שיש בה המון פיתויים וגירויים יצרים נוגדי,מוסר-התורה המקובל, וכן כלפי המדינה בכלל.

בסה"כ הם קבלו החלטות, בכל השאלות שחפצו המתכנסים הרבים שהתקבצו ובאו למועצה.

הקורא יכול להתרשם שבלב הדיונים עלתה שוב ושוב השאלה: "מה ומי אנחנוּ? אנשי הקיבוץ הדתי ומה מיחד אותנוּ בחברה הישראלית. ומה על הדורות הצעירים ויחסם לעולם האמונות בכלל ולדפוסי החיים הקיימים היום ,בקבוצות שלהם.

על הקורא עושָה רושם מיוחד רמת הרצינות וההתעמקות שלהם בשאלות החיים שלהם  שבעיקרן דומות לאלה שלנוּ. אלא שאצלנו שאלות הקשורות בהלכה הדתית ובמסורת היהודית אינן קיימות. השאלה היא: היש אצלנוּ הלכה כוללת כלשהי, בכלל? האם ישנו בכלל איזה מרכז אמונה שלאורו מתנהלים החיים הן כלפי חוץ והן בפנים. מעין "אני מאמין" כולל, מה זה כיום . . . .

חשוב לקרוא, ללמוד, לנסות להבין ואפילו להשיב תשובות לעצמנוּ, לפחות.

המעוניין יכול לפנות ולקבל את החוברת בספריה.

 

סִנַּנְתּיִ מִתּוֹךְ מגלת אסתר את משקע השמחה הגסה ומתוך ספר ירמיהו את יללת הכאב במעים. ומתוך שיר השירים את החפוש האין סופי אחר האהבה ומספר בראשית את החלומות..."

יהודה עמיחי  (ישראל, המאה ה-20)

מבזקי התנועה הקיבוצית


מאבק הקיבוצים עולה שלב

ביום חמישי האחרון יצאו אלפי חברות וחברי קיבוצים למאות צמתים בכל רחבי המדינה. אנחנו מודים לאלפי החברים והחברות, ראשי המועצות האזוריות והארגונים האזוריים ובייחוד לפעילי ופעילות התנועה שהובילו את התנועה הקיבוצית למעשה ייחודי ואמיץ שלא נראה כמוהו מעולם!

מוזמנים לקרוא ולראות את התמונות המרגשות באתר הקיבוצים בלינקים הבאים:


http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131697

http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131681

ובווינט: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4496037,00.html

הקשת הדמוקרטית המזרחית הוציאה השבוע הודעת גינוי למאבקנו, מוזמנים לקרוא עוד על הפרשה בגלובס: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000922091

ואת תגובת התנועה הקיבוצית: http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131680

 

ח"כ אילן גילאון: מברך את התנועה הקיבוצית על החלטתה להביא את הפנסיה בקיבוצים ל40% מהשכר הממוצע במשק

בתום דיון ארוך בוועדת הרווחה של הכנסת בירך יו"ר הוועדה את התנועה הקיבוצית על החלטתה להעלות את רף הפנסיה בקיבוצים ל40% מהשכר הממוצע במשק.

בדיון השתתפו נציגים רבים מן התנועה הקיבוצית: איתן ברושי מזכ"ל התנועה , דגן לוין,ר' אגף כלכלה,מיכי דרורי,מנהל המחלקה המשפטית, ניר מאיר,מנכ"ל התאחדות הארגונים הכלכליים, רו"ח ירון רייכמן, מנכ"ל ברית פיקוח, ד"ר רינת גלילי, ר' אגף חברה וקהילה, אורית גלאור, האחראית על הרווחה והבריאות, דורון שורר, ראובן בוימל ויובל דורי אשר הציגו טיעונים רבים  בשאלת הפנסיה.

 הדיון התקיים כהמשך ומעקב אותו קבעה וועדת הרווחה לתהליכי ההחלטות בנושא הפנסיה בתנועה הקיבוצית.

איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר בוועדה: "התנועה הקיבוצית קיבלה שורה של החלטות חשובות בנושא הפנסיה ובחודשים האחרונים נעשה מאמץ עילאי כדי ליישמן.  אני מציע להמשיך להתנהל בשיח אחראי שיאפשר להנהגות הקיבוצים והנהגת התנועה הקיבוצית להוביל את המהלך כמו גם מהלכים אחרים. אנחנו פועלים ללא הפסק בכדי להביא את כלל קיבוצי התנועה למציאות בה הפנסיה מגיעה ל40% מהשכר הממוצע במשק ומתכוונים להשלים משימה זו עד תום 2014. אמנם אנחנו לא מקבלים את נוסחת שישינסקי בשאלה של חישוב הפנסיה אך תמיד ראינו את מרכיב הוותק כמרכיב נכון בכל מהלך ונשקול אותו בהמשך  גם בהיבט זה. כבר היום יש התייחסות רבה לוותק בנושאים שונים ומגוונים כגון: שיוך נכסים, שיוך דירות, הסדרי איזון על פי ותק, דמי עזיבה ועוד. נשמח להציג בפני הוועדה בפירוט את מסקנותינו מהדיונים שימשיכו להתקיים בנושא . הדיון בכנסת הוא דיון חשוב אך חשוב גם לזכור כי התנועה הקיבוצית וקיבוציה מעניקים זכויות מקיפות  המבטאות דאגה אמתית לאיכות חייהם של החברים הוותיקים כולם" 

יו"ר הוועדה חבר הכנסת אילן גילאון בירך על החלטתה של מועצת התנועה הקיבוצית להעלות את רף הפנסיה ל40% מהשכר הממוצע במשק וקבע כי תתקיים ישיבה נוספת לבחינת התקדמות הנושא לקראת קיץ 2014. כמו כן ניתן היה להבין כי נוסחת שישינסקי לחישוב הפנסיה ירדה מהפרק ותעשה בחינה מעמיקה של הכנסת מרכיב הוותק בצורה מוסכמת ואחראית לתוך חישובי הפנסיה בקיבוצים.

כנס בנושא הקמת ארגון הילדים והנוער בתנועה הקיבוצית

ביום ראשון השבוע התקיים אירוע רב משתתפים במרכז הכנסים בשפיים, מחלקת החינוך בתנועה, בהובלתה של ד"ר גבי אסם מובילה את מהלך ההקמה של הארגון יחד עם צוותי היגוי רחבים ושותפים רבים. מוזמנים לקרוא עוד על הכנס באתר התנועה: http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131674

לקראת יום האישה הבינלאומי:

 התנועה הקיבוצית פועלת לקידום מעמד האישה במוסדותיה ופעילויותיה

שבוע לאחר בחירתה של מיכל וויינברג (מסילות) לתפקיד מנכ"לית התנועה הקיבוצית נבחרה מיכל קראוס (ק.שילר) לתפקיד מנכ"לית מועצת החלב, תפקיד חשוב ומאתגר במציאות של החקלאות וההתיישבות בישראל. התנועה הקיבוצית פועלת לקיים שוויון מגדרי במוסדותיה הנבחרים, בתפקידים שונים במחלקותיה ולקדם מנהיגות והעצמה נשית במגוון דרכים. מוזמנים לקרוא עוד על בחירתה של קראוס: http://www.kia.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=368313_kia&act=show&dbid=pages&dataid=130507

ובאתר הקיבוצים על פעילותה של היחידה לקידום מעמד האשה: http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/item?nashim_welcome

שתהיה לכולנו שבת שלום!

עופר נוימן, דובר התנועה הקיבוצית

0526719108/dover@tkz.co.il


מן הארכיון - ערי גיל

מן הארכיון

מִזֶה שנים אחדות ערי גיל גולש באתר "עתונות יהודית הסטורית" של אוניברסיטת תל-אביב ובית הספרים הלאומי, www.jpress.org.il

ודולה משם פנינים.

על הבצורת בשנת תרל"א והאמצעים שננקטו להעביר את רוע הגזירה  בקטע

מתוך עיתון "המגיד" מרץ 1895

ירושלים. החורף הזה מצטיין ארצנו בחֻמוֹ ומִעוט ימי הגשמים ורוב הימים הרצופים של לא גשמים. בלוחות המטר של יֹתר מעשרים שנה שבאו בספר,

"ארץ ישראל" לב"י נרשמה רק שנה אחת, היא שנת תרל"א (1871)*, שהיו בה שְנָיִם וארבעים יום רצופים בלי מטר. בשנה ההיא החל המטר ביום י"ח תשרי

( 13/10/1870(ׁ, ואחרי שני שבועות של ימי מטר ולא-מטר בסרוגין עמדו שנָיִם וארבעים ימים בלי מטר.אך זה היה בראשית החֹרף בחודש חשון ובכסליו (נובמבר-דצמבר 1894), לא כמו בחרף הזה שאין כל גשם בהחדשים אשר על פי רוב הם היתר מרבים בגשמים, וזה כחדש וחצי(פברואר מרץ 1895) שאין כמעט כל גשם בארץ.בליל יום השישי העבר התחולל רוח חזק וינשב כל היום ההוא ויום השבת והשמים התכסו בעבים ומטר החל לטפטף, אך מעט מעט שקט הרוח ועברו העבים וגשם לא היה, וחֹם ושרב שבו שנית.ביום השני התענה העם ובבתי הכנסיות קראו סליחות ומזמורים, ואחרי הצהרים נסגרו חנויות רבות ונקהלו העם להתפלל ודרשנים דרשו והוכיחו, הכל כנהוג. וממילא מובן כי גם התחבֻּלה הבדוקה והמנוסה נגד עצירת גשמים, הוא "חפוש חטאים", לא נשכחה ועוד בשבוע העבר נועד ועד מיוחד מכוללות האשכנזים לתכלית הנעלה הזאת, וחברי הועד נכנסו לישיבה ל "עין במלי דמתא". שמענו עוד כי תִקוּן גדול נעשה בשבוע הזה: הב"ד (הבית דין) לחִפּוּש חטאים יהי מעתה לבית דין קבוע, וחפש יחפש חטאים לא בלבד בעת עצירת גשמים כ"א גם בכל ימי השנה, בכל עת ובכל רגע. להוצאות הדרושות לזה תורם תרומה מהחלוקה, עשר פרוטות לנפש! ועוד יש בעלי רוח עכורה בקרבנו המתאוננים כי אין קדמה בקרבנו.

****************************

* התאריכים הלועזיים נוספו בעריכה

קיבלנו במייל

מאת: דוד פרנקל, וואלה! דעות    יום רביעי, 5 במרץ 2014,

אם איומם יתממש, ומטוסים מלאים בחרדים ימריאו מהמדינה בלי כוונה לשוב, יהיו לאקסודוס הזה השלכות חסרות תקדים על המשק, הביטחון, התרבות ועוד. מה נותר? להתפלל לנס

 

הקהילה מאורגנת, האם מדובר באיומי סרק? הפגנת המיליון בירושלים (צילום: יואב דודקביץ')

עוד בטרם התאוששנו מפקק התנועה אדיר הממדים ב"הפגנת המליון" נגד גזירת הגיוס, התברר שבארסנל של הציבור החרדי ממתינים כלי משחית גרועים בהרבה. המדובר כמובן באיום הירידה ההמונית של חרדים מהארץ, יוזמה שאמנם נולדה בחסידות סאטמר התמהונית, אבל אומצה בחסידות בעלז - מהגדולות והחשובות בישראל ונידונה ברצינות בפלגים נוספים.

בנסיבות אחרות היינו רואים בדברים איום סרק, אלא שכאן מדובר בקהילה המאורגנת והממושמעת בעולם. משפט אחד מהמנהיג הרוחני עלול להניע מסע הגירה היסטורי מסדר הגודל של גירוש ספרד וכנראה שלא פחות טראומטי. במסדרונות הממשלה מתייחסים לנושא ברצינות רבה. פקידים החלו כבר באמדן הנזקים שייגרמו למדינה במקרה של עזיבה חרדית המונית ובגיבוש פתרונות. לטובת הציבור המודאג, נביא כאן את עיקרי הממצאים.מה יקרה כששכבת ההגנה של התפילות תוסר.

שכבת הצבא לבדה לא תספיק

כיצד יושפע בטחון המדינה? חלקם של החרדים בהגנה על גבולות המדינה הוא מן המפורסמות. לצד תרומתו הלא מבוטלת של צה"ל, מספקים אברכי הישיבות שכבת ביטחון מיוחדת באמצעות תפילותיהם ולימוד תורתם. האזרח הקטן שואל עצמו, בצדק רב, כיצד תוכל מדינת ישראל למלא את החלל שייווצר עם נטישת עמדות השמירה בכוללים ובישיבות. בעניין הזה אין תשובות פשוטות, אבל בדיקת מומחים במשרד הביטחון העלתה שתי אבחנות מעודדות:א. הגנת המדינה עם שכבת הצבא בלבד, ללא השפעת התפילות, אכן לא נבדקה עדיין. מה שכן נבדק ותועד ביסודיות במאות השנים שקדמו להקמת המדינה, הוא יעילות ההגנה של התפילות ללא נוכחות הצבא. מהנתונים עולה חשד שמעטפת ההגנה החרדית עדיין לא מבצעית לגמרי.

ב. טרם הוברר מדוע תפילות החרדים יעילות נגד צוללות, טילים, מטוסי קרב, טנקים, מוקשים וצלפים, אבל חסרות אונים מול צווי בקו"ם. אין ספק שהדבר מעיד על עצמתו של חיל השלישות הישראלי, שמצליח במקום בו נכשלו צבאות ערב לאורך השנים, אבל ייתכן שגם עצמתם של הגייסות החרדיים פחותה מכפי שמקובל להאמין.

קריסה של המשק

המשק יצליח להתאושש מאבדן ההכנסות ממסים? (צילום: עומר מירון)מה לגבי שירותים אזרחיים חיוניים? נטישה המונית של רופאים, אחיות, כבאים, שוטרים, עובדים סוציאליים, טכנאי חשמל, מפעילי ציוד מכני הנדסי, מצילים, פקחי טיסה ונתבי ספינות בני המגזר החרדי אכן עלולה לזרוע אנדרלמוסיה בחברה הישראלית. התרחיש המסוכן ביותר שנידון בקרב המומחים, מתמקד באפשרות שכמקובל במגזר החרדי, כל הנוטשים יידחסו למיניבוס אחד שיסכן את הרכבים שלצדו על הכביש. פתרונות אפשריים: אספקת אוטובוס מרווח או הגעה לשדה התעופה ברכבת.האם המשק יצליח להתאושש מאבדן ההכנסות? לכאורה, מיעוט החרדים בענפים כמו היי-טק, חקלאות, בניין ותעשייה מבטיח שעזיבתם לא תשבש את הפעילות היצרנית במשק הישראלי. אלא שלצד האבחנה הנאיבית הזו, צריך להביא בחשבון מודל כלכלי מעניין שמקודם בשנים האחרונות בתקשורת החרדית. במודל הזה, תרומתם של החרדים לכלכלת המדינה היא מכרעת משום שהם משלמים מסים על כל הפעילות הכלכלית שלהם. כשכבה מעוטת יכולת, כל ההכנסה שלהם הולכת לצריכה ולכן חשופה למע"מ, מסי קניה, אגרות והיטלים. מדובר בגישה חדשנית שמתרחקת מהקיבעון השמרני סביב ייצור, יזמות ועבודה. על פי המודל הזה, עזיבת החרדים תהיה מכה אנושה לכלכלה הישראלית, שתפסיק ליהנות מכספי המסים אשר זורמים מבני ברק, אלעד ומאה שערים אל כיסי שאר המגזרים. כלכלנים שבחנו את המודל שיבחו את מקוריותו, אבל סברו שאין לאמץ אותו בטרם ייפתרו הסתירות בינו לבין מסמכים כלכליים חשובים אחרים כדוגמת לוח הכפל ו"אני סופר לבד! פעולות חשבון לגיל הרך".

ומה עם זכר השואה?

איך ילדי ישראל ילמדו על אכזריות המשטר הנאצי? הפגנה בבית שמש נגד הגיוס  בהעדר חרדים, מי ידאג לשימור התרבות והמורשת בישראל? בנושא זה אין אנו אנשי בשורות. אמנם אחינו החרדים טרם הטביעו את חותמם בתחומים כמו ספרות, קולנוע, שירה, מחול, תיאטרון, אנימציה וספורט, אבל כנגד כל אלה עומדת תרומתם המכרעת בתחום הנצחת זכר השואה. אלמלא פעילותם השקדנית והעקבית של התקשורת והעסקנים החרדים, ספק אם ילדי ישראל היו יודעים שהמשטר הנאצי היה תלכיד שטני של פקידים שקיצצו בקצבאות, שללו מלגות מאברכים וערכו ביקורות פתע בישיבות רפאים. למען הדיוק, התקשורת החרדית מסבירה בדרך כלל שהשלטון הציוני "גרוע מהנאצים", אבל על דרך ההיקש מצליח הנוער ללמוד עד כמה אכזריים היו פקידי הרייך השלישי.

האם יהיו השפעות נוספות?

החשש העיקרי של מומחי הממשלה אינו נוגע לתחום מסוים, אלא לנזק מפושט, בדומה לתהליכים שבהם מערכות ביולוגיות מידרדרות לאחר שמופר בהן שווי המשקל בין צורות חיים שונות. החשש הוא שיציאה פתאומית של חרדים מתוך מרקם החברה הישראלית תשיק תהליך הרסני שקשה להעריך מראש את ממדיו. בחלק מהסימולציות, הודגם "אפקט דומינו" מצמרר שבו התמוטטות מערך הכשרויות המהודרות גורם לסגירת המקוואות, כשאלה גוררות איתן את המועצות הדתיות ואז, במהירות ובעצמה, השבתת בתי הדין הרבניים, סגירת תלמודי התורה, בריחת מוחות בתחום בדיקת המזוזות, קריסת החברא קדישא, ייבוש הגמ"חים ובתרחישים קיצוניים - סגירה מוחלטת של קווי ייצור האקונומיקה הכשרה לפסח. המלצת המומחים בשלב הזה היא חד משמעית: להתפלל לנס.

מומלץ להיכנס לאתר ולקרא גם את התגובות לכתוב...
http://news.walla.co.il/?w=/4996/2726196

האדמו''ר מסאטמר הציע ובחסידות בעלז מאיימים: ''ירידה המונית מהארץ'' מנדי גרוזמן | 27/2/2014

ב"מחנה החרדי", בטעונה של החסידות הנחשבת לאחת הגדולות בישראל מאיימים לעזוב את הארץ אם יאושר חוק הגיוס. "למרות הכאב - ייפתחו משרדי הגירה" האיום של החרדים: מספר ימים לפני הפגנת הענק המתוכננת נגד חוק הגיוס, מציגים החרדים איום מקורי - ירידה המונית מישראל והגירה לארצות הברית ואירופה. "המחנה החרדי", ביטאונה של חסידות בעלז, אחת החסידויות הגדולות בישראל קורא היום בכותרת הראשית על "היערכות ראשונית לירידה המונית מהארץ". לדברי העיתון, סנטורים אמריקאיים הבטיחו סיוע בהשגת מעמד של פליטים לכל משפחה חרדית שתבחר לעזוב. העיתון מצהיר על "הכאב שבנטישת ארץ הקודש", אם עם זאת מבטיח כי ביום בו יאושר חוק הגיוס "ייפתחו משרדי הגירה לצורך הרשמה". בכיר בחסידות בעלז אומר ל-nrg מעריב כי ברקע התכנית עומדת פגישה מקדימה בין האדמו"ר מבעלז לאדמו"ר מסאטמר. האחרון מתגורר בארה"ב ומנהיג קו אנטי ציוני ששולל

את קיומה של מדינת ישראל. השניים, שביניהם קשר משפחתי מאחר והם נושאים לאחיות, נפגשו השבוע בירושלים.

מסר "האדמו"ר מסאטמר הבטיח לרבי שלנו שחסידות סאטמר בארה"ב יסייעו לנו אם נחליט לעבור לארצות הברית. הוא תיאר את עולם התורה הפורח בחו"ל, ונראה שהמצב שם טוב יותר מאשר כאן", אמר הגורם בחסידות. בבעלז מתעקשים כי הכותרת לא מהווה הצהרה בלבד, ומאחוריה תכנית מוסדרת שתעבור לפסים מעשיים במידה וחוק הגיוס יאושר. הבכיר בבעלז המשיך ותיאר את התחושות בקרב הציבור החרדי: "זה לא רק הגיוס, זו כל האווירה כאן בישראל בשנה האחרונה. תוקפים אותנו בכל חזית אפשרית. יסיימו עם הגיוס, יעברו ללימודי ליבה, ואיש אינו יודע מה עוד מכינים לנו". הבכיר הוסיף שבחסידות יעשו הכל כדי שקהילות חרדיות נוספות יצטרפו אליהם לתכנית. אולם, עד עתה הרעיון מופיע רק בביטאון של החסידות ולא קיבל ביטוי בשום אמצעי תקשורת ממסדי אחר במגזר החרדית.  בתחילת השבוע נערך כנס היסטורי בבני ברק, בו נועדו חברי שלוש מועצות הרבנים הגדולות בישראל - מועצת חכמי "דגל התורה", "אגודת ישראל" וש"ס - לדיון חירום בעקבות העברת החוק לגיוס חרדים. בפגישה השתתפו 30 רבנים, המהווים את המערך המשפיע בציבור החרדי. הצעד המעשי שעליו הוחלט בתום הדיון הוא קיום עצרת מחאה המונית, יום לפני שחוק הגיוס יובא להצבעה במליאה, כולל הסנקציות הפליליות נגד חרדים שלא יתגייסו. הרבנים הורו על עצרת תפילה, כשהמארגנים מבקשים להגיע להשתתפות שיא של מיליון איש. "קוראים אנו לאחינו כל בית ישראל בכל מקומות מושבותיהם בארץ ובחוץ לארץ להתכנס יחד להתפלל לאבינו שבשמים ולמחות כנגד חילול שם שמיים", נכתב בהחלטת הרבנים     מקור: http://www.nrg.co.il/online

הביא לדף יאיר נשר

אתר אינטרנט גבע - הוראות שימוש / זהר ברג

אתר אינטרנט גבע – הנחיות והסברים

חברים יקרים שלום רב,

עברנו תקופה קצרה מאז שהאתר עלה לאוויר.עברנו חבלי לידה ובעיות עם כניסה לשער חברים.

אנחנו תקווה ש"מגוון" סדרו את רוב הבעיות ושמעתה תוכלו לגלוש להנאתכם באתר החדש.

נשמח לקבל מכם תמונות לעלות לאתר.

מעט הערות, הבהרות והסברים:

כניסה לסידור רכב גבע ו/או לאתר הישןאין צורך להיכנס לאזור חברים כדי לראות את הסידור.

 

האזור הזה הוא תפריט.

עמדו עם העכבר מעל "קישורים" ויפתח לכם תפריט משנה-

לחצו על סידור רכב או על הקישור לאתר הישן.

שער חברים

שער חברים מכיל את הדף, תקנונים, החלטות, מידע על מערכת החינוך ועוד נושאים שהוחלט שלא יהיו פתוחים לקהל הגולשים אלא רק למשתמשים רשומים.

לכניסה לשער חברים:

הכניסו את שם המשתמש שלכם (מספר חבר)

וסיסמא שחולקה לכם בתא או הסיסמה שקבעתם לעצמכם.

מומלץ לסמן V על "זכור אותי".

לאחר שנכנסתם יופיע שמכם בחלון

 



 

 

כאן תוכלו לעדכן את הפרטים שלכם כמו – סיסמה, רשימות תפוצה, טלפונים, מייל ועוד.

לאחר שבצעתם את השינוי לחצו "שמור וחזור".


שאלה: מה לגבי אנשים יקרים מחוץ לגבע שרוצים לקרוא את הדף?

תשובה: הוחלט לאפשר לגולשים שהם לא חברים להירשם לאתר כדי לקרוא את דף גבע. הם יקבלו הרשאות מוגבלות שיכללו את דף גבע בלבד.

יש ללחוץ "הרשמה לאתר"

 

בחלון הזה יש למלא פרטים.

עדיף לרשות שם פרטי ומשפחה בעברית.

לאחר מכן ללחוץ "שמור וסגור".

הבקשה מגיעה למנהל האתר שמאשר את הבקשה.

 

 

 

 

 

 


שאלה: איך אני מפרסם מאמר באתר גבע?

תשובה: תבורך על היוזמה. פרטים בעלון הבא.

רוצים להציע לנו שיפורים? מדורים חדשים? רוצים לכתוב לאתר ושאנחנו נעלה עבורכם? רוצים להגיב? לא מסתדרים עם האתר?

נשמח לעזור.     ברג זהר 054-6633360   gevasite@gmail.com

דברים טובים


אוזן המן


אוזן המן הוא מאפה העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. הוא נפוץ במיוחד בקרב יהודים עקב המנהג לאוכלו בחג הפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות לרגל החג, על שמו של המן הרשע.

מקורו של המאפה במרכז אירופה. הבצק מעוצב בצורת כיסנים, ומכאן שמו ביידיש "המן טאַש" ("כיס המן", נהגה: homen tash). את הכיסנים מקובל למלא בפרג,. בעבר היו גם אוזני המן ממולאים בשומשום. בגרמנית נקרא המאפה Mohntasche ("מוֹן-טאשֶה"), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים (מאָן טאַש, על-פי הכתיב ביידיש), . בעברית ניתן למאפה השם "אוזני המן", כיוון שצורת הכיסנים מזכירה צורת אוזן. הצורה באה מכך שאומרים שכשהמן נתלה, אז אוזניו התקפלו לצורת משולשים. הבצק המשמש להכנתם של אוזני המן הוא לרוב בצק פריך, אך קיימים גם אוזני המן מבצק עשיר יותר הנקרא בצק פרסבורגר, שהוא שילוב של בצק פריך ובצק שמרים. צורת המאפה היא משולש בעל שלוש קרנות, שאותו מקבלים כתוצאה מקריצת עיגולים (חלקים או משוננים) מן הבצק, זילוף המלית במרכז וצביטה בעזרת שלוש אצבעות אל עבר המרכז תוך הידוק הקצוות.

למרות שאנחנו דוגלים ודבקים במסורות בכלל ובמלית הפרג באזני המן בפרט , הרי שבשנים האחרונות מגוון המליות הוא גדול ושמרנית כמוני לא יכולה לעמוד בפרץ. אז אנחנו מביאים אפשרויות מלית שונות וכ"א כמובן יבחר את הטוב לו


אוזני המן מבצק שמרים פריך (פרסבורגר) עם מליות ייחודיות

חומרים לבצק

 4 כוסות קמח (560 גרם)

1/2 שקית או 1/2 קובית שמרית

1/2 שקית משפר לאפיה

כוס אבקת סוכר (100 גרם)

 200 גרם חמאה

 1 ביצה גודל L

 2/3 כוס חלב (160 מ"ל)

גרידה מחצי לימון

1/2 כפית מלח

  כף רום

 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

1. מערבבים בקערת מיקסר עם וו "גיטרה" את הקמח וחמאה חתוכה לקוביות עד לקבלת מירקם פירורים.

2. מוסיפים את השמרית (קובייה יש לפורר) ומערבבים עם וו לישה.

3. מוסיפים את המרכיבים הנוספים ולשים עוד 3 דקות במהירות בינונית, תוך הוספת החלב בהדרגה. מקבלים בצק מאוד רך וגמיש, אפילו קצת דביק.

4. מקמחים ומשהים מכוסה במקרר לפחות שעה (אפשר ללילה).

5. על משטח מקומח, מרדדים את הבצק לעובי של כ1/2 ס"מ ובעזרת ספל הפוך קורצים עיגולים.

6. במרכז כל עיגול מניחים כף גדושה מהמלית וסוגרים בצורת משולש את האוזני המן. מהדקים היטב.

7. מניחים את אוזני ההמן בתבנית על נייר אפיה. מדליקים את התנור לחום 170  מעלות ואופים כ-15 עד 20 דקות.

8. מצננים על רשת ומפזרים אבקת סוכר.

חומרים למלית תמרים, אגוזים וצימוקים:

400 גרם מלית תמרים

150 גרם אגוזי מלך שבורים גס

150 גרם צימוקים בהירים

¼ כוס מים פושרים (60 מ"ל) 

חומרים למלית אגוזי לוז:

200 גרם אגוזי לוז טחונים דק

 1 כוס סוכר (200 גרם)

 1 חבילת חמאה רכה (200 גרם)

 5 כפות קורנפלור

1 ביצה גודל L

אופן הכנת מלית אגוזי לוז:

1. מכניסים את החמאה הרכה והסוכר לקערת מערבל עם וו "גיטרה".

2. מערבבים ומוסיפים הביצה והקורנפלור ואת אגוזי הלוז הטחונים עד לקבלת תערובת אחידה.

חומרים למלית שוקולד ושקדים:

200 גר' שקדים טחונים דק

• 1 חבילה חמאה רכה (200 גרם)

 1 כוס סוכר (200 גרם)

 1 ביצה גודל L

 1 כוס קורנפלור (150 גרם)

 1 חבילת שוקולד מריר מומס (100 גרם)

 אופן הכנת מלית השוקולד:

1. מכניסים את החמאה הרכה והסוכר לקערת מערבל עם וו גיטרה.

2. מערבבים ומוסיפים הביצה והקורנפלור עד לקבלת מירקם אחיד.

3. מוסיפים את השקדים הטחונים ואת השוקולד המומס עד לקבלת תערובת אחידה.

חומרים למלית פרג:

3 כוסות פרג טחון (300 גרם)

1 כוס סוכר (200 גרם)

1 כף דבש

11/4 כוסות חלב (300 מ"ל)

  1/2 חבילה חמאה (50 גרם)

  גרידת מלימון

1 ביצה גודל L

4 כפות אגוזים קצוצים

2 כפות צימוקים בהירים

אופן הכנת מלית הפרג: 

1. מרתיחים יחד את החלב, סוכר,חמאה, גרידת לימון ודבש. מסירים מן האש.

2. מוסיפים את הפרג, האגוזים והצימוקים.

3. נותנים למלית להתקרר למשך 10 דקות ומוסיפים את הביצה                         

  


העתקת קישור